עמוד הבית >> הטרדה מינית בעבודה >> דיבור מיני בוטה האם זו הטרדה מינית

דיבור מיני בוטה האם זו הטרדה מינית

מתי דיבור מיני בוטה הוא התנהגות שנחשבת להטרדה מינית מילולית? ההגדרה בחוק למניעת הטרדה מינית מנוסחת כך: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית".

פסק דין יולי 2024

כרמלה מנשה תקבל פיצוי של חצי מיליון שקל על הטרדה מינית בתוכנית רדיו

בית המשפט דחה את עמדת השדרנים שזו סאטירה על דמות פיקטיבית. נפסק כי הצגת העיתונאית כאובססיבית למין ביזארי, מבזה ומשפילה. "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי" […] המשך קריאה כרמלה מנשה הטרדה מינית←

הטרדה מינית מילולית בחוק למניעת הטרדה מינית

בניגוד להתייחסויות חוזרות והצעות חוזרות, שבהן צריך שתי הצעות או שתי התייחסויות וגם הבעת התנגדות לאמירות (למעט ביחסי מרות שאז לא צריך להוכיח סירוב), בהטרדה מינית של דיבור מיני בוטה:
מספיק שתהיה התייחסות מבזה אחת. אין צורך להביע סירוב על מנת שהאמירה תיחשב להטרדה מינית.
התייחסויות והצעות מיניות: שתי הצעות או התייחסויות. להראות סירוב. ביחסי מרות לא חייבים להראות סירוב. התייחסות מבזה ומשפילה: מספיק אמירה מבזה אחת. לא צריך להראות סירוב או התנגדות יחסי מרות לא רלוונטיים בשאלת ההטרדה המינית.

לא חייבים פנייה ישירה למוטרד בהטרדה מינית מילולית

גם אם האמירה המטרידה (בדיחות, הערות) לא מופנית ישירות למוטרד – זו הטרדה מינית.
לדוגמא עובדת מספרת בדיחות מיניות במשרד, או מראה סרטי פורנו שקיבלה בוואטסאפ ומעבירה הלאה. או עובד שמסתכל במחשב שלו על תמונות עירום ומי שעובר לידו באופן ספייס יכול לצפות, כולל למשל העובדת שבאה לשאול שאלה ואז הוא מפנה את תשומת לבה לסרטון פורנו.
עובדת טענה שבסביבת העבודה שלה חבריה לעבודה ניהלו שיחות גברים, דיברו על בגידות, על איך נשים צריכות להיראות וגם שיתפו מחוויותיהם המיניות. התובעת אמרה להם שלא מתאים לה, והם המשיכו, עד שהיא שמה אוזניות ועזבה את החדר.
בית הדין קבע כי אמנם ההערות לא כוונו במישרין כלפיה, אבל זו סביבת עבודה בלתי הולמת, ולא משנה אם העובדים אמרו שזה בצחוק. לא כל הלצה או רמיזה בעלת קונוטציה מינית יבואו בגדר המונח 'הטרדה מינית', עם זאת כאשר אופי ההתבטאות ונסיבות העניין מצביעים על כך שמדובר בהתנהגות פסולה, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה שהדברים נאמרו בצחוק.

מתי מחמאות לעובדת הן הטרדה מינית?

מדובר במחמאות והערות מיניות, הערות על לבוש ואיפור, "מבט מפשיט". ייצגתי עובדת שזומנה לבירור הטרדה מינית בגלל "מבט מפשיט". במקרה אחר המנהל אמר למתלוננת שהיא סקסית, דיבר על כמה יפה המחשוף שלה, ואמר לה שהוא אינו זקוק לעזרתה כמו שהוא רוצה את חברתה הנעימה המפיחה יופי במקום. הוכח שהוא נהג לספר בדיחות ולהעיר הערות בעלות אופי מיני בתדירות גבוהה. בכך, קבע בית המשפט העליון, יצר המערער אווירה עוינת במקום עבודתו והתנהגותו נחשבת להטרדה מינית מסוג התנהגות מבזה ומשפילה.

אמירה מבזה פירוש – מתי נחשבת להטרדה מינית מילולית

ביטוי מיני שפוגע בכבודן של נשים באופן אובייקטיבי ייכנס להגדרה של התנהגות הנחשבת להטרדה מינית. לדוגמה, התייחסות "בעלת אופי מיני מובהק המתייחסת לאיבר אינטימי בגופה של המתלוננת, וככזו היה בה כדי לבזות את המתלוננת ולהשפילה, אין קיומה של העבירה מותנה בתחושתה הסובייקטיבית של הנפגעת".

