בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בירושלים נדונה שאלת זכאותה של עובדת שיצאה לחופשת לידה לשוב לעבודה באותו מקום שבו עבדה קודם לכן. התובעת, שעבדה בסניף של רשת אופטיקה, טענה כי העברתה לעבודה בסניף אחר לאחר שובה מחופשת לידה כמוה כפיטורים, ועל כן על הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים ופיצוי כספי עבור התקופה המוגנת בחוק, כלומר שישים יום אחרי הלידה ועוד שלושים יום הודעה מוקדמת.
הנתבעת טענה מנגד כי מקום העבודה נקבע בהתאם לצרכי המעסיק, ומכל מקום לתובעת אין זכות קנויה לעבוד בסניף ספציפי.
כותבת האתר, עו”ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדות מיניות בעבודה, ייעוץ משפטי וייצוג, גישור, בירור הטרדה מינית במקומות עבודה.
לפניות
לא מעט נשים מגלות בסוף חופשת הלידה כי צורכי המעביד השתנו, הסניף שבו עבדו עבר מאויש, והנה הן מועברות לסניף אחר, חדש. לפעמים זה כרוך בנסיעה יותר ארוכה, בזמן רב יותר שצריך להיעדר מהבית; ולפעמים אין הרעה פיסית אלא פשוט עלבון מעצם המעבר. שכן אלמלא יצאה האשה לחופשת הלידה ונעדרה שלושה חודשים או יותר, ברור כי היתה ממשיכה לעבוד באותו הסניף כרגיל.
חוקי?
בית הדין:כוונת המחוקק הינה לא רק למנוע את פיטוריה של העובדת בתקופת ההריון ולאחריה, אלא גם להבטיח את שובה לאחר חופשת הלידה לאותה עבודה ולאותם תנאים שהיו לה לפני צאתה לחופשת הלידה. זאת, מבלי לחשוש כי בתקופת היעדרה בשל ההריון והלידה ייפגעו זכויותיה, ומבלי שייפגעו זכויות ותנאי עבודתה בשל ההיריון והלידה.

מקובלים עלינו דבריה אלה של התובעת במלואם. השבתה של התובעת לעבודה בתנאים שונים מאלה שעל פיהם עבדה לפני הלידה אינם מאפשרים את חזרתה לעבודה, ומהווים פיטורים למעשה. כך מסוכלת תכלית החקיקה שנועדה למנוע פיטורי עובדת בזמן ההיריון או בתקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה, ונפגעת זכותה של האשה לשוויון הזדמנויות בעבודה, בשל העדר יכולת להשתלב בשוק העבודה.
30,000 שקל לעובדת שתפקידה שונה לאחר חופשת הלידה
כך נאמר לעובדת שחזרה מחופשת הלידה בשיחת השימוע לפיטורים:
“מאז שחזרת מחופשת לידה מרגישים שמאבדים אותך אולי בגלל שינוי התפקיד שפחות התחברת אליו. כרגע אי אפשר להציע לך את התפקיד הקודם שלך ואין תפקיד פנוי אחר שיכול להתאים לך”. העובדת: מסכימה לכל מה שאמרת. רציתי את תפקידי הקודם ולא ניתן לקבלו חזרה, ולכן אולי הגיע הזמן לדחוף אותי החוצה”.
תשובת המעביד: “לאחר ששמענו אותך נקבל החלטה ונודיע לך”.
התובעת עבדה כאחראית שילוח ייצוא וייבוא חברה. כשחזרה מחופשת לידה לא הוחזרה לתפקידה. לטענתה, לא היה לה תפקיד מוגדר, לטענת החברה, שובצה לתפקיד תיוק ואריזת קרטונים. נפסק (בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ינואר 2013):
העובדת הביאה ראשית ראיה לכך שלא היתה עילה לשנות את תפקידה על פי התנהגותה, מעשיה או תפקודה בעבודה. על אי שביעות הרצון מעבודתה לאחר חופשת הלידה קבע בית הדין: “במהלך בתקופה זו, לאחר ש’ניטל’ מהתובעת תפקידה והיא נדרשה לבצע תפקידים טכניים שאינם הולמים את כישוריה (כגון אריזת קרטונים, תיוקים), תוך ששאלת מעמדה אצל הנתבעת נותר לא ברור, לא ניתן היה לצפות ממנה לתפקוד מצטיין.
ועל כן עובר הנטל לנתבעת להוכיח ששינוי התפקיד בעיתוי של שובה מחופשת לידה לא היה נגוע בהפליה מחמת הורות.
להגנתה טענה החברה המעסיקה כי התובעת התקבלה לעבודתה כאם לילד אחד ובמהלך עבודתה יצאה לשתי חופשות לידה אצל הנתבעת.
על כך קבע בית הדין:
“יש לקחת בחשבון שמטרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה היא למנוע יחס מפלה מצד מעסיקים, אשר עלולה להתבטא בהעדפת עובדים עם מצב משפחתי נוח (ללא ילדים או עם מעט ילדים) על פני עובדים עם מצב משפחתי תובעני יותר (מרובה ילדים). מטרת החוק היא למנוע יחס של המעסיק לפיו ככל שעובדת הינה אם ליותר ילדים הדבר עלול לפגוע ביכולתה של העובדת למלא אחר דרישות התפקיד. נזכיר לעניין זה את עדותה של מנהלת בנתבעת כי התפקיד הפקידותי החדש הוא תפקיד יותר “רגוע” עבור התובעת כ”אמא”.

הנתבעת העבירה את התובעת מתפקידה עם חזרתה מחופשת לידה, על מנת לגרום לה להתפטר מעבודתה. מדיניותה של הנתבעת לשלם פיצויי פיטורים לעובדים שמתפטרים אינו שולל מסקנה זו. הסבר אפשרי להתנהגותה של הנתבעת הוא שהנתבעת ביקשה להימנע מהליך של בקשת היתר לפיטורי התובעת בסמוך לאחר שובה מחופשת לידה והעדיפה להשיג את התוצאה של סיום עבודתה של התובעת על פי יוזמה של התובעת.
בסופו של דבר פסק בית הדין פיצוי כספי של 30,000 שקל, על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בתביעה שייצגתי: 187,000 שקל על הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה
כשהמנהלת חזרה מחופשת הלידה, הודיע לה המנהל שעכשיו עליה להיות מזכירתו של העובד שבא להחליפה בחופשת הלידה. בתביעה שהגישה באמצעותי זכתה העובדת לפיצוי של 187,000 שקל.
לפסק הדין