יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, אפליה.

יחסי מרות הגדרה האם צריך להוכיח פחד

ניצול מרות פחד מהמנהל

האם עובדת שטוענת לניצול יחסי מרות, צריכה להוכיח שחששה למעמדה, פחדה מפיטורים?

במילים אחרות: האם העובדה שמדובר בעובדת שלא חששה מהבוס, מחלישה את גרסתה שהיוה פה ניצול יחסי מרות בעבודה?

העניין התעורר לאחרונה בפסק הדין בעניין באדי שוט מעשה מגונה. באותו עניין האירוע התרחש אחרי שכבר היתה הודעת פיטורים, כלומר העובדת לא חששה שתפוטר כי ממילא כבר פוטרה. להגננתם טענו הנתבעים שאם העובדת לא פחדה מפיטורים, אין מדובר בניצול יחסי מרות.

בית הדין דחה את הטענה. מתן אפשרות לשלילה קטגורית של יחסי מרות מרגע שבו נודע לצדדים כי יחסי העבודה עומדים להסתיים בקרוב, עלול להביא לניצול בוטה של יחסי המרות ובניגוד גמור לכוונת המחוקק בעניין הטרדה מינית בעבודה.

לפיכך אין לתת משקל רב לעניין סיום העבודה הקרב.

ניצול מרות גם לאחר סיום יחסי המרות הפורמליים

בעניין חנן גולדבלט נקבע כי יחסי מרות יכולים להתקיים גם לאחר סיומם הפורמלי כאשר פערי הכוחות בין הצדדים נמשכים גם מחוץ למסגרת שבה נוצרו יחסי המרות. באותו מקרה דובר בתלמידת תיאטרון אשר הסכימה להצעת המורה ללמוד אצלו שיעורים פרטיים אחרי תום הלימודים ואף חתמה איתו על חוזה ייצוג. במהלך אותם שיעורים פרטיים המורה הטריד מינית את תלמידתו. בעניין זה נקבע כי הגם שההטרדה התבצעה בשלב בו הצדדים התקשרו ביניהם בחוזה לאחר סיום הקורס, עדיין יחסי המרות המשיכו.

התוצאה דומה למצב שבו קיימים יחסי מרות פורמאליים – ההסכמה הניתנת הינה "טכנית", ואין לייחס לה משקל, שכן היא תוצאת ניצול לרעה של יחסי הכוחות".

בית המשפט: אין הכרח שהמרות תתבטא במורא או בחשש מצד זה המצוי בעמדת נחיתות. הדבר יכול לנבוע גם מיחסי מרות שהסתיימו באופן פורמאלי אך גינוני ההתנהגות ו"המרחק" שאפיינו אותם, מוסיפים לעמוד. השפעתו של בעל המרות במצבים שכאלה, גורמת לפרט שמנגד לפעול כמצוותו מתוך הערכה, רושם ויראת כבוד, ואולי אף מתוך הרגל, היוצרים אמון בתוקף המקצועי של הדברים הנאמרים, ומחלישים באופן משמעותי את רצונו החופשי של "הכפוף".

טור דיעה שפירסמתי בעקבות חשיפת החקירה נגד סילבן שלום (אפריל 2014)

כלי התקשורת שפרסמו את גרסתה של המתלוננת נגד סילבן שלום שלחו אותה, לפי הפרסומים, לבדיקת פוליגרף. בדיקת הפוליגרף העלתה כי המתלוננת דוברת אמת בשאלה אם היה מגע מיני בינה לבין השר.

לבקשת גלי צה"ל, כך פורסם, עברה המתלוננת בדיקה שנייה ובה קבעה בודקת הפוליגרף:

"להערכתי היה מגע מיני כלשהו בין השניים (כגון חיכוך וכו'), אבל לא מין אוראלי. הנ"ל הסכימה לעשות את המעשה משיקולים איישים ולא מחשש שיבולע לה".

האם עובדת שקיימה יחסי מין עם הבוס שלה, כשאין ביניהם למשל רומן, צריכה להוכיח כי פחדה ממנו?

לו אני מתלוננת בפוטנציה, זה המסר שהייתי מקבלת מדיווח כזה. האם פחדתי? האם אני יכולה להוכיח פחד?

אני חושבת שגלי צה"ל טעו כאשר שלחו מתלוננת עם שאלה כזו לבדיקת פוליגרף, ולו משום המסר היוצא מכך למתלוננות בפוטנציה, כאילו שמצאו את עצמן מקיימות יחסי מין כאלה ואחרים עם הבוס שלהן. לא, לא צריך להוכיח פחד כדי שהתנהגותו של הממונה תיחשב להטרדה מינית מסוג של ניצול יחסי מרות. כך לפחות קבע בית המשפט העליון בפסקי הדין הנושא, ואחריו גם בית הדין הארצי לעבודה.

יחסי מרות בהסכמה

כדי לבסס חזקה שמערכת יחסים כזו מקורה בניצול יחסי מרות צריך את המרכיבים הבאים: בוס, ממונה (יכול להיות גם ממונה עקיף), עובדת כפופה , פער במעמד ובגיל, העדר רומן החורג מגבולות מקום העבודה.

בפסיקה נקבע במפורש שביחסי מרות לא צריך להוכיח פחד

בית המשפט העליון דן בערעורה של עובדת בדואר שקיימה יחסי מין עם מנהל בדואר שלא היה ממונה ישיר שלה. בית הדין המשמעתי בשירות המדינה קבע כי העובדת קיימה את יחסי המין בתקוה שמנהל ידאג לקדם אותה, ומשהקידום לא הגיעה, הפסיקה את מערכת היחסים. מאחר שהיא לא פחדה מהמנהל, זו לא הטרדה מינית.

בית המשפט העליון הפך את הפסיקה הזו וקבע כי הטרדה מינית אינה בהכרח הצעה להטבה מצד המנהל תמורת קיום יחסי מין. העובדת לא צריכה להוכיח כי המנהל כפה עליה מעשים חמורים או שאיים עליה, או כי חששה מפיטורים. מספיק שהעובדת מוכיחה פערי כוחות ומעמד, לעיתים הפרש גילאים משמעותי, כדי להוכיח הטרדה מינית.