לא כל התייחסות לנטייה מינית היא הטרדה מינית מסוג התייחסות מבזה ומשפילה

בעניין שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התובע טען כי הממונה השמיע לעברו אמירות המייחסות לו נטיות הומוסקסואליות, בהתייחסויות חוזרות ונשנות מבזות ומשפילות במלל, במבע ובתנועה.

קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:

• ההגדרה של הטרדה מינית בעבודה
• הטרדה מינית תביעה כספית
• מהי התייחסות מבזה הנחשבת להטרדה מינית
• ייעוץ משפטי הטרדה מינית
• לא כל אמירה שובניסטית היא הטרדה מינית

“משהו נראה לי לא בסדר אתך, אל תדאג, אני אדאג לך, אני אסדר אותך“.
כאשר שאלתי את הנתבע למה הוא מתכוון בדבריו, השיב לי:
“אני אסדר אותך עם עומר”.
כאשר שאלתי מי זה עומר, השיב לי:
“אתה ועומר תסתדרו. זה בחור כזה ‘עליז’. אתה תסתדר איתו“.
לימים הסתבר לי, טען התובע, שאותו עומר הוא עובד של הנתבע, שהצטלם לאתר האינטרנט של החברה, כשהוא לבוש בחצאית וחזייה.

“באותו מעמד לא הבנתי למה הנתבע סבור שהוא יכול להרשות לעצמו לומר לי דבר כזה, אבל הנחתי שהוא אומר את הדברים בצחוק, והשבתי לו, גם אני – בצחוק, כי ‘אולי אתה, אם זה מה שמציק לך, הוא זה שצריך לצאת מן הארון. תשובתי האמורה כפי הנראה ‘הדליקה’ את הנתבע, שעבר לדבר בסגנון בוטה יותר, תוך שימוש בביטוי ‘לקבל בתחת’, עליו חזר פעמים רבות בהמשך הטיול ותוך שליווה את דיבורו במחוות גוף והעוויות פנים בעלות קונוטציות מיניות מובהקות, בכלל וקונוטציות מיניות הומוסקסואליות, בפרט, כמו – הפרחת נשיקות באוויר, והעברת לשונו על שפתיו”.

בפסק הדין נקבעו הדברים הבאים:

עולה תמונה של מסכת ילדותית של התגרויות והקנטות הדדיות וסרות טעם בין הצדדים.

אף שהגענו למסקנה כי היתה הדדיות בהקנטות, אין מניעה כי דבריו של הנתבע במסגרת אותה התגרות הדדית תיחשב להטרדה מינית.

בעניין השימוש בהומור בעל אופי מיני כתב בית המשפט העליון באחת הפרשות כי “כל התנהגות נבחנת לגופה, על רקע מכלול נסיבות העניין. מובן שלא כל הלצה או רמיזה בעלת קונוטציה מינית יבואו בגדר המונח ‘הטרדה מינית‘, עם זאת כאשר אופי ההתבטאות ונסיבות העניין מצביעים על כך שמדובר בהתנהגות פסולה, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה שהדברים נאמרו בצחוק”.

אשר לשימוש בביטוי “הומו” או “הומוסקסואל” כזה המתפרש כהטרדה מינית עלינו להעיר כאמרת אגב, כי ספק בעינינו אם בנסיבות שבפנינו, כפי שתוארו לעיל, יכולים הדברים לעלות כדי הטרדה מינית כאמור. בתי המשפט התלבטו בשאלה אם התיוג כהומו יכול לשמש עילה בתביעת לשון הרע. יפים הדברים לעילת לשון הרע ויפים הדברים עוד יותר לעילה המחמירה של הטרדה מינית, במיוחד כאשר עסקינן בניסיון להקניט ותו לא.

באותו עניין העידה עובדת שטענה שלא הבינה את חילופי הדברים כניסיון להשפיל ולא פירשה את האירועים כפוגעניים. כאשר שואל אותה התובע בשיחת הטלפון לאחר המקרה אם בעקבות חילופי הדברים סברה ש”אני הומו או משהו כזה” משיבה לו אותה עובדת: “מה, אתה דפוק? מה קשור? …”. כלומר, אף היא לא הבינה את חילופי הדברים כניסיון לבזות או להשפיל את התובע על רקע מיניותו ובפרט, על רקע טענה כי הינו הומוסקסואל לכאורה.

התובע הוסיף לעבוד גם ביומיים שלאחר האירועים וכשהתפטר לא נימק זאת בהטרדה המינית, מה שמלמד כי אף התובע, מזווית ראייתו הסובייקטיבית, לא ראה בזמן אמת בחילופי הדברים משום הטרדה מינית כמשמעה בחוק, אלא הדבר התחוור לו לדבריו בייעוץ המשפטי.

מכאן עולה כי התובע לא ראה בחילופי הדברים הטרדה מינית פשוט כיוון שאלו לא עלו כדי הטרדה מינית כאמור. מדובר בחילופי דברים שהזינו זה את זה במסגרתם הקניטו התובע והנתבע.

לפי פסק הדין הנ”ל, תחושתו הסובייקטיבית של המתלונן, שבזמן אמיתי לא התלונן אלא לאחר זמן רב, מלמדת כי לא ראה את הדברים כהטרדה מינית. זהו אחד השיקולים שבית הדין שקל בבואו לקבוע אם היתה הטרדה מינית.

האם העובדה שרק בדיעבד התברר למתלונן שזו הטרדה מינית פוגעת באמינותו?

בפסק דין אחר בעניין פלילי, נפסק בנסיבות דומות כי גם אם ההטרדות המיניות לא פגעו במתלוננת והתובנה שיש בהן משום עבירה של הטרדה מינית הגיעה אליה בשלב מאוחר יותר ואפילו לאחר שקיבלה הדרכה ויעוץ מאחרים, אין בכך להעיד על חוסר אמינותה, כשם שאין בכך לקדם הגנת הנאשם.

הטרדה מינית נבחנת במבחן אובייקטיבי ולא על פי תחושותיו הסובייקטיביות של הקורבן. מכאן שהתייחסותה של המתלוננת להטרדות ולמיניותה האישית אין כל רלוונטיות.