הטרדה מינית: הפסיכולוגיה של יחסי המרות

מי שמגיעה לפוסט הזה קראה בדרך כלל כל דבר שקשור לניצול מרות בעבודה. ביחסי מרות התמונה מלאת פערים וסתירות. אישה הדומה לכל אחת מאיתנו הופכת להיות קורבן. מה קורה במערכת היחסים הזאת שהופך אותם ליחסים מנצלים ופוגעניים? כיצד הנפגעת מגיבה להסגת הגבול של בעל המרות? 

במרס 2008 ארגנתי כנס לציון 10 שנים לחוק למניעת הטרדה מינית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, במסגרת הקליניקה שניהלתי לזכויות נשים בעבודה. בכנס השתתפו נשיאת בית הדין הארצי ורדה וירט לבנה, שדיברה על פסק הדין התקדימי בעניין ניצול יחסי מרות שפורסם כמה ימים קודם לכן, ד"ר אורית קמיר ממובילות החוק למניעת הטרדה מינית, והד"ר צביה זליגמן, פסיכולוגית קלינית, מנהלת מרכז לטיפול בטראומה מינית במרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב.

באתר אני מביאה את הדברים המעניינים של ד"ר צביה זליגמן כפי שנרשמו על ידי סטודנטית בקליניקה. פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה מאמצים את דבריה המלומדים של זליגמן על המורכבות והקשיים של מי שנקלעת ליחסים עם מנהל בעבודה, שבשפה המשפטית מכונים ניצול מרות בעבודה. 

האידאל מתנפץ

בהרצאה זו נסביר מה קורה במערכת יחסי המרות שיש בהם ניצול. עוסקת 15 שנה בטיפול בנפגעי תקיפה מינית. אנשים רבים מסרבים להכיר בניצול מיני ביחסי מרות ובאפשרות שהניצול פוגעני וטראומטי. זה מצער אבל מובן, כי גם הקרבן פעמים רבות מתקשה ומסרבת להכיר בניצול.

לא פעם אני פוגשת אישה שמגיעה עם בעיה של קשיי תפקוד ודיכאון. מספרת על קשר מיני עם הבוס אך לא מתייחסת לכך כניצול שהוא מקור המצוקה שלה. נשים שמתקשות להכיר בכך שהקשר היה נצלני, אבל הקושי הוא לא אישי אלא חברתי. אנחנו רוצים להאמין שאנחנו שולטים בחיינו, מכוונים את פעולותינו. אבל כשמכירים בניצול יחסי מרות מתנפץ האידיאל כי לא מצליחים להבין איך אישה אסרטיבית לא נאבקת בכל כוחה ומצייתת ומשתפת פעולה. לא ברור גם איך אישה שנוצלה מינית או נאנסה מסוגלת להרגיש קשר עמוק כלפי התוקף שלה.

אהבה למרות הכעס וקושי להתייצב מולו ולהעמידו לדין

הדינמיקה של יחסי המרות יש גם קושי אובייקטיבי. קשה לשרטט את קווי המתאר של יחסי מרות, איך הם הופכים להיות פוגעניים? ככל שאנחנו מנסים להבין אנחנו מגלים תמונה מלאת פערים וסתירות. כדי לעמוד על המהות יש להבין את דינמיקת יחסי המרות במהלכם אישה הדומה לכל אחת מאיתנו הופכת להיות קורבן. מה קורה במערכת היחסים הזאת שהופך אותם ליחסים מנצלים ופוגעניים? כיצד הנפגעת מגיבה להסגת הגבול של בעל המרות? איך זה משפיע על הסיפור שהיא מספרת לעצמה ולאחרים על הפגיעה שעברה? צביה עוסקת יותר מ-15 שנה בטיפול בנפגעי תקיפה מינית (נכון ל-2008).

מערכת יחסים של קירבה ואמון

המציאות מלמדת כי ניצול מיני תחת יחסי מרות מתרחש במערכת יחסים של קרבה ואמון. התוקף מרעיף מחמאות ונותן תחושה של כוח והעצמה. הפגיעה היא מחושבת מתוחכמת כך שהתוקף הופך את הנפגעת לקורבן מרצון. תחת יחסי מרות אין צורך בשימוש בכוח פיזי. הסמכות, המעמד וזכויות היתר של התוקף מאפשרות לו להשיג את מבוקשו. הוא לא פועל מתוך אבדן שליטה או סערת יצרים, אלא מתוך תכנון ושליטה. דינמיקה של יחסים אלו מאפשרת לתוקף להשאיר את הקורבן חסרת אונים מול כוחו וגדולתו ולכן הוא לא זקוק לכוח פיזי כדי לגרום לה לציית לדרישותיו.

"לא היה צריך להפעיל כוח..לקח ממני את הכוח ואז עשה בי כרצונו..לא יכולתי להתנגד או לברוח.."

תהליך שיטתי

מדובר בתהליך שיטתי שבו המרות והציות הופכים לשעבוד וכפייה שמתוארים שוב ושוב ע"י נשים שנפגעו על ידי מעסיקן, הציבורי או הפרטי. הסיפורים של כל הנשים והגברים שנפגעו במקומות העבודה דומים מאוד.

זכויות יתר לקורבן, יחס מיוחד

הפגיעה מתחילה בתהליך של חיזור כאשר התוקף בעל המרות בוחר את הקורבן ונותן לה יחס מיוחד ומגלה עניין רב ומעניק לה זכויות יתר. התוקף יהווה דמות אבהית או מורה דרך ומבטיח לממש את הקידום. על רקע הקשר של אמון מתחילה הפגיעה. לאחר מכן מגיע השלב של פריצת הגבולות באמצעות מגע או כל דרישה שלא תואמת את מערכת היחסים.

חדירה לפרטיות והכנסה הדרגתית של אלמנטים פרטיים באופן שלרוב אינו צפוי, ויוצר טשטוש ששולל מהנפגעת תחושה של שליטה על חייה, הבנה של המתרחש בסביבתה ומונע ממנה יכולת להתנגד.

יחס משפיל, שליטה מוחלטת

בעל המרות מבקש הכרת טובה אם היא מנסה לסרב ליחסים הוא מאיים שייקח את מה שנתן לה וגם את מה שהשיגה בעצמה. בהמשך הפוגע חוזר שוב על ההתנהגות הקודמת המיטיבה שאיתה יוכל לאיים עליה שוב. כך הוא מוכיח את שליטתו עליה באופן מוחלט. שיש לו כוח להשפיע על חייה גם ביחס לדברים שלא קשורים בו. יחס משפיל ומבזה המביא לשינויים במצב הרוח באים לשכנע את הנפגעת שאין טעם להתנגד ושחייה תלויים ברצונו המוחלט. היא מאבדת את אמונה בעצמה וביכולתה לפעול ולשנות את גורלה.