תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה – הפיצוי

בעמוד זה תקראו:

• מה זה פיצוי ללא הוכחת נזק במקרים של הטרדה מינית? אפשר לתבוע על עצם ההטרדה גם אם לא נגרם נזק?
• מהם השיקולים של בתי הדין בקביעת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הטרדה מינית בעבודה
• האם בית הדין יפסוק 120,000 שקל בכל פעם שעובדת תוכיח הטרדה מינית בתביעה אזרחית על הטרדה מינית?
• ומה אם המטריד חזר והטריד, ניצל את מרותו כלפי המתלוננת כמה וכמה פעמים?
• אפשר לפסוק פיצוי עונשי בתביעה אזרחית על כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד
• יש להטיל הוצאות גבוהות לטובת תובעת שזוכה בתביעה על הטרדה מינית
• האם אפשר לתבוע בנוסף ל-120,000 שקל גם את הנזקים האמיתיים בעקבות ההטרדה המינית?

120,000 שקל זהו סכום הפיצוי המירבי ללא הוכחת נזק שאפשר לתבוע בבית הדין לעבודה בתביעה על הטרדה מינית במקום העבודה. כך נקבע בתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית (החוק שונה ב-1 באוגוסט 2013 והגדיל את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק מ-50,000 ל-120,000).

הגשת תביעה כספית על הטרדה מינית היא האפשרות הפחות מוכרת לנפגעות הטרדה מינית. לא חייבים להתלונן במשטרה על הטרדה מינית, אפשר להסתפק באופציה הכספית הקבועה בחוק למניעת הטרדה מינית, שהיא לעיתים יותר נוחה ופחות מאיימת. המוטרדת יכולה להגיש תביעה אזרחית כספית על הטרדה מינית נגד המטריד וגם נגד מקום העבודה, ככל שיש עילת תביעה נגד מקום העבודה. אפשר להגיש תביעה גם נגד מקום העבודה אם מקום העבודה לא קיים למשל את חובותיו לפי חוק, לא בירר את התלונה או לא נקט באמצעים למניעת ההטרדה המינית. מכל אחד מהם, מהמטריד ומקום העבודה, אפשר לתבוע 120,000 שקל בבית הדין לעבודה.

הליך בבית הדין הוא סיפור ארוך, יקר ומורכב שדורש התמודדות נפשית לא קלה, שלא לדבר על הוצאות כספיות. עובדות שעברו הטרדה מינית וששקלו אם להגיש תביעה לעיתים ויתרו מראש על המאבק הזה. נכון שסכום הפיצוי  המקסימלי הוא 120,000 שקל. אבל בית הדין לא פוסק בדרך כלל את הסכום המקסימלי.

מה זה פיצוי ללא הוכחת נזק במקרים של הטרדה מינית? אפשר לתבוע על עצם ההטרדה גם אם לא נגרם נזק?

בדרך כלל פיצוי בשל עוולה מחייב הוכחת הנזק שנגרם לתובע. בענייני הטרדה המינית, במקרים רבים הנזק שנגרם הוא נזק לכבודו של המוטרד, לביטחונו העצמי ולזכותו לאיכות חיים סבירה במסגרת העבודה ובכל מסגרת אחרת. נזקים אלה טבועים בעצם ההתנהגות המטרידה, לכן יש בהוכחת ההתנהגות גם הוכחת הנזק. לכן לא מוטלת על התובע/ת החובה להוכיח נזק כלשהו כתנאי לפסיקת פיצויים.

הפסיקה קבעה כי הנזקים בגין הפגיעה מן הסוג הזה קשים ביותר להוכחה ולכימות, ומכאן הסמכות של בתי הדין לפסוק לפי שיקול דעתם, ללא הוכחת נזק, את סכום הפיצוי.

מהם השיקולים של בתי הדין בקביעת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הטרדה מינית בעבודה

בפסיקה נקבע כי התכלית של פיצוי ללא הוכחת נזק על הטרדה מינית מחייבת יישום עקרונות האיזון והמידתיות בקביעת שיעור הפיצוי לשם הרתעה. מצד אחד, על הסכום להיות גבוה דיו על מנת להרתיע אנשים מביצוע מעשים העולים כדי הטרדה מינית. ומצד שני, על הסכום להיות מידתי, ותואם את אופיו של מעשה הטרדה מינית אשר הנזק בגינו לא הוכח. מן הראוי לזכור, קבע בית הדין הארצי, כי מנגד מצוי עובד, אשר צפוי לשלם סכום כסף לא מבוטל, וזאת בלא שהוכח כי גרם לנזק כלשהו. ככל שהמעשה גרם נזק למוטרדת, פתוחה בפניה הדרך להוכיח את נזקה, ולקבל פיצוי מתאים. אולם, כל עוד הנזק לא הוכח, על הפיצוי להיות מידתי ומוגבל כקבוע בחוק, אשר נקבע על ידי המחוקק כמאזן בין זכויות הצדדים.

