חובות המעסיק בשלב הראשון הוא לנקוט אמצעי מנע סבירים על מנת למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה. היקף החובה המוטלת על המעסיק נגזרת מהנסיבות הקונקרטיות ואופיו הספציפי של מקום העבודה. מדובר במבחן נורמטיבי–אובייקטיבי של סבירות, ולכן משמעותו הקונקרטית משתנה מעניין לעניין בהתאם לנסיבותיו.
בתקנות הוטלו מספר חובות מנע על המעסיק, ובהן יידוע בחובות על פי החוק, הבהרתן ודרישת קיומן. המעסיק יכול לצאת ידי חובתו בהיבטי היידוע וההבהרה בכך שיביא לידיעת כל עובד וממונה את התקנון לדוגמה (ככל שהמדובר במעסיק המעסיק 25 עובדים ופחות) או אם פרסם את התקנון במקום בולט לעין (ככל שהמדובר במעסיק המעסיק מעל 25 עובדים).
בנסיבות מסוימות לא די בפרסום תקנון
יחד עם זאת, פרסום התקנון או הבאתו לידיעת העובדים מהווה מרכיב – כעולה מהחוק והתקנות – בחובה הכללית לנקוט אמצעי מנע, אך אינו ממצה את כולה. מסקנה זו נובעת מתכליתו המניעתית של החוק, והיא מוצאת ביטויה בלשון סעיף 7(א) רישא לחוק הפותח בהצגת החובה הכללית “לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה”, וכן מהסיפא של תקנה 3 “לנקוט כל אמצעי למניעת מעשים כאמור”.
נהפוך הוא, במסגרת הוראות התקנון – וכעולה מסעיף 8 לנוסח התקנון לדוגמה שצוטט לעיל – אמור המעסיק להבהיר לעובדו וממונה מטעמו כי הוא מצופה “לעשות כל שביכולתו כדי למנוע מעשים כאמור, והכול כדי ליצור, יחד עם המעסיק, סביבת עבודה בלא הטרדה מינית והתנכלות”.
כותבת האתר, עו”ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, ייעוץ משפטי וייצוג, גישור. ממונה חיצונית בבירורי הטרדה מינית במקומות עבודה.
לפניות
לפעמים נחוצים צעדי מנע נוספים, למשל פאב או מקומות עבודה שבהם שותים אלכוהול
בית הדין על סביבת עבודה הכוללת שימוש באלכוהול:
במקומות עבודה שבשל אופיים מהווים כר נוח להתרחשות הטרדה מינית, ישנו נטל מוגבר על המעסיק להקפדה על חובותיו בדבר מניעת מעשי הטרדה מינית. בפסיקה שדנה בהטרדה מינית בפאב, מקום שבו נמכר אלכוהול וכתוצאה מכך עלולים להיטשטש הגבולות בין האסור והמותר, ישנו נטל מוגבר על מעסיק לקיום ויישום הוראות החוק והתקנות באופן שייתן מענה הולם ורלוונטי לסוג מקום עבודה שכזה.
במקרים מסוימים, ובשים לב להערכה בדבר קיומו של סיכון להתרחשות מעשה הטרדה מינית או להישנותו – עשויים להתחייב צעדי מנע נוספים קונקרטיים. נקיטת אמצעי מנע קונקרטיים נוספים (מעבר ליידוע, הבהרה ופרסום התקנון) הם מעצם טיבם בזיקה לסיכון קונקרטי להתרחשות מעשה הטרדה מינית, ולכן הם מותנים בידיעה”.
בית הדין על סביבת עבודה שבה שותים אלכוהול:
בסביבת עבודה הכוללת שימוש באלכוהול מועצמת חובת המנע המוטלת על המעסיק. הטעם לכך הוא שאלכוהול שובר את המחיצות הדרושות לסביבת עבודה מוגנת ומטשטש את ההבדל בין מערכת היחסים העניינית והפורמאלית הדרושה במקום העבודה לבין מערכת יחסים חברתית בין העובדים.
