פסק דין: האם מתירנות מינית מצד תובעת רלוונטית בשאלה אם היתה הטרדה מינית

המנהל: מה היה קורה אם מישהו היה רוצה לעזור לך לתת כסף כל הזמן… את יודעת יש לי בניין דירות את יכולה לגור שם”.
המלצרית המתלוננת: “רק בתמורה לזה שאנחנו חברים?”
המנהל: “לא, בתמורה אני אבוא אלייך פעם, פעמיים בשבוע, להתנסויות חדשות וכיף.. אני מקווה שהדברים האלה נשארים בינינו”.

מנהל מסעדה הורשע בהטרדה מינית עת הציע למלצרית שעבדה אצלו את ההצעה המגונה הנ”ל.

להגנתו טען המנהל:
המתלוננת היתה מינית מאד ופרובוקטיבית בענייני מין ומדברת גסויות. “עושה כל מיני תנועות עם הגוף שלה ודברים שרוצה להחצין. אוהבת לדבר כל הזמן על מין”.

בית המשפט:
אפילו נכון הדבר שהמתלוננת הרבתה לדבר על מין, ואף לשתף הסובבים עמה בשיחות אלה – אין בדיבורים אלה אלו כדי לאותת לנאשם, כי הייתה מעוניינת בהצעות או בהתייחסויות מיניות כלפיה.

רופא השיניים בכתב ההגנה: לעובדת יש היסטוריית נגיעות

טענת ההגנה של רופא שיניים שנתבע על הטרדה מינית – העובדת, מנהלת המרפאה, התנהגה באופן מיני משוחרר, יש לה “היסטוריית נגיעות”. העובדת תבעה גם את החברה המעסיקה על הפרת חובות מעסיק.

בית הדין אימץ את גרסת העובדת בעניין התרחשות שני אירועי הטרדה מינית:

טענת הנתבעים – העובדת התנהגה באופן מיני משוחרר, יש לה “היסטוריית נגיעות”

הנתבעים הכחישו בכתב ההגנה את המעשים המיוחסים לרופא והוסיפו כי המעשים הנ”ל “אינם נחשבים להטרדה מינית על פי שום פרמטר”. לטענתם, מעשי ההטרדה המינית נבדו מעמקי ליבה של העובדת, אך ורק לאחר שנתפסה בפעולות הפסולות שביצעה.

הנתבעים הוסיפו: העובדת תמיד התנהגה בצורה “משוחררת” עם הרופא והתנהגותה היא שהגיעה לכדי הטרדה של הרופא (ואולי אף הטרדה מינית), גבר נשוי אשר רעייתו עובדת באותה מרפאה. לטענתם, מסרטוני המצלמות שהותקנו בנתבעת עולה כי הרופא כלל אינו משתף פעולה עם העובדת וחרף רצונו המופגן שלא לשתף פעולה עמה, היא ממשיכה לגעת בו שוב ושוב באופן שאינו מותיר כל מקום לספק מיהו יוזם המגע.

כך הרופא הכחיש את אירוע ההטרדה המינית ברכב בין היתר כי “אין באירוע הנטען כדי להוות הטרדה מינית, לאור היסטוריית הנגיעות של העובדת בנתבע וכן לאור העובדה שגם בתיאור העובדת אין כל אזכור מילולי או מעשה אקטיבי כלשהו מצדו, לשיטתה”.

הרופא הכחיש גם את האירוע במעלית, בין היתר בטענה ש”לשיטתה של העובדת לא היה מגע ולא שום אזכור מילולי המעיד על כוונה כלשהי מינית או אחרת מצד הרופא”.

גרסת הרופא: התובעת פלרטטנית, פתיינית, נדבקת ומתחככת

הרופא ייחס לעובדת התנהגויות חוזרות היוזמות עמו מגע פיסי תוך הפנייה לשעות מוגדרות בסרטוני המצלמות שצפייה בהן מעלה, לטענתו, כי – העובדת אחזה בזרועו, נשענה עליו, התחככה עמו, קנטרה אותו, השפריצה עליו מים, ניסתה ללטפו ולצבוט אותו, נתנה לו צ’אפחות עם שקית או מכשור רפואי.

