בעמוד זה הסבר על מטרת הייעוץ המשפטי גם למתלוננים/ות וגם למי שנגדם מוגשת תלונה על הטרדה מינית בעבודה.
יש לי קייס, אומרים לי בטלפון, כמה עולה ייצוג בתביעה על הטרדה מינית?
במאמר זה אנסה להסביר את חשיבות הייעוץ המשפטי בעניין הטרדה מינית בעבודה: למי ששוקלים להגיש תביעה על הטרדה מינית, למי שרוצים להתלונן במקום העבודה, עוד לפני שמתלוננים, מי שמוזמנים לבירור הטרדה מינית.
אני עוסקת בייעוץ משפטי וייצוג בעניין הטרדה מינית בעבודה מאז 1996, ומכירה את הנושא מכל הזוויות (על ניסיוני כעורכת דין המתמחה בענייני הטרדה מינית בעבודה תוכלו לקרוא כאן).
אז הנה לפניכם מה כל כך חשוב להתייעץ לפני שעושים צעד כלשהו בעניין הטרדה מינית בעבודה: זה נכון לנפגע/ת ההטרדה המינית, למי שנגדם הוגשה תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, זה בוודאי נכון למעסיקים הנתקלים במקרה של הטרדה מינית. שלא לדבר על אחראיות הטרדה מינית שהחוק מטיל עליהן חובות משמעותיים של בירור תלונות. נכון שיש יותר מתלוננות נשים, ובדרך כלל מתלוננות מול גברים, אבל בכל פעם שאני כותבת עובדת שמוטרדת מינית, אני מתכוונת גם לעובד.

נניח בשעת כתיבת מאמר זה. קיבלתי טלפון מעובדת ששוקלת להגיש תביעה נגד מקום העבודה על הטרדה מינית בעבודה. למטריד אין כסף, היא רוצה לתבוע את מקום העבודה. לדבריה, היא לא עשתה זאת עדיין כי אמרו לה שהיא חייבת להתלונן קודם במשטרה.
מי אמר לה דבר כזה שהיא צריכה להתלונן במשטרה לפני שהיא תובעת פיצוי כספי על הטרדה מינית?
היא לא זוכרת, נדמה לה שקראה בעיתון. ולמה לתבוע את מקום העבודה? כי שם זה קרה, היא אומרת. האם בכלל יש עילת תביעה נגד מקום העבודה רק כי שם התרחש אירוע?
או עובדת שנפגעה מהטרדה מינית על ידי עובד במקום העבודה, שהוא עובד זוטר. היא רוצה לעזוב את מקום העבודה בגלל ההטרדה המינית, נגרם לה נזק כספי בגלל טיפולים פסיכולוגיים שעברה, אבל מבחינתה אין סיכוי שהיא יכולה לתבוע את העובד, משום שכסף אין לו. היא רוצה לתבוע את מקום העבודה. למה? כי שם זה קרה. האם יש עילה לתבוע את מקום העבודה בגלל הטרדה מינית? בכל מקרה? רק כי מקום העבודה הוא ה”כיס העמוק”?
השלב החשוב ביותר. מה נכון לעובדת הבאה לייעוץ משפטי, לה, ולה בלבד, באשר להטרדה המינית. האם היא רוצה להגיש תביעה משפטית, כיצד פעולה כזו יכולה לקדם אותה ואת מטרותיה ומה הפעולה שיכולה להגשים את רצונותיה בהקשר הזה. רצון לצדק? לפיצוי?
קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:
- יחסים בהסכמה במקום העבודה: רומן או ניצול יחסי מרות?
- החוק הפך מעסיקים לבתי משפט להטרדה מינית
- הטרדה מינית תביעה כספית
עובדת ניהלה קשר בהסכמה עם המנהל שלה, היא קראה ברשת על ניצול יחסי מרות, אבל יודעת, כן יודעת, שאין לה מה לעשות עם זה משום שהסכימה, ואפילו זוכרת פעם אחת יזמה ושלחה לממונה מסרון מחויך בתגובה להצעה מינית שלו. היא מבינה, כי אמרו לה או כי קראה באינטרנט, שאין לה סיכוי מולו. האם במצב דברים כזה יש קייס משפטי?
