פיטורי מרצה בגלל קשר מיני עם סטודנטית

פסק דין בעניין בפיטוריו של התובע מעבודתו כחבר סגל במכללה האקדמית תל חי בעקבות קשר מיני שניהל עם סטודנטית שלימד ועקב שיעורים פרטיים אותם העביר לה בניגוד לכללי המכללה.

התובע ניהל מערכת יחסים אינטימית עם סטודנטית אותה לימד. מספר חודשים לאחר תחילת הקשר, הודיעה הסטודנטית לתובע כי היא בהריון ולאחר זמן מה החליטה על הפסקת ההריון. הקשר בין השניים הסתיים מספר חודשים לאחר מכן.

הסטודנטית אינה צד לתיק וגם לא הוזמנה למתן עדות. מערכת היחסים בין התובע לסטודנטית נודעה לנתבעת, והעניין עבר לטיפולה של הממונה על הטרדות מיניות במכללה (להלן: הממונה). הממונה נפגשה עם הסטודנטית והתובע, והגישה לנתבעת סיכום אירוע לפיו:

בין השניים התקיים קשר אינטימי תוך יחסי מרות, התובע שמר על הקשר בחשאיות מהנהלת הנתבעת. הממונה התרשמה כי מדובר בניצול יחסי מרות והטרדה מינית של בעל סמכות כלפי סטודנטית, וכן הפרה של כללי האתיקה בשל מתן שיעורים פרטיים תוך ניגוד עניינים. הממונה המליצה לנתבעת להשעות  את התובע כדי לצמצם פגיעה בסטודנטיות נוספות וכן לנקוט באמצעים משמעתיים כלפיו, ולהעמיד לרשות הסטודנטית סיוע נפשי.

הנתבעת מסרה לתובע מכתב השעיה וזימון לשימוע בנושא סיום העסקתו. ביום 14.11.19 התקיים השימוע בנוכחות התובע ונציגי הנתבעת, ובהם דיקן הפקולטה למח”ר, ראש החוג וסמנכ”ל מינהל ומשאבי אנוש. מאוחר יותר באותו היום נמסר לתובע מכתב פיטורים במסגרתו פורטו הנימוקים הבאים:

“קיימת מערכת יחסים אינטימית עם סטודנטית, אשר הגיעה אליך על מנת להסתייע בלימודים ולאור היותך מתרגל בקורס. בקשותיך מהסטודנטית לאורך הקשר לשמור אותו בסוד מבהירה כי הבנת שמעשיך לא ראויים ולא אתיים, ולמרות זאת בחרת להמשיך בהם. הטענה שהעלית בפנינו כי גם הסטודנטית “אשמה” במידה שווה והיחסים היו בהסכמה, מלמדת כי אינך מבין גם עד לרגע זה את חומרת מעשיך ואת מעמדך כחבר סגל. במערכת היחסים הנ”ל,  ניצלת את מעמדך כמתרגל כלפיי סטודנטית שהייתה זקוקה לסיוע לימודי, והסכמתה למערכת היחסים האינטימית אינה הסכמה אמיתית ואינה תקפה. לצערנו אינך מבין את משמעותו של החוק למניעת הטרדה מינית ואת הנורמה האוסרת על קיום יחסים אינטימיים תוך ניצול יחסי מרות. באשר להפרה האתית החמורה בכך שתרגלת סטודנטית, ההסבר שלך כי ניתן לראות בכך עזרה לימודית של חבר סגל לסטודנט כלשהו, אינו מקובל. לבטח אין זו עזרה כאשר השיעורים הפרטיים מועברים בביתך או בבית העסק שלך. הפרה של כלל אתי בסיסי זה היא חמורה ועולה כדי מעילה חמורה באמון והפרה חמורה של כללי ההוראה. זוהי גם הפרה ברורה של סעיף 2.5 לכתב המינוי שלך. חשיפת המבחן בפני הסטודנטית… מעצימה את חוסר ההבנה הבסיסי של תפקידך כמרצה במכללה ומהווה הפרה חמורה כשלעצמה של חובותיך כמרצה, של כללי ההוראה, האתיקה ופגיעה חמורה באמון. למותר לציין שהתנהלותך מהווה גם פגעה בשם המכללה ובנורמות האתיות שהמכללה דוגלת בהן ומקדמת אותן”.

בעקבות החלטה זו, התובע הגיש תביעה שבה נתבעו הסעדים הבאים:
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪; פיצוי בגין לשון הרע בסך 200,000 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 10,000 ₪; השלמת פיצויי פיטורים בסך 70,867 ₪; תשלום דמי חגים; פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה בסך 50,000 ₪; תשלום עבור עבודה בשעות נוספות בסך 200,000 ₪; ופדיון חופשה. לצרכי אגרה העמיד התובע את התביעה על סך של 350,000 ₪.

