לפניות

מאמר שכתבתי ושפורסם בעמוד הדעות של עיתון הארץ (11.12.11).

מאת מיה צחור

משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום הטריד. אונס יש כשהולכים בחושך ברחוב, אונס זה בתוך המשפחה. ואז הזכירה את ידידה העשיר שהצהיר כי הוא לא נכנס עם אשה לבד למעלית, שמא תסחוט אותו על הטרדה.

למאמרים נוספים על הטרדה מינית בעבודה, פסקי דין ופרשנות>>

לא מעט נשים רואות במעשי קצב מעשים גבריים, ובקורבנותיו אוסף של נשים מניפולטיביות, כאלו שלא כדאי להיות איתן לבד במעלית.

אם לאחר כל כך הרבה שנים של עיסוק תקשורתי בסיפור של קצב, עדיין לא ירד האסימון שבדלת קירותיו של משרד מתרחשים אירועים של הטרדה מינית, עד כדי אונס, בכוח שקוראים לו כוח המרות, אני זוקפת זאת לחובת מי שמנהלות את הזירה הציבורית: ארגוני הנשים וחברות הכנסת.

ראו את ארגוני הנשים למשל. בעניין הנשיא, נציגותיהן צוטטו בכל הזדמנות נגד קצב, בעד הכלא, בעד א’ זו או אחרת, ארגנו הפגנות ליד בית המשפט, הפגינו בעד פסקי דין שלהן ייחלו. ובכל זאת כשלו בהנחלת הערכים הרצויים.

הדברים הללו מתקשרים עם תגובתם של ארגוני הנשים וחברות הכנסת ל”דאחקות” המוקלטות של הרמטכ”ל גנץ והצמרת הביטחונית. הרי בדיחות כאלו, כאילו הנה באה החיילת המזמרת, יכלו בקלות להעביר ביניהן גם נשים, בלשון ארסית לא פחות. התגובה האוטומטית, הפלקאטית, כאילו יש לנו רמטכ”ל סקסיסט, שוביניסט וגו’, לא מקדמת נשים. נהפוך הוא: היא עושה את הדיון לרדוד ובנאלי ואת הנשים לצדקניות, קורבניות ונטולות הומור.

כלומר, הצירוף של עניין נשי מזדמן עם אפשרות לכותרת מייצר תגובות שבינן לבין קידום ערכים והנחלת נורמות – ולא כלום.

דוגמא נוספת לפעילות נמרצת, לכאורה בעד נשים, יש בהצטרפות ארגוני נשים כ”ידיד בית משפט” לתביעתה הכספית של נפגעת ההטרדה המינית נגד עופר גלזר. התובעת יוצגה על ידי עורכי דין ובכל זאת ארגוני נשים ביקשו להצטרף לתביעה, וטענו טענות ברומו של עולם על ההצדקה שבמתן פיצוי כספי לנפגעות. האם אותה מתלוננת היתה צריכה אותם בכלל? או שהם עלו טרמפ על תביעתה על מנת לזכות בכותרות? אזכיר כי בפסק הדין, שבו נפסק למתלוננת פיצוי חסר תקדים של 250,000 שקל, התלבט בית המשפט אם המתלוננת היא מתחזה. הוא גם העיר כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים המצדיקים את הסיוע החשוב הניתן על ידי המרכזים לקורבנות תקיפה מינית.

ההתלהטות סביב משפט קצב, כמו גם התגובות המתלהמות נגד הרמטכ”ל, הופכות את העיסוק בנושא לרדוד. קצב הוא לא אויב הנשים, קצב מייצג תופעה של מעבידים, שמטילים את מרותם על העובדת להשגת יחסי מין. תחת לאסוף בנות להפגנה נגד קצב או להתגייס בעד מתלוננת נגד איש מפורסם, מוטב כי ארגוני נשים ישקיעו את כל מרצם ומשאביהם לסייע לעובדות מוחלשות, בדרך כלל חד הוריות ומעוטות הכנסה, להפסיק יחסי עבודה מנצלים, שבהם המרכיבים הרבה יותר פשוטים ונעדרי כותרות: מעביד ממונה, עובדת, ומין שהוא חלק מיחסי העבודה. סיכוייהן של עובדות לשרוד את מקום העבודה תוך הפסקת הניצול המיני קלושים. הן הן אלו שצריכות את הליווי והסיוע של מרכזי התמיכה וארגוני הנשים. הכותרות יחכו.

