לפניות

בכנס שאירגנתי במסגרת תפקידי כמנהלת הקליניקה לזכויות נשים בעבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הזמנתי את נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט לבנה לשאת דברים. כותרתו של הכנס היתה: “הטרדה מינית בעבודה – מבט מהשטח”. העיתוי היה מצוין. היה זה סוף חודש מרס 2008, מספר ימים לאחר פרסום פסק הדין התקדימי שיחסים בין ממונה לכפופה חזקה עליהם שהם ניצול יחסי מרות.  בכנס הגיבה הנשיאה לבנה לביקורת על פסק הדין.

באותו פסק דין נקבע כי מערכת יחסים של בעל מרות עם מי שכפופה לו, המבוססת על קיום יחסי מין מזדמנים בחדר צדדי ומוסתר במקום העבודה, מדיפה ריח חריף של ניצול יחסי מרות, כלומר הטרדה מינית.
גם אם התנהגותו של הממונה אינה עולה כדי “הטרדה מינית”, קרי, הוא אינו מנצל את מעמדו, ומערכת יחסיו עם העובדת הכפופה לו מבוססת על הסכמה מלאה וחופשית של העובדת, בלא שיש למעמדו של הממונה השפעה כלשהי – עדיין, יש להטיל על התנהגותו של הממונה הגבלות מפורשות, מעצם היותו במעמד בכיר של ממונה בארגון.

דברי הנשיאה ורדה וירט לבנה בהתייחסותה לפסק הדין בעניין ניצול יחסי מרות
השופטת התמקדה בדבריה בתפקיד בית הדין בהחלת נורמות חברתיות, תוך התייחסות לפסק הדין הטרי, והנה הם לפניכם. את הדברים רשמה סטודנטית בקליניקה.

אנו לא נדון רק בפסק הדין האחרון שניתן, אלא אתייחס אליו בהקשר של החלת הנורמות החברתיות ובהקשר של תפקיד השופטים. לפני שנחקק החוק להטרדה מינית, דנתי בתביעה יחידה של עובדת שטענה להטרדה מינית על ידי הממונה שהיה הבעלים של העסק לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הבנתי כמה קשה לתבוע. הבנתי כמה קשה נטל ההוכחה, לכן קבעתי שיש להקל בהבאת עדים ולאפשר הבאת חברה כעדה ואפילו מטפל נפשי. פסקתי סכום גדול של 100,000 שקל. לאחר מכן יצא לאור החוק. 
לאחר החוק, היה חשש גדול של המעבידים שהם ייתקלו בתביעות סרק בשל החוק. הייתי אז שופטת בבית הדין האזורי בתל אביב. בית הדין האזורי האזורי בתל אביב הוא בית דין גדול ולכן יכול לשמש מדד להיקף התביעות. התרשמתי שאין הרבה תיקים (היה רק תיק אחד במשך 6 שנים). ברור כי היו תביעות נוספות בבתי דין אחרים לעבודה, אבל ניכר שלא היתה הצפה. 
ביהמ”ש העליון, במסגרת הליכים של ערעורי משמעת טיפל במרבית המקרים, אולם ההליכים הללו עוסקים רק במקומות עבודה מסוימים ולא עוסקים במקומות עבודה קטנים ופרטיים. כל זה כמובן מההיבט האזרחי. מה קרה בבתי הדין לעבודה? 

ברור כי התופעה של הטרדה מינית היתה קיימת, אולם לא היו תביעות סרק. יתכן שגם בשל החשש של עובדות למקום עבודתן לא היו תביעות רבות. החשש הזה למקום העבודה עולה גם אצל חושפי שחיתויות: בפסק הדין הנוגע לעיריית ירושלים (קדוש וברדה) לדוגמא, היה ברור כי היתה שם הטרדה מינית. במקרה זה בלט מאוד הניכור החברתי. מסיבה זו בין היתר, נשים לא רצות להגיש תביעות. 

