המעביד החזיר את העובדת לעבודה לאחר חופשת הלידה, ופיטר אותה כמה ימים לאחר שחלפו שישים יום מיום שובה מחופשת הלידה. העובדת, אם חד הורית, עבדה במקום העבודה שבע שנים וטענה בבית הדין כי אם ידעה כי היתה מפוטרת, לא היתה נכנסת להריון. המעביד אמר בדיון כי הוא לא רוצה לפגוע בתובעת, אבל המחליפה עולה עליה “עשר דרגות”.
פסק דין בתביעה שהיגשתי בשם יועצת חינוכית שפוטרה לאחר לידה
בית הדין פסק 102,000 שקל פיצוי ליועצת חינוכית שפוטרה ממשרד החינוך, כי המנהלת הביעה אכזבה מהריונה ואמרה לה שזה “חוסר אחריות להיכנס להריון בשנה הראשונה לעבודה”.
לולא יצאה התובעת לחופשת לידה, ולא נזקקה הנתבעת למחליפה, שנתגלתה כעובדת טובה ומקצועית יותר, לא הייתה התובעת מפוטרת מעבודתה כלומר לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין חופשת הלידה של התובעת לפיטוריה, גם אם לנתבעת לא הייתה כוונה כזו. למעשה הפיטורים הינם בקשר להיריון וללידה, בניגוד להוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים.
פסק הדין: לולא יצאה התובעת לחופשת לידה, ולא נזקקה הנתבעת למחליפה, שנתגלתה כעובדת טובה ומקצועית יותר, לא הייתה התובעת מפוטרת
מעבודתה כלומר לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין חופשת הלידה של התובעת לפיטוריה, גם אם לנתבעת לא הייתה כוונה כזו.
קיראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:
בנוסף, פיטורים כה סמוכים לתום חופשת הלידה ומייד עם תום תקופה של 60 ימים לאחר חופשת הלידה מהווים הפליה מחמת הורות והריון.
חידוש: מנהלי החברה המעסיקה יחויבו באופן אישי, בנוסף לחבות החברה
גובה הפיצוי: החברה תשלם 25,980 שקל לתובעת בגין אי עריכת שימוע. החברה והמנהלים ישלמו (באופן אישי) לתובעת 20,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים. ההוצאות בתיק זה גבוהות מהמקובל. על הנתבעים לשלם אלפיים שקל הוצאות משפט ו-20 אלף שקל שכר טרחת עו”ד. בית הדין הסביר כי הדרך הנכונה של בית הדין להביע מורת רוחו מהליקויים שנפלו בפיטורים היא בפסיקת הוצאות. תיק עב’ (תל אביב) 2304/09 יעל שגיא – אנסטסיה בע”מ, ניתן ביום 15.11.10.
כותבת האתר, עו”ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדות מיניות בעבודה, ייעוץ משפטי וייצוג, גישור, בירור הטרדה מינית במקומות עבודה.
לפניות
יצוין כי החיוב האישי מנוגד להלכה המחייבת שנפסקה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2008, ושלפיה נדחו טענות העובדת בדבר אחריות וחבות אישית של המנהלים. סעיף 16 לחוק שוויון ההזדמנויות, העוסק באחריות אישית פלילית אינו רלוונטי הואיל והוא עוסק באחריות פלילית על הפרות חוק שוויון ההזדמנויות ולא בחבות אזרחית. בנוסף לכך, המנהלים פעלו כבעלי תפקידים ואורגנים בחברה אשר היא היתה המעבידה של העובדת, ואין מקום להטיל עליהם אחריות אישית בגין ההפרות.
בתביעה שייצגתי: 187,000 שקל על הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה
כשהמנהלת חזרה מחופשת הלידה, הודיע לה המנהל שעכשיו עליה להיות מזכירתו של העובד שבא להחליפה בחופשת הלידה. בתביעה שהגישה באמצעותי זכתה העובדת לפיצוי של 187,000 שקל.
לפסק הדין