עובדת אחרת במרפאה העידה: התובעת מפלרטטת בלי סוף ועושה עיניים לגברים, אף אחד לא מתנהגת באופן חריג כמוה

עובדת המשמשת סייעת בנתבעת העידה מטעם הנתבעים כי העובדת הייתה “מפלרטטת בלי סוף עם .., תוך שימוש בשפה גסה ובוטה” בנוכחות הרופא ועובדים נוספים. ייחוס אמירות כגון “כמה היא חמה במיטה, וכמה היא יודעת לתפוס גבר”; “היא גם דאגה לעדכן את כולנו כי היא במחזור, כי החזה שלה בגלל זה גדל וכואב” …”ושאחותה עשתה הלילה סקס לראשונה”. ותוך “נגיעות קלות”, “השפרצת מים” ו”משחקים אחרים מסוג זה”, וכי אף עובדת לא התנהגה באופן חריג כמו העובדת. וכך העידה עובדת אחרת:

“מה שהיה לי מוזר במיוחד הוא שדווקא האשה הוולגרית הזו שלא היססה לגעת ברופא שוב ושוב מול כולם, שלא היססה לדבר על מין מול כולם על כל המבוכה שהדבר יצר, דווקא היא האשימה את הרופא בהטרדה מינית כשבעצם בעשרות מקרים שאני הייתי עדה אליהן הייתה זו היא שיזמה מגע, והיא יזמה פלירטוט עם הרופא עם המגע או בלעדיו”.
 “לאורך כל תקופת היכרותי עם .. היא התנהלה באופן פלרטטני עם גברים במקומות בהם עבדה, דיברהעל נושאים מיניים עם גברים, נוהגת לספר בדיחות בעלות אופי מיני. דיבורה היה פלרטטני והיא הייתה ‘עושה עיניים’ לגברים”.

בית הדין: במקום להתמודד עם טענות העובדת, השקיעו הנתבעים את מרצם להוכיח שהעובדת התנהגה בצורה “משוחררת”, “מתירנית” ו”מפלרטטת”

בית הדין התרשם כי תצהיר הרופא מסיט את הדיון ממנו ומתרכז בהתנהגות העובדת –תוך שהוא מייחס לה התנהגות “משוחררת” ו”פלרטטנית” עמו, תוך הפניה לאירועים המתועדים בסרטונים של מצלמות הנתבעת בהן העובדת נצפתה יוזמת עמו מגע פיסי שאינו מיני, כפי שאישרו הן העובדת והן הנתבע בעדויותיהם בבית הדין.

בית הדין צפה בסרטונים והאמין לעובדת כי התנהגותה נעשתה בדרך של הלצה. בית הדין צפה בסרטונים שהראו כי העובדת אחזה בידו של הנתבע, נשענה עליו, טפחה בגבו עם שקית, דחפה מכשיר רפואי לבטנו, התיזה עליו מטהר אוויר ונגעה בו בהזדמנויות שונות במהלך העבודה.
העובדת עומתה בבית הדין עם “התנהגותה” כפי שעולה מהסרטונים, והיא העידה כי התנהגותה נעשתה בדרך של הלצה ובדרך כלל בתגובה להתנהגות הנתבע שקדמה לכך, אך לא נצפית בסרטונים שכן הנתבעים לא הציגו בפני בית הדין את כל הסרטונים. טענה זו של העובדת איננה משוללת יסוד, קבע בית הדין.

בית הדין: התנהגות “מתירנית” או “משוחררת” אינה יכולה להוות צידוק או הגנה לטענה בדבר הטרדה מינית

קו ההגנה של הנתבעים מתאפיין בכך שבמקום להתמודד עם טענות העובדת ולמסור גרסה עובדתית ברורה, הם השקיעו את רוב מרצם בהבאת עדים וראיות בניסיון להוכיח כי העובדת התנהגה בצורה “משוחררת”, “מתירנית” ו”מפלרטטת” עם הנתבע, בעוד שלעובדה זו אין השלכה על השאלה שאנו צריכים להכריע בה, והיא האם הנתבע הטריד מינית את העובדת אם לאו.

התנהגות “מתירנית” או “משוחררת” אינה יכולה להוות צידוק או הגנה לטענה בדבר הטרדה מינית, לפיכך כל טענות הנתבעים בעניין “היסטוריית הנגיעות” של העובדת בנתבע אינה רלוונטית. מעבר לכך, הנתבע אישר בעדותו בבית הדין כי בזמן אמת לא ייחס לנגיעות של העובדת כל כוונה מינית.

מתירנות מינית עשויה להיות מושא לדיון מוסרי וחברתי, אך במסגרת הליך משפטי, נורמה של מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין.

טענת הנתבע לפיה למעשה הנגיעה בברך לא לווה כל “אזכור מילולי” או “מעשה אקטיבי” מצידו אינה רלוונטית לשאלה, אם המעשה של הנגיעה בברך, כשלעצמו, בנסיבות שבהן הוא נעשה, מהווה הטרדה מינית. טענת הנתבע בתצהירו לפיה העובדת אך טוענת כי הוא נגע בה “באופן אגבי” אינה נכונה ולטעמנו יש בה ניסיון “לגמד” את האירועים שתוארו על ידי העובדת.