אני מסכימה כי המנגנון שנקבע בחוק מבחינת הערך החינוכי הוא טוב: החובה להתקין תקנות, לפרסם, למנות אחראי במקום העבודה וכו. כל זה מגביר את המודעות. ואכן אני מסכימה עם הד”ר אורית קמיר שהמודעות גברה. אני סבורה כי כל המנגנון הזה לא ישים במקומות עבודה קטנים, בהם הכל נותר כמו שהיה. 

תפקיד בית המשפט: לקבוע נורמות חברתיות

לכן, תפקיד בית המשפט הוא לקבוע נורמות חברתיות דרך בתי הדין ובתי המשפט. בעניין הזה אין חידוש. תפקיד בית הדין הארצי לעבודה זה להחיל נורמות במקומות העבודה. בקביעת הנורמות החברתיות יש גם ערכים מוסריים ואין פסול להכניס לתוך הנורמות ערכים מוסריים. 

השופט זמיר, בפסק הדין זוהר בן אשר, הציג בצורה מעמיקה את הבעייתיות בהגדרת הטרדה מינית. מאוד קשה להגדיר הטרדה מינית ולשים את הגבול. זמיר קובע כי רוב הנפגעות הן נשים וכמעט לא מוגשות תביעות. לעיתים קרובות ההטרדה מתרחשת בין בעל המרות לכפוף לו. לכן זמיר סבור: שהמבחן האובייקטיבי מתבסס כרגיל על האדם הסביר. האדם הסביר מתבקש להשיב על שתי שאלות: (1) האם ההתנהגות הגיעה לכדי הטרדה מינית או שמא אינה חורגת מהתנהגות תקינה. (2) האם היתה התנגדות. 
השאלה מיהו האדם הסביר שנויה במחלוקת גם בארה”ב. האם האדם הסביר הוא גבר או אישה. האדם הסביר הוא מושג נורמטיבי המגלם את הסטנדרט הראוי על פי בית המשפט. הוא מגלם את ההתנהגות לאור הערכים המנחים את החברה. 

ערכים של מוסר בעולם המשפט

בפרשת ניר גלילי דובר עותרת שטענה שהיא עברה הטרדה מינית. היה רומן בהסכמה. לאחר שהיא התלוננה שהוא עבר את הגבול, לא העמידו אותו לדין פלילי כי היא סירבה להעיד. כאשר רצו לקדמו לדרגה של אלוף היא עתרה. השופטת שטרסברג-כהן קובעת מהם ערכים של מוסר ואיך מכניסים אותם לעולם המשפט: השיקולים שאותם יש לשקול לשם קבלת ההחלטה כוללים את החשיבות של טוהר המידות בצה”ל, ואת הצורך לבער את התופעה של הטרדה מינית בצה”ל,. במסגרת יחסי מרות בין מפקדת לפקודה. פרק הזמן שחלף אין בו כדי לרפא את הפגם המוסרי שדבק במשיב..הפסיקה והחקיקה מגנה את ההטרדה המינית, קידומו יחטיא את המסר הראוי לצה”ל ומפקדיו, לחייליו ולציבור בכלל”. 

החזקים והחזקות ייהנו מההפקר

ייתכן שתוך כדי ההחלה של הנורמה, החזקים (החזקות) ייהנו מההפקר. משפט העבודה, להבדיל מהמשפט האזרחי הרגיל, ידוע בהוראותיו הקונגטיות. גם אם הסכמים נחתמו מרצון חופשי. נקודת המוצא היא שהעובד הוא חלש. נקודת מבט זו מתבטאת בחוקי המגן, בחוקי שוויון וכו’. לדוגמא: בחוק שכר שווה – נקודת המוצא היא שאישה אינה יכולה לנהל משא ומתן כמו גבר. כמובן שאין זה אומר שאין נשים שהן חזקות. יחסי עובד ומעביד – למרות הסכמה הברורה של העובד להיות עצמאי, אם יש סממנים של יחסי עבודה, אנו נקבע כי מדובר בעובד שכיר. משפט העבודה, מעצם טבעו, מתערב בהסכמת הצדדים, כאשר הוא רוצה להחיל נורמות ולחזק אנשים חלשים. 
ייתכן כי תוך כדי ההחלה של הנורמה, החזקים ייהנו מההפקר. לכן לכל אורך השנים, מאז חקיקת החוק להטרדה מינית, בתי הדין היו אמונים על טיפול בהטרדה מינית. אולם עד היום לא היו כמעט פסיקות כאלו פרט לערעורי משמעת. בתום 10 שנים מחקיקת החוק יצא פסק דין בשבוע שעבר. יש עוד שני תיקים עקרוניים תלויים ועומדים.

