- התפקיד לא בוטל אלא חולק בין שתיים
- הנתבעים לא עמדו בנטל הראייתי הנדרש להוכיח כי פיטורי התובעת נעשו מטעמים כלכליים או רה-ארגוניים
- למעסיק אין שיקול דעת אם להחזיר, גם בשינויים ארגוניים
- אפליה – גם אם היה בהחלטה גם שיקול ענייניים
- העמידו את היולדת בפני עובדה מוגמרת
- אין תוקף לחתימה על ויתור
בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (24.10.13) נפסק פיצוי של 50,000 שקל לעובדת שפוטרה לאחר חופשת לידה, על הפרת חוק שוויון הזדמנויות וחוק עבודת נשים, ועוד 30,000 שקל על העדר שימוע.
כמו כן נפסקו לה 20,000 שקל הוצאות משפט.
פגעו בזכויות שלכן?
לא החזירו אתכן לתפקיד לאחר חופשת לידה? פיטרו אתכן בהריון?
רגע לפני שרצים למעסיק לקרוא באוזניו מה אומר החוק ולהראות לו מה שהוא עושה “לא חוקי”, תקראו למה לספור עד עשר.
התפקיד לא בוטל אלא חולק בין שתיים
תפקידה של התובעת כרכזת תחום גידולים אורגניים ותבלינים בנתבעת לא בוטל, אלא חולק בין שתי עובדות אחרות, תחילה באופן זמני בלבד, ולאחר מכן הוחלט להפוך זאת לדבר קבוע ולהותיר את תפקיד התובעת בידי מחליפותיה וליתן בידיהן תוספת שכר בגין הגדלת תחומי אחריותן כשלמעשה התובעת נותרה ללא כל תפקיד לבצע. בית הדין קבע כי התנהלות כזו כאשר התובעת מצויה בחופשת הלידה, מהווה פעולה בחוסר תום לב ושלא בהגינות ובניגוד לתכלית חוק עבודת נשים.
הנתבעים לא עמדו בנטל הראייתי הנדרש להוכיח כי פיטורי התובעת נעשו מטעמים כלכליים או רה-ארגוניים
לא הוכח כי העדר שביעות רצון מתפקודה המקצועי ומיחסי האנוש של התובעת הם שהובילו לפיטוריה. אף לא הוכח כי פיטורי התובעת היו מטעמים כלכליים או ארגוניים.
למעסיק אין שיקול דעת אם להחזיר, גם בשינויים ארגוניים
בית הדין הארצי עמד זה מכבר על הבעייתיות המיוחדת הקיימת בהשתלבות עובדת שחזרה מחופשת לידה במקום עבודה שחלו בו שינויים בתקופת היעדרותה נוכח הלידה. כבר נפסק, כי על מקומות עבודה מעין אלה נדרשת במיוחד פרישת הגנתו של המחוקק. הוראת החוק מחייבת את המעביד לקבל את העובדת חזרה לעבודה לתקופה מסוימת, זאת על מנת לאפשר לעובדת להשתלב בחזרה במקום העבודה, ולתת לה הזדמנות להוכיח את יכולותיה גם לאחר הלידה. הוראת החוק הינה קטגורית, לא מותירה כלל שיקול דעת למעביד, בלתי אם להחזיר את העובדת לעבודה, למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק עבודת נשים.

בתביעה שייצגתי: 187,000 שקל על הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה
כשהמנהלת חזרה מחופשת הלידה, הודיע לה המנהל שעכשיו עליה להיות מזכירתו של העובד שבא להחליפה בחופשת הלידה. בתביעה שהגישה באמצעותי זכתה העובדת לפיצוי של 187,000 שקל.
לפסק הדין
קיום יחסי עובד מעביד בתום לב ובהגינות משמעותו בנסיבות שבהן אין כל שינוי מהותי, השבת העובדת החוזרת מחופשת לידה לתפקידה הקודם וזאת גם כאשר מדובר בחופשת לידה מוארכת שקדמה לה תקופת שמירת הריון.
אפליה – גם אם היה בהחלטה גם שיקול ענייניים
אם היה שיקול ענייני לכאורה לכך שתפקידה של התובעת פוצל ופוזר בין עובדות הנתבעת, הרי שאין הדבר עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק השוויון, שהרי אלמלא יצאה התובעת לחופשת לידה, לא היה מתעורר הצורך לחלק את תפקידה בין עובדים אחרים ולא הייתה כל מניעה כי תמשיך בביצוע תפקידה זה.

