פיטורי צמצום אחרי חופשת לידה

בית הדין האזורי לעבודה קיבל חלקית תביעה של עובדת לקבלת פיצוי בשל פיטוריה במסגרת פיטורי צמצום בסמוך לחזרתה מחופשת לידה.

החברה טענה כי פיטורי העובדת היו כדין שכן נעשו במסגרת פיטורי צמצום. נטען כי העובדת היתה פחות טובה מעובדים אחרים במחלקתה, וכי היא לא היתה במעמד של עובדת ששבה מחופשת לידה מוארכת,  משום שלא מסרה לחברה הצהרה על הארכת חופשת הלידה. 

בתביעה שייצגתי: 187,000 שקל על הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

כשהמנהלת חזרה מחופשת הלידה, הודיע לה המנהל שעכשיו עליה להיות מזכירתו של העובד שבא להחליפה בחופשת הלידה. בתביעה שהגישה באמצעותי זכתה העובדת לפיצוי של 187,000 שקל.  
לפסק הדין 

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (תיק עבודה 3708/09 שירה לוינשטיין נגד קרמר אלקטרוניקה בע”מ, פס”ד מיום 1.4.12) קבע:

היעדרות העובדת מעבודתה מתום חופשת הלידה שבתשלום, הייתה היעדרות של חופשה ללא תשלום, גם אם העובדת לא מסרה הצהרה על כך. החובה למסור הצהרה על חופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה חלה על עובד שמבקש לנצל את זכותו זו, אבל לא על עובדת.

ההחלטה על הכללת התובעת בין המפוטרים בפיטורי הצמצום בנתבעת התקבלה מטעמים מעורבים: התובעת היתה בין האוכלוסייה בעלת סיכון אובייקטיבי גבוה להיכלל בין המפוטרים בשל גילה הצעיר ובשל ויתקה הקצר, אך בתודעתם של גורמי הנתבעת שיישמו את תכנית ההבראה פעלה לחובת התובעת גם היעדרותה מעבודתה בחופשת הלידה ובחופשת הלידה המוארכת. לא הוכח שטיב עבודתה של התובעת היווה שיקול בהחלטה על הכללת התובעת בין המפוטרים.

עובדת שנעדרת מעבודתה בשל חופשת לידה או חופשת לידה מוארכת אינה קונה חסינות מפיטורים בכלל או מפיטורי צמצום בפרט, אלא שבתהליך בחירת המפוטרים בפיטורי צמצום אין לזקוף לחובת עובדת כזו את עובדת היעדרותה כאמור, ובכך כשלה הנתבעת. נקבע איפוא כי החלטת החברה לכלול דווקא את העובדת במפוטרי החברה הייתה נגועה בהפליה אסורה, תוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

במכלול נסיבות העניין, סכום פיצוי של 15,000 ש”ח יבטא באופן ראוי את חומרת ההפליה של העובדת, ואת הצורך בהטמעת נורמות של שוויון בחברה.