ניצול יחסי מרות

מה זה יחסי מרות בהסכמה

רבות מהפונות אליי מגיעות עם סיפור על יחסי מרות בהסכמה עם הבוס. לכאורה רומן. בוס, עובדת, קשרי מין ולעיתים קשרים גם מחוץ לכותלי המשרד, שני אנשים מבוגרים. מה לזה ולהטרדה מינית? 
ובכן, זה לא בדיוק כך, קשר בין שני אנשים שאחד מהם הוא בוס במקום העבודה אינו קשר שוויוני מעצם המעמד של שני הצדדים. בידי האחד הכוח לקבוע את סדר יומה של האשה, משכורתה, מעמדה, פיטוריה וכן הלאה.

איזה חופש ושוויון יש בקשר שאם אחד הצדדים רוצה להפסיקו, יש חשש למקום עבודתו, לפרנסתו, למעמדו בעבודה? ובלא מעט מקרים האשה היא חד הורית, מפרנסת יחידה, תלויה במקום עבודתה, לבטח משתכרת פחות מהבוס שלה.
ונניח קשר כזה מתנהל בצורה חופשית ושוויונית, “רומן” לכל דבר ועניין מה קורה כאשר הרומן מסתיים?
מי משלם את המחיר, הבוס הולך הביתה?
או שהוא ממשיך להיות המנהל והאשה צריכה לחפש עבודה אחרת, להתחיל הכול מהתחלה?

במאמר זה אבהיר את הכללים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה בקשר ליחסי מרות במקום העבודה, מתי קשר בהסכמה הוא הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות.

בהצעות מיניות חוזרות צריך סירוב. ביחסי מרות לא

ויתור המחוקק על הרכיב “הראה למטריד כי אינו מעוניין” משקף תפיסה כי “ניצול יחסי מרות” היא נסיבה מחמירה לביצוע הטרדה מינית, הנוסעת מכך “שהמרות היא זו הנותנת לנאשם את ההזדמנות הקלה לבצע את זממו לעומת הכפופים לו, אשר מטבע הדברים מצויים הם בעמדה מוחלשת”.הפסיקה מדגישה את הפסול המוסרי והמסוכנות הנובעים משימוש בעמדת הכוח לטובתו האישית של הפוגע. 

מיהו בעל המרות כשמדובר בניצול מרות בהסכמה?

קביעת קיומם של יחסי מרות נעשה על פי אמות מידה אובייקטיביות.

לבעל מרות ייחשב מי שיש לו השפעה וסמכות בעבודה, גם אם אינו ממונה ישיר. כלומר, לא רק הבוס הישיר.  גם למי שיש סמכות עקיפה.

נפסק כי מרות במשמעותה הפשוטה היא שליטה של הממונה על מי שכפוף לו. מרכיב המרות כולל בחובו גם השפעה וסמכות עקיפה ואינו מוגבל ליחסים של מעסיק או ממונה ישיר בלבד. 

בניצול יחסי מרות, ישנה גם מרות עקיפה

 גם יחסים היררכיים לא קלאסיים (כפיפות עקיפה, השפעה וסמכות שאינן ישירות) יוכרו בתור יחסי מרות. כך, גם יכולת השפעה על מעמד ועתיד העובד (שעשויה להיגזר ממעמד ותפקיד הממונה לרבות הסמכות לקבל או לפטר עובדים ועוד) מהווה גם היא אינדיקציה לקיום מרות.

נניח הוכחו יחסי מרות. מהו הניצול?

כאשר הוכח יסוד המרות במסגרת יחסי עבודה של אדם שהוא בעל סמכות ישירה או עקיפה כלפי עובד או עובדת, אין ההתרשמות הסובייקטיבית של הנפגע טעונה הוכחה בנפרד. משהוכחו יחסי המרות במסגרת העבודה, הנובעים מיכולתו של “ממונה” כאמור להשפיע במישרין או בעקיפין על גורלו של הנפגע, נלמדת מכך המסקנה כי אותו נפגע או נפגעת מודעים למעמדו של בעל הסמכות במקום עבודתם, ולפיכך מתקיים יסוד הניצול.

הדרישה לדווח ולהפריד מרות לעיתים לא הגיונית ולא מעשית. שני אנשים מקיימים רומן סודי במקום העבודה, בפרטיות גמורה, נניח אחד מהם נשוי.מה העיתוי לדיווח? באיזה שלב באותו קשר? למי מדווחים? איך שומרים על הפרטיות? ואם אחד מהם לא רוצה בדיווח?