התובע טען כי:
הקשר הזוגי נעשה בהסכמה וללא ניצול יחסי מרות, ולכן אינו הטרדה מינית או הפרה של כללי האתיקה של הנתבעת. נטען כי התובע סייע לסטודנטית מחוץ לשעות הלימוד כפי שהיה מקובל בקרב המרצים במכללה ומבלי לקבל תשלום כלשהו.

ההחלטה בדבר פיטוריו התקבלה למעשה עוד בשלב בירור התלונה, והשימוע נערך רק כדי לצאת ידי חובה, כאשר הוא אינו מיוצג ומבין את משמעות השימוע, ומבלי שניתנה לו שהות מספקת להיערך מבעוד מועד. עוד נטען כי נפל פגם בכך שהנתבעת בחרה שלא להעיד את הממונה על הטרדות מיניות במכללה.

החלטת הפיטורים אינה מוצדקת אלא נבעה מהאשמה שגויה, כי לא נפל כל דופי מקצועי בעבודתו לאורך השנים. כמו כן טוען התובע לאכיפה בררנית שעה שהנתבעת בחרה שלא לנקוט בצעדים משמעתיים כלפי חברי סגל שניהלו קשרים אינטימיים עם עובדים אחרים או סטודנטים הכפופים להם.

הנתבעת פרסמה ברבים את דבר פיטוריו בשל האשמה בהטרדה מינית, ובכך פגעה בשמו הטוב וביכולתו לשוב ולמד במוסדות אקדמיים בעתיד.

טענות הנתבעת:
לא נפלו פגמים בהתנהלותה:

החלטת הפיטורים התקבלה לאחר בירור מקיף שנערך על ידי הממונה ממנו עלה כי התובע ניהל קשר מיני ממושך עם מי שהיתה סטודנטית שלו, כאשר התובע לא דיווח על הקשר למכללה אלא ניסה להסתירו. עוד עלה בשימוע כי התובע חשף בפני הסטודנטית את פרטי המבחן בו היא אמורה היתה להיבחן בקורס אותו תרגל.

נוכח התנהגותו של התובע והודאתו בשימוע כי כשל מבחינה אתית, וכן בשל היעדר הבנה מצידו לגבי נורמות ההתנהגות הנדרשות מסגל אקדמי הן במישור האתי והן במישור של ניהול קשר אינטימי תוך יחסי מרות, החלטת הנתבעת לפטר את התובע היתה סבירה ואין כל עילה להתערבות בה.

טרם ישיבת השימוע התובע זומן כדין ושטח את טענותיו בהרחבה בפני הגורמים הרלוונטיים. החלטת הפיטורים לא התקבלה לפני השימוע אלא רק אחריו, בין היתר נוכח דברים מפורשים שאמר התובע באותו מעמד.

פרסום מכתבה של הנתבעת לסטודנטים ולעובדים אינו בבחינת לשון הרע שכן אין במכתב כדי להכפיש את התובע, ששמו כלל לא צוין בו, ואף עומדת לזכות המכללה הגנת אמת דיברתי והגנת תום הלב.

בית הדין לגבי בירור הטרדה מינית שנעשה על ידי הממונה

אשר לבירור על ידי הממונה, לפי תקנה 6(ט) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), בין אם התקבלה תלונה בכתב או בעל-פה מצד הסטודנטית ובין אם לאו, היה על הנתבעת באמצעות הממונה לברר את המקרה.

איך צריך להתנהל בירור הטרדה מינית?

קיראו כאן מה על הממונה על הטרדות מיניות לעשות בבירור הטרדה מינית, ומה תפקידי המעסיק.
בירור הטרדה מינית לפי החוק והתקנות

טענת התובע כי הדברים שנרשמו מפיו בסיכום של הממונה לא משקפים את שנאמר על ידו בפגישה, נדחתה. למעט המסקנה הנורמטיבית/משפטית לגבי מערכת היחסים עם הסטודנטית, התובע לא מכחיש את הגרסה שמסר לממונה (בהסתייגות אחת לגבי היוזמה להסתרת הקשר). לפיכך, הטענה כי אין לקבל את סיכום הממונה כראיה בתיק נוכח בחירת הנתבעת שלא לזמן את הממונה לעדות, נדחתה.

בית הדין באשר לשימוע

החלטת הפיטורים לא התקבלה בהליכי הבירור. המלצות הממונה כללו נקיטה באמצעים משמעתיים כלפי התובע, אך לא נרשם דבר בנוגע לסיום העסקתו. לאחר תום הליכי הבירור אצל הממונה, נמסר לתובע זימון לשימוע שכלל את כל הפרטים הנחוצים. התובע הבין את החומרה בה הנתבעת רואה את התנהגותו. נראה כי התובע כי לא התייחס ברצינות לזימון לשימוע ולטענות שעלו כלפיו, למרות שאישר כי הבין את העילות לזימון וכי יש אפשרות שהשימוע יוביל להפסקת עבודתו. התובע האמין כי לא נפל פגם בהתנהלותו, לא קרא בעיון לדבריו את הטענות שעלו בזימון וגם לא ביקש לדחות את השימוע כדי להיוועץ עם הוועד או עם בא-כוח. כל טענות התובע נטענו על ידו בשימוע באריכות, ולכן לא נפל פגם בהליך זה.