הנתבע אישר לראשונה במסגרת עדותו בבית הדין כי הוא נגע בירך של העובדת במהלך הנסיעה, אך טען כי הנגיעה היתה מסוג של “צ’אפחה”. כנשאל הנתבע מדוע הוא נתן (לשיטתו) “צ’אפחה” לעובדת, השיב הנתבע: “מהתנהגות הקבועה החברתית שלה שתועדה קודם במצלמות”.

משהנתבע שינה את גרסתו ואישר מקצת גרסת העובדת, החלטנו להעדיף את גרסתה של העובדת לפיה הנתבע נגע לה בירך במהלך נסיעתם המשותפת וניסה ללטפה. העובדת העידה בבית הדין כי בשונה מהנגיעות ההדדיות שנצפו בסרטונים, הנגיעה של הנתבע בירך שלה הייתה מינית: “ההבדל מאוד ברור. כשהיינו בדרך, באוטו, המישוש היה מישוש מיני. ועובדה, שהערתי לו…”.

נגיעה בירך של העובדת תוך ניסיון ללטפה במהלך נסיעה משותפת, מקיימת את יסודות סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, שכן מדובר ב”הצעה” “בעלת אופי מיני”.

כאשר מדובר ביחסי מרות ביחסי עבודה, אין צורך שהמוטרד יראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות. בהתייחס ליסוד ה”הישנות” של ההצעה שבסעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, הרי שהוא מתקיים בשים לב לכך שהאירוע במעלית, אירע סמוך לאחר האירוע ברכב.

נדחתה הטענה בדבר התנכלות עקב הטרדה מינית או תלונה על הטרדה מינית הנתבעים הרימו את הנטל להוכיח כי הם לא פגעו בתנאי עבודתה או קידומה של העובדת וכי לא פיטרו אותה מעבודתה בשל ההטרדה או תלונתה או תביעתה בשל כך. השיחות על החתמת שעון הנוכחות נעשו לפני שהתובעת העלתה לראשונה בפני הרופא טענות שהיא חשה לא נעים בנסיעתם ותיארה את שני האירועים בגינם היא תבעה פיצוי.

הנתבע השיב לעובדת כי זה היה במסגרת ה”צחוקים” ביניהם וכי ישמור ממנה מרחק אם זה מפריע לה. השתלשלות האירועים אינה תומכת בגרסת העובדת כי הנתבעים התנכלו לה, שכן ההזדמנות הראשונה בה העלתה טענה בדבר הטרדה מינית היתה ביום 10.12.12, לאחר שכבר בוצעה הרעה בתנאי עבודתה.

בפסק דין אחר נטען כלפי עובדת כי התובעת לא היססה ללבוש חצאיות קצרות ולהשתמש בשפתון אדום. על כך קבע בית הדין:

אין צורך להזכיר שבין אם כך ובין אם אחרת, צורת לבוש או דרך התנהגות אינן מהוות הסכמה להטרדה מינית ואינן מאיינות את חובתה של המעסיקה להבטיח סביבת עבודה בטוחה. ממילא עדות זו בדבר “הסכמה” כלשהי להטרדה מינית אינה מתיישבת עם גרסת הנתבעים שלא הייתה הטרדה מינית.

התובעת סיפרה במשפט על אירועי הטרדה מינית נוספים שלא פורטו בכתב התביעה – האם הדבר פוגע באמינותה?

העובדת פירטה בעדותה ארבעה אירועים נוספים, שלא פורטו בכתב התביעה. לגבי העובדה שהתובעת כבשה את תלונתה. בית הדין קבע כי בהתאם להלכות המגבילות את יישום דוקטרינת העדות הכבושה ביחס לנפגעות עבירות מין, אין מקום לזקוף לחובתה של העובדת את הימנעותה מלהתלונן על ההטרדה במהלך קיום יחסי העבודה ואף לא את גרסתה המתפתחת […] המשך קריאה על כבישת תלונה.

החברה המעסיקה טענה: לא פעלנו למנוע הטרדות מיניות כי לא היו הטרדות

הנתבעת הפרה את חובותיה לפי החוק, לא פירסמה תקנון ולא מינתה אחראית. הפיצוי: 5,000 שקל. לפיכך הנתבעת החברה המעסיקה חויבה גם בגין ההטרדות המיניות שביצע הרופא, הפיצוי נמוך יחסית כי לא הוכח נזק נפשי. ראו פסק דין אחר שקבע פיצוי של 100,000 שקל על הפרת החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות למניעת הטרדה מינית.

קיראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:

• מתי מעסיק אחראי לעוולה אזרחית של הטרדה מינית שעשה עובד מטעמו
• בירור תלונה על הטרדה מינית שלב אחרי שלב