עזיבת מקום העבודה בגלל תלונה על הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מהי הטרדה מינית וגם נותן אפשרויות לפעולה: תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, תביעה כספית על הטרדה מינית לבית הדין לעבודה או תלונה למשטרה. לפעמים כל מה שעובדת רוצה זה לא תביעה ולא משטרה, רוצה להמשיך לעבוד במקום העבודה אבל ליהנות מסביבת עבודה נקיה, כלומר להפסיק את ההטרדות.

בין אם מדובר בהטרדות מיניות מילוליות, למשל חבר לעבודה או ממונה שמתייחס למיניותה (הערות, בדיחות), ובין אם מדובר בנגיעות פיסיות או הצעות לקיום יחסי מין מצד הממונה, שגם אלה נחשבות להטרדה מינית. מקום העבודה יקר לעובדת, היא מרוצה בו, העבודה מעניינת ומאתגרת, אם רק ההטרדה הזאת היתה נפסקת, הכול היה נפלא. כשמדובר במקום עבודה ייחודי, נניח עיסוק בתחום שלא רבים עוסקים בו, או מיקום בפריפריה, זה נכון שבעתיים. 

האם אפשר גם להתלונן על הטרדה מינית, כלומר גם להפסיק את ההטרדה המינית, וגם להמשיך לעבוד במקום העבודה?

לזה בדיוק החוק למניעת הטרדה מינית קיווה. זו היתה המטרה. שהמעסיק יטפל בתלונה על הטרדות מיניות ברצינות, שימנע התנכלות בשל הטרדה מינית או תלונה על הטרדה מינית, שיעמיד את הנילון (מי שנגדו הוגשה תלונה על הטרדה מינית) על מקומו ושידאג לסביבת עבודה נקייה, שלווה ומכבדת.

לפעמים מעסיק נוהג בדיוק לפי הספר, עושה כל מה שמוטל עליו לפי החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות. המעסיקים הנוהגים כך הם בדרך כלל (לא תמיד) ארגונים גדולים בעלי מסורת ארגונית יציבה וייעוץ משפטי שוטף לצידם. אמנם גם ארגונים כאלה יכולים לעשות טעויות בקשר ליישום החוק למניעת הטרדה מינית, אבל כשדברים נעשים כמו שצריך, זה בדרך כלל בארגון גדול.

קיראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:

• בג”ץ: מי שמתפטרת בגלל הטרדה מינית כאילו פוטרה
• התנהגויות הנחשבות הטרדה מינית בעבודה
• אפשרויות הפעולה במקרה של הטרדה מינית בעבודה
• הטרדה מינית תביעה כספית. חייבים להתלונן משטרה?

הניסיון מלמד שגם כאשר מעביד עושה את כל המוטל עליו לפי החוק למניעת הטרדה מינית, בירור ההטדרה המינית, מניעת הטרדה מינית וכל היתר, זה לא תמיד פשוט להמשיך לעבוד אחרי שמוגשת תלונה על הטרדה מינית. 

כמו שאמרה לי מתלוננת: הבירור נעשה, העובד הוזהר, אבל מהמבטים של העובדים אני לא משתחררת. מבטים, או לפעמים פשוט כבר לא מדברים איתה, אין את הסמול טוק הרגיל, מין חשדנות וזהירות סביבה. לא מתעסקים עם מתלוננת על הטרדה מינית. אין ברירה אלא התפטרות.

כמובן שמדובר במלכוד. 
כי עם ההטרדה המינית אי אפשר היה להמשיך. וגם התלונה על ההטרדה המינית לא מביאה תרופה של ממש, להיפך. ואז כאשר צריך לעזוב את העבודה בגלל ההטרדה המינית או בשל התלונה על ההטרדה המינית, להתפטר בלית ברירה, ברגשות קשים, זהו נזק של ממש, שכן יש הפסד השתכרות וגם עוגמת נפש.

בשלב הזה יש מקום לשקול הגשת תביעה כספית על הטרדה מינית והתנכלות, או דרישה כספית, נגד המטריד ונגד מקום העבודה. הרי מי שהלכה הביתה זו המתלוננת על ההטרדה המינית, ואלמלא ההטרדה המינית עבודתה היתה נמשכת כרגיל. 

ומקום העבודה? כאן המקום לבדוק האם באמת נהג לפי החוק למניעת הטרדה מינית ומילא את כל החובות שלו כמעביד. 

לסיכום, גם אם כל מה שביקשה התלונה על ההטרדה המינית זה להפסיק הטרדה מינית, התוצאות יכולות להיות התפטרות והגשת תביעה כספית נגד המטריד ומקום העבודה, גם אם לא לכך ייחלה מלכתחילה. פשוט השתלשלות העניינים מובילה לכך. בכל מקרה אני מציעה להתייעץ לפני שמגישים תלונה על הטרדה מינית. לראות מה הסיכוי, אולי יש דרכים לעשות זאת באופן הממזער פגיעה. אם מקום העבודה יקר למתלוננת, צריך לנהוג בתבונה ולנסות להשיג את המטרה, הפסקת ההטרדה המינית, באופן מדוד ושקול.

במקרים שבהם נשקלת התפטרות כתוצאה מההטרדה המינית, או מהתלונה על הטרדה מינית, כדאי ללכת לייעוץ משפטי, על מנת לנסות לצאת ממקום העבודה עם מקסימום הזכויות. מוטב לדעתי שלא להתפטר בגלל הטרדה מינית לפני שמתייעצים.