מדוע הגשת תביעה כספית עדיפה לעיתים על תלונה במשטרה

כאשר מתלוננת באה אליי עם סיפור של הטרדה מינית, ואני פורשת לפניה את האפשרויות העומדות בפניה במקרה של הטרדה מינית – להגיש תלונה על הטרדה מינית במשטרה, להגיש תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, או להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית בבית הדין לעבודה, המשפט הראשון שבדרך כלל היא פולטת בחרדה, איך אגיש נגדו תביעה, לו יש בטוח סוללה של עורכי דין. 

מה כבר סוללה יכולה לעשות, אני אומרת לה, כשלך יש קייס טוב על הטרדה מינית, לך יש את החוק.

ושלא נטעה. סיפור של הטרדה מינית הוא בדרך כלל לא תקיפה מינית למשל וזהו, הצעה מינית, סירוב ופיטורים. בדרך כלל האירועים האלה של הטרדה מינית, כאשר הם מתרחשים במקומות עבודה, הם הרבה יותר מורכבים וסבוכים. 

הקושי מתעורר כאשר באים לתרגם סיפור של הטרדה מינית לשפה המשפטית הפשוטה, היתה הטרדה מינית או לא, הסכמת או לא, סבלת או נהנית, ואם סבלת מה זה מכתב האהבה הזה, ומה פתאום שי לחג או ליום הולדת, והנה פה יש מסרון שיזמת בכלל.

קיראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:

• פיצוי כספי, לא דמי שתיקה
• גישור בתיקי הטרדה מינית בעבודה
• ניצול יחסי מרות

מערכות יחסים כאלה הן טעונות, סבוכות, כמעט חולניות. המאפיין הבולט בהן הוא דמות סמכותית, רבת עוצמה וכוח, ומתלוננת שהיא נחותה ממנו מבחינת הדרגה, התפקיד, הדימוי העצמי, תפיסתה את עולם הסמכות.

עכשיו צריך להחליט מה עושים עם הסיפור המורכב והטעון הזה של ההטרדה המינית,למשטרה או לתביעה כספית. 

בדרך כלל אני מייעצת לנשים שלא ללכת להתלונן במשטרה. אני חושבת שתביעה כספית היא האופציה הטובה ביותר העומדת לרשות מתלוננות על הטרדה מינית. ישנם מצד שני מקרי הטרדה מינית שזועקים משטרה. הכול לפי המקרה.

האירועים סביב פרשת הנשיא משה קצב, לפני שנים מספר, עוד כשעמדה על הפרק עסקת טיעון, חיזקו את דעתי בדבר יתרונה של תביעה כספית לעומת הליך פלילי בכל הקשור להליכים משפטיים בתיקי הטרדה מינית. מאמר זה נכתב כשדיברו על עסקת טיעון בתיק קצב, או בטרם התנהל הליך משפטי פלילי וניתן פסק דין.

היריבות בתביעות כספיות על הטרדה מינית בעבודה היא בין המתלוננת לבין המעביד, או מקום העבודה. מה זאת אומרת יריבות? זה התובעת מול הנתבע. בתלונות הטרדה מינית במשטרה, אם יוגש כתב אישום הוא יהיה כתב אישום של המדינה נגד המטריד. המתלוננת היא “עדה”. 

יש יותר שליטה של המתלוננת/התובעת בהליך אזרחי מאשר בהליך פלילי

מידת השליטה של המתלוננת בתהליך, כמו על איזה סכום להגיש תביעה בשל הטרדה מינית, האם להתפשר לפני תביעה על הטרדה מינית, האם ללכת לגישור, האם לקבל את הצעת בית המשפט, או האם ללכת לפסק דין סופי – גבוהה בהרבה ממידת השליטה של מתלוננת במשטרה.

נכון שתביעות על הטרדה מינית לא מסתיימות תמיד בכסף רב, מה עוד שסכום התביעה בבית הדין לעבודה, ללא הוכחת נזק, הוא 120,000 ₪. נכון שיש סיכוי גם להפסיד בתביעת ההטרדה המינית כמו בכל תביעה אחרת. אבל התהליך עצמו יכול להיות תהליך מעצים, מתקן, מחזק. הוא לא פשוט, אבל יש בו יתרונות שקשה להשיג בתלונות למשטרה. לפעמים מתלוננות אומרות לי שעצם העובדה שהבוס-הכל-יכול שלהן נאלץ לבוא איתן לבית משפט, או לנהל איתן משא ומתן, נוטעת בהן כוח, כמו ריפוי. למרות שהסכומים לא גבוהים, למרות שבפשרה, בעיקר בתיקי הטרדה מינית, יש תחושה מסוימת של תסכול.

האופציה הכספית בענייני הטרדה מינית, על כל תלאותיה, עדיפה בעיניי, בדרך כלל, עשרות מונים על ההליך הפלילי, שבו המתלוננת מוסרת לגוף שלישי את השליטה על התהליך ונשארת למעשה בחוץ. המשטרה הרי יכולה כבר בהתחלה לסגור את התיק מחוסר ראיות או מחוסר אשמה, שלא לדבר על החקירות המתישות בתיקי הטרדה מינית והעימותים מול הממונה. 

המאמר בדבר יתרונה של תביעה כספית על הטרדה מינית לעומת תלונה במשטרה על הטרדה מינית, פורסם לראשונה ב”הארץ” בעקבות הפרסומים על עסקת טיעון בפרשת ההטרדות המיניות של הנשיא קצב. מאז נוספו עוד דוגמאות של מקרים ציבוריים של תיקי הטרדה מינית שלא התבשלו לכדי כתב אישום במשטרה.

הערה: על אירוע של הטרדה מינית אפשר להגיש תביעה כספית על 120,000 שקל ללא הוכחת נזק. החוק שונה ב-1 באוגוסט 2013 והגדיל את סכום הפיצוי על הטרדה מינית מ-50,000 ל-120,000, ללא הוכחת נזק. התיקון יחול על תביעות על הטרדה מינית שיוגשו ממועד זה.