ומה קרה בפסק הדין בעניין החזקה שקשר בהסכמה הוא ניצול יחסי מרות?

 מה קרה בפסק הדין האחרון? (הכוונה לפסק הדין בעניין החזקה כי קשר בהסכמה בין ממונה לכפוף לו מהווה ניצול יחסי מרות)
לכאורה ניתן היה לדון בו כתיק עובדתי ספציפי בלי להתערב בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי. עם זאת זה היה מפספס את המטרה החשובה של מילוי החוק להטרדה מינית בנורמות חברתיות ובמיוחד בתחום של יחסי מרות שאין עליו כמעט פסיקה.
נקבעו בפסק הדין שתי נורמות:
האחת, דרך בחינת הראיות בתביעה של הטרדה מינית: מה העובדת צריכה להוכיח ואיך בית המשפט מתייחס לבחינה הראייתית.
השנייה – כללים ברורים כאשר מדובר ביחסי מרות. כובד המשקל הועבר אל בעל המרות והופחת ממשקלה של ההסכמה כביכול של אותה עובדת. 

הקשיים הראייתיים בהוכחת ניצול מרות

נתחיל מהנורמה ראשונה: היה חשוב להציף את הקשיים הראייתיים. נטל ההוכחה קל יותר והוא עובר לכתפיו של בעל המרות שאמור להפריך את החזקה. בית הדין האזורי במקרה הזה התייחס לנטל ההוכחה הפוך: שהעובדת היתה צריכה להביא את העובדים שיעידו. ואולי בכלל המעסיק החזק היה צריך לעשות זאת?

עדות האחות – התובעת צלצלה לאחותה לבכות. בית הדין האזורי קבע כי עדות זו היא עדות שמיעה. אולם במקרים של הטרדה מינית פעמים רבות זו העדות המשמעותית.

בנוסף, בית הדין האזורי לא נתן אפשרות להביא את המטפל של האישה להעיד על מצבה. חשוב להדגיש כי היה ידוע שהמתלוננת היתה במצב קשה. הנשיא סטיב אדלר סבר כי אין מקום להתערב בקביעות האזרחיות של בית הדין האזורי. 

הנורמה השנייה: מערכת היחסים האפשרית בין בעל המרות לכפיפה

השאלה היא האם אין מקום להציב כללים ברורים שימנעו מלכתחילה דיונים מעין אלו. זו אותה סיטואציה של מפקד-פקוד, מרצה-סטודנט. ברור הוא, שכאשר קובעים נורמה חברתית שאמורה להגן על החלש, יתכן כי היא תחול לעיתים על מצבים בהן אין חולשה – אולם אין מנוס מכך. 

ההצגה לפיה העובדת היתה חזקה, לא מדויקת. העובדת היתה במצב נפשי קשה ולא היתה על כך מחלוקת. עם זאת בית הדין האזורי לא קבע בשום משפט שהיא היתה המפתה – אלא שהיא רק יזמה את השיחה בחוף הים. הנתבע אמר כי הוא לא רצה לקיים איתה מערכת יחסים, אלא הוא רק רצה יחסי מין מזדמנים. הוא טען כי הוא היה חלש והתפתה. 

הקלה בנטל הראיה

בקביעת נורמות לעיתים אין סימפטיה. יתכן שהתנהגות עובדת יכולה להוות שיקול לגובה הפיצוי. אולם הנורמה היא מעל הסימפטיה. הנורמה באה לטפל בתופעה שאותה החוק בא למנוע. חשוב לשים לב, שבית הדין נזהר לאורך קביעת הנורמה מלקבוע שמדובר בחזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה.