פיטורי עובד עקב הטרדה מינית, פיצוי כספי בתביעה שהיגשתי בשם העובד

לפי הפסיקה, סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק על הטרדה מינית בעבודה צריך שיהא מידתי ותואם הן את חומרת מעשים והן את נסיבות המקרה.

השיקולים בקשר למידתיות הפיצוי

השיקולים שיש להביא בחשבון בין היתר, הנוגעים למידתיות הפיצוי, הם:
עקרון השוויון בעבודה;
חומרת המעשה והמדיניות של מניעת הטרדה מינית;
הפגיעה הלא ממונית שניתן לייחס להטרדה;
השכר הממוצע במשק;
השכר שהנפגעת הייתה אמורה לקבל.
לאלה ניתן להוסיף את שכרו של המטריד;
האם הוטלו עליו תשלום פיצויים אחרים;
האם המטריד נענש בדרך אחרת, לרבות הרשעה פלילית, פיטורים, פגיעה בחיי המשפחה ובמצבו הנפשי; ועוד.

האם בית הדין יפסוק 120,000 שקל בכל פעם שעובדת תוכיח הטרדה מינית בתביעה אזרחית על הטרדה מינית?

לא בהכרח. בית הדין בוחן את הנסיבות כמו חומרת ההטרדה המינית, האם ההטרדה המינית היתה חד פעמית או מתמשכת, פערי הכוחות בין הצדדים, האם ההטרדה המינית היתה הטרדה מינית פיסית או הטרדה מינית מילולית.

עד היום ניתנו כמה וכמה פסקי דין על הטרדה מינית בסכומים משתנים, רובם בסכומים הנמוכים מהפיצוי המקסימלי.  

ומה אם המטריד חזר והטריד, ניצל את מרותו כלפי המתלוננת כמה וכמה פעמים?

האם גם אז אפשר לתבוע בתביעה אזרחית על הטרדה מינית רק את הפיצוי העונשי ללא הוכחת נזק על עצם התרחשות ההטרדה המינית, או שאפשר להכפיל את הסכום הזה במספר האירועים או המעשים של הטרדה מינית?

אם למשל מנהל החברה הציע הצעות מיניות חוזרות לעובדת הכפופה לו במשרדו במשך שבועות וחודשים, האם היא יכולה לתבוע ממנו 120,000 שקל בעבור כל הצעה? כלומר על כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד?

בשני פסקי דין של בית הדין הארצי נקבעו הלכות סותרות בפסק דין תקדימי, שניתן ביום 4.11.10 (ע”ע 178/06 פלונית נגד אלמוני), נקבע כי בהליך אחד של הטרדה מינית מובאת המסכת השלמה של העובדות המקימות עוולת הטרדה מינית, מבלי לחלק אותן לפרשיות ומעשים נפרדים. החריג של כלל זה, כלומר הסמכות לקבוע פיצוי בגין כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד, הוא כאשר מסכת העובדות של ההטרדה המינית כוללת מספר מעשים העולים כדי תקיפה מינית חמורה כמו אינוס או מעשה סדום, ולעיתים גם מעשה מגונה, שנעשו תוך שימוש בכוח, בניגוד לרצונה של העובדת. באותם מקרים חריגים של הטרדה מינית, בהם מדובר במעשים פליליים חמורים.

אפשר לפסוק פיצוי עונשי בתביעה אזרחית על כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד

בפסק דין תקדימי, שניתן ביום 30 באוקטובר 2011, (ע”ע 679/09 ע”ע 54/10 פלונית נגד אלמוני) שונתה ההלכה הנ”ל בקשר לפיצוי על מעשים נפרדים בתביעות הטרדה מינית ונקבע כי אפשר לפסוק פיצוי עונשי בתביעה אזרחית על כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד, לפי הנסיבות בית הדין הארצי שינה הלכה קודמת וקבע כי אפשר לפסוק על כל מעשה הטרדה מינית במקום העבודה, המופיע בכתב התביעה, את הסכום המקסימלי בחוק למניעת הטרדה מינית ללא הוכחת נזק, וזאת בהתאם לשיקול דעתו ולנסיבותיה של ההטרדה המינית.

