רומן בעבודה או ניצול מרות?

כלל הוא שמתלוננת הטוענת להטרדה מינית במקום העבודה תידרש להוכיח קיומן של התנהגויות חוזרות בעלות אופי מיני, וכי הראתה למטריד שאינה מעוניינת בהצעות או בהתייחסויות שהופנו אליה מצידו. כאשר המציע הוא בוס זה אחרת.

לא צריך להראות סירוב בהטרדה מינית המתבצעת במסגרת יחסי העבודה, תוך ניצול יחסי מרות, לא צריך להראות את חוסר העניין או הסירוב של המוטרדת (אני כותבת מוטרדת ולא מוטרד, כי כך זה בדרך כלל). בית המשפט הסביר זאת בכך שמערכות יחסים במסגרת יחסי העבודה, הכוללים יחסי מרות, יכולות להוות קרקע פוריה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף ולהטרדה מינית.

במקרים אלו, התלות הכלכלית והמקצועית של העובדת בבעל המרות-המטריד, עלולה להרתיע את העובדת מלהראות לממונה שאינה מעוניינת באותם מעשים המהווים הטרדה מינית.

נטל ההוכחה בתביעות הטרדה מינית בנוגע ליחסי מרות – על הממונה

לפי פסיקת בית המשפט העליון, גם אם נמצא, לכאורה, שהיתה הסכמה לאותן הצעות מיניות, הרי שיש מקום לקבוע כהנחה ראשונית, שהסכמה זו לאו הסכמה היא, אם מדובר ביחסי מרות. נטל ההוכחה במשפט אזרחי על הטרדה מינית מוטל על המטריד, הממונה, ועליו להוכיח שלא ניצל את מרותו, שלא היתנה את יחסי המין בהטבה כלשהי, שמערכת היחסים היתה “רומן”, קשר בין שני אנשים בוגרים, ולא מין בלבד במקום העבודה ובשעות העבודה.

בניצול יחסי מרות לא די בקיומה של מרות, צריך גם ניצול

בית הדין הבהיר כי בקיומה של ה”מרות” לבדה אין די לצורך התגבשות עוולת ההטרדה המינית. לעניין זה נדרש כי בנוסף לקיומה של המרות יתקיים יסוד של “ניצול המרות”, שפירושו שימוש לרעה בסמכותו ובכוחו של בעל המרות להשפיע על מעמדו ועל עתידו של הכפוף למרותו, על מנת להשיג את הסכמתו של הכפוף לביצוע המעשים המיניים וכדי לכפות עליו את רצונו של בעל המרות.

הקביעה האם ממונה “ניצל את מרותו” צריכה להיעשות לפי מכלול נסיבות העניין וההקשר. ככל שפערי הכוח והפרשי הגילאים בין הממונה לכפוף לו גדולים יותר; ככל שלממונה יכולת השפעה יותר על מעמדו או עתידו של העובד; וככל שהיוזמה לביצוע המעשים המיניים נתונה בידיו של הממונה, כך עשויה להתבקש המסקנה כי מדובר בניצול יחסי המרות.
המבחן הסובייקטיבי, כיצד נתפס המטריד בעיני המוטרד, רלוונטי להיבט הניצול של יחסי המרות, כי ההנחה היא שהמוטרד יירתע מלהביע אי הסכמה כלפי מי שהוא תלוי בו. בדרך כלל משהוכחה המרות, אין ההתרשמות הסובייקטיבית של הנפגע טעונה הוכחה בנפרד. משהוכחו יחסי המרות, עולה כי הנפגעת מודעת למעמדו של בעל הסמכות במקום העבודה, ולפיכך מתקיים יסוד הניצול.

איך הממונה יכול לסתור את החזקה שמדובר בניצול יחסי מרות?

הממונה יכול לסתור את החזקה שמדובר בהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות אם יוכיח כי בינו לבין העובדת התקיימה מערכת יחסים כוללת, החיצונית ליחסי העבודה, שיש בה פעולות הדדיות המראות רצון משותף לרומן אמיתי. כך, למשל, אם יוכיח בין היתר, פגישות מחוץ למקום העבודה, שלא בשעות העבודה.