לצד זאת, שימוש כלשהו באלכוהול עשוי להוות “מדרון חלקלק” לשימוש רחב יותר בו, ואחריתו מי ישורנה. משכך, כאשר השונות בתרבות העסקית מתבטאת בשימוש באלכוהול במסגרת יחסי העבודה הרי שיש בכך משום נסיבה המגבירה את החובות המוטלות על המעסיק לנקוט אמצעי מנע, ולא המקלה עמו.
במקומות עבודה שבשל אופיים מהווים כר נוח להתרחשות הטרדה מינית, ישנו נטל מוגבר על המעסיק להקפדה על חובותיו בדבר מניעת מעשי הטרדה מינית. בפסיקה שדנה בהטרדה מינית בפאב, מקום שבו נמכר אלכוהול וכתוצאה מכך עלולים להיטשטש הגבולות בין האסור והמותר, ישנו נטל מוגבר על מעסיק לקיום ויישום הוראות החוק והתקנות באופן שייתן מענה הולם ורלוונטי לסוג מקום עבודה שכזה.
שעה שמדובר במקום שמעצם טבעו וטיבו גבולות האסור והמותר מטושטשים בו בשל אופיו. במקרה שכזה לא יוכל המעסיק לצאת ידי חובתו רק בקיום טכני פורמאלי של הוראות החוק והתקנות, מעין “מצוות אנשים מלומדה”, אלא נדרש ממנו לקיים את ההוראות באופן כזה שיתן מענה אמיתי לתכלית שלשמן נתקנו ההוראות הללו בשים לב למיוחדות של סביבת העבודה.
במקומות עבודה שבהם נסיעות למדינות זרות
בית הדין הלך בדרך זו במקרה שבו דובר בנסיעת עבודה למדינה זרה ששוררת בה תפישה שונה של גבולות המותר והאסור במסגרת התרבות העסקית ביחס לדין הישראלי, ובכך מוגבר הסיכון להתרחשותן של הטרדות מיניות בה.
פוסטים על חובות מעסיק בירור הטרדה מינית
נטל מוגבר לקיום חובות מעסיק במלון שמיקומו הגיאוגרפי מרוחק
מעסיקה שהיא חברה המנהלת בית מלון במקום מבודד יחסית או לפחות מרוחק מבחינה גיאוגרפית לא עמדה בנטל ההוכחה לקיום חובות מעסיקמכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות.
בפסק הדין נקבע כי על המעסיקה נטל מוגבר משום שמדובר במקום עבודה “מועד” משתי סיבות:
בנסיבות אלו, מוצדק להחיל נטל מוגבר על המעסיקה. “קיימת במקום סביבת עבודה אינטנסיבית, לא רק בבחינת היקף שעות העבודה אלא לאור מרכז החיים הנבנה לעובדי המלון סביב מקום העבודה. כאשר העובדים מצויים בעיר מרוחקת, עובדים במלון וחלקם מתגוררים עם עובדי המלון במגורים ייעודיים שהוא מקצה להם, משמש להם מקום העבודה, הלכה למעשה גם בית.”
“טקס” של בירור לצאת ידי חובה
ביה”ד הארצי, בשונה מביה”ד האזורי, התרשם כי טיפול המעסיקה בתלונת העובדת היה לקוי ביותר “בעריכת “טקס” של בדיקה, מתוך כוונה לצאת לידי חובה בלבד, ולא מתוך ניסיון כן לבדוק את התלונה לגופה כמו גם לאתר ממצאים שיצמצמו את החשש מפגיעות עתידיות. הושם דגש על “עמודי התווך” של חובות מעסיקה בבירור תלונה בדבר הטרדה מינית:
תיעוד; קיום בחינה יסודית; קבלת החלטה אופרטיבית.
בית הדין פסק כי העובדת הוטרדה מינית במסגרת עבודתה כמלצרית בלובי המלון , המטריד חויב ב-40,000 ₪ ואילו המעסיקה בסך 120,000 ₪ (סכום המקסימום בחוק) בגין הפרת חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.