לפניות

מאמר שכתבתי ל”הארץ” (24.5.10) אני מסבירה למה חשוב להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות הטרדה מינית בעבודה

מאת מיה צחור
הכותבת מנהלת את הקליניקה לזכויות נשים בעבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
נבוכה ונסערת הגיעה מ’ לייעוץ משפטי בקליניקה לזכויות נשים בעבודה בעניין הטרדה מינית בעבודה. לפני שהיא מתחילה לספר את סיפורה, היא שואלת אותנו אם בכלל יש טעם בכל הדבר, שכן בידי הבוס שלה, זה שניצל אותה מינית במשך שבועות ארוכים, ישנם מכתבים שהוא ביקש ממנה שתכתוב לו, ושבהם כתוב שהיא מעוניינת בקשר המיני ביניהם והכול מרצונה. אז יש לי בכלל קייס, היא שואלת?  

מאמרים נוספים על הטרדה מינית בעבודה>>

יחסי העבודה הסתיימו לפני שנתיים ואחד עשר חודשים, כלומר או-טו-טו מסתיימת תקופת ההתיישנות להגשת תביעה כספית, שהיא שלוש שנים בלבד. למה לא פנית עד עכשיו? אנחנו שואלים. מ.פ. היתה בטוחה שעם מכתבים כמו שהוא מחזיק אין לה שום סיכוי. רק לאחרונה הבינה מקריאה בעיתונים שאולי אין למסמכים האלה ערך רב. חוץ מזה שבשבילה הוא איש סמכותי, בעל עוצמה, כמעט כל יכול, כזה שלגחמותיו המיניות כלפיה, העובדת הכפופה לו, היא נענתה בלי היסוס, ולקח לה כמה שנים טובות של טיפול פסיכולוגי כדי לאזור אומץ ולהתייעץ, להוציא את הסיפור לעיניים מקצועיות משפטיות. אנחנו עדיין לא בעניין של תביעה, רק ייעוץ, רק לשמוע האם מה שהוא עשה לה זה חוקי, מה היא יכולה לעשות בעניין.

השבוע מתכנסת הועדה לקידום מעמד האשה לדון בהצעת החוק של ח”כ עתניאל שנלר להאריך את תקופת ההתיישנות בחוק למניעת הטרדה מינית משלוש שנים לשבע שנים, כמו בחוק ההתיישנות. זו הפעם השניה שהועדה מתכנסת, שכן בפעם הקודמת, לפני חודש, התנגד משרד המשפטים נחרצות להצעה. אין מקום לתיקון, אמרה נציגת משרד המשפטים בוועדה, שכן מדובר בסיטואציות בעייתיות מבחינה ראייתית ומרחק הזמן יוצר סכנה לעיוות הדין. עוד הסבירה הנציגה כי במקרה של הטרדה מינית, לעומת עוולות אחרות, אין נזק נפשי שצריך להתגבש במשך שנים ולכן לא נחוצה תקופת התיישנות רגילה כמו בעוולות אחרות. הסברי משרד המשפטים מבטאים ניתוק גמור מהמתרחש. תקופת ההתיישנות הקצרה להגשת תביעות אזרחיות על הטרדה מינית מציבה מכשול בפני מתלוננות. לעיתים לוקח לעובדת כמה שנים של טיפול נפשי עד שיש לה את הכוח לעשות את הצעד הראשוני ולפנות לייעוץ משפטי, ולשמוע אולי בייעוץ שהבוס שלה אולי חזק, אבל יש חוק שחזק ממנו. השלוש שנים הללו זו תקופה קצרה מדי.

במקרה אחר שייצגה הקליניקה הגיעה עובדת ניקיון מהדרום שסיפרה שהבוס שלה צובט אותה בישבן. זה כל כך הכעיס אותה עד שהיא החליטה להגיש תלונה במקום העבודה. רק לאחר כמה פגישות איתנו התברר שהבעלים של מקום העבודה מקיים איתה יחסי מין, בחדר צדדי במקום העבודה, כשהוא קורא לה היא באה. באותה נשימה שבה היא ידעה להצביע בבירור על אותו צביטה כעל הטרדה מינית, כך היה לה ברור שהיא צריכה להעמיד את גופה לדרישות הבוס הגדול כאשר בא לו. בייעוץ המשפטי שוב התברר שיש בעיית התיישנות, שכן מעשים רבים נעשו לפני שלוש שנים ויותר. כך שלא רק קושי נפשי מעכב נשים מלהתלונן, אל גם חוסר מודעות, בעיקר בקרב השכבות החלשות ביותר במערכת יחסי העבודה, כאלו שלא מודעות או שמוכנות לספוג הכול ובלבד שיהיה מקום עבודה, שלא יפוטרו.

הארכת תקופת ההתיישנות נחוצה גם מבחינת ההליכים האחרים שהחוק מציע למתלוננות. החוק נותן כמה אפשרויות לפעולה: גם תלונה למעביד, גם תלונה למשטרה וגם הגשת תביעה כספית. לעיתים מתלוננת מעוניינת למצות את ההליכים, גם אצל המעביד וגם במשטרה לפני שהיא מגישה תביעה כספית. היא רוצה לראות מה קורה עם כתב האישום לפני שהיא מגישה תביעה. והרי הליכים פליליים נמשכים שנים ואז היא מוצאת את עצמה ממהרת להגיש תביעה כספית, או מפספסת את המועד, בגלל המחסום של שלוש השנים.