או שהפנייה באה בכלל מבן הזוג של אותה עובדת שמנהלת קשר בהסכמה. הוא קרא שזה לא בסדר שמנהל מקיים קשר מיני עם עובדת ועכשיו הוא רוצה ללכת למקום העבודה. הוא אומר שאשתו איתו. לעיתים האשה בכלל לא בעניין. זה בעלה שכועס ורוצה למצות את הדין עם מי שניהל קשר עם אשתו. הוא קרא וחושב שזו הטרדה מינית. יש קייס? מה עושים?
נחזור לנושא של קשר בהסכמה, רומן וניצול יחסי מרות. האם נכון להתלונן במשטרה על ניצול יחסי מרות?ומשטרה? משטרה זה בכלל מקום נכון להתלונן בו על ניצול יחסי מרות לכאורה? על קשר מיני בהסכמה בין מנהל לעובדת? והאם כל מקרה של קשר בין מנהל עם עובדת הכפופה לו הוא ניצול יחסי מרות? מתי זה פלילי?
הרשת מוצפת אינפורמציה, נושא ההטרדה המינית הוא נושא חם, בפרט כאשר אנחנו בעידן המי טו. בעניין הטרדה מינית יש מצד אחד כללים וחוקים מאוד ברורים, ומצד שני הרבה רגש ושיפוטיות. לפעמים לחץ חברתי הוא זה שמוביל את העובדת למשטרה. אם לא התלוננת, אומרים לה, זה יוריד מהאמינות שלך. איש לא יאמין לך, ככה יראו שאת רצינית.
כל כך הרבה אינפורמציה מוטעית בפנייה אחת. מי אמר שאפשר לתבוע מעסיק על הטרדה מינית מצד עובד שלו? האם זה בכלל נכון לתבוע מעסיק רק כי לעובד המטריד אין כסף? ואם זה מקום עבודה מצוין שהעובדת רוצה להמשיך בו שנים רבות והעובד המטריד הולך עוד חודש הביתה כי יוצא לפנסיה, האם נכון לעובדת להגיש תביעה?
אולי בייעוץ המשפטי אגלה שהעובדת מולי בכלל לא רוצה להגיש תביעה אבל בעלה לא יסכים שהיא תמשיך לעבוד עם אותו “מטריד” עד שצדק לא ייעשה. ואולי פשוט היא רוצה להחזיר לעצמה את כבודה, להראות שדבריה אמת לאמיתה ולכן עליה להגיש תביעה.
אפשר לקרוא באתר שלי, להתרשם, להצטייד באינפורמציה. על מנת לראות מה נכון לעשות במקרה המסוים של העובד/ת הנתקלת בהטרדה מינית, או בניצול מרות, או ביחסים בהסכמה, צריך ללכת לייעוץ משפטי.
או שהמעסיק מעדיף לקבוע שזו הטרדה מינית ורק לא להסתבך עם מתלוננת שעוד תתבע אותו ותעשה כותרות.
הנה מקרה שבו ייצגתי “מטריד”, כלומר מי שמקום העבודה התייחס אליו כאל מטריד ושינה לו את התפקיד. בתביעה שניהלתי בית הדין קבע:להחזיר לעובד את התפקיד ולשלם לו פיצוי על פגיעה בכבוד. קיראו בהמשך העמוד על ייעוץ משפטי לעובדים ולעובדות שמוגשת נגדם תלונה על הטרדה מינית.
שואלים אותי: את מייצגת את הצד השני? מטרידים?
באופן כללי אני מייצגת עובדים ועובדות שיש נגדם תלונה על הטרדה מינית – לפי המקרה והנסיבות, כל עניין לגופו. כך גם לגבי מתלוננות. בדרך כלל אינני מייצגת מי שביצעו לדעתי עבירות מין חמורות, אלא אם אני יכולה לתרום בייצוג שלי לפתרון הוגן.
