דיני עבודה · הטרדה מינית · אפליה. יותר מ-25 שנות ניסיון

פסק דין: אמירה גסה אחת אינה סיבה לפיטורים

הטרדה מינית פסקי דין

פסק דין על הטרדה מינית מסוג ביזוי והשפלה, דיבור מיני בוטה, אירוע חד פעמי. האם הטרדה מינית מילולית באירוע יחיד יכולה להצדיק פיטורי עובד אחרי 14 שנות עבודה?

עובדות פסק הדין בקצרה: התובע שימש מאמן שחיה של קבוצת הבוגרים של הנתבעת, במשך 14 שנה.  במקביל להליכים לחידוש חוזה ההעסקה וללא קשר, אמר התובע אמירות פוגעניות לשתי שחייניות בקבוצת השחייה שלו. האמירות שהתובע אמר הן:

חתולות מיוחמות, אני לא שם זין!

התובע פוטר מהעבודה לאחר שימוע שבו הועלתה נגדו בין היתר הטענה על האמירות הנ"ל. 

דיבור מיני בוטה ביזוי מיני

האמירות הנ"ל עשויות להיחשב הטרדה מינית של דיבור מיני בוטה, הנקראת בחוק למניעת הטרדה מינית התנהגות מבזה או משפילה בקשר למיניות, לרבות לגבי נטייה מינית. בהטרדה מינית מסוג דיבור מיני בוטה לא צריך סירוב של המוטרדת, ומספיק שתהיה אמירה אחת כזו כדי שהיא תיחשב הטרדה מינית. זאת בניגוד להטרדות מיניות מילוליות אחרות, הצעות מיניות חוזרות והתייחסויות מיניות חוזרות, שבהן צריך שיהיו שתי הצעות או שתי התייחסויות. התנאי השני הוא סירוב של המוטרדת, הבעת התנגדות מצידה.

בית הדין: האמירות המשפילות לא היו הסיבה האמיתית לפיטורים

בית הדין האזורי בחיפה קבע כי הסיבה האמיתית לפיטורי התובע לא היו עניין מסוים זה או אחר, אלא תחושת חוסר שביעות כללית מתפקודו של התובע. הנתבעת, שככל הנראה לא ידעה לשים את האצבע על הסיבה האמיתית לפיטורי התובע – החליטה להביא טענות מן הגורן ומן היקב, ולכן העלתה על הכתב סיבות רבות לפיטורים, לרבות בהתייחס לאירועים היסטוריים. התגלו סתירות בעדויותיהם של המנהלים, למשל בשאלה האם לקחו את גילו של התובע בחשבון אם לאו, או מהן הסיבות המדויקות שעמדו מאחורי פיטוריו.

דיבור מיני בוטה

ההגדרה הרלוונטית בחוק למניעת הטרדה מינית שעמדה לדיון בפסק הדין:
סעיף 3 (א) (5) לחוק: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית".

בדיבור מיני בוטה לא צריך כוונה מינית

בהגדרה זו לא נדרשת כוונה מינית מצד הדובר, גם לא יחסי מרות או הבעת מחאה וסירוב להתייחסות, ודי בהתייחסות אחת כזו כדי להיכנס למסגרת החוק למניעת הטרדה מינית.

הדיבור המיני הבוטה היה תירוץ לפיטורים

בית הדין פסק כי הנתבעת חיפשה אמתלות לפטר את התובע זמן מה לפני פיטוריו, וכאשר התגלה עניין ההתבטאויותיו לשחייניות – קפצה הנתבעת על ענין זה כעל מוצאת שלל רב, שכן היא סברה שהתבטאויות אלו נותנות לה לגיטימציה לפיטורי התובע להם ייחלו מנהליה כבר זמן מה, ועל כן התובע הוזמן לשימוע לפני פיטורים.

בית הדין: אמירות פוגעניות ולא ראויות, אך לא סיבה מספקת לפיטורים

בית הדין קבע שאין ספק שאמירותיו של התובע, "לא שם זין", חתולות מיוחמות", היו לא ראויות והיה עדיף אלמלא היה משמיע אותן.  אולם כאשר שמים על כף מאזניים את 14 שנות עבודתו של התובע ואת הישגיו המקצועיים לעומת סיטואציה אחת של אמירות פוגעניות, כשבמשך 14 השנים שעבד לא היו מכתבי התראה קודמים – הרי שלא מדובר בסיבה מספקת לפיטורים.
לא סביר שסיטואציה כזו תגרור הפסקת העבודה. בנסיבות שכאלה תגובה מידתית יכלה ללבוש צורת מכתב התראה או שיחת נזיפה.

הטרדה מינית חד פעמית

ההחלטה לפטר את התובע התקבלה עוד לפני הליך השימוע, ולא הייתה באמת קשורה לטענות שהועלו נגדו במסגרת השימוע, אלא היתה בעיקר עקב התנהלות עכורה בינו לבין ההנהלה ועקב חוסר שביעות רצון אישית ממנו. חברי ההנהלה לא שקלו כנדרש את התייחסות התובע בשימוע שנערך לו לטענות כנגדו, ועל כן – נקבע כי פיטוריו של התובע נעשו שלא כדין.

לא נפסק פיצוי על עוגמת נפש באשר לסעד הפיצוי בגין נזק לא ממוני שהתובע תבע – מאחר שהתובע המשיך את עבודתו במשך תקופה של חצי שנה כי ניתן לו סעד זמני נגד פיטוריו, בית הדין לא מצא מקום לפצות את התובע בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש. די בשכר שקיבל בתקופה זו (אשר עולה כפליים ויותר על ה-50,000 ₪ שנתבעו על ידו) כדי לפצות אותו בגין התנהלות הנתבעת ולכן אין מקום לפסוק סכומים נוספים בגין רכיב תביעה זה.
עם זאת מאחר שהתביעה היתה מוצדקת נפסקו לטובת התובע הוצאות של 6,000 שקל.

קיראו עוד באותו נושא:

לייעוץ משפטי השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם.
לייעוץ משפטי השאירו פרטים ובכמה מילים את נושא הפנייה ואחזור אליכם בהקדם.
חיפוש