להפריד את המרות ולדווח לממונים על מערכת היחסים

בפסק הדין במנחה בעניין ניצול מרות במקום העבודה נדונה בהרחבה השאלה איך ממונה בעל מרות יכול לסתור את החזקה שניצל את מרותו בפני העובדת. נשיא בית הדין סבר כי  כדי לסתור את חזקת ניצול יחסי המרות, על העובד הבכיר לפעול בתחילת מערכת היחסים המתפתחת:

ביטול מרות

דיווח להנהלה

לביטול יחסי המרות, ולהביא להפרדה במקום העבודה בין היחסים המקצועיים לבין היחסים האישים שבינו לבין העובדת. זאת על מנת להבטיח שהתפתחות מערכת היחסים לא תושפע בשום צורה מיחסי המרות, ולשלול כל חשש של ניצולם. בהעדר דיווח כפי הנדרש בנוהלי החברה, או בפעולה מפורשת אחרת המעידה על רצונו של הממונה להביא לביטול יחסי המרות, יש להשאיר את חזקת ניצול יחסי המרות על כנה.

דעת הרוב בפסק הדין היתה שכדי לסתור את חזקת ניצול המרות יש לבדוק, בנוסף לעניין ההפרדה והדיווח, את הנסיבות וההקשר של הקשר הזוגי, דהיינו האם מדובר במערכת יחסים מינית מזמדנת במקום העבודה או שלקשר יש סממנים של רומן.

בפסק דין שבו נדחתה טענה לניצול יחסי מרות נקבע כי מערכת היחסים בין הצדדים היתה רצונית, שכן נפרסה על כל מרחבי חייהם של הצדדים, תוך קשר גם למשפחתם ולמכלול תחומי החיים ולא הצטמצמה רק למקום העבודה וגם לא ליחסי מין בלבד.

בפסיקה מאוחרת יותר התייחס בית הדין הארצי לעניין הדיווח וההפרדה וקבע כי לא על הדיווח וההפרדה לבדם יישק דבר. בית הדין הכיר בכך שישנן נסיבות שבהן עניין ההפרדה והדיווח אינם אפשריים.

בית הדין: “יש להכיר בחולשות אנוש, ולפיכך, במציאות ..של פחד מגילוי הקשר על ידי בעלה, ובלבטים שליוו את הנתבע במהלך הקשר כאיש שומר מסורת ובעל משפחה, אשר נמנע מקרבה אישית לכפופים אליו – לא מצופה ממי מהם ליתן דיווח פומבי-פורמאלי לקשר ביניהם. לפיכך אין לראות בעובדה שלפיה נמנע הנתבע מהגשת דיווח פורמאלי לממונים עליו על קיום הקשר שנרקם בינו לבין התובעת, כראיה לכך כי הקשר שנרקם בסופו של יום, הוא תולדה של ניצול יחסי מרות”.

אז מתי זו הטרדה מינית מסוג ניצול יחסי מרות ומתי רומן בהסכמה?

כמו בהרבה דברים, גם כאן מה שקובע בשאלת ההטרדה המינית הוא ההקשר ומכלול הנסיבות. לכן אם רוצים לבחון האם הקשר הוא ניצול יחסי מרות, כלומר הטרדה מינית, או רומן “כשר”, מבחינה משפטית, מוטב לגשת לייעוץ משפטי. אין דוגמאות רבות לפסקי דין ששללו את יחסי המרות.

ונניח זה רומן לכל דבר ועניין. מה קורה כאשר הוא מסתיים, מי הולך הביתה?

לא קשה לנחש. לא מעט מהפונות אליי מספרות כי התנהל קשר זוגי בהסכמה, אין להן טענה לגבי ניצול יחסי מרות, בטח שלא לגבי הטרדה מינית (הוא לא הטריד אותי, הסכמתי, יזמתי, אפילו קצת התאהבתי), אבל כאשר בסופו של דבר הקשר הסתיים והעובדת צריכה לאבד מקום עבודה, היא זו שמשלמת את המחיר על קץ היחסים. לא כי הממונה אמר לה עכשיו אין קשר אז את הולכת הביתה, אלא כי פשוט אי אפשר לנהל יחסי עבודה תקינים וענייניים תחת משקע רגשי כבד כל כך.
בפגישת הייעוץ אני מבינה שאמנם לעובדת אין טענות על הטרדה מינית או ניצול יחסי מרות, אם כי כל הסממנים העובדתיים מצביעים על כך שמדובר בניצול יחסי מרות, לפי אמות המידה שנקבעו על ידי בתי המשפט (מין מזדמן, היעדר דיווח, הטבות פה ושם).