מה המטרה של הייעוץ המשפטי בעניין הטרדה מינית
להבין את הקייס המשפטי, האם מדובר בהטרדה מינית בעבודה, מה אומר החוק, מה קבעה פסיקת בתי הדין לעבודה, היכן החוזק המשפטי והיכן החולשות.
לראות מה אפשרויות הפעולה הקיימות במקרה המסוים, ולא כי ככה כתוב בעיתון וההיא קיבלה מיליון שקל, גם לי מגיע. האם תלונה למשטרה, תביעה כספית, נגד המעביד או נגד העובד או המנהל המטריד, או שניהם. האם נכון להגיש תלונה במקום העבודה. מה סיכויי התביעה, מה פסקו בתי הדין לעבודה במקרים דומים בעבר.
ואם העובדת מעוניינת לעזוב את מקום העבודה
אם העובדת רוצה להתפטר בגלל ההטרדה המינית, מה הסיכוי שלה בתביעה על הטרדה מינית, קודם כל צריך לבדוק האם קמו הנסיבות המזכות אותנ לנתפטר בדין מפוטרת ולקבל פיצויי פיטורים. ומה עושים בייעוץ המשפטי? אולי בייעוץ המשפטי יוברר שתביעה תפרנס בעיקר עורכי דין אבל לא תביא סעד משמעותי לעובדת. לפעמים אחרי הייעוץ המשפטים העובדת עושה חושבים, מחברת אחד ועוד אחד, דברים קצת נרגעים, והיא מחליטה שיותר טוב להישאר ולעבוד במקום העבודה.
מתלוננת המגיעה לייעוץ משפטי
השלב החשוב ביותר. מה נכון לעובדת הבאה לייעוץ משפטי, לה, ולה בלבד, באשר להטרדה המינית. האם היא רוצה להגיש תביעה משפטית, כיצד פעולה כזו יכולה לקדם אותה ואת מטרותיה.
רצון לצדק? לפיצוי? רצון להרים ראש מול המטריד? רצון שסוף סוף יראו אותה? האם תביעה משפטית היא הפתרון?
זו מטרתי. להביא את הידע, הניסיון, והמקצועיות למקרה הספציפי של מי שיושב מולי בקשר להטרדה מינית בעבודה. לא שיקולים ציבוריים, לא שיקולים חברתיים, לא ענייני מוסר, לא הכותרת הבאה בעיתון, ולא מה נכון למישהו אחר, או לעורכת הדין. ייתכן שייעוץ יוביל למסקנה שיש עוד אפשרויות בקשר למניעת ההטרדה המינית בעתיד חוץ מלעזוב את מקום העבודה. זה לא מחויב המציאות שאשה נאלצת לוותר על מקום עבודה בשל הטרדה מינית של בוס שמציק לה. בעיקר אם מדובר במקום עבודה יקר ומספק, שהיא אוהבת. בייעוץ משפטי אפשר לדון באפשרויות ואולי למצוא פתרון שאינו ניהול תביעה משפטית
ייתכן מצב שבו תיק ההטרדה המינית קל להוכחה ויש בו שאלה משפטית מעניינת ואפילו אישיות מוכרת שטוב שייעשה עימה צדק. יש מול עיניי את כל הרכיבים לתביעה מוצלחת ולעשיית צדק. אבל מה שקובע בסופו של דבר אלו מטרות האשה הבאה לייעוץ ואיך היא מגשימה אותן באמצעים משפטיים.
ייעוץ לעובדים ועובדות שנגדם מוגשת תלונה על הטרדה מינית
לגבי עובד, או עובדת, המקבלים שיחת טלפון מהממונה על הטרדה מינית כי הם מזומנים לבירור על תלונה על הטרדה מינית שהוגשה נגדם. זה השלב ללכת ולהתייעץ (ככל שיודעים על מה מדובר ובאיזו הטרדה מינית מדובר).