המנהל יכול לסתור את החזקה על ידי דיווח, הפרדת יחסי המרות, או אם לא ניתן לדווח ניתן להראות רצון אמיתי של השניים לאותה מערכת יחסים.

כאשר מדובר בהטרדה מינית מסוג יחסי מרות הטענה הנפוצה – העובדת הסכימה, היתה לבושה באופן פרובוקטיבי. לא ניתן לקבל טענות הגנה כאלו כי אז נרוקן את החוק מתוכנו. 

לא הפעלת כוח, אבל האם רצון אמיתי?

בדרך כלל הרי אין מדובר בהפעלת כוח פיזי. השאלה שצריכה להישאל היא האם הרצון היה אמיתי. האם בהנחה שבעל המרות לא היה בעל מרות אלא כסתם האדם, האם היא היתה עדיין מסכימה?

לכן צריך למצוא את האיזון הרצוי בין ההגנה על העובדות שלא יכולות לומר “לא” לבין השאלה האם מותר להתערב בצורה פטרנליסטית ברצונן של נשים.

לדעתי, רק כאשר תינתן התחושה לאותן הנשים שיש גיבוי מערכתי, רק אז הן יידעו כי מותר להן לומר לא. זה גם מה שאמרה השופטת שטרסברג כהן בעניין גלילי. 

לבעל המרות חובת זהירות כפולה ומכופלת

עבירה משמעתית היא משמעותית במקומות כמו המדינה אבל לא במקומות קטנים. החידוש בפסק הדין שהיה צריך להיות ברור ומובן מאליו שלבעל המרות יש חובת זהירות כפולה ומכופלת, גם כלפי העובדות הכפופות אפילו נדמה לו שהן מנסות לפתות אותו.

לקביעת הנורמה הזו יש תמרור אזהרה – קרי החוק. המנהל לא סיפר על יחסי המין אלא רק בתביעה בבית הדין האזורי. השאלה שיש לשאול היא היכן נציב את התמרור – התשובה היא בחוק.

התופעה הקשה ביותר כיום היא הניצול של בעלי הכוח. כאשר אנו בשדה הזה התמרור צריך להיות גדול וברור.

הטרדה מינית הגדרה סוגי הטרדות מיניות

מהן התנהגויות הנחשבות להטרדה מינית? מהאתר של עו"ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בתביעות הטרדה מינית בעבודה   המשך קריאה »

ניצול יחסי מרות

מה זה ניצול יחסי מרות? המנהלהוא שצריך להוכיח שקשר בהסכמה עם עובדת אינו הטרדה מינית. מהאתר של עו"ד מיה צחור,   המשך קריאה »

עורכת דין הטרדה מינית בעבודה

תוכן עניינים ייצוג משפטי עורך דין הטרדה מינית אני עורכת דין מתמחה בהטרדה מינית בעבודה, בעלת ניסיון של יותר מ-25   המשך קריאה »

פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

מה זה בעצם משא ומתן לפשרה כספית על הטרדה מינית, מה היתרונות לנפגע/ת ההטרדה המינית. אין ממש בביקורת הציבורית כאילו   המשך קריאה »

הטרדה מינית מילולית

תוכן עניינים כשאני כותבת מכתב למעסיק או מנהל בתלונה שמנהל הטריד עובדת שלו מינית, משום שבישיבה של עובדים אמר לה   המשך קריאה »

דיבור מיני בוטה האם זו הטרדה מינית

תוכן עניינים דיבור מיני בוטה הוא התנהגות שנחשבת להטרדה מינית מילולית, ההגדרה בחוק למניעת הטרדה מינית מנוסחת כך: “התייחסות מבזה   המשך קריאה »

הטרדה מינית בעבודה – שאלות ותשובות

כל האינפורמציה בהרחבה על הטרדה מינית במקום עבודה, מאמרים והסברים מהניסיון, כתבתי בדף הראשי הטרדה מינית בעבודה. כאן ריכזתי שאלות נפוצות   המשך קריאה »

בעילה אסורה בהסכמה, אונס ומעשי סדום

נניח יחסי מין מלאים למשל בין בוס למי שכפופה לו. האם התנהגותו של הממונה תיחשב להטרדה מינית לפי החוק למניעת   המשך קריאה »

רומן בעבודה או ניצול יחסי מרות?