ניצול יחסי מרות – שימוש לרעה במרות

כלומר, ממונה המקיים יחסי מין עם עובדת הכפופה לו ולא פועל לביטול יחסי הכפיפות ולא מדווח במקום העבודה – תקום נגדו עילה של הטרדה מינית. דרישה זו אינה סבירה לטעמי במקומות עבודה קטנים, ואפילו בינוניים, שבהם אין למי לדווח וביטול הכפיפות פירושה פיטורים.

הרכיב העובדתי השני של יסוד “ניצול המרות” הוא מרכיב הניצול. המילה “ניצול” היא מילה נרדפת למילה “שימוש”, ובנסיבות שלנו מדובר למעשה ב”שימוש לרעה”. רכיב “הניצול” או “השימוש לרעה” בסיטואציה של מעשה מגונה בא לידי ביטוי בכך שהממונה משתמש בסמכותו או בכוחו להשפיע על מעמדו או עתידו של הכפוף למרותו, על מנת להשיג את הסכמתו לביצוע המעשים המיניים בו וכדי לכפות את רצונו עליו (דברי בית המשפט העליון).

בית הדין: ממונה המנצל את מרותו על מנת להשיג ממי שכפוף לו הסכמה לכאורה לביצוע מעשים מיניים בו, עושה שימוש לרעה בכוחו תוך פגיעה קשה בכבוד האדם של המוטרד ובאוטונומיית הרצון שלו. במעשים אלה מתייחס הממונה לעובד או לעובדת כאל אובייקט מיני גרידא, מכשיר לסיפוק דחפים, ורומס הוא את כבודו ואת רצונו החופשי של המוטרד. 

חזקה כי משהוכחו יחסי מרות, התקיים גם ניצול יחסי מרות. הנטל על בעל המרות הנטל להוכיח אחרת

ביחס לרכיב זה נקבע בפסיקה בתחום המשפט הפלילי כי משהוכח יסוד המרות באופן אובייקטיבי קמה חזקה כי התקיים ניצול. פערי הכוחות המובנים בין בעל מרות לכפיף מולידים ספק ביחס ליכולתו של הכפיף להתנגד להתנהגות בעל מרות. לפיכך, נפסק כי משהוכחו יסודות המרות, לחוק קמה חזקת ניצול והנטל להפריך את הטענה כי התקיימה הטרדה מינית עובר לכתפי בעל המרות.

אם הממונה לא הציע הטבה בתמורה, עדיין נאמר ניצול יחסי מרות?

ניצול יחסי מרות אינו בהכרח השמעת הצעה לקיום יחסי מין תמורת הטבה. אין מקום להטיל על מתלוננת בהטרדה מינית בנסיבות של יחסי יחסי מרות בהסכמה נטל הוכחה כבד, לפיו עליה להראות באיזו דרך נוצלה, או נכפו עליה מעשים חמורים.

בעניין זה, די בפערי הכוחות שבין המערערת למשיב; ביכולת השפעתו – גם אם עקיפה – על עתידה במקום העבודה; ובחשש כי תפוטר. בנסיבות אלו אין להוסיף ולדרוש הוכחה מפורשת וברורה שהממונה השמיע איום ישיר, או אפילו עקיף, המאלץ אותה לקיים איתו מגע מיני.  אם העובדת לא התנגדה, אפילו הסכימה.

הנחת היסוד במקרים של פערי כוחות היא שהמוטרד אכן לא היה מעוניין בהתנהגויות האלה אבל לא נתן להתנגדותו ביטוי חיצוני. פערי כוחות אלו מביאים לתלות כלכלית ומקצועית בין הצדדים אשר עשויה להוביל לציות לגורם הסמכותי גם כשהדבר מנוגד לאמונה, לתפיסת העולם ולרצון האישי של הצד החלש, דברי בית הדין הארצי.

העובדה שהכפוף לא הביע התנגדות למעשים המיניים שביצע הממונה עליו, אין בה כדי לסייע להגנתו של הממונה. בנסיבות של ניצול יחסי מרות בהסכמה, אין לדרוש מהמתלונן או מהמתלוננת להוכיח, כי הראו למטריד שאינם מעוניינים בהצעות או בהתייחסויות המיוחסות לו.

אם העובדת לא הוכיחה כי חששה מהבוס, עדיין נאמר שיחסי מרות בהסכמה הם ניצול יחסי מרות?

האם לצורך הוכחת ניצול יחסי מרות בהכסמה בעבודה הכרחי להוכיח כי העובד או העובדת חששו מפני הממונה עליהם? הבחינה אם מתקיימים יחסי מרות לא מצטמצמת לשאלה האם מרחף מעל ראשה של מתלוננת חשש מפני פיטורים. הכרה בקיומם של פערי כוחות כוללת גם את החשש. שמא בעל המרות יימנע מתשלום זכויות לאחר סיום יחסי העבודה, יימנע ממתן הטבות, המלצות וכדו׳ וכן עלול לגרום להדרה ופגיעה בשם הטוב, זאת גם במקרה שבו מערכת יחסי העבודה עומדת בפני סיום מסיבות שאינן קשורות לעניין ההטרדה מינית
[…] המשך קריאה

בניצול יחסי מרות יש משמעות להפרש הגיל?