התנהלות הנתבעת עומדת גם בניגוד לתכלית הוראות חוק עבודת נשים בדבר האיסור על פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה. את תכלית ההוראה האוסרת פיטורים בתקופה שלאחר הלידה יש לפרש כמימוש של זכות היולדת.
עוד נקבע כי חלה חובה על המעסיק להשיב את העובדת השבה מחופשת הלידה לעבודה בפועל על מנת שתוכל למצוא מחדש את מקומה בעולם העבודה.אין להתיר למעסיק לפדות בכסף את התקופה המוגנת מפיטוריםאין להתיר למעביד לפדות בכסף את התקופה המוגנת ובכך לצאת ידי חובתו שכן יש בכך כדי לאיין את מטרת החוק. מטרת חוק עבודת נשים הוא להבטיח כי לאחר שובה של העובדת לעבודה מחופשת לידה, תשוב היא לאותו תפקיד ולאותם תנאי עבודה שהיו טרם יציאתה לחופשת הלידה.
במקרה זה, הפרו הנתבעים את הוראות חוק עבודת נשים בכך שמנעו מהתובעת לשוב לעבודתה בפועל בתקופה המוגנת.
העמידו את היולדת בפני עובדה מוגמרת
למעלה מכך, הנתבעים העמידו את התובעת בפני עובדה מוגמרת, שלפיה תפקידה ניטל ממנה במהלך היעדרותה מהעבודה בשל שמירת ההיריון וחופשת הלידה והועבר לעובדות אחרות בנתבעת. הנתבעים הודו בעדותם כי ההחלטה לפטר את התובעת התקבלה ונמסרה לה עוד בטרם הספיקה לשוב מחופשת הלידה ומבלי שהוצעה לה כל אפשרות אחרת מלבד פיטוריה, כשהנתבעים היו נחושים להביא לפיטוריה בכל מצב.
הנתבעים אף העידו כי למרות שידעו שלתובעת קיימת זכות לשוב לעבודה בפועל בתקופה המוגנת, לא יִידעו את התובעת על זכות זו. הנתבעים אף הודו כי לא פנו למשרד התמ”ת לצורך קבלת היתר לפיטורי התובעת בתקופה המוגנת, כנדרש על פי חוק עבודת נשים. גם בעניין זה הפרו את הוראות החוק.
אין תוקף לחתימה על ויתור
לעניין כתב הוויתור שהתובעת חתמה עליו – נפסק כי בית הדין יצמצם את המקרים בהן יינתן תוקף לכתב ויתור וכי בבואו לבחון את כתב הוויתור, יבדוק האם מבהיר המסמך במפורש מהן הזכויות שעליהן מוותר העובד, האם הזכויות היו ידועות לעובד והאם נמסר לעובד בטרם חתם על כתב הוויתור, חשבון ברור ומובן של כל הסכומים שקיבל. כאשר עובד ידע על הזכויות להן הוא זכאי, קיבל חישוב מפורט בדבר התשלום שלו הוא זכאי, והייתה הסכמה מפורשת של העובד לוויתור על זכויותיו, רק אז ייתן בית הדין תוקף מחייב להודעת הסילוק.
במקרה זה, כתב הוויתור לא עומד בתנאים הקבועים בפסיקה. משכך, אין ליתן לו תוקף משפטי ואין לראות בו משום חסם בפני הגשת התביעה. נוסף על כך, הוכח כי לא ניתנה הסכמה אמיתית מצד התובעת לחתימה על כתב הוויתור. בנסיבות, אין לתת לכתב הוויתור תוקף משפטי, בהיותו סותר הוראת חוק קטגורית, המחייבת את המעסיק להשיב עובדת לאחר חופשת לידה לעבודה בפועל.
תע”א 1003-09 נורית קורטניצקי נ’ החברה לפיתוח ולבנין בערבה בע”מ ואח’, השופטת יעל אנגלברג 24.10.13
פסק דין בתביעה שהיגשתי בשם יועצת חינוכית שפוטרה לאחר לידה

בית הדין פסק 102,000 שקל פיצוי ליועצת חינוכית שפוטרה ממשרד החינוך, כי המנהלת הביעה אכזבה מהריונה ואמרה לה שזה “חוסר אחריות להיכנס להריון בשנה הראשונה לעבודה”.