תוכן עניינים
מעסיק צריך לבקש היתר לפיטורי אישה בהריון העובדת בהסכם לתקופה קצובה. אי חידוש ההסכם לתקופה קצובה הוא כמו פיטורים ולכן המעסיק צריך לבקש היתר. בחוק עבודת נשים יש אבחנה בין חוזה לתקופה קצובה של שנה ויותר – צריך היתר; לבין הסכם לתקופה קצובה של פחות משנה – לא צריך היתר. אבל אם ההסכם של פחות משנה הוא הארכה או חידוש של תקופה העסקה קודמת, אז כן צריך היתר.
חוזה לתקופה של שנה ויותר – אסור לפטר ללא היתר.
חוזה לפחות משנה שהאריך העסקה קודמת אסור לפטר ללא היתר.
אם אשה בהריון עובדת 8 חודשים בחוזה לא צריך היתר לפטר.
בתי הדין האזוריים קבעו כי במקרה של חוזה לתקופה קצובה הפחותה מ-12 חודשים, אף שהוארכה, שמגיעה לסיומה, כשאין לצידה ציפייה לחידוש אוטומטי של ההתקשרות, אין מדובר במעשה פיטורים.
הרעיון בסעיפים האלה הוא לתת מענה לסיטואציה בה מעסיק מראש עובדות לתקופות עונתיות או לתפקידים של מילוי מקום וכי התפקיד או התקן מוגדר מראש, לזמן קצוב.
כדי למנוע מצב בו מעסיקים ינצלו את הסעיף הזה בחוק ויפצלו הסכמי העסקה לתקופות קצובות שכל אחת מהן לא תעלה על 12 חודשים, בא הסעיף השני הקובע:
יש לבקש היתר במקרים של חוזה לתקופה קצובה הפחותה משנה, שהאריך או חידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
הסכם עבודה קצוב לפחות מ-12 חודש
עובדת חתמה על הסכם העסקה קצוב לחצי שנה שהוארך ל-19 ימים נוספים בלבד, לצורך ביצוע חפיפה לעובדת שחזרה מחופשת לידה. מדובר בהסכם העסקה קצוב לתקופה הפחותה מ-12 חודשים.
ואם חוזה לשלושה חודשים, ואחר כך האריכו לעוד 6 חודשים, האם צריך היתר כדי לא לחדש את ההסכם?
הארכת ההסכם לתקופה קצובה ל-19 ימים נוספים, נבעה בשל הצורך לבצע חפיפה לעובדת שחזרה מחופשת הלידה. משכך מדובר על הסכם העסקה קצוב הפחות מ-12 חודשים, שהוארך שלא כדי לעקוף את החוק. ולכן המעסיק לא היה צריך לבקש היתר.
בית הדין קבע כי אין לומר שמדובר בחוזה שהאריך העסקה קודמת, שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה, ולכן פיטורי התובעת אינם מצריכים קבלת היתר.
נפסק כי כל פרשנות אחרת יש בה ליצור אפליה בין עובדת אשר הועסקה בחוזה לתקופה קצובה אשר הוארך באופן שמשך ההעסקה במצטבר הינו פחות משנים עשר חודשים, לבין עובדת אחרת אשר הועסקה מראש בחוזה לתקופה קצובה למשך אותה תקופה, הפחותה משנים עשר חודשים.
כך לדוגמא, אין זה סביר שעובדת בדומה לתובעת אשר הועסקה בחוזה לתקופה קצובה למשך ארבעה חודשים אשר הוארך בארבעה חודשים נוספים ובמצטבר עבדה בסך הכול שמונה חודשים, תחסה תחת הגנת החוק;
בעוד שעובדת אחרת אשר הועסקה מלכתחילה בחוזה לתקופה קצובה למשך שמונה חודשים לא תוכל ליהנות מההגנה שבחוק.
העסקה בחוזים לתקופה קצובה הפחותה מ-12 חודשים שאינם נחשבים כפיטורים
התובעת הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. התיק הסתיים בפשרה ואולם בית הדין הארצי כתב בפסק הדין כי "על פני הדברים דומה שאין מקום להתערבותנו בפרשנות בית הדין קמא לעניין סעיף 9(ז) לחוק עבודת נשים לגבי העסקה בחוזים לתקופה קצובה הפחותה מ-12 חודשים שאינם ראויים להיחשב כפיטורים.
כשאשה בהריון מחפשת עבודה, היא מראש באה לראיון בלי ציפיות, "מי יקבל אותי ככה". הניסיון מלמד שמעסיקים לא מתלהבים לקבל אשה בהריון. עד שהעובדת משתלבת בעבודה, היא צריכה לצאת לשלושה חודשים.
מה שעוד יותר מרחיק את הסיכוי של נשים בהריון להתקבל למקום עבודה הוא ה"עומס" המשפטי לכאורה המוטל על מעסיק כשהוא מעסיק אשה בהריון: אסור לו לפטר אחרי 6 חודשים אלא בהיתר של משרד העבודה, אם יפטר לפני 6 חודשים עוד יגידו שהוא מפטר בגלל ההריון., ואחרי לידה בכלל אסור לו לפטר לא משנה מה הוותק של העובדת.
גם אם יחליט שהיא לא עוברת את תקופת הניסיון והוא לא מרוצה ממנה, עוד לפני שישה חודשים, העובדת יכולה לטעון שהפיטורים קשורים בהריון וזו אפליה. שימו לב שהאיסור לפטר 60 יום אחרי חופשת הלידה אינו קשור בוותק בעבודה. גם אם העובדת באה לעבוד בחודשי ההריון ויוצאת לחופשת לידה, אסור לפטר אותה שישים יום אחריה ועוד צריך לשלם לה שלושים ימי הודעה מוקדמת.
אז גם אם יש מעסיק עם כוונות טובות שבאמת ובתמים לא אכפת לו להעסיק עובדת בהריון, העובדה שהוא כבול אליה עוד שלושה חודשים, בלי קשר אם היה שבע רצון מתפקודה, גורמת לו לחשוב פעמיים ולעיתים קרובות לפסול על הסף מועמדות של אישה בהריון.
פתרון אפשרי להעסקת אישה בהריון – הסכם לתקופה קצובה
לפלונטר הזה יש בנסיבות מסוימות פתרון וקוראים לו הסכם לתקופה קצובה. זהו פתרון שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים, גם של המועמדת בהריון שרוצה להתקבל לעבודה, וגם של המעסיק. ואסביר.
אם המעסיק והעובדת תוחמים את תקופת העבודה של העובדת לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, אי חידושו אינו מצריך היתר ממשרד העבודה והצדדים יכולים להיפרד.
זה נכון שעובדת תשמח לחוזה לתקופה בלתי קצובה, שכן אז עומדת לה ההגנה מפני פיטורים גם שישים יום לאחר חופשת הלידה, אבל אם האינטרס הוא לעבוד עד הלידה, ולנסות להוכיח את עצמה במקום עבודה, זו דרך אלגנטית הנותנת מענה הגון לשני הצדדים.