מתלוננת שטוענת להטרדה מינית במקום העבודה צריכה להוכיח התנהגויות חוזרות בעלות אופי מיני, ושהראתה למטריד שאינה מעוניינת בהצעות או בהתייחסויות   המשך קריאה »

פיצוי של 185,000 שקל על הפרת חובות מעסיק הטרדה מינית

מעסיקה שלא נקטה אמצעי מנע, טיפול כושל בתלונה על הטרדה מינית, לא מינתה ממונה מתאימה תשלם 85,000 שקל פיצוי לעובדת.    המשך קריאה »

התעמרות בעבודה לעומת התנכלות על רקע הטרדה מינית

המונח “התנכלות” מתייחס לתופעה של “פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית”.   המשך קריאה »

פיטורי מרצה בגלל קשר מיני עם סטודנטית

פסק דין בעניין פיטוריו של התובע מעבודתו כחבר סגל במכללה האקדמית תל חי בעקבות קשר מיני שניהל עם סטודנטית שלימד   המשך קריאה »

טיפול בהטרדה מינית בעבודה מה חובות מעסיק

תוכן עניינים טיפול בהטרדה מינית בעבודה לפי החוק בתי הדין מדגישים את החשיבות שיש במילוי קפדני של ההוראות הפורמליות של   המשך קריאה »

עובדת שהתלוננה על הטרדה מינית חויבה בפיצוי על לשון הרע

מנהל חברה טען שעובדת הוציאה את דיבתו רעה כאשר טענה כי הטריד אותה מינית במהלך עבודתה בחברה. לטענתו של התובע,   המשך קריאה »

תגובת מנכ”ל שזילזל בתלונה על הטרדה מינית הוכרה כתאונת עבודה

בשיחה הבנתי עד כמה שימשתי ככלי בידי החברה, וזה גרם לי לי לקושי נפשי רב, קריסה ומשבר אמון. השקעתי שם   המשך קריאה »

30,000 שקל פיצוי ממנהל שהטריד מילולית, החברה תשלם רק 10,000

התובעת טענה לשלושה מקרים של הטרדה מינית, וכי בגלל סירוביה החוזרים ונשנים להצעות הנתבע, הוא להתנכל אליה עד שפוטרה מהעבודה.   המשך קריאה »

למי הסמכות לדון בתביעה נזיקית לאחר הרשעה במעשה מגונה

לפי החוק למניעת הטרדה מינית לבית הדין לעבודה סמכות עניינית ייחודית לדון בתביעות בגין הטרדות מיניות, אשר נמנו בסעיף 3 לחוק למניעת   המשך קריאה »

האם אפשר לתבוע אישית ממונה על הטרדה מינית במקום העבודה?

עובדת חברה שמונתה מטעם המעסיק לשמש ממונה על מניעה של הטרדה מינית ובירור תלונות על הטרדה מינית, עתרה לבית הדין   המשך קריאה »

ניצול מרות: יחסי השפעה במקום העבודה

בית הדין הארצי טבע בפסק דין מסוף 2022 מונח חדש המתאר יחסי כוחות בהקשר של הטרדה מינית וניצול יחסי מרות.   המשך קריאה »

בתי המשפט על טענת ההגנה הנפוצה: העובדת יזמה, פיתתה

זאת טענת ההגנה הנפוצה של ממונים שמוגשת נגדם תלונה על הטרדה מינית. פסקי דין קבעו כי אין מקום לקבוע כלל   המשך קריאה »