דוגמאות להטרדה מינית בעבודה מסוג התייחסות מבזה ומשפילה

♦ איך לבחורה צעירה כמוך קר? אני חנוק בלעדייך, את כמו חמצן בשבילי, תסתובבי – תראי איזו שמלה יפה! בית הדין קבע: לא כל אמירה גסת רוח ושוביניסטית היא הטרדה מינית. יש לשמור את הגבול בין אמירות לא ראויות לבין אמירות שיש בהן הטרדה מינית של ממש, לפי ההקשר והנסיבות.

♦ מנהל אומר לעובדת: "גם אם אני יאנוס אותך…את לא תדברי עם אף אחד". או: "תקשיבי טוב, גם אני יאנוס אותך ואמרוט את שערותייך את לא תדברי עם אף אחד". בית הדין קבע כי אמירה זו מהווה הטרדה מינית, כי משקפת את רצון הנתבע להבהיר לתובעת את מיקומה בסביבה ההיררכית של העבודה. השימוש במילה אונס הינו שימוש באלימות מילולית, אך אין לקרוא לתוך ההתבטאות איום או כוונה כלשהי לאנוס את התובעת או למרוט את שערותיה".

♦ דוגמא אחרת להטרדה מינית: ממונה אומר לעובדת "אני אאנוס אותך". בית הדין: זו לא הטרדה מינית, זה נאמר לצורכי עבודה.

מה עם התייחסות לנטייה מינית? האם זו הטרדה מינית?

פסק דין: לא כל התייחסות לנטייה מינית היא הטרדה מינית מסוג התייחסות מבזה ומשפילה
עובד טען כי המנהל השמיע אמירות המייחסות לו נטיות הומוסקסואליות, למשל: "משהו נראה לי לא בסדר אתך, אל תדאג, אני אדאג לך, אני אסדר אותך..אני אסדר אותך עם עומר.."אתה ועומר תסתדרו. זה בחור כזה 'עליז'. אתה תסתדר איתו". המנהל אמר לו כמה פעמים "לקבל בתחת", תוך שהוא מפריח נשיקות באוויר, ומעביר את לשונו על שפתיו.

נקבע שזו מסכת ילדותית של התגרויות והקנטות הדדיות וחסרות טעם. אשר לשימוש בביטוי "הומו" או "הומוסקסואל" ספק אם בנסיבות אלה זו הטרדה מינית. בתי המשפט התלבטו בשאלה אם התיוג כהומו יכול לשמש עילה בתביעת לשון הרע. יפים הדברים לעילת לשון הרע ויפים הדברים עוד יותר לעילה המחמירה של הטרדה מינית, במיוחד כאשר מדובר בניסיון להקניט.
התובע הוסיף לעבוד גם ביומיים שלאחר האירועים וכשהתפטר לא נימק זאת בהטרדה המינית, מה שמלמד כי אף התובע, מזווית ראייתו הסובייקטיבית, לא ראה בזמן אמת בחילופי הדברים הטרדה מינית כמשמעה בחוק, אלא הדבר התחוור לו לדבריו בייעוץ המשפטי.

האם העובדה שרק בדיעבד התברר למתלונן שזו הטרדה מינית פוגעת באמינותו?

בפסק דין אחר בעניין פלילי, נפסק בנסיבות דומות כי גם אם ההטרדות המיניות לא פגעו במתלוננת והתובנה שיש בהן משום עבירה של הטרדה מינית הגיעה אליה בשלב מאוחר יותר ואפילו לאחר שקיבלה הדרכה ויעוץ מאחרים, אין בכך להעיד על חוסר אמינותה.

