יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, אפליה.

20,000 שקל פיצוי על אי בירור תלונה על הטרדה מינית

הטרדה מינית פסקי דין

עורכת דין במשרד עורכי דין הגישה תביעה כספית נגד שותף במשרד עורך דין ששם עבדה. התביעה הוגשה על כך שהמשרד לא בירר את תלונתה להטרדה מינית מצד עורך דין עצמאי אחר (שייקרא אלמוני) שעבד במשרדו של הנתבע בשעות הערב. לטענת התובעת, אלמוני נהג להטריד אותה פיזית ומילולית, לעיתים לאחר שתיית אלכוהול. לדבריה, באחת הפעמים שבהן היא נשארה במשרד מאוחר ניגש אליה אלמוני ונצמד לגופה ואילו בפעם אחרת, במהלך הרמת כוסית במשרד, אמר לה: "הייתי רוצה לראות אותך רוקדת על השולחן".

הנתבע: המטריד לא היה עובד שלי אז אין חובה להעביר לבירור הטרדה מינית

הנתבע לא הכחיש את העובדה שהתובעת אכן התלוננה בפניו על הטרדה מינית מצד אלמוני וכי הוא המליץ לה לפנות למשטרה. עם זאת, הנתבע הכחיש את הדברים והמעשים שיוחסו לאלמוני, לרבות אותם דברים שעל פי גרסת התובעת נאמרו במהלך הרמת הכוסית. הנתבע אף זימן לעדות את אלמוני, אשר הכחיש מכל וכל את המעשים שייחסה לו התובעת. 

טענות ההגנה הנוספות של הבעלים של המשרד, שכולן נדחו:
שהתובעת היא שהיתה ממונה על נושא בירור תלונות הטרדה מינית במשרד ולפיכך לא היתה לו אפשרות להפנות את התלונה לגורם רלוונטי פנים ארגוני. בית הדין קבע כי לפי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית המעסיק היה מחויב בנסיבות אלה למנות גורם אחר לצורך בירור התלונה.

שאלמוני לא היה עובד שלו ומכאן שהוא לא היה חייב לערוך בירור לגבי התלונה שהתייחסה אליו. על כך פסק בית הדין: משעה שמובאת בפני המעסיק תלונה על הטרדה מינית הוא מחויב לפעול בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית ולברר את התלונה. זאת גם שעה שהתלונה על הטרדה מינית מתייחסת לצד שלישי שאינו מועסק על ידי המעסיק.

שהתובעת נהגה להתלונן חדשות לבקרים על הטרדות מצד גורמים שונים.

המעסיק הקל ראש בתלונה על הטרדה מינית ולעג לה

בית הדין פסק כי המעסיק הקל ראש בתלונה על הטרדה מינית ולעג לה. כך הנתבע שלח לתובעת מסרון שבו לעג לה על כך שאינה מוכנה להיפגש איתו ביחידות לאחר התקרית, תוך שהוא מאזכר את עניין אלמוני ובלשונו: "הצחקת אותי. מה אני (אלמוני)? נשב לקפה". 

ביטוי נוסף ליחס לעגני זה ניתן למצוא באופן שבו תיאר הנתבע את התובעת, כמי שנהגה להתלונן חדשות לבקרים על הטרדות מיניות מצד גורמים שונים.

הפיצוי שנפסק היה על סך של 20,000 ₪. השיקולים שנשקלו בקביעת גובה הפיצוי: חומרת ההפרה ונסיבותיה, העובדה שמדובר בעורך דין ומנגד גודלו של המעסיק שבו מדובר.