יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, אפליה.

פסק דין: גידופים מיניים אינם "מעשה קונדס"

target (3)

פיצוי גבוה על דיבור מיני בוטה של עובד כלפי עובד אחר

עובד חברת לובלינסקי הוכיח שעובד אחר בשם שי הטריד אותו באמירות וההתנהגויות הבאות:
"בוא תמצוץ לי – אני אשפוך לך על הפנים". הוציא את איבר מינו ואמר לתובע: "בוא אני אשפוך לך על הפנים"; במקרה אחר שי שפך שמן על גזר ואמר לתובע: "קח, תן לאשתך"; שי השאיר לתובע פתק עם גזר ובפתק כתב: "תדחוף לאשתך שתיהנה מזה מתנה ליום הולדת שלי".
שי שם זרע שלו בתוך כוס וכתב לתובע פתק שמדובר ב"משקה אלים מגופו של שי – תבלע אותו".
באחת מהתקריות, לקח שי את הכובע של התובע והרטיב אותו בכדי שהתובע לא יוכל לחבוש אותו. שי גם צייר על תמונות השייכות לתובע אשר תלו בחדר העבודה שלו. שי כתב לתובע פתקים רבים הכוללים ניסוחים בעלי אופי מיני מטריד, בוטים אלימים, אך הבעלים של הנתבעת קרע אותם, למרות שלטענת התובע, הוא ביקש ממנו לשמור אותם.
עקב תלונת התובע, הוא הועבר לחנות אחרת ופוטר בשל סירובו לעבוד במחיצת המטריד.
כשהמעסיק ביקש להעביר גם את המטריד לשם, התובע התקשה לטענתו לשאת את מסכת ההטרדות ושיתף בכך את רעייתו, אשר פנתה להנהלה. התובע הועבר לעבוד בחנות אחרת של הנתבעת. הריחוק הפיסי עשה את שלו עד שהנתבעת הודיעה לתובע שבכוונתה להעביר את שי לעבוד באותה חנות אליה הוא עצמו הועבר קודם לכן.

הנתבעת להגנתה: זה היה מעשה קונדס ולא הטרדה מינית

בית הדין דחה את טענות הנתבעת כי התובע הקניט והטריד את שי, וזה בתגובה, בשעת כעס ובתגובה ספונטנית לפרובוקציות של התובע, שהוציא את שי משלוותו, מילא שקית קטנה בדבק והניח אותה בתוך מגש סכינים כשליד השקית הניח גזר, תוך שהוא רושם לתובע "במקרה הצורך שבור והשתמש". הכוונה הייתה, לדבריו, שהתובע ירגיע את עצמו.

טענת הגנה: המטריד הוא איש משפחה למופת, בכלל לא הומו

עוד טענה הנתבעת: שי הוא "איש משפחה למופת, אב לילדים, ללא נטיות מיניות כלשהן כלפי גברים, וביצע את מעשה הקונדס האמור בתגובה להטרדות מצד התובע ובשעת כעס, מתוך מטרה לגרום לתובע להפסיק את הטרדותיו. הן הנתבעת והן שי לא ראו באותן התבטאויות חריגות של התובע הנ"ל כהטרדה מינית, אלא כחלק מהקללות, הגידופים וההטרדות הבלתי פוסקות מצד התובע".

טענות חסרות בסיס, מקוממות, "לא פחות מאנכרוניסטיות"

הנחותיה ותובנותיה של הנתבעת ביחס לאופן שבו אדם שהותקף מינית אמור להתנהג, נדחו בהיותן חסרות כל בסיס ובהיותן לא פחות מאנכרוניסטיות. להלן מספר דוגמאות נבחרות מסיכומיה של הנתבעת.
עובדה שלא זכר אם היו אנשים בסביבה, מי שהותקף יזכור אם היו חילופי דברים לא הביא ראיה והיה ידוע כמקליט, עובדה שלא התלונן במשטרה, לו היה דובר אמת כל העובדים היו יודעים
מצופה שיצעק ויגיב בסערת רגשות, לא ייתכן שאיש לא שמע או ראה, לא ייתכן שמצלמות האבטחה לא קלטו, והטענה המקוממת ביותר: הואיל ושי אינו בעל נטיות מיניות הומוסקסואליות, הרי שגם אם ל"מעשה הקונדס" יש לכאורה אופי מיני, הדבר אינו מתאים להטרדה מינית בהקשר ליחסים שבין שני גברים בעלי אותה נטייה מינית, אלא לחילופי דברים בין שני גברים הנמצאים בעימות.