פיצוי של 30,000 שקל על הטרדות מיניות מילוליות מסוג התייחסות מבזה ומשפילה

בית הדין לעבודה פסק פיצוי של 30,000 שקל על דיבור מיני בוטה הנחשב להגדרה של הטרדה מינית בעבודה, לעובדת שטענה כי יו"ר ועד העובדים הטריד אותה מילולית. היא טענה הכי הנתבע אמר לה, בין היתר: "איזו אשה יפה..כמו יין משובח…אתמול הייתי עם אשתי ואני מפנטז עלייך כל הלילה. את צריכה זין תימני, יש לך אשכנזי, בטח אין לו כלום. איך בא לי לזיין אותך..את במחזור חודשי?"
הנתבע אמר להגנתו שהתובעת חופשיה בענייני מין. בית הדין קבע כי מדובר בטענות בלתי רלוונטיות על ההתנהגות המינית החופשית הפגומה כביכול של התובעת, וכי דווקא קו הגנה משפיל זה חיזק את טענות המתלוננת נגדו בדבר הטרדה מינית מצידו.

השיקולים שבית הדין שקל בסכום הפיצוי על דיבור מיני בוטה

♦ התבטאויות תכופות של דיבור מיני בוטה, מעמדו של הנתבע כיו"ר ועד עובדים שאמור לשרש נורמות של התנהגות לא הולמת ולא להשרישן.
♦ חומרת ההתבטאויות וחריגותן.
♦ עוד שיקול חשוב בקביעת הפיצוי על הטרדה מינית: פגיעה בכבודן של הנשים בכלל. ההטרדה המינית עשויה להיות התייחסות פסולה המופנית לקבוצה של בני אדם, ומכוונת למינו או למיניותו של אדם או בני אדם הנימנים על הקבוצה.

פס"ד: 30,000 שקל על הטרדה מינית מילולית – "ילדונת", ברבי"

העובד אישר בבית הדין כי נהג לכנות את חברתו לעבודה "ילדה", "ילדונת", "ברבי". אמר שעשה זאת מ"נחמדות" והוסיף שהוא נוהג לדבר חופשי. העובד אישר שהיו שיחות סקס בנוכחות התובעת "אבל שום דבר לא כוון כלפיה".
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופט אורן שגב) דחה את טענת החברה שהעובד לא הטריד את התובעת אלא התנהג בצורה לא מעודנת והשתמש בשפה בוטה ובדחיות חסרות טעם.

בית הדין התייחס לאבחנה של הד"ר אורית קמיר בין הטרדה מינית "מקבעת" להטרדה מינית "מדירה", הנפוצה יותר בהייטק. הטרדה מינית מקבעת מתרחשת לרוב במקומות עבודה המעסיקים נשים במקצועות המוגדרים באופן מסורתי כ"נשיים", וכוללת בעיקר מגע פיזי ודרישה להענקת שירותים מיניים. הטרדה מינית מדירה הטרדה מדירה מתרחשת כשנשים בתפקידים הנתפסים "גבריים" (הייטק למשל) וכוללת התייחסות למיניותן בהערות סקסיסטיות משפילות, המכוונות לנשים עצמן או לנשים בכלל.

העובדת היא אדם רגיש: האם זה רלוונטי בשאלה האם היתה הטרדה מינית?

בית הדין דחה את טענת החברה כי התובעת היא בעלת אישיות רגישה ולכן אין לראות בהתנהגות כלפיה הטרדה מינית. אין בכך להפחית מחומרת התנהגותו של העובד.

הדרת נשים כהטרדה מינית

פסק דין פלילי: הורשע אדם חרדי שאמר לנוסעת באוטובוס: "פרוצה פרוצה אין לך כבוד, את עומדת בין אברכים וזו בושה". בית המשפט השלום בירושלים הרשיע תושב ירושלים בהטרדה מינית של חיילת באוטובוס ת"פ 53381-12-11 מ"י נגד שלמה פוקס, פס"ד מיום 6.3.14. זו הרשעה פלילית נדירה של אדם במעשה פלילי של הטרדה מינית מילולית מסוג "התייחסות מבזה ומשפילה".
נקבע כי כינויה של החיילת כפרוצה, והדרישה ממנה לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס, מהווים "התייחסות מבזה או משפילה".

פיצוי של חצי מיליון שקל לכרמלה מנשה / פסק דין יולי 2024

העיתונאית כרמלה הגישה תביעה נגד תחנת רדיו בגין הטרדה מינית מסוג התייחסות מבזה ומשפילה והוצאת לשון הרע. בפינה קבועה בתוכנית רדיו חיקו את קולה באופן נלעג וייחסו לה התנהגות מינית בוטה ונלעגת, תאוות מין וחסרת מעצורים, חובבת סטיות מיניות ואורגיות פרועות. לשידורים הנ"ל היו שידורים חוזרים, הפ פורסמו באתר האינטרנט של תחנה עם תמונתה של העיתונאית ולצידה אמירות מיניות קשות.

