ניצול יחסי מרות האם צריך להוכיח פחד

מתן אפשרות לשלילה קטגורית של יחסי מרות מרגע שבו נודע לצדדים כי יחסי העבודה עומדים להסתיים בטווח זמן קרוב, עלול להביא לניצול בוטה של יחסי המרות ובניגוד גמור לכוונת המחוקק בעניין זה בהקשר של הטרדה מינית. לכן, אין ליתן משקל רב לעניין זה, גם אם מדובר בכך שמועד סיום עבודתה של המערערת עתיד היה לחול בסמוך למועד בו אירע אירוע ״הבאדי שוט״.

ניצול מרות גם לאחר סיום יחסי המרות הפורמליים

בעניין חנן גולדבלט נקבע כי יחסי מרות יכולים להתקיים גם לאחר סיומם הפורמלי כאשר פערי הכוחות בין הצדדים נמשכים גם מחוץ למסגרת שבה נוצרו יחסי המרות. באותו מקרה דובר בתלמידת תיאטרון אשר הסכימה להצעת המורה ללמוד אצלו שיעורים פרטיים אחרי תום הלימודים ואף חתמה איתו על חוזה ייצוג. במהלך אותם שיעורים פרטיים המורה הטריד מינית את תלמידתו. בעניין זה נקבע כי הגם שההטרדה התבצעה בשלב בו הצדדים התקשרו ביניהם בחוזה לאחר סיום הקורס, עדיין יחסי המרות המשיכו:

בית המשפט: אין הכרח שהמרות תתבטא במורא או בחשש מצד זה המצוי בעמדת נחיתות. הדבר יכול לנבוע גם מיחסי מרות שהסתיימו באופן פורמאלי אך גינוני ההתנהגות ו”המרחק” שאפיינו אותם, מוסיפים לעמוד. השפעתו של בעל המרות במצבים שכאלה, גורמת לפרט שמנגד לפעול כמצוותו מתוך הערכה, רושם ויראת כבוד, ואולי אף מתוך הרגל, היוצרים אמון בתוקף המקצועי של הדברים הנאמרים, ומחלישים באופן משמעותי את רצונו החופשי של “הכפוף”. התוצאה דומה למצב שבו קיימים יחסי מרות פורמאליים – ההסכמה הניתנת הינה “טכנית”, ואין לייחס לה משקל, שכן היא תוצאת ניצול לרעה של יחסי הכוחות”.

טור דיעה שפירסמתי בעקבות חשיפת החקירה נגד סילבן שלום (אפריל 2014)

כלי התקשורת שפרסמו את גרסתה של המתלוננת נגד סילבן שלום שלחו אותה, לפי הפרסומים, לבדיקת פוליגרף. בדיקת הפוליגרף העלתה כי המתלוננת דוברת אמת בשאלה אם היה מגע מיני בינה לבין השר.

לבקשת גלי צה”ל, כך פורסם, עברה המתלוננת בדיקה שנייה ובה קבעה בודקת הפוליגרף:

“להערכתי היה מגע מיני כלשהו בין השניים (כגון חיכוך וכו’), אבל לא מין אוראלי. הנ”ל הסכימה לעשות את המעשה משיקולים איישים ולא מחשש שיבולע לה”.

קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:

• האבחנה בין רומן לבין ניצול מרות בעבודה
• מהן אמות המידה לניצול מרות בעבודה
• ניצול מרות ההקשר הפסיכולוגי
• התנהגויות הנחשבות להטרדה מינית בעבודה

האם עובדת שקיימה מגע מיני עם הבוס שלה, כשאין ביניהם למשל רומן, צריכה להוכיח כי פחדה ממנו?

לא די בכך שהוא ניצל את מעמדו כדי לגרום לה לבצע מין אוראלי?

לו אני מתלוננת בפוטנציה, זה המסר שהייתי מקבלת מדיווח כזה. האם פחדתי? האם אני יכולה להוכיח פחד?

אני חושבת שגלי צה”ל טעו כאשר שלחו מתלוננת עם שאלה כזו לבדיקת פוליגרף, ולו משום המסר היוצא מכך למתלוננות בפוטנציה, כאילו שמצאו את עצמן מקיימות יחסי מין כאלה ואחרים עם הבוס שלהן. לא, לא צריך להוכיח פחד כדי שהתנהגותו של הממונה תיחשב להטרדה מינית מסוג של ניצול יחסי מרות. כך לפחות קבע בית המשפט העליון בפסקי הדין הנושא, ואחריו גם בית הדין הארצי לעבודה.

כדי לבסס חזקה שמערכת יחסים כזו מקורה בניצול יחסי מרות צריך את המרכיבים הבאים: בוס, ממונה (יכול להיות גם ממונה עקיף), עובדת כפופה , פער במעמד ובגיל, העדר רומן החורג מגבולות מקום העבודה.

בית המשפט העליון קבע במפורש שלא צריך להוכיח פחד

בית המשפט העליון דן בערעורה של עובדת בדואר שקיימה יחסי מין עם מנהל בדואר שלא היה ממונה ישיר שלה. בית הדין המשמעתי בשירות המדינה קבע כי העובדת קיימה את יחסי המין בתקוה שמנהל ידאג לקדם אותה, ומשהקידום לא הגיעה, הפסיקה את מערכת היחסים. מאחר שהיא לא פחדה מהמנהל, זו לא הטרדה מינית.

בית המשפט העליון הפך את הפסיקה הזו וקבע כי הטרדה מינית אינה בהכרח הצעה להטבה מצד המנהל תמורת קיום יחסי מין. העובדת לא צריכה להוכיח כי המנהל כפה עליה מעשים חמורים או שאיים עליה, או כי חששה מפיטורים. מספיק שהעובדת מוכיחה פערי כוחות ומעמד, לעיתים הפרש גילאים משמעותי, כדי להוכיח הטרדה מינית.