לפניות

פוסט אישי, מאי 2014
אחרי שעברתי את הגל השלישי, כשמאחוריי ההתנפצויות ומלפניי הים ה”שקט”, זרוע בעשרות נשים המפלסות דרכן בשחיית חזה, מקצתן בחתירה, נולד הרעיון למאמר הזה. או ליתר דיוק: התיידדתי עם המילה “העצמה”.

שנים אני מתעסקת עם זכויות נשים בעבודה, בוחשת מקרוב בחוקים שנועדו לחזק נשים ולהעצימן. אין כמעט הצעה או יוזמה של העוסקים במלאכת זכויות הנשים שאינה מוכתרת במילה “העצמה”. 

לעיתים מקננת בי ההתלבטות האם באמת מדובר בהגדלת כוחן של נשים או בהנצחה של הקורבנות; למשל האם החוק למניעת הטרדה מינית אכן מעודד אותנו הנשים לקחת אחריות על בחירותיהן, או מעביר את הכתובת למין האחר. 

קשה לי שלא לחוש אי נוחות למשמע הביטוי העצמת נשים”, כאילו מדובר בנשים שהן כביכול חזקות הנותנות כוח לאלה שאין להן, לחלשות. הציניות לא תמיד מוצדקת, לעיתים הכוונות טובות ומתן הכוח הכרחי. אבל עדיין, משהו ב”העצמה” הזאת מקבע בתחושתי סדרי עולם נושנים, לצד הנחיתות ישנה גם עליונות, ולא תמיד הצד ה”נחות” הוא המרוויח.

למפעל השנתי המקסים הזה קוראים טריאתלון נשים ע”ש תמר דבוסקין בהרצליה: שחיה בים התיכון, רכיבה על אופניים ואחר כך ריצה.
אז עברתי את הגל השלישי בים והבנתי בעכירות מימי הים התיכון שיש מקום אחד שבו העצמת נשים היא הדבר הצלול והנקי ביותר, שבו הציניות ממני והלאה, שאין רווחים משניים ל”מעצימות”, שכולן יוצאות חזקות ומורווחות, שאלמלא אותה העצמה לא הייתי שוחה פה בים ומרחפת במחשבותיי, אלא שואלת את עצמי מה לי ולתחרות טריאתלון.

כבר שבע שנים אני פותחת את הקיץ בתחרות הזו המתקיימת מזה 20 שנה, והמיועדת לנשים בלבד. בשנת 2007 היו כ-700 נשים, בשנה שעברה מספרן הוכפל. במשך שנתיים שמי חתם את רשימת המשתתפות, הייתי מקום אחרון. אבל לא מקום אחרון בהרגשה. הסלוגן של התחרות “כל אחת מנצחת” הוטמע בי, כנראה כי ככה זה כאשר ה”העצמה” באה ממקום נכון ואמיתי. או כמו שאומרת הרוח החיה מאחורי המפעל הזה, סוזי דבוסקין: אַת המקום הראשון מבין אלה שנשארו בבית.

בשנים האחרונות החלטתי להתאמן והשתפרתי, יש אחרונות אחרות. והן באות, אפשר לומר בהמוניהן: צעירות ומבוגרות, נשים כבדות משקל, מאוד כבדות, בעשורים החמישי והששי לחייהן, כאלה שמעולם לא שחו בים, שהספורט אינו חלק מעולמן, בטח שלא ריצה ושחיה בים, ילדות ונערות שבאות אחרי אימן, אמהות שמביאות חברות אחרות, נכות העושות את התחרות בסיוע ספורטאיות. לכולן יש מקום, כמעט כמו בסוכה של שלומית.

לכבודן של הנשים חוברו כמה וכמה מקצי טריאתלון. ישנו את מקצה הספרינט הרגיל, 750 מטר שחיה, 20 ק”מ אופניים וחמישה ק”מ ריצה, וישנו גם מקצה עממי, קצר יותר, ואם רוצים אפשר לבוא בשלשות, כך שכל אחת תעשה מה שהיא טובה בו יותר או פחות חוששת לעשותו. הכניסה לנון-טריאתלטיות מותרת ואף רצויה, כדי שאף אחד לא תרגיש שהיא באה למקום שהוא גדול עליה. הרי המילה טריאתלון נקשרת עם עשיה ספורטיבית יומיומית ומאומצת, גופים מחוטבים ותחרותיות, גבריות. לא כאן. 

אז מה לתחרות ספורטיבית שנתית ולהעצמת נשים? 

העיסוק הלא קל הזה בספורט על שלושת ענפיו, כולל שחיה בים לא ידוע, דורש כוח, בעיקר בראש. 

ההתנסות בחוויה הזאת יוצרת חוויה מכוננת שגם לנו יש כוח לעשות זאת, בקצב זה או אחר, אבל עושות. נשים רבות הגיעו לאירוע ומאז עוסקות בהתמדה בספורט, מתאמנות בבקרים, יוצאות לאתגרים חדשים, וכן, מרגישות חזקות יותר ובריאות יותר. בפירוש הרימו את תקרת הזכוכית. 