מהות ההטרדה המינית – הצגת כרמלה מנשה כאובססיבית למין מופקר

החיקויים המשפילים כללו, בין היתר, אמירות שהיא משתמשת בסמים, כבדת שמיעה, לא אינטליגנטית, משתפת אנשים בחוויותיה המיניות הביזאריות, משדרת בעירום, אובססיבית באופן קיצוני לקיום יחסי מין בדרכים שונות, בעיקר מוזרות, עם כל מי שנקלע לדרכה. למשל עם דמויות פוליטיות וצבאיות (כמו בני גנץ, נפתלי בנט, מפכ"ל המשטרה), עם בדואים ויוצאי אתיופיה, עם קצינים ירדניים וגם עם חיילים מהשורה. לפי אותן אמירות, העיתונאית צפתה במצגי עירום של בוגי יעלון, גדי איזנקוט, דן חלוץ ואחרים. בפרסומים רמיזות ברורות לכך שאת חומריה העיתונאיים העיתונאית משיגה באמצעות קיום יחסי מין עם בעלי תפקידים צבאיים בכירים.

הנתבעים: זה ניסיון צנזורה, סאטירה זה לא הטרדה מינית

הנתבעים טענו להגנתם שהתביעה מנסה להגביל את הביטוי הסאטירי והפארודי תוך שימוש ציני בערכים חברתיים שמטרתם למנוע הטרדה מינית אמיתית. קבלת התביעה משמעותה הטלת צנזורה ואיסור על כל שיח מיני הומוריסטי.

זאת דמות פיקטיבית, לא התכוונו להטריד וגם התנצלנו

הנתבעים אינם מכחישים כי שאלו אמירות מבזות ומשפילות, אלא שלטענתם לא היה בכוונתם להטריד את התובעת והאמירות לא הופנו לתובעת אלא לדמותה או לדמותה הפיקטיבית ובאופן סאטירי.

להגנתם טענו עוד שהם התנצלו בפני העיתונאית מתוך התחשבות כנה ברגשותיה. טענה נוספת היא שהסאטירה הזאת משודרת כבר 15 שנה והעיתונאית לא אמרה על כך דבר. "מטרת החוק הינה לקדם מוגנות של נשים וגברים מפגיעות מיניות פיזיות או מילוליות המופנות אליהם ולא למנוע הגבלת חופש הביטוי ההומוריסטי שידוע מראש כי הינו תלוש מהמציאות.

הנתבעים: "אנחנו יורדים על גברים כמו שאנחנו יורדים על נשים. אם מחפשים פה איזה סקסיזם שוביניזם זה לא אצלנו".

האם מדובר בהטרדה מינית מסוג התנהגות מבזה או משפילה בקשר למיניות?

נפסק כי אין מחלוקת שההתייחסות מבזה או משפילה. הצגתה התובעת כאשה החותרת במרץ לקיים יחסי מין עם בעלי תפקידים, הינה מבזה ומשפילה כשלעצמה. המבחן לקיום הטרדה מינית הינו מבחן אובייקטיבי ואין משמעות לכוונתם הסובייקטיבית של הנתבעים.

אם ההתייחסות המבזה והמשפילה מופנית דווקא לתובעת עצמה?

הנתבעים טענו שהתובעת לא נכחה בזמן ההטרדה ואף לא ידעה עליה. ומכאן שכאשר מבקשים להכיר כהטרדה מינית בהומור, הלצה או בדיחה, יש צורך באינטראקציה חברתית ובנסיבות שכאלה לא כל הומור בעל קונוטציה מינית ייחשב כהטרדה מינית.

בית המשפט קבע אין כל מניעה כי הטרדה מינית תתבצע גם ללא צורך בנוכחות שני הגורמים, המטריד והמוטרד, באותו חלל בו זמנית וייתכן שהטרדה מינית תבוצע בפרסום, תצלום, סרט או הקלטה של אדם, גם שלא בנוכחותו. די בכך שההטרדה המינית תופנה אל המוטרד כאדם.

זו לא דמות פיקטיבית

נקבע שאין מדובר כטענת הנתבעים בדמות פיקטיבית, לאור החיקוי הקולי הדומה לקולה המקורי של התובעת, תוך ציון שמה ותפקידה, בצירוף תמונתה עם טקסט משפיל ומבזה באתר האינטרנט.

