בדרך כלל לפני שמגישים תביעה אזרחית יש פנייה מוקדמת לצד השני, שלאחריה מוחלט אם לגשת לערכאות. הפנייה המוקדמת יכולה להניב פשרה כספית מחוץ לכותלי בית המשפט. זה עניין שבשגרה בתביעות אזרחיות רגילות, כולל תביעות בבתי הדין לעבודה. קודם כותבים מכתב. מסתדרים? יש פשרה? יופי. אין פשרה? הולכים הלאה להגיש תביעה לבית הדין.
כך גם, בדרך כלל, בתביעות אזרחיות על הטרדה מינית בעבודה. אני כותבת בדרך כלל כי לעיתים נכון ורצוי להגיש את התביעה מיד בלי פנייה מוקדמת.
כותבת האתר, עו”ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, ייעוץ משפטי וייצוג, גישור. ממונה חיצונית בבירורי הטרדה מינית במקומות עבודה.
לפניות
אז כאשר מגיעה מתלוננת עם טענות להטרדה מינית, נגד מקום העבודה או נגד המטריד, או שניהם, השלב הראשון בדרך כלל הוא כתיבת מכתב לצד השני. במכתב אני מבהירה את מחדליו המשפטיים של המעסיק או של המטריד ודורשת פיצוי כספי על הטרדה מינית או התנכלות או שניהם. בשלב הבא, אחרי ששמצים את האפשרות לפשרה, מגישים תביעה כספית לבית הדין לעבודה על הטרדה מינית.
כמו בכל סכסוך משפטי, כך גם במחלוקת סביב הטרדה מינית בעבודה, מתנהל לעיתים משא ומתן ענייני שבסופו מגיעים לפשרה כספית, שבסופה כל אחד נשאר עם טענותיו והתובע/ת מוותר/ת על תביעה על הטרדה מינית – תמורת פיצוי כספי.
סחיטה?
טענה נפוצה: לדרוש פיצוי כספי על הטרדה מינית זה סחיטה. כאילו עצם הפנייה לקבלת פיצוי מורידה מאמינות המתלוננת. והכול כי הצד השני לעיתים יסכים ישלם ואף יותר כדי שלא ידבק בו הכתם של הטרדה מינית.
קיראו מאמר שכתבתי לעיתון הארץ:
יש מקרים שבהם הצדדים מחליטים ללכת לגישור וללבן ביניהם את כל נושא ההטרדה המינית ולעיתים גם לסגור בהליך זה את סכום הפיצוי על הטרדה מינית. אגב, גם בתי הדין לעבודה שולחים בדרך כלל את הצדדים לגישור אחרי הגשת התביעה, כך שקיומו לפני הגשת תביעה לפעמים מוזיל עלויות ומייתר התדיינויות ממושכות.
קיראו עוד על תביעה כספית במקום עבודה:
- גישור בתביעות הטרדה מינית
- תביעה אזרחית או תלונה במשטרה
- מה סכום הפיצוי על הטרדה מינית?
- מתי אפשר לתבוע את מקום העבודה על הטרדה מינית?
הפיצוי על הטרדה מינית שונה ממקרה למקרה ונקבע, בין היתר, על פי חומרת המקרה, טיב הראיות, מספר השנים שהעובדת עבדה, הפסיקה הרלוונטית במקרים דומים, הנכונות של הצדדים\ וכמובן, והכי חשוב – הרצון של המתלוננת על הטרדה מינית. הליך משפטי הוא דבר מורכב ולא כל אחת מוכנה לו. לפעמים מתלוננת על הטרדה מינית מחליטה להתפשר על מנת לשים במהרה קץ לפרשה ולהמשיך הלאה. לפעמים היא עומדת על הגשת תביעה הטרדה מינית מסיבות שונות. כל מקרה ונסיבותיו.
דמי שתיקה? השתקה?
פיצוי כספי לפני תביעה אינו “דמי שתיקה”, פשרות כספיות מקובלות בכל התדיינות משפטית, גם בהטרדות מיניות.
קיראו מאמר שכתבתי לעיתון הארץ:
להלן אביא כמה דוגמאות לפשרות כספיות בתיקי הטרדה מינית בעבודה:
- עובדת התלוננה כי מנהל בכיר במקום העבודה היה נוהג לקחת אותה לפני העבודה ואחריה לקיים יחסי מין במכוניתו. הוא גם עשה כלפיה מעשים מגונים במהלך שעות העבודה. זה מקרה חמור של הטרדה מינית מצד מנהל בכיר כלפי עובדת זוטרה חד הורית שמצאה את עצמה מנהלת מערכת יחסים משונה, כהגדרתה. לקח לה זמן להבין שזה לא היה “רומן”, אלא ניצול מיני. אותו מנהל שילם לעובדת פיצוי כספי של 150,000 שקל.
