פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (אוגוסט 2016) עסק באמירות של מנהל כלפי עובדת וקבע כי הן אמירות לא הולמות שראוי שלא ייאמרו במערכת יחסי עבודה אבל אינן עולות כדי הטרדה מינית.
התובעת, מזכירה במשרד ממשלתי, טענה כי המנהל אמר לה את האמירות הבאות:
תעשי סיבוב שנראה את היופי שלך. איזה יפה את היום, את יפהפיה, איזה מנוצנצת את היום; את בחורה פשוט יפה. את כמו חמצן בשבילי. אני מחכה כל יום להגיע לעבודה כדי לראות אותך. “לא ברור לי איך לאשה כמוך קר”.
בית הדין קבע כי אלו אמירות לא הולמות, אך לא הטרדה מינית
נפסק כי התובעת לא הוכיחה שהנתבע היפנה כלפיה את אותן אמירות שהיא מייחסת לו ובנוסח שלו היא טוענת. האמירות שבהן הודה הנתבע הן בלתי הולמות בנסיבות העניין וראוי שלא ייאמרו במערכת יחסי העבודה, אבל הן אינן עולות כדי הטרדה מינית וראוי שיטופלו במישור משמעתי בלבד.
לא הוצגה ראיה שלדברים שנאמרו קונוטציה מינית. העובדה שהתובעת בחרה להתמקד בשמועות ורכילות שלטענתה נפוצו בקשר למקרה אחר של הטרדה מינית לכאורה, ביחד עם עדותה המגמתית, העיבו על אמינותה ובית הדין ציין כי לא מצא בכך טעם זולת ניסיון להאדיר את טענותיה ואולי אף להשחיר את פניו של הנתבע, שלא לצורך.
כותבת האתר, עו”ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדות מיניות בעבודה, ייעוץ משפטי וייצוג, גישור, בירור הטרדה מינית במקומות עבודה.
לפניות
ביחס לאמירה שבה הנתבע הודה כאילו הוא חנוק בלעדיה, או, כדברי התובעת – “את כמו חמצן בשבילי”, גם אם יתקבל הנוסח שמציעה התובעת, בית הדין שוכנע שהדברים נאמרו בקשר להיעדרויותיה הרבות ולנזק שהן מביאות, ולא הוצגה ראיה כי מדובר בקונוטציה מינית כלשהי או שהיתה כוונה לשוות לדברים קונוטציה מינית.
האמירה “איך לבחורה צעירה כמוך קר” – שוביניסטית ולא ראויה
האמירה “איך לבחורה צעירה כמוך קר” – שוביניסטית ולא ראויה בהתייחס לאמירתו הנוספת של הנתבע – “איך לבחורה צעירה כמוך קר”. בית הדין קבע כי במערכת יחסי עבודה בכלל, ובפרט במערכת יחסים שבה יש כפיפות, אין מקום לאמירה מסוג זה. מדובר באמירה שוביניסטית בלתי ראויה, אלא שבנסיבות העניין (סביב הדלקת מזגן) יש לסווגה כאמירה בלתי הולמת ולא כהטרדה מינית.
הנתבע הכחיש קונוטציה מינית בקשר לאמירותיו, בקשר למחמאות ובקשר למזגן, והוסיף כי ביקש להחמיא לה אך לא בהקשר מיני. הגם שניתן לחלוק על הסגנון בו המשתמש הנתבע ולהבין מדוע כל אחד משני המשפטים עשויים להביך את השומעת הסבירה, אין מדובר באמירות המצויות או שצריכות להימצא במתחם ההטרדה המינית.
בית הדין:
לא כל אמירה בוטה, גסת רוח או שוביניסטית עולה כדי “התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית”, כלשון החוק. יש להקפיד דווקא בשל חשיבותו הרבה של החוק והמטרות שהוא בא להגשים, כי יישמרו הגבולות בין אמירות לא ראויות לבין אמירות שיש בהן הטרדה מינית של ממש. אפשר להבין למה האמירות עשויות להביך את השומעת הסבירה על מנת לייחד את מטרתו של החוק למניעת הטרדה מינית כחוק שנועד לשמור על כבוד האדם, יש להבחין בין הצעות מיניות והתייחסויות מיניות, שהן הטרדה מינית, לבין אמירות גסות רוח ובלתי ראויות. האבחנה צריכה להיות תוך בחינה לשונית של הנאמר ועל רקע הנסיבות וההקשר שבהם נאמרו הדברים.