Ynet | הגנת יתר

מאמר מעניין שבחן את ההשפעה של חוקי העבודה, תחת הכותרת האם הלכנו רחוק מדי. הבעתי את דעתי שאם מותחים חבל   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

במאמר שפורסם באתר ynet הגבתי להצעת החוק להארכת חופשת הלידה וטענתי שלא צריך להסתנוור מהמילים הארכת חופשת לידה, זו בסך   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר ב-Ynet היצגתי את התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שהעלה את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעותך הטרדה מינית מ-50,000   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

על מנת להפריך את החזקה, כי קשר בהסכמה בין בעל מרות לבין עובדת הוא הטרדה מינית, על הממונה להראות שמתקיים   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

ההטרדות המיניות המילוליות, שיש בהן “רק” דיבורים, שאין בהן כוונה להצעה מינית, מתקבלות כמו האחות החורגת של ההטרדה המינית ה”קלאסית”, שבה   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

מאמר שכתבתי לגלובס (30.11.15) לאחר התפטרותו של ינון מגל מהכנסת, עקב הפרסומים ברשתות החברתיות.  למאמרים נוספים על הטרדה מינית בעבודה >>   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

למאמר המלא בגלובס מיום 31.1.15>> למאמרים נוספים של עו”ד מיה צחור בעניין הטרדה מינית בעבודה, החוק, פרשנות ופסקי דין>>   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

באחרונה שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום.   המשך קריאה »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) פירסם ברדיו את שמה של התובעת החרדית מהקומה   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר ב”הארץ” (5.5.13) אני מחדדת את התובנות מפרשת עמנואל רוזן: מקום העבודה לא מתאים לבירור תלונות על הטרדה מינית ועדת   המשך קריאה »

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

במאמר ב”הארץ” (1.7.13) אני כותבת על הצעות החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית  מאת מיה צחור שטף של הצעות חוק   המשך קריאה »

הארץ | מה אתם רוצים מהשופטת אגסי? בעקבות בירור ההטרדה המינית בחברת פוקס

מאמר ב”הארץ” מיום 28.10.18 בעקבות פרשת בירור ההטרדה המינית בחברה הציבורית פוקס. ההצעה לפרסם דוחות הטרדה מינית בחברות ציבוריות תשתיק   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר שכתבתי ל”הארץ” (24.5.10) אני מסבירה למה חשוב להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות הטרדה מינית בעבודה מאת מיה צחורהכותבת מנהלת   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

הטרדה מינית היא הנושא היחיד שדבר מקובל ורצוי – הסדר כספי שלא בבית המשפט, בלי תביעות, מקבל כותרת גנאי שאינה במקומה:   המשך קריאה »

הארץ | פרשת ארי שביט: לפני שאתם הופכים אדם לעבריין מין

הארץ, 12.7.18. בכל מקרה שבו נטען להטרדה מינית, התייחסות מורכבת, רגישה ולא נטולת חמלה, שיש בה כבוד לשני הצדדים, אינה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

לעובדת אין כתובת במקום העבודה להתלונן על הטרדה מינית כאשר הבוס הוא שר. ההליך הפלילי לא תמיד מתאים. נניח שבמקום   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עדכון חקיקה יוני 2015כאשר באים עובד או עובד ומתלוננים על יחס משפיל ומתעמר מצד הממונים, צעקות, גידופים, השפלות, אם אין ביטוי   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

כתבה שפורסמה בעיתון לאשה בפברואר 2008 מאת אורית ראובני גפן השנה ימלאו עשר שנים לחקיקתו של החוק שאוסר על פיטורים   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

מאמרי באתר סלונה בעקבות דבריה של ורדה רזיאל ז’קונט לבחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה. אני קוראת על דבריה של ורדה רזיאל ז’קונט לאותה   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי, מאי 2014אחרי שעברתי את הגל השלישי, כשמאחוריי ההתנפצויות ומלפניי הים ה”שקט”, זרוע בעשרות נשים המפלסות דרכן בשחיית חזה, מקצתן   המשך קריאה »

הטרדה מינית: מה בין דרישה כספית לסחיטה

במאמר שפורסם ב”הארץ” (25.10.06), שכותרתו “לא כולן שוות 50,000” (הכותרת של עורכי הארץ), הסברתי שדרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית,   המשך קריאה »