- רומן מתמשך, מערכת יחסים בהסכמה, בין מנהל לבין עובדת הכפופה לו. כאשר ניסתה להפסיק את מערכת היחסים, חזר המנהל וביקש קיום יחסי מין כתנאי להישארותה בעבודה. המנהל שילם בהסכם פשרה 90,000 שקל.
- העובדת ניהלה רומן עם הממונה. הרומן הסתיים והעובדת מצאה את עצמה ללא ההטבות הכספיות שהיו לה ערב סיום הרומן. כלומר, זו התנכלות על רקע הפסקת הקשר המיני ביניהם. בסופו של דבר גם פוטרה. הפיצוי – 45,000 ש”ח. במקרה אחר שנסיבותיו דומות סכום הפיצוי היה 74,000 ש”ח.
- מעביד יזם קיום יחסי מין עם עובדת כאשר היו יחד בנסיעה לצפון במסגרת העבודה, מחוץ למשרד. העובדת נענתה להצעה. המעביד טען הכול היה בהסכמה, היא אפילו התחילה איתי, העובדת טענה – הייתי קפואה, בהלם, לא ידעתי מה אני עושה, זו הטרדה מינית, לא הסכמה. הצדדים ניהלו הליך גישור שבסופו שילם הממונה לעובדת פיצוי בסכום של 90,000 שקל.
- עובדת ניקיון הגישה תלונה על הטרדה מינית נגד מנהל במקום העבודה, שנגע בה בשירותים בזמן שהיא ניקתה. היא הגישה תלונה למקום העבודה, המנהל ננזף, ולאחר מכן הגישה תביעה כספית נגדו. התיק במשטרה, אגב, נסגר. המנהל שילם לה 30,000 שקל. זו היתה הטרדה חד פעמית לכאורה, אך הנזק לעובדת היה רב מנשוא שכן היא נאלצה לשלם מחיר אישי כבד על כך שגבר אחר נגע בה.
- עובדת בחברת תקשורת גדולה הגישה תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, בשל מעשים מגונים מצידו של מנהל שלה. החברה ביררה את התלונה על ההטרדה המינית ופיטרה את העובד. העובדת הגישה תביעה כספית נגד המנהל הממונה וזה שילם לה 30,000 שקל בהסכם פשרה, עוד לפני הגשת תביעה.
- העובדת הגישה תלונה על הטרדה מינית. המעביד קיים בירור ומצא שהממונה הטריד. אבל מי שהועבר מתפקידו היתה העובדת ולא המטריד. הוא אפילו קודם. המעביד שילם פיצוי של 25,000 ש”ח, והמטריד – 45,000 ש”ח.
- המעביד נהג לאונן מול העובדת, במשרדו, ולאמר לה כמה שהוא אוהב אותה. העובדת התפטרה כי לא יכלה לשאת זאת יותר. המעביד שילם 50,000 ₪. בזמנו זה היה הפיצוי המקסימלי שבחוק למניעת הטרדה מינית;
- הממונה אמר לעובדת שעליה לשכב איתו כשהוא ירצה בכך. כחלק מתפקידה. היא סירבה והוא פיטר אותה כשסירבה. בעקבות הטיפול המשפטי, העובדת הוחזרה לעבודה, המנהל פוטר וגם שילם למתלוננת פיצוי כספי בסכום של 50,000 ₪, שהיה בזמנו הפיצוי המקסימלי שבחוק למניעת הטרדה מינית.
- יחסי מין בהסכמה בין ממונה לבין מי שכפופה לו. לעיתים עם מערכת יחסים חיצונית הנלווית לכך ולעיתים רק מין בעבודה. הממונה שילם 80,000 שקל לעובדת שטענה כי ניצל אותה וכי התנהגותו מהווה הטרדה מינית. היא טוענת ניצול מיני, הוא טוען אהבה. בסופו של דבר התפשרו.
אלו מקצת מהדוגמאות, רובן ככולן מהשנים הראשונות של החוק למניעת הטרדה מינית, עוד בטרם תוקן סכום הפיצוי ל-120,000 שקל. ישנן גם פשרות בתיקי הטרדה מינית בסכומים גבוהים הרבה יותר, הכול לפי המקרה, הנסיבות, ההקשר, המצב המשפטי במקרים דומים, נכונות הצדדים להגיע לפשרה. בשל הסודיות שחלה על חלק מהמקרים הבאתי רק דוגמאות מספר, בשינוי פרטים מזהים. כל תיק וכל מקרה לפי נסיבותיו.