תלונה מאוחרת על הטרדה מינית, גרסה מתפתחת

התופעה של כבישת התלונה בעבירות מין, ובכלל זה מעשי הטרדה מינית במסגרת העבודה, אינה נדירה, ולעניין זה הסברים אפשריים מסוגים שונים.   המשך קריאה »

הערות סקסיסטיות הטרדה מינית מדירה

הטרדה מינית מדירה, הכוונה להערות סקסיסטיות משפילות שמערערות את תחושת המקצועיות של נשים, חותרות תחת ביטחונן העצמי, ממאיסות עליהן את   המשך קריאה »

לא כל התייחסות לנטייה מינית היא הטרדה מינית

בעניין שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התובע טען כי הממונה השמיע לעברו אמירות המייחסות לו נטיות הומוסקסואליות, בהתייחסויות   המשך קריאה »

מניעת הטרדה מינית במקומות עבודה המועדים להטרדות מיניות

יש מקומות עבודה שבהם תליית תקנון הטרדה מינית ומינוי ממונה זה לא מספיק מבחינת חובות המעסיק למניעת הטרדה מינית   המשך קריאה »

מיולי 2022: אסור לשאול עובד או מועמד על עבר פלילי

ביום 12.7.2022 נכנס לתוקף חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, שנועד להגדיר מחדש את נקודת האיזון הראויה בין: הצורך לקיים מאגר   המשך קריאה »

האם יש חיסיון על עדויות עובדים בפני ממונה על הטרדה מינית

האם עובדים הנקראים להעיד בבירור הטרדה מינית יכולים לסמוך שהממונה לא תגלה לאיש את תוכן עדותם?   המשך קריאה »

שתיית אלכוהול מגופה של מלצרית (באדי שוט) – הטרדה מינית

באדי שוט זה לא אירוע כיפי קליל בפאב, אלא ניצול מיני וביזוי וגם מעשה מגונה.   המשך קריאה »

הטרדה מינית: קרא לעובדת זנזונת וצילם אותה בסתר

נקבע שהכינוי זנזונת הטרדה מינית. ואילו הצילום מהווה התנכלות. העובד צילם את העובדת כדי להפחידה ולאיים עליה שישלח את תמונתה   המשך קריאה »

בוטל פסק דין מיליון שקל על ניצול יחסי מרות

לא התקיימו יחסי מרות בין המערער למשיבה, וגם אם היו קיימים יחסי מרות, אין מדובר בהטרדה מינית, כי היו יחסים   המשך קריאה »

בג”ץ: עובדת שהוטרדה והתפטרה זכאית לזכויות כאילו פוטרה

בצעד נדיר ביטל בית המשפט העליון (פברואר 2019) פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי עובדת שהתפטרה בשל   המשך קריאה »

300,000 שקל לעובדת על סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים

העובדת הייתה בבחינת "קהל שבוי" להתבטאויותיו המיניות של המנהל והיא לא יכלה להימנע מהאזנה להן, ובכך יש ניצול של יחסי   המשך קריאה »

הטרדה מינית בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

20,000 שקל פיצוי על אי בירור תלונה על הטרדה מינית

מעסיק צריך לברר תלונה על הטרדה מינית גם היא מוגשת נגד אדם שאינו עובד אצל המעסיק   המשך קריאה »

תקנות למניעת הטרדה מינית ותקנון הטרדה מינית

תקנות למניעת הטרדה מינית תשנ”ח 1998 והתקנון לדוגמה, באדיבות אתר נבו.   המשך קריאה »

החוק למניעת הטרדה מינית – נוסח החוק

החוק למניעת הטרדה מינית, נוסח החוק באדיבות אתר נבו.   המשך קריאה »

החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית

בקישורים הבאים תוכלו לעיין בחוקים ובתקנות למניעת הטרדה מינית בעבודה, התשנ”ח – 1998. החוק למניעת הטרדה מינית התשנ”ח – 1998 חוק   המשך קריאה »

פיצוי לעובדת שהועברה מתפקידה כי המנהל נמשך אליה

אם שניים לא מסוגלים להיות יחד - מי צריך ללכת, זה שייצרו גובר עליו או מושא הכמיהה?   המשך קריאה »