בית הדין: לכל נפגע מבנה אישיות ודרך התמודדות אחרת עם הטרדה מינית

בית הדין: הגיעה העת לשרש את השיח על "דרך נכונה", "רצויה", או "מקובלת" להתמודדות של נפגעי הטרדה מינית. לכל נפגע מבנה אישיות ודרך התמודדות משלו והשיח אינו צריך לעסוק בשאלה מהו הפרופיל הרצוי של נפגע.
החלטתו של התובע להתלונן רק בפני מעסיקו ולא להגיש תלונה למשטרת ישראל, כמו גם העובדה שלא צעק ולא שיתף את כל הסובבים אותו בחוויה שעבר, אינם סותרים את גרסתו. העובדה שהגיב כפי שהגיב לסיטואציה אליה נקלע, לא צריכה לעלות בקנה אחד עם ציפיותיה של הנתבעת ביחס למהי התגובה הראויה של אדם שחווה הטרדה מינית במקום העבודה.

גידופים, קללות, הצקות והתעמרות אינם מעשה קונדס אלא הטרדה מינית מסוג התנהגות מבזה ומשפילה

לטענת הנתבעת, שי הוא איש משפחה למופת, אב לילדים, ללא נטיות מיניות כלשהן כלפי גברים, וביצע את מעשה הקונדס האמור בתגובה להטרדות מצד התובע ובשעת כעס, מתוך מטרה לגרום לתובע להפסיק את הטרדותיו.
נדחתה טענת הנתבעת כי האירוע עם הגזר, אינו יותר מאשר מעשה קונדס שארע על רקע האווירה המתוחה ששררה בין התובע לבין שי. תיאור המעשה אינו הולם את המונח "מעשה קונדס" במקום העבודה, שבו הנתבעת הקפידה לעשות שימוש מוגבר בכתבי טענותיה.

לגבי הטענה כי היה זה מעשה קונדס קבע בית הדין: מעשה קונדס הינו בעל קונוטציה חיובית ובוודאי שאינו הולם סיטואציה עימותית כה קשה, כמו זו שאפיינה את מערכת היחסים בין התובע לבין שי, מערכת יחסים שקללה גידופים, קללות, הצקות, התעמרות והטרדה מינית. מעשיו של שי כללו אמירות, התבטאויות ומעשים של ממש בעלי גוון מיני מובהק, שחורגים ממעשי משובה או שניתן להצדיקם בכך שבאו כתגובה להתגרות קודמת של התובע בשי. אמירות ומעשים אלה חרגו באופן מובהק גם ממתחם של גסות רוח גרידא.

אין צורך להוכיח כי למטריד היתה כוונה מינית, אין רלוונטיות לנטיותיו המיניות

גם לא לעובדה שהוא איש משפחה למופת, או לא.
כשהתובע דיבר בשימוע על הטרדה מינית היפנו אותו להגיש תביעה והנתבעת לא פתחה בבירור. בשל אילוצי הנתבעת ושיקוליה העסקיים, היא החליטה מקץ שנתיים ימים להעביר גם את שי לחנות בה עבד התובע, והחלטה זו היא שיצרה את המשבר לאור סירובו של התובע לעבוד במחיצתו של שי. היה על הנתבעת ומנהליה לבחון בקפידה מה עשויות להיות ההשלכות של צעד שכזה מבחינת התובע, גם אם מדובר בצעד מתחייב מבחינה עסקית.