בצעד נדיר ביטל בית המשפט העליון (פברואר 2019) פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי עובדת שהתפטרה בשל הטרדה מינית אינה זכאית לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.
בית הדין הארצי התערב אך ורק בקביעה של בית הדין האזורי לגבי תשלום פיצויי פיטורים וההודעה המוקדמת ולא התערב ביתר קביעותיו של בית הדין האזורי: כי על המעסיק לשלם פיצוי על הטרדה מינית לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 75,000 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪.
בית הדין הארצי: העובדת לא זכאית לפיצויי פיטורים כי התפטרה, בעוד שהיא היתה בעלת העניין להפסיק את ההטרדה הנמשכת
מאחר שהיתה טענה להטרדה מינית נמשכת, המסקנה העובדתית הייתה צריכה להיות כי העובדת שהייתה בעלת העניין להפסיק את אותה הטרדה לגרסתה, היא זו שהייתה צריכה להתפטר ולא שהמעסיק יגרום לפיטוריה.
מהתכתובת עולה כי אכן המעסיק ביקש המשך העסקת העובדת ואילו היא זאת שבמכתבי ההתראה מיד לאחר הפסקת עבודתה לא תבעה אפילו פיצויי פיטורים. לפיכך, העובדת בנסיבות המקרה התפטרה ואינה זכאית לפיצויי פיטורים ולתשלום חלף הודעה מוקדמת.
כותבת האתר, עו”ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדות מיניות בעבודה, ייעוץ משפטי וייצוג, גישור, בירור הטרדה מינית במקומות עבודה.
לפניות
העובדת הגישה עתירה לבג”ץ נגד קביעת בית הדין הארצי
העובדת הגישה עתירה לבג”ץ נגד קביעת בית הדין הארצי. לפסק הדין של בית המשפט העליון חשיבות מיוחדת שכן הלכה היא שבית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה.
זאת למעט במקרים חריגים, בהם נמצא כי פסק הדין לוקה בטעות משפטית מהותית, או כאשר הצדק מחייב לעשות זאת לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה.
קיראו עוד:
עזיבת מקום העבודה בגלל הטרדה מינית
בית המשפט העליון: בהתפטרות בשל הטרדה מינית העובדת זכאית לפיצויי פיטורים נימוקי בית הדין הארצי אינם מקובלים
“מצאנו לנכון להבהיר כי נימוקי בית הדין הארצי לעבודה..אינם מקובלים עלינו. יש לקבוע כי בעת הטרדה מינית של עובדת במקום העבודה, יש לפעול לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ”ג-1963, שכותרתו “התפטרות אחרת שדינה כפיטורים”. לאמור, ההטרדה המינית עולה כדי “נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו”.
בדרך כלל כאשר מתפטרים בדין מפוטר על העובד להעמיד את המעסיק על כוונתו להתפטר כך שתהא לו הזדמנות להפסיק ולתקן את ההרעה, אך כאשר ברור על פניו שאין בידי המעסיק לשנות ולתקן את ההרעה, אין לדרוש מהעובד שיתרה במעסיק. תנאי נוסף לקבלת פיצויי פיטורים כשמתפטרים בדין מפוטר הוא קשר ישיר בין ההרעה לבין ההתפטרות.
בית המשפט העליון קבע כי שני התנאים האלה- קשר סיבתי וחובת התראה אלא אם אין בה תועלת – התקיימו במקרה הזה.
בית המשפט העליון:
התוצאה של ראיית ההתפטרות כפיטורים משקפת את החומרה של הטרדה מינית במקום העבודה, ואת המציאות של עובד שנפגע באופן זה. גישה זו מתיישבת גם עם תיקוני החקיקה של השנים האחרונות, והרצון להילחם נגד התופעה המכוערת של הטרדה מינית בכלל, ובמקום העבודה בפרט. זאת, מתוך הכרה בפגיעה הקשה הנגרמת על ידי הטרדה המינית.
בנסיבות העניין, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים, אנו מחייבים את המשיבים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש”ח בגין שני ההליכים בבתי הדין לעבודה”.