באשר להחלטת הפיטורים

הנתבעת החליטה על פיטורי התובע בשל הקשר האינטימי עם הסטודנטית אותה לימד תוך הסתרת הקשר וכאשר מתקיימים בין השניים יחסי מרות, ונוכח הפרת ההוראה בדבר אי מתן שיעורים פרטיים וחשיפת פרטי הבחינה עליה היה אחראי. האם נפל פגם במסקנות שהסיקה הנתבעת מהתנהגותו של התובע אשר מלמד על פיטורים שלא כדין?

קיומו של קשר מיני בין התובע ל-א’ נעשה תוך קיומם של יחסי מרות: התובע יכול היה להשפיע באופן לא מבוטל על מידת הצלחתה שלה בקורס, מעצם מעורבותו בחיבור הבחינה ומתן הציון. התובע היה מודע לפסול שבמערכת היחסים וניסה להסתיר אותה מהנתבעת. טענת התובע כי א’ הסכימה לקשר אינה משנה נוכח יחסי המרות בין השניים.

אין לשלול אפשרות שמערכת יחסים תתקיים ללא ניצול יחסי מרות ומתוך רצונם החופשי של אנשים בוגרים, אך על בעל המרות לשכנע כי פערי הכוחות לא נוצלו לרעה באמצעות הקשר המיני, בין היתר על דרך של דיווח על הקשר המתרקם לממונים. התובע היה מודע לאפשרות של דיווח לנתבעת, אך הוא בחר להסתיר במודע את הקשר. נוכח כל האמור, לא נפל פגם בשיקול הדעת שהפעילה הנתבעת בנסיבות העניין; אשר להפרת כללי האתיקה, לא רק שהתובע העביר שיעורים פרטיים בניגוד להנחיות, אלא שבמהלך הקשר האינטימי עם א’, היא היתה חשופה לבחינה בקורס בו שימש התובע כמתרגל, כאשר למדה בביתו. מדובר בעבירה אתית.

לסיכום, בתום הליכי הבירור והשימוע שערכה הנתבעת, עמדה בפניה גרסת התובע ולפיה קיים קשר אינטימי עם סטודנטית והסתיר את הקשר מהממונים עליו. התובע העביר שיעורים פרטיים לסטודנטים מחוץ לשעות הקבלה. התובע אמנם התנצל על מעשיו, אך ספק אם ניתן היה ללמוד מההתנצלות שהוא מבין את חומרת מעשיו. על כן, ניתן להבין את שיקול הדעת של הנתבעת לגבי בוחן המציאות הלקוי של התובע ואת החלטתה כי הוא אינו ראוי להמשיך וללמד בנתבעת. לפיכך, החלטת הנתבעת לסיים את עבודתו של התובע, נוכח התנהלותו ומעשיו, אינה בלתי סבירה ולא נפלו בה פגמים או שיקולים זרים והוא אינו זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין; הטענה לאכיפה בררנית ביחס לאיסור על קשר מיני ביחסי מרות, נדחתה.

קשר בהסכמה, מתי זה ניצול מרות?

בקשר בהסכמה בין בעל המרות למי שכפוף לו, במקום העבודה או במוסד החינוכי, נטל ההוכחה על הבכיר לסתור את החזקה כי מדובר בניצול יחסי מרות. קיראו כאן:
ניצול יחסי מרות

טענות התובע בעניין לשון הרע לא פורטו בתביעה ודי היה בכך כדי לדחותה. רק בתצהירו הפנה התובע לפרסום הודעה מטעם הנתבעת לעובדיה ולסטודנטים. בפרסום הנתבעת לא ציינה את שמו של התובע או את שם החוג בו הופסקה העסקתו.

אכן, נוכח העובדה שמדובר בעיר קטנה, בחוג קטן ובמכללה קטנה, ועבודת התובע הופסקה בפתאומיות, ניתן היה לקשר את הפרסום אליו, ולכן יש בפרסום כדי לפגוע בשמו הטוב. עם זאת, התובע אישר שקיים קשר אינטימי עם א’ כאשר הייתה סטודנטית שלו, לכן הפרסום הינו בבחינת אמת, ובשליחת הפרסום לכלל העובדים והסטודנטים היה בבחינת עניין ציבורי, ורובו אינו עוסק במקרה הקונקרטי אלא נועד להתוות מדיניות כללית.

בנוסף, הנתבעת פעלה בתום לב ולא הוכח שהפרסום נועד לפגוע בתובע. לכן, התובע אינו זכאי לפיצוי בגין פרסום זה; ביה”ד דחה את התביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות בהעדר זכאות או הוכחה, ובכלל לא מצא מקום להתערב בהחלטת הנתבעת לשלול את תמורת ההודעה המוקדמת.