ככל שפערי הכוח והפרשי הגילאים בין הממונה לכפוף לו גדולים יותר כך ניטה לקבוע כי מדובר בהטרדה מינית מסוג ניצול יחסי מרות.

טענת הגנה שכיחה בתביעות על ניצול יחסי מרות בהסכמה: העובדת פיתתה, יזמה

זאת טענת ההגנה הנפוצה של ממונים שמוגשת נגדם תלונה על הטרדה מינית מסוג ניצול יחסי מרות. פסקי דין קבעו כי אין מקום לקבוע כלל קטגורי
[…]המשך קריאה

בית הדין על מתירנות מינית ופלירטוט מצד העובדת

בתביעה על הטרדה מינית מסוג ניצול יחסי מרות בהסכמה שהוגשה נגד רופא, טען הרופא כי התובעת פלרטטנית, פתיינית, נדבקת ומתחככת. אחזה בזרועו, נשענה עליו, התחככה עמו, קנטרה אותו, השפריצה עליו מים, ניסתה ללטפו ולצבוט אותו, נתנה לו צ’אפחות עם שקית או מכשור רפואי
[…]המשך קריאה על מתירנות מינית והתנהגות מפלרטטת מצד עובד

חזקה – קיום קשר אינטימי המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין ממונה ישיר או עקיף לבין כפיפה הסרה למרותו, נעשה תוך ניצול יחסי יחסי מרות ומהווה הטרדה מינית

בית הדין הארצי הסביר כי הוא רואה מחובתו להנחיל נורמה חברתית רצויה שלפיה מערכת יחסים של בעל מרות עם מי שכפופה לו, המבוססת על קיום יחסי מין מזדמנים בחדר צדדי ומוסתר במקום העבודה, מדיפה ריח חריף של ניצול יחסי מרות, המאששים את הטענה כי מדובר בהטרדה מינית.

גם אם התנהגותו של הממונה אינה עולה כדי “הטרדה מינית”, קרי, הוא אינו מנצל את מעמדו, ומערכת יחסיו עם העובדת הכפופה לו מבוססת על הסכמה מלאה וחופשית של העובדת, בלא שיש למעמדו של הממונה השפעה כלשהי – עדיין, יש להטיל על התנהגותו של הממונה הגבלות מפורשות, מעצם היותו במעמד בכיר של ממונה בארגון.

באילו נסיבות יכול ממונה להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות?

על מנת להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות, על המנהל להראות שמדובר ב“רומן אמיתי” ולא במערכת יחסי מין מזדמנים בלבד. בנוסף להוכחת העדר ניצול של יחסי המרות במערכת היחסים, על הממונה לעשות גם פעולות מעשיות כבר בתחילת מערכת היחסים המתפתחת: לדווח על הקשר הזוגי ולפעול באופן אקטיבי להפרדת המרות.

פסק הדין הסביר כי החוק מבקש להציב נורמות התנהגות ראויות ומחמירות במקום בו קיימת מערכת יחסים אשר מעצם מהותה וטיבה מוּעדת לניצול. זאת על מנת להרתיע ממונה במקום עבודה מלבצע בכפוף או בכפופה לו מעשים אשר יכולים לעלות כדי הטרדה מינית. אולם, בּה בעת שהוכחה העילה, נתונה לממונה “המטריד” גם האפשרות להוכיח כי לא בהטרדה מינית עסקינן.

בהטרדה מינית מסוג ניצול יחסי מרות חייבים להתלונן במשטרה? מה משמעותה של אי הגשת תלונה?

אמנם אם המתלוננת על הטרדה מינית, ובכלל זה על ניצול יחסי מרות, מגישה תלונה במשטרה, יכול היה הדבר להוות אינדיקציה לכך שהמעשים שנעשו לה היו בניגוד לרצונה, אולם אין מדובר בדרישה הכרחית הגורעת ממהימנותה, גם אם לא הגישה תלונתה. בפסק דין אחר קבע בית הדין כי במקרים חמורים (מעשה מגונה בכוח למשל) צריך להתלונן במשטרה. לנוכח הפסיקה הסותרת בעניין זה, ובכלל, לא הייתי ממהרת לרוץ למשטרה על מנת לבסס אמינות אלא מנסה למצוא דרכים אחרות.