בפסק הדין נקבע כי אם בכתב התביעה מתואר רצף של מעשי הטרדה מינית, וסכום הפיצוי מוגבל ל-50,000 שקל בלבד (אז עמד סכום הפיצוי המקסימלי על 50,000 שקל בלבד), אין בהגבלה זו כדי לענות על התכלית העומדת ביסוד ההסדר שבחוק, שהיא להרתיע מטרידים פוטנציאליים ממעשי ההטרדה המינית. כל מעשה של הטרדה מינית צריך להיבחן לגופו, ובהתאם לנסיבותיו.

בית הדין קבע כי ייתכנו מקרים של הטרדה מינית בהם נכון יהיה לראות התייחסויות מיניות חוזרות, ואף יותר משתיים כאלה, כמעשה אחד. בענייננו כל אחד מהמעשים, ואף שמדובר במעשים סמוכים זה לזה, הוא מעשה של הטרדה מינית במקום העבודה, המצדיק פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לשיקול דעת ביה”ד אשר אינו מוגבל ביחס אליהם לסכום המקסימלי הקבוע לאירוע אחד.

אין לראות את המעשים הללו כאירוע אחד, שסכום הפיצוי ללא הוכחת נזק שמוסמך בית הדין לפסוק בגינו הינו 50,000 שקל. יש ליתן את הדעת לחומרת כל מעשה בנפרד ולחומרתם המצטברת של המעשים, בשים לב לכלל הנסיבות.

במילים אחרות: מספר ההטרדות המיניות כפול 120,000. עד היום ניתן כמה פסקי דין שבהם נעשתה ה”הכפלה” הזו, והיא תיעשה בהתאם לנסיבות וחומרת כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד.

יש להטיל הוצאות גבוהות לטובת תובעת שזוכה בתביעה על הטרדה מינית

במקרים בהם עובד זוכה בתביעה לפיצוי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית יש מקום לפסוק סכומים משמעותיים, שיביאו לביטוי את אופיו של ההליך, עלות ניהולו, מורכבותו, התמשכותו, מספר ישיבות בית הדין והיקפם, סכום התביעה והסכום שנפסק לטובת הנפגע/ת בתיק הטרדה מינית, אופן ניהול ההליך על ידי הצדדים ועוד (כך נקבע בפסק הדין בעניין ע”ע 178/06 פלונית נגד אלמוני).

האם אפשר לתבוע בנוסף ל-120,000 שקל גם את הנזקים האמיתיים בעקבות ההטרדה המינית?

נניח עובדת הוטרדה מינית ובעקבות ההטרדה היא לא עובדת במקום העבודה כמה חודשים טובים, נאלצת לעבור טיפול נפשי וסובלת מעוגמת נפש. עובדת כזו יכולה לתבוע בתביעה כספית אזרחית על הטרדה מינית, בנוסף לפיצוי העונשי ללא הוכחת נזק, גם את נזקיה בפועל בשל ההטרדה המינית, ללא הגבלת סכום. למשל: הפסדי השתכרות, הוצאות לטיפול נפשי, כאב וסבל ונזק נפשי.

בית הדין:
מקום שביקש המוטרד לפסוק לו בתביעת הטרדה מינית את נזקו “ללא הוכחת נזק”, ממילא בית הדין ינהל את הדיון ויפסוק בתביעה, בהתאם לחזית ששירטט התובע. מקום שתובע על הטרדה מינית ביקש להוכיח את נזקו לפי פקודת הנזיקין, ולא עלה הדבר בידו, או שהוכיח סכום בשיעור נמוך מסכום הפיצוי “ללא הוכחת נזק” כאמור, מוסמך בית הדין לפסוק לתובע בתביעת ההטרדה המינית את נזקו לפי “ללא הוכחת נזק” עד תקרת המקסימום הקבועה בחוק למניעת הטרדה מינית.

סיכומו של דבר, הגדלת סכום הפיצוי בתביעה אזרחית כספית ל-120,000 והאפשרות להכפיל את סכום הפיצוי במספר ההטרדות, יוצרת פתח לפיצוי כספי משמעותי בתביעות אזרחיות על הטרדה מינית בעבודה.

לקריאת מאמר שפרסמתי באתר Ynet על תביעה כספית בגין הטרדה מינית בעבודה.