עמוד הבית >> פיטורים אחרי חופשת לידה >> אפליה בעבודה? חכו לפני שאתם מראים למעסיק את החוק

אפליה בעבודה? חכו לפני שאתם מראים למעסיק את החוק

בתמצית: פגעו בזכויותיכן? פיטרו אתכן בניגוד לחוקי עבודת נשים? האוטומט זה להראות למעסיק שהוא הפר את החוק. בפוסט זה אני מסבירה שזו טעות: מצבה המשפטי של העובדת לא ישתפר אם תראה למעסיק את ההפרות. אם הייעוץ חינם הזה היה מביא לתיקון, נניח להחזרה לעבודה כרגיל, ניחא. הדבר היחיד שיתוקן זה התנהלות המעסיק, עכשיו הוא ינהג לפי הספר, לפי החוק.

ניצחונות שלי בתיקי אפליה

אתחיל עם שתי דוגמאות שכיחות בעולם העבודה של נשים, הראשונה בהריון והשניה בחופשת לידה. העיקרון בשתי הדוגמאות דומה: המעסיק עושה מה שבא לו, לפעמים יודע את החוקים אבל מחליט שהם המלצה בלבד. עכשיו מה עושים.

אבל אני בהריון, אסור לך לפטר

מעסיקה או מעסיקה קוראים לעובדת לשיחה ומודיעים לה על פיטוריה מהעבודה, או נותנים לעובדת זימון לשימוע לפיטורים. בתגובה העובדת אומרת שהיא בהריון. המעסיק אומר שהוא לא מתכוון לבקש היתר ממשרד העבודה, אז מה אם היא בהריון, משום שהחליט על הפיטורים לפני שהודיעה לו על ההריון. גם שימוע לא נראה לו שצריך לעשות, אבל הוא יבדוק.

אין בעיה תחזרי, אבל זה ל-60 יום

מעסיק מודיע לאשה בזמן חופשת לידה שאין לה מה לחפש במקום העבודה, שהמחליפה מתקתקת עניינים וגם יותר זולה, מה שנקרא הסתדרנו בלעדייך. אבל אם את מתעקשת לחזור, חוקים וכל הבלגאן, את מגיעה לחודשיים, כבר נראה מה נעשה איתך, אולי תעשי לי כמה פרויקטים. רק שתדעי שזה לחודשיים, כי 60 יום אני חייב, אחרי זה שימוע, כי אלו הכללים, והביתה.

שני המקרים האלו הם הפרות לכאורה של חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אסור לפטר אחרי חופשת הלידה, או להגיד לעובדת תחזרי ל-60 יום ואחרי זה הביתה. גם אסור לשנות לה את התפקיד.

הטעות שהופכת את הקערה המשפטית על פיה

והעובדת?

מי רוצה לעבוד במקום שלא רוצים אותה, בטח אחרי חופשת הלידה.

בהריון לעיתים אין ברירה. הפיטורים האלה, בפרט אחרי הלידה, כל כך מקוממים שהיא מתרעמת ואז עושה את הטעות שהופכת את הקערה המשפטית על פיה:

העובדת מוחה בפני המעסיק על ההחלטה לפטר אותה, או לא להחזיר אותה לעבודה, או לפטר בלי היתר, או לפטר ללא שימוע. אבל אמרת לי שאני חוזרת רק לחודשיים, זה לא חוקי.

אז אמרתי, תחזרי וזהו. רצית שימוע? בבקשה שימוע. אין בעיה, את לא מפוטרת, תמשיכי לעבוד. הנה הכסא החדש שלך.

וכך היא הולכת לאינטרנט, מוציאה חוקים ופסיקות, לפעמים מהאתר שלי, ומראה לו: אתה רואה? אסור! אתה מפר את החוק. והמעסיקה מסתכלת, בוחנת, ואומרת אוקיי, את לא מפוטרת. תחזרי לעבוד, אני לא מפטרת אותך.

מה האלטרנטיבה שאני מציעה? לקחת את הנסיבות, לבדוק, להתייעץ, לראות מה עושים הכי טוב. קודם כל הפסיקה קובעת שעובדת שאומרים לה תוך 60 יום את בחוץ לא חייבת לחזור לעבודה לחודשיים. אז יש אלטרנטיבות חוץ מלתקן את התנהלותו של המעסיק. תביעה כספית, אולי לדרוש שישלם על התקופה שבה אסור לפטר בלי שתעבוד. כי כך קובעת הפסיקה.

או מעסיקים שמפטרים בלי היתר, כך שהעובדת יכולה לתבוע פיצויים עונשיים ושכר עד הלידה. במקרים מסוימים היא בכלל לא צריכה לדרוש לחזור לעבוד כשמפטרים אותה בהריון ללא היתר.

אז עכשיו העובדת אמרה למעסיק שמה שהוא עושה לא חוקי. ואחרי ה"ייעוץ" שהמעסיק מקבל מהעובדת הוא מבקש בקשה להיתר של פיטורי אשה בהריון ממשרד העבודה. הכול חוקי.

וכשבאים אליי לשיחת ייעוץ אני תמיד אומרת, אבל לאחר מעשה, למה אתן יועצות משפטיות של המעסיק? הוא שילם לכן על זה? מה יצא לכן?

לסיכום: לספור עד עשר לפני שמטיחים במעסיק שמה שהוא עשה לא חוקי. הצעד הזה בדרך כלל לא משפר את מצבה של העובדת, להיפך.

אין קייס ואין עבודה

נניח העובדת מחליטה שהיא לא רוצה לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה, גם כי היא כבר נפגעה מהמהלך וגם כי הקריאה שלו לחזור אחרי חופשת הלידה היא מס שפתיים. לכי תוכיחי שהמעסיק אמר לך שזה לחודשיים. המעסיק כבר חכם יותר והוא יכתוב לה שחור על גבי לבן לחזור לעבוד.

נכון שהדבר הכי טבעי זה להראות למעסיק שהוא הפר את חוקי העבודה, שמה שעשה לא חוקי. ואני אומרת, בטרם מעשה: להתאפק, זו טעות! אם הנפנוף הזה בחוק היה מביא להחזרת דברים לקדמותם, לכך שהגלגל יחזור לאחור ועכשיו העובדת תחזור לעבודתה אחרי חופשת הלידה באותו תפקיד, המחליפה תשוב אל מקומה, הייתי יכולה להבין את הייעוץ-חינם הזה. אבל בדרך כלל זה לא כך. המעסיק פשוט מתקן את דרכיו, נוהג לפי הספר, והעובדת תמצא את עצמה, במוקדם או במאוחר, מפוטרת, או במצב משפטי הרבה יותר מסובך, כלומר יותר נוח למעסיק.

אז אין קייס, ואין עבודה, אבל יש ייעוץ משפטי למעסיק, שלא הועיל במאום לעובדת.

עדיף ללכת לייעוץ משפטי שבו העובדת תראה איך היא מיטיבה את זכויותיה היא ולא של המעסיק.