בעיית ההתיישנות הקצרה מתעוררת גם כשמתנהל משא ומתן כספי עם מעביד על פשרה כספית לפני תביעה. אם המשא ומתן יתארך וייכשל, שוב תצוץ ההתיישנות.

בחוקי עבודה אחרים, שאינם מצריכים מאמץ נפשי, אינם כרוכים ביחסים מעוותים עם בעל שררה והמודעות אליהם רבה, כמו חוק פיצויי פיטורים וחוק הגנת השכר, ואפילו דמי הבראה – ההתיישנות היא שבע שנים. אין סיבה שדווקא בחוק הזה, שדורש תעצומות נפש ומודעות, ההתיישנות תהיה כל כך קצרה, מה עוד שהחברה מעוניינת לעודד תביעות על הטרדה מינית ושנפגעים יעמדו על זכויותיהם.

Ynet | הגנת יתר

מאמר מעניין שבחן את ההשפעה של חוקי העבודה, תחת הכותרת האם הלכנו רחוק מדי. הבעתי את דעתי שאם מותחים חבל   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

במאמר שפורסם באתר ynet הגבתי להצעת החוק להארכת חופשת הלידה וטענתי שלא צריך להסתנוור מהמילים הארכת חופשת לידה, זו בסך   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר ב-Ynet היצגתי את התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שהעלה את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעותך הטרדה מינית מ-50,000   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

על מנת להפריך את החזקה, כי קשר בהסכמה בין בעל מרות לבין עובדת הוא הטרדה מינית, על הממונה להראות שמתקיים   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

ההטרדות המיניות המילוליות, שיש בהן “רק” דיבורים, שאין בהן כוונה להצעה מינית, מתקבלות כמו האחות החורגת של ההטרדה המינית ה”קלאסית”, שבה   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

מאמר שכתבתי לגלובס (30.11.15) לאחר התפטרותו של ינון מגל מהכנסת, עקב הפרסומים ברשתות החברתיות.  למאמרים נוספים על הטרדה מינית בעבודה >>   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

למאמר המלא בגלובס מיום 31.1.15>> למאמרים נוספים של עו”ד מיה צחור בעניין הטרדה מינית בעבודה, החוק, פרשנות ופסקי דין>>   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

באחרונה שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום.   המשך קריאה »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) פירסם ברדיו את שמה של התובעת החרדית מהקומה   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר ב”הארץ” (5.5.13) אני מחדדת את התובנות מפרשת עמנואל רוזן: מקום העבודה לא מתאים לבירור תלונות על הטרדה מינית ועדת   המשך קריאה »

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

במאמר ב”הארץ” (1.7.13) אני כותבת על הצעות החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית  מאת מיה צחור שטף של הצעות חוק   המשך קריאה »

הארץ | מה אתם רוצים מהשופטת אגסי? בעקבות בירור ההטרדה המינית בחברת פוקס

מאמר ב”הארץ” מיום 28.10.18 בעקבות פרשת בירור ההטרדה המינית בחברה הציבורית פוקס. ההצעה לפרסם דוחות הטרדה מינית בחברות ציבוריות תשתיק   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

מאמר שכתבתי ושפורסם בעמוד הדעות של עיתון הארץ (11.12.11). מאת מיה צחור משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

הטרדה מינית היא הנושא היחיד שדבר מקובל ורצוי – הסדר כספי שלא בבית המשפט, בלי תביעות, מקבל כותרת גנאי שאינה במקומה:   המשך קריאה »

הארץ | פרשת ארי שביט: לפני שאתם הופכים אדם לעבריין מין

הארץ, 12.7.18. בכל מקרה שבו נטען להטרדה מינית, התייחסות מורכבת, רגישה ולא נטולת חמלה, שיש בה כבוד לשני הצדדים, אינה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

לעובדת אין כתובת במקום העבודה להתלונן על הטרדה מינית כאשר הבוס הוא שר. ההליך הפלילי לא תמיד מתאים. נניח שבמקום   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עדכון חקיקה יוני 2015כאשר באים עובד או עובד ומתלוננים על יחס משפיל ומתעמר מצד הממונים, צעקות, גידופים, השפלות, אם אין ביטוי   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

כתבה שפורסמה בעיתון לאשה בפברואר 2008 מאת אורית ראובני גפן השנה ימלאו עשר שנים לחקיקתו של החוק שאוסר על פיטורים   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

מאמרי באתר סלונה בעקבות דבריה של ורדה רזיאל ז’קונט לבחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה. אני קוראת על דבריה של ורדה רזיאל ז’קונט לאותה   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי, מאי 2014אחרי שעברתי את הגל השלישי, כשמאחוריי ההתנפצויות ומלפניי הים ה”שקט”, זרוע בעשרות נשים המפלסות דרכן בשחיית חזה, מקצתן   המשך קריאה »

הטרדה מינית: מה בין דרישה כספית לסחיטה

במאמר שפורסם ב”הארץ” (25.10.06), שכותרתו “לא כולן שוות 50,000” (הכותרת של עורכי הארץ), הסברתי שדרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית,   המשך קריאה »