כשאני נכנסת לים סוער או נקרעת מיוזעת בחמישה קילומטר האחרונים, ושואלת למה אני בכלל צריכה את זה ולמה לא לשבת בבית קפה כמו הקהל בקניון ארנה שיושב ומסתכל ברצות, אני מגייסת כוח. אלמלא הפרויקט הנשי הזה, ענף הטריאתלון היה נשאר לגברים בלבד ולספורטאיות מלידה. בזכותו נשים חזקות יותר, מועצמות.

נכתב ב-2014, כשהאנדרופינים עוד בשטח.

Ynet | הגנת יתר

מאמר מעניין שבחן את ההשפעה של חוקי העבודה, תחת הכותרת האם הלכנו רחוק מדי. הבעתי את דעתי שאם מותחים חבל   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

במאמר שפורסם באתר ynet הגבתי להצעת החוק להארכת חופשת הלידה וטענתי שלא צריך להסתנוור מהמילים הארכת חופשת לידה, זו בסך   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר ב-Ynet היצגתי את התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שהעלה את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעותך הטרדה מינית מ-50,000   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

על מנת להפריך את החזקה, כי קשר בהסכמה בין בעל מרות לבין עובדת הוא הטרדה מינית, על הממונה להראות שמתקיים   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

ההטרדות המיניות המילוליות, שיש בהן “רק” דיבורים, שאין בהן כוונה להצעה מינית, מתקבלות כמו האחות החורגת של ההטרדה המינית ה”קלאסית”, שבה   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

מאמר שכתבתי לגלובס (30.11.15) לאחר התפטרותו של ינון מגל מהכנסת, עקב הפרסומים ברשתות החברתיות.  למאמרים נוספים על הטרדה מינית בעבודה >>   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

למאמר המלא בגלובס מיום 31.1.15>> למאמרים נוספים של עו”ד מיה צחור בעניין הטרדה מינית בעבודה, החוק, פרשנות ופסקי דין>>   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

באחרונה שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום.   המשך קריאה »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) פירסם ברדיו את שמה של התובעת החרדית מהקומה   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר ב”הארץ” (5.5.13) אני מחדדת את התובנות מפרשת עמנואל רוזן: מקום העבודה לא מתאים לבירור תלונות על הטרדה מינית ועדת   המשך קריאה »

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

במאמר ב”הארץ” (1.7.13) אני כותבת על הצעות החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית  מאת מיה צחור שטף של הצעות חוק   המשך קריאה »

הארץ | מה אתם רוצים מהשופטת אגסי? בעקבות בירור ההטרדה המינית בחברת פוקס

מאמר ב”הארץ” מיום 28.10.18 בעקבות פרשת בירור ההטרדה המינית בחברה הציבורית פוקס. ההצעה לפרסם דוחות הטרדה מינית בחברות ציבוריות תשתיק   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר שכתבתי ל”הארץ” (24.5.10) אני מסבירה למה חשוב להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות הטרדה מינית בעבודה מאת מיה צחורהכותבת מנהלת   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

מאמר שכתבתי ושפורסם בעמוד הדעות של עיתון הארץ (11.12.11). מאת מיה צחור משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

הטרדה מינית היא הנושא היחיד שדבר מקובל ורצוי – הסדר כספי שלא בבית המשפט, בלי תביעות, מקבל כותרת גנאי שאינה במקומה:   המשך קריאה »

הארץ | פרשת ארי שביט: לפני שאתם הופכים אדם לעבריין מין

הארץ, 12.7.18. בכל מקרה שבו נטען להטרדה מינית, התייחסות מורכבת, רגישה ולא נטולת חמלה, שיש בה כבוד לשני הצדדים, אינה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

לעובדת אין כתובת במקום העבודה להתלונן על הטרדה מינית כאשר הבוס הוא שר. ההליך הפלילי לא תמיד מתאים. נניח שבמקום   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עדכון חקיקה יוני 2015כאשר באים עובד או עובד ומתלוננים על יחס משפיל ומתעמר מצד הממונים, צעקות, גידופים, השפלות, אם אין ביטוי   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

כתבה שפורסמה בעיתון לאשה בפברואר 2008 מאת אורית ראובני גפן השנה ימלאו עשר שנים לחקיקתו של החוק שאוסר על פיטורים   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

מאמרי באתר סלונה בעקבות דבריה של ורדה רזיאל ז’קונט לבחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה. אני קוראת על דבריה של ורדה רזיאל ז’קונט לאותה   המשך קריאה »

הטרדה מינית: מה בין דרישה כספית לסחיטה

במאמר שפורסם ב”הארץ” (25.10.06), שכותרתו “לא כולן שוות 50,000” (הכותרת של עורכי הארץ), הסברתי שדרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית,   המשך קריאה »