יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, אפליה.

פס"ד בתיק שייצגתי: 102,000 שקל פיצוי למורה שפוטרה כי הרתה בשנה הראשונה

עורכת דין הטרדה מינית בעבודה

מורה שמתחילה לעבוד ומיד אחרי כמה חודשים נכנסת להריון, אז יש בזה מידה של חוסר אחריות, את מבינה? זאת זכותה המלאה..יחד עם זאת - אותה מורה אם היא שנה ראשונה אצלי, אני לא אחזיק אותה אחר כך. יש הפרדה בין אירית הבן אדם, האישה, האמא, הסבתא, לבין מנהלת שצריכה לנהל פה איזשהו ארגון עם צרכים מסוימים".

זה היה ההסבר של מנהלת בית הספר הלל ברמת גן, אירית טוניק, להחלטתה לפטר יועצת חינוכית צעירה, וכך אמרה לה בשיחה ביניהן במהלך חופשת הלידה. המנהלת הצדיקה את החלטתה להפסיק את עבודתה של היועצת, כי העזה להרות בשנה הראשונה לעבודתה, וזה היה ההסבר שלה.

בתביעה שהיגשתי בשם היועצת לבית הדין לעבודה, על אפלייתה גם בהריון וגם אחרי הלידה, פסק בית הדין לעבודה את הסכום המקסימלי על אפליה, 75,000 שקל, ועוד הפסדי השתכרות והוצאות ובסך הכול 102,000 שקל.

העמדה השלילית התגבשה אצל המנהלת כבר בטיפולי הפוריות

בפסק הדין נקבע כי המנהלת הוותיקה אירית טוניק, שניהלה קודם לכן בית ספר בצהלה בתל אביב, גיבשה עמדה שלילית כלפי העסקת היועצת, כבר מבחירתה של היועצת להתחיל טיפולי פוריות בשנה הראשונה לעבודה, והתייחסה אלה באופן פוגעני.

המנהלת גיבשה כלפי העובדת גישה שלילית שהתבטאה בחוסר נכונות לאפשר לה לבצע את שעות התגבור בשנה השנייה, בהערכות בינוניות, ובסגירת שערי בית ספר הלל בפניה.

אפילו משרד החינוך לא פיטר את התובעת, הוא בהחלט לא התחייב כלפי התובעת למצוא לה עבודה בבית ספר אחר. בכך הראה לה את הדרך החוצה, קבע בית הדין.

למה את מתלבשת בצורה חונקת? זה משדר מצוקה

בית הדין קיבל את גרסת התובעת כי ההערה לשיפור היחידה שהשמיעה המנהלת במהלך ההריון הייתה שבזמן הטיפולים התחילה להתלבש בצורה "חונקת", לסגור את הכפתורים כדי להסתיר את השינויים שעברו על הגוף בזמן הטיפולים. לדברי המנהלת צורת הלבוש הזו משדרת מצוקה ואינה מתאימה ליועצת.

לכתבה על פסק הדין באתר YNET

כך אמרה המנהלת בחקירה הנגדית:

אפליה אחרי חופשת לידה

המחליפה שלך תקתקנית

שיקול אחר שעמד בבסיס החלטתה של המנהלת הוא שביעות רצונה ממחליפתה של היועצת בחופשת הלידה: "טלי מאוד תקתקנית כזאתי ומאוד כזאת ככה וזה, אז זה עוד יותר את יודעת חיזק לי את החוסר הזה שחשתי אותו קודם".

בית הדין לא קיבל את הכחשותיו של משרד החינוך כאילו אין קשר בין ההריון וטיפולי הפוריות לקיצוץ בשכר במהלך ההריון ולהפסקת העבודה וקבע כי משרד החינוך לא עמד בנטל ההוכחה כאילו היו קיימים שיקולים ענייניים.

המנהלת צימצמה את המשרה – בגלל אנטגוניזם להריון

בית הדין קבע עוד כי –
הרעת תנאים לאחר חופשת לידה החלטת המנהלת שלא לצמצם את שעות העבודה של היועצת בשנה השנייה נעשתה משיקולים פסולים, כי הביאה בחשבון שהתובעת תלד בשנת הלימודים השנייה, "ומתוך אנטגוניזם כלפי התובעת על בחירתה ללדת בשנה הראשונה לעבודתה".

