“אני הולכת היום לראיון עבודה וחוששת שידחו אותי כי אני אמא לבן שנתיים וחצי. מותר לשאול אותי בראיון על מצבי המשפחתי? אם יש לי ילדים? אם אני מתכננת עוד? אם לא, מה כדאי לעשות אם השאלות האלה עולות בכל זאת? לסרב לענות?”
כך נשאלתי (וביקשתי מהשואלת רשות לכתוב על כך מאמר).
מי לא מכירה. בראיון העבודה הראשון שלי לאחר שקיבלתי רשיון עריכת דין בשנת 1995, ישב מולי עורך דין צעיר. זה היה במשרד ברחוב רוטשילד. אני רואה שאת אמא לילדה בת שנתיים, הוא אומר, אז מתי עוד אחד. מה עונים? עברו 20 שנה ואין לי תשובה. מעמידים אותו על מקומו? מכחישים רצון להרחבת המשפחה? התחמקתי, גמגמתי, כנראה הסמקתי.
למרבה השמחה גם לא התקבלתי.
מי רוצה לעבוד שם בכלל. במקום העבודה הבא שאליו פניתי אמרו לי שמצטערים כבר המקום נתפס. אחרי כמה ימים מתקשרים אליי, ואומרים לי שבעצם יש תקן. למה? כי העובדת שהתקבלה הודיעה שהיא בהריון, אז אמרו לה שהיא תהיה לפי שעה או עובדת זמנית, מאוד כעסו עליה. וכך התפנה לי מקום. ארבעה חודשים הייתי שם ואז עזבתי והתחלתי לעבוד בדיני עבודה.
אז מה השתנה מאז?
שהיום יש פסיקה די חד משמעית שלפטר בתחילת הריון זו אפליה, שלשאול שאלות על הריון בראיון עבודה זו אפליה. הפסיקה גם קבעה שעובדת לא צריכה לספר בראיון העבודה שהיא בהריון.
ומה לא השתנה? שאלות המעבידים. אז מה העצה שלי כעורכת דין לנשים מתראיינות? להעמיד את הבוס על כך שזו לא שאלה רלוונטית? להכחיש הריון קרוב? לא, זו לא יכולה להיות עצתי. להתחמק באלגנטיות? זה הכי קרוב למה שאני יכולה לחשוב. להקליט ראיונות עבודה? אולי. אז מה נשיג בזה, יהיו עוד פסקי דין, אבל אני לא רואה שפסקי הדין האלה גורמים למעבידים להפנים שאמהות הן חלק משוק העבודה, ושכן עובדות יכולות להיות גם עובדות טובות וגם לרצות ילדים.
אם אני יכולה בכל זאת לתרום לדיון הזה הייתי אומרת כך. לכו לראיונות, שדרו ביטחון עצמי ביכולותיכן, אל תרגישו “אשמות” שבקורות חיים כתוב שיש לכן ילד בן שנתיים שרוצה כבר אח, או אחות, אל תתנצלו. אולי הביטחון שינשוב מאיתנו יגרום למעבידים לקבל אותנו. לא לשדר התנצלות או עובדת סוג ב’.
ולא, אני לא חושבת שצריך לנהל עימותים בראיונות עבודה (אסור לך לשאול את השאלה הזאת וכאלה). זה אולי יגרום לנו להרגיש צודקות, אבל בלי עבודה.
הרי מניסיון אנחנו יודעים שמה שצריך לעיתים זה את דריסת הרגל הראשונה במקום עבודה. אחרי שיכירו אותנו ויתוודעו ליכולותינו, לא ימהרו לפטר אותנו בגלל הריון או אמהות. ואם כן, אם ההריון יקרין על כל הווייתנו וישלח אותנו הביתה, אז מי צריך מעביד כזה. נמצא מקום יותר טוב.