לפעמים בדיעבד מתברר שזה לא היה רומן אלא ניצול מרות

העובדת לא מודעת לכך שקשר בהסכמה בינה לבין הבוס אינו רומן, אלא ניצול יחסי מרות לעיתים לוקח לעובדת שנים להיווכח בדיעבד, שאותו קשר שאותו היא ראתה כ”רומן”, לא היה אלא הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות. למשל, כאשר העובדת ניסתה במשך הזמן להפסיק את הקשר, הדבר היה לא אפשרי בגלל יחסי העבודה. עובדה, מי שהולך הביתה זו היא. ולפעמים זה באמת קשר שבינו לבין מרות אין שום דבר ובכל זאת מתעוררת בעיה, לעבוד יחד אי אפשר יותר.

פס”ד: בניגוד לרושם שניסתה התובעת ליצור, היה זה רומן

בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי באר שבע נשללה הטרדה מינית בקשר בין ממונה לכפיפה. התמונה שהצטיירה בעיניו של בית הדין היא של יחסים בהסכמה שבין הנתבע לתובעת במקום העבודה, שתחילתם ביוזמת התובעת בשלב יצירת הקשר, ובהמשך בשיתוף פעולה, בשיחות ובמפגשים במקום העבודה ובמפגשים מחוץ למקום העבודה שבהם קיימו השניים יחסי מין.

בניגוד לרושם שביקשה התובעת ליצור כאילו יחסיה עם הנתבע התאפיינו בכפייה ובניצול, יחסים שבהם התובעת הייתה צד סביל שאינו יוזם ואינו משתף פעולה אלא מופעל על ידי הנתבע, עולה בעדותה תמונה שונה של קשר של שיתוף וייעוץ.

גם אם נהנתה התובעת מיחס מועדף במקום העבודה, אך טבעי הדבר בהתחשב ביחסי הקִרבה שבינה לבין הנתבע, ואין זה מצב שבו לכאורה מתנה בעל המרות את קידומה בעבודה של הכפופה לו בקיום יחסי מין ביניהם.

פס”ד: הממונה הוכיח קשר זוגי של ממש

פסק דין נוסף שדחה טענה של הטרדה מינית ניתן בעניינה עובדת שעבדה אצל הנתבע במשך עשר שנים כמזכירתו והגישה נגדו תביעה על הטרדה מינית והתנכלות במקום העבודה. נקבע כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי בינו לבין התובעת התקיימה מערכת יחסים ארוכת שנים, שעלתה כדי קשר זוגי של ממש.

התובעת מצדה ראתה בקשר בין השניים קשר של ידועים בציבור, מינתה את הנתבע כאפוטרופוס לבנה, קשרה קשרי ידידות וחברות עם משפחתו ונעזרה בנתבע, בין אם מבחינה כלכלית ובין בהליכים ועניינים משפטיים שונים.

התובעת החליטה באופן עצמאי על סיום הקשר הזוגי בין השניים, כאשר נמצא כי יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בהסכמה. לפיכך, לא הוכחה עילת תביעה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית ו/או החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה.

הרומן הסתיים והעובדת הולכת הביתה: מה עושים עם זה עכשיו?

זאת שאלה לייעוץ משפטי. אפשר לטעון רק כנגד הפסקת העבודה, ולגייס לשם כך את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר אפליה, וכן את עקרונות תום הלב. ואפשר לכלול בתביעה גם טענות על טיב הקשר. האם היה קשר שבנוי בעיקר על מין? האם הממונה דיווח? האם הפריד מרות? מה עשה מקום העבודה כאשר ידע על הקשר? אולי בכל זאת תימצא עילה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית.

בייעוץ המשפטי בוחרים בפעולה שמתאימה לנסיבות העניין וההקשר המשפטי, והכי חשוב – לעובדת עצמה.

פס”ד: עובדת תשלם פיצוי של 55,000 שקל כי טענה לניצול יחסי מרות בעוד שבית הדין קבע שהיה זה רומן

בפסק הדין התייחס בית הדין לשאלת ניצול יחסי המרות וקבע כי מערכת היחסים היתה רומן ולא הטרדה מינית מסוג ניצול יחסי מרות. היו יחסים במשך שנים בין העובדת לבוס שלה, מתנות, צימרים,. העובדת טען כי הבוס אנס אותה אך טענה זו נזנחה בסיכומים. התברר כי העניין התפוצץ כאשר העובדת גילתה שהבוס מנהל מערכת יחסים עם עוד עובדת.
המסקנה היא שלא כל רומן שלא עלה יפה הוא ניצול יחסי מרות.

לכתבה שכתבתי ב-Ynet על פסק הדין בעניין דחיית התביעה על הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות עם פרשנות שלי בסופה.