עוגמת נפש ליועצת בשל חוסר רגישותה של המנהלת

הרעת תנאים לאחר חופשת לידה בית הדין התייחס בפסק הדין לעוגמת הנפש של היועצת כתוצאה מחוסר רגישותה של המנהלת בשיחת המשוב המסכמת. המנהלת ציינה שהתובעת נעלמה מבית הספר בלי להודיע על כך כדוגמא להתנהגותה הכושלת, אף כי ידעה שהתובעת עזבה עקב מצבה הרפואי הקשור עם ההיריון. דברים אלה פגעו בתובעת והותירו אותה בוכייה ונסערת.

כשעובדת מתפטרת בגלל אפליה זה כמו פיטורים

הרעת תנאים לאחר חופשת לידה אשר לנסיבות סיום העסקת התובעת, יש לראות בתובעת כמי שפוטרה בתוך התקופה המוגנת – תקופת 60 הימים שלאחר החזרה מתקופת ההורות ולידה, בניגוד לחוק עבודת נשים. הוכח כי בתוך התקופה המוגנת, המנהלת הודיעה לתובעת שהיא לא תמשיך לעבוד בבית ספרה בשנת הלימודים הבאה ולא הוכח כי נעשו מאמצים למציאת מקום עבודה חלופי לתובעת במשרד החינוך, כאשר בנסיבות העניין לא ניתן לצפות מהתובעת לחכות לראות אם משרד החינוך יאפשר לה לעבוד בשנת הלימודים השנייה.

לפיכך בחירת התובעת לעזוב את עבודתה במשרד החינוך ולעבור לעבוד במקום אחר, אין לראותה כהמשך עבודה בנתבע.

בנסיבות אלה, יש לראות בתובעת כמי שהודיעו לה שתפוטר בתוך התקופה המוגנת.

כשעובדת מתפטרת בגלל אפליה, זה כמו פיטורים לפי חוק עבודת נשים.
אף אם התובעת לא פוטרה, עדיין יש לראות במשרד החינוך כמי שהפר את חובתו להמשיך להעסיקה בתקופה המוגנת.

התובעת ביקשה להישאר לעבוד במשרד החינוך, אך אפשרויות ההעסקה החלופיות שלה היו מוגבלות והיא נאלצה לקבל עבודה במסגרת חינוכית אחרת.

 לא ניתן לומר שהתובעת התפטרה, אלא מדובר בהתפטרות שדינה פיטורים לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, שכן לא ניתן היה לצפות מהתובעת להמשיך בעבודתה. לא היה עוד דבר שהתובעת יכולה הייתה לעשות כדי שמשרד החינוך יתקן את הימצאותה ללא עבודה בתום שנת הלימודים.

בנסיבות אלו, יש להחיל את ההוראה המשליכה את תוצאות הפיטורים על ההתפטרות גם על חוק עבודת נשים. כלומר, שעובדת מתפטרת לאחר שהיא מקבלת יחס מפלה על רקע היותה בטיפולי פוריות או בהיריון, יש לראות בה כמי שפוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים.

פיצוי מקסימלי על אפליה בעבודה

בנסיבות העניין משרד החינוך ישלם לתובעת 75,000 ₪ כנזק לא ממוני עבור הפרת חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות, ועוגמת נפש.

אני מניחה שזאת לא הפעם הראשונה שמנהלות ותיקות מרשות לעצמן להתנהג ככל העולה על רוחן כלפי מורות בניסיון בשנים הראשונות, שיספגו את ההשפלה ובלבד שלא להרגיז את  המערכת ולקבל קביעות. אני לא בטוחה שפסק הדין הזה יעודד תביעות, כי בכל זאת משרד החינוך הוא המעסיק הראשי של מורים ומורות, אבל לפחות יעבור מסר למנהלים ולמנהלות מה גבולות הגזרה בהתייחסות לעובדים צעירים. תפקידו של משרד החינוך ללמוד את פסק הדין ולהנחיל את הנורמות בקרב מנהליו, האיסור להפלות חל גם על מעסיק שרוב עובדיו נשים.