ואם לא עכשיו אז לאחר שמקבלים אינפורמציה מהי ההטרדה המינית הנטענת. לעיתים עובדים חוששים לשאול את הממונה במה המדובר ומרגישים שהם חייבים לתת גרסה מיד, אחרת יגידו שאינם אמינים. על ההליך המעוות של בירורי הטרדה מינית במקום העבודה תוכלו לקרוא במאמר שכתבתי. כאן תוכלו לקרוא מה קובעים החוק והתקנות והפסיקה, איך צריך להתנהל לפי הספר הליך בירור הטרדה מינית במקום העבודה.
אם מתייעצים, עדיף לפני הבירור
מוטב ללכת לייעוץ על הטרדה מינית לפני מאשר אחרי שהדברים כבר נאמרו בירור ויש כבר גרסה. לפעמים מה שאני עושה בייעוץ זה להסביר לעובד/ת היכן טעו. למה הדברים שאמר אולי נחשבים בעיניו לבדיחה, מחמאה, יחס אבהי, אבל מבחינת החוק למניעת הטרדה מינית הם נחשבים להטרדה מינית.
ייעוץ משפטי לעובדים ועובדות המנהלים קשר בהסכמה
עובדים הנמצאים בקשר בהסכמה עם עובדת מוטב שיגשו לייעוץ משפטי עוד לפני שיש בכלל תלונה על הטרדה מינית. הרי בירור הטרדה מינית יכול להתחיל בכלל כאשר אין תלונה, אלא כי מישהו במקום העבודה ראה את שני העובדים מתלחשים באופן אינטימי. אז במקרים כאלה של יחסים בהסכמה מוטב לנטרל את ניצול יחסי המרות ויפה שעה אחת קודם.
קשר בהסכמה במקום העבודה
מה עושים עכשיו? כתוב באתר לדווח במקום העבודה על הרומן. מי רוצה לדווח על קשר/רומן שהוא מטבעו סודי? ומה קורה אם לא מדווחים? אם לא מפרידים מרות זה ניצול מרות והטרדה מינית? ומה קורה כשהאופציה להפרדת המרות לא הגיונית?
קיראו כאן על:
חובת הדיווח כשמנהלים רומן במקום העבודה
במילים אחרות, עובדים המנהלים קשר בהסכמה, יכולים למצוא את עצמם בבירור על הטרדה מינית במקום העבודה בלי שהתלוננו זה כנגד זה, אלא כי מקום העבודה פתח בבירור הטרדה מינית מכוח חובתו לעשות זאת. נתקלתי במקרים שבהם היה קשר הדדי ומכבד במקום העבודה, שני הצדדים לקשר טענו כך בפני המעסיק, אבל המעסיק החליט לקבוע שזו הטרדה מינית, כי היו יחסי מרות.
במאמר הזה נתתי כמה דוגמאות מדוע נחוץ ייעוץ משפטי לפני שעושים מעשה בקשר לנושאים הנוגעים להטרדה מינית בעבודה.
התמחותי בענייני הטרדה מינית בעבודה
במסגרת עבודתי כעורכת דין המתמחה בדיני עבודה, אני עוסקת בנושאים הבאים הקשורים בהטרדה מינית בעבודה: תביעות כספיות על הטרדה מינית בעבודה, משא ומתן על פיצוי כספי על הטרדה מינית בעבודה, ליווי תלונות על הטרדה מינית בעבודה, בירור תלונות הטרדה מינית כממונה מטעם המעסיק, ייצוג בהליכי גישור הטרדה מינית, הרצאות לעובדים בעניין האסור והמותר בקשר להטרדה מינית בעבודה. כתיבת מאמרי דיעה בתחום הטרדה מינית לפני חקיקת חוקים בנושא הטרדה מינית, השתתפות בישיבות ועדת הכנסת הדנות בהטרדה מינית בעבודה.
לסיכום: אם אתם מתכוונים להגיש תלונה על הטרדה מינית, במקום העבודה או במשטרה, אם אתם מתכוונים להתפטר בגלל הטרדה מינית או מוזמנים לבירור בשל הטרדה מינית, או מנהלים קשר בהסכמה – תשקלו ללכת לייעוץ משפטי לפני שעושים דבר מה.