האם ההקשר האמנותי של תוכנית בידור מנטרל ההטרדה המינית?

בפסיקה נקבע כי כדי לקבוע אם התנהגות נחשבת להטרדה מינית יש לבחון את מכלול נסיבות המקרה והתנהגות הצדדים המעורבים באירוע. אם הדברים היו מכוונים ישירות לתובעת, בוודאי שהיינו קובעים שזו הטרדה מינית.

לטענת הנתבעים העובדה שהדברים נאמרו בהקשר של תוכנית רדיו העוסקת בנונסנס, מנטרלת את המסקנה שזו הטרדה מינית. האם האמירות מקבלות את הגנת חופש הביטוי כי נאמרו בתוכנית בידור וסאטירה או הקשר אומנותי דומה?

הפגיעה בחופש הביטוי

בית המשפט דן בשאלה עד כמה מותר למתוח את חופש האמנות והביטוי בהיבטיה המיניים אפילו שהם מבזים, כשמדובר בתוכנית בידור היתולית.

בניגוד לחוק לשון הרע, שבו חופש הביטוי זוכה בחקיקה להגנה בנסיבות מסוימות, אין הגנה כזו בחוק למניעת הטרדה מינית.

בשיקולים האם לשלילת חופש הביטוי על בית המשפט לבחון את האיזון בין זכותו של אדם שלא להיות מוטרד מינית מחד גיסא, למול חופש הביטוי הסאטירי קומי מאידך גיסא.

שיח מיני לגיטימי בהקשר אמנותי גם אם תוכנו צורם לאוזן

בית המשפט קבע כי עקרונית כשמדובר במסגרת הומוריסטית סאטירית, קיימת חשיבות רבה לאמירת הדברים גם אם בנסיבות אחרות היו נחשבים להטרדה מינית. גם אם הדברים נאמרים באופן בוטה ולא תמיד ערבים לאזניו של השומע ובוודאי לא לאזניו של מי שחש מוטרד מינית. לכן יש לראות באמירות מיניות שכאלה ביטוי המוגן כחלק מזכותו של אדם לחופש הביטוי בחברה דמוקרטית.

במצב דברים זה סטנדאפיסטים ואנשי הומור אינם אמורים לחשוש שמא בדיחה או סאטירה בעלת אופי מטריד תעמיד אותם לדין פלילי או תביא לאפשרות הגשת תביעת נזיקין כנגדם.
יחד עם זאת, גם במדינה דמוקרטית אין לחופש ביטוי עליונות מוחלטת הגוברת תמיד על ערכים נוגדים, כי חופש הביטוי אינו חופש הביזוי . ייתכנו נסיבות שבהן ייחצה הקו וחופש הביטוי ההומוריסטי יחדור להיכל ההטרדה המינית. המבחן אובייקטיבי במשקפיו של האדם הסביר.

בית המשפט: שקלתי עניין זה בכובד ראש ומצאתי כי נסיבותיו של המקרה כה קיצוניות שהינן מצדיקות באופן אובייקטיבי, במשקפי האדם הסביר, לראות בהתנהלות הנתבעים, כהטרדה מינית. אמנם סאטירה הינה הקצנה קומית של המציאות. אבל כשאומרים הקצנה הכוונה שבאותו רצף קיים גרעין אמת בנאמר. במקרה זה כי אין כל אמת ולא שביב אמת בנאמר. הנתבעים עברו את הגבול, לא את גבול הטעם הטוב, אלא את הגבול בין מה שאפשר לומר כחלק מחופש הביטוי בחברה דמוקרטית בתכנית בידור הומוריסטית לבין זכותו של אדם שלא להיות מוטרד מינית באותה מסגרת.

הפנטזיה שלי לעשות סקס עם אישה בהריון

כך אמר מפקד תחנת משטרה לשוטרת תחת פקודו בישיבה שבה השתתפו 15 שוטרים. השוטרת טענה בתביעה שכל המשתתפים צחקו וגם היא צחקה כי "הייתה בהלם" וכי "באותו רגע הייתי חייבת להתנהג כאילו אני חלק מהחבורה. הרגשתי נבוכה, הרגשתי כאילו הוא מפשיט אותי, הרגשתי בושה…". לטענתה לא התלוננה מיד כי "לא רציתי לסכן
את עתידי".

בית הדין קבע כי מדובר בהטרדה מינית, כי זה ביטוי מיני מבזה ומשפיל שרמס את כבודה של השוטרת. נדחתה הטענה שהדברים נאמרו בבדיחות הדעת. "האמירה נאמרה בהיותה האישה היחידה באותה הפגישה, ובנוכחות
גברים רבים, היא היפוכה של התנהגות מכבדת", מבלי שהמערערת אמורה הייתה
להראות כי אינה מעוניינת בכך. אף לא נדרש להוכיח התייחסויות חוזרות, שכן
ההתבטאות נופלת לגדרו של הסעיף בחוק למניעת הטרדה מינית הנוגע להתייחסות מבזה או משפילה.

בית הדין קבע שמדובר באמירה חמורה:

האמירה היפנתה זרקור פומבי להריונה של השוטרת.
תוך רמז אפשרי להיותו של ההריון נתון שמחליש את יכולותיה כשוטרת.
האמירה היוותה התייחסות פומבית
מזלזלת ומשפילה כלפי השוטרת מצד מי שעתיד להיות מפקד בכיר שלה ובנוכחות כל חבריה לעבודה.
האמירה יצרה חשש מובן אצל השוטרת מפני הצעות מיניות מהמפקד.
וגם הביאה להחפצה והקטנה שלה מעצם ההתייחסות הישירה, הבוטה והגסה אליה כאל אובייקט מיני, להבדיל משוטרת מקצועית שיש להתייחס אליה באופן ענייני.
האמירה הבליטה וחידדה את ההבדל המגדרי בין השוטרת לבין השוטרים
האחרים באופן המכוון להיותה "אזרחית סוג ב'" בתחנה מעצם היותה אישה.
האמירה סללה את הדרך לאווירה הכוללת "התבדחויות" ו"שיחות מסדרון" בנושאים מיניים.
ניתן להבין מדוע השוטרת לקחה חלק בשיח המיני, כי נרמז מלכתחילה על ידי בעל התפקיד הבכיר בתחנה כי כך נדרש על מנת
להיות חלק חברתי ומקצועי ממנה. ו"תויגה" על ידו מלכתחילה בהקשר מיני.

חומרה מיוחדת להטרדה מינית משפילה על אף היותה מילולית

על אף שמדובר בהטרדה מינית מילולית "בלבד", בית הדין קבע כי יש לה חומרה מיוחדת ופגיעה קשה בשוטרת:
בשל ההשפלה והמבוכה שנגרמו לה מטבע הדברים בישיבה עצמה.
נוכח ההשלכות שוודאי היו לכך על המשך עבודתה והמשך ההתייחסות אליה בתחנה בשנים שלאחר מכן.
חומרה נוספת היא המסר העקיף – אך הברור דווקא בשל האופן הבוטה בו הועבר – בדבר עצם יכולתן של נשים להשתלב באופן שוויוני במשטרה.

"לא כל הטרדה מינית נועדה להשגת נגישות מינית או לכפות קשר מיני, פעמים רבות נעשה שימוש מודע או שלא מודע בהטרדה מינית כאמצעי להשגת שליטה או כוח, וקיימת גם הטרדה המכונה בספרות הטרדה מדירה או טריטוריאלית, כדרך להרחקת נשים ממקום עבודה 'גברי' או מתפקיד המאוכלס בעיקר על ידי גברים".

תלבשי חצאית ושלחי לי תמונה

באירוע השני שלח המפקד לשוטרת מסרון ובו ביקש ממנה ללבוש חצאית לערב יחידה, להצטלם עם החצאית ולשלוח לו תמונה כאשר היא לבושה כך, בעודו מציין "כולה חצאית". בית הדין קבע שזו פנייה סקסיסטית תוך הצגת השוטרת כאובייקט מיני, בפרט לנוכח יחסי המרות. אמנם גם לשוטרת היה חלק בשיח המיני, הבוטה והלא מכבד במקום העבודה, אבל לאמירות בעלות אופי סקסיסטי או שובניסטי מצד מפקד בכיר כלפי שוטרת, במערכת של יחסי מרות, אין מקום במסגרת מקום העבודה בכלל, ובשורות המשטרה בפרט.

בית הדין קבע שיש להקפיד כי לא יינתן גיבוי להתבטאויות פוגעניות כלפי נשים 'במסווה של התנהגות חופשית, פתיחות חברתית או חיזור מקובל'.