ראיות בתביעת הטרדה מינית

הפסיקה מכירה בקושי של תובעות להביא ראיות על הטרדה מינית. מה בכל זאת עוזר להוכיח הטרדה מינית בעבודה?   המשך קריאה »

התיישנות בתביעות על הטרדה מינית

עד ליום 1 בינואר 2012 היתה ההתיישנות על תביעות מכוח למניעת הטרדה מינית – שלוש שנים בלבד. הגבלת ההתיישנות בתביעות   המשך קריאה »

פסק דין בתביעה שייצגתי: מעסיק ישלם פיצוי חסר תקדים על פגיעה בכבודו של עובד וגם יחזיר אותו לתפקידו

בית הדין פסל את החלטת מנכ"ל החינוכית להעביר עובד מתפקידו, בשל אות הקלון שדבק בו כאילו ביצע הטרדה מינית והפגיעה   המשך קריאה »

הליכי הדיון בתביעות נזיקיות על הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לתבוע, בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק על הטרדה מינית בסכום של 120,000 שקל, פיצוי נזיקי    המשך קריאה »

גישור בעניין הטרדה מינית הזדמנות לתיקון

גישור היא אופציה נוספת שנמצאת על השולחן. לא לכל אחד זה מתאים, גם לא לכל מקרה. יש והגישור נעשה לפני   המשך קריאה »

הטרדה מינית: מה בין דרישה כספית לסחיטה

במאמר שפורסם ב”הארץ” (25.10.06), שכותרתו “לא כולן שוות 50,000” (הכותרת של עורכי הארץ), הסברתי שדרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית,   המשך קריאה »

פיצוי כספי מוסכם בעקבות הטרדה מינית

תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית מסתיימת לעיתים בפשרה כספית. זה לא דמי שתיקה   המשך קריאה »

מעסיק זה לא בית משפט (אבל אין לו ברירה)

ראשי פרקים לפוסט: תקופה ארוכה ניסחתי בליבי את המאמר שעליי לכתוב על חוסר צדק משווע ממעלה ראשונה, ששמו בירור הטרדה מינית   המשך קריאה »

ממונה על הטרדה מינית במקום עבודה

במסגרת עבודתי והתמחותי בנושא הטרדה מינית בעבודה אני מציעה את עצמי לתפקיד אחראית (ממונה) במקומות עבודה לבירור תלונות על הטרדה   המשך קריאה »

תביעות של עובדים גברים על הטרדה מינית

ייצגתי עובד שתבע את המעסיק על התעלמות מתלונתו על הטרדה מינית. העובד בחר שלא להגיש תביעה נגד העובדת. בית הדין האזורי   המשך קריאה »

הטרדה מינית: כשמעסיק לא ממלא חובותיו

שורה של חובות מוטלות על המעסיק – מקום העבודה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות למניעת הטרדה מינית. קיראו כאן   המשך קריאה »

בירור הטרדה מינית בלי תלונה, בשל שמועה

בפוסט זה תקראו: נניח שמועה נניח יש שמועה במקום העבודה שממונה מנהל מערכת יחסים אישית עם עובדת הכפופה לו. אם   המשך קריאה »

מתי אפשר לתבוע את מקום העבודה המעסיק על הטרדה מינית

עובדים ועובדות המתלוננים על הטרדה מינית בעבודה מבקשים לתבוע פיצוי כספי על ההטרדה המינית עצמה ועל הנזק שנגרם להם. למשל: נזק נפשי,   המשך קריאה »

הטרדה מינית מהי מסגרת יחסי עבודה?

כשמדובר בהצעות מיניות חוזרות או בהתייחסויות מיניות חוזרות, התנהגות המציע תיחשב להטרדה מינית גם אם העובד לא הראה כי אינו   המשך קריאה »

התפטרות בגלל הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מהי הטרדה מינית וגם נותן אפשרויות לפעולה: תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, תביעה כספית על   המשך קריאה »

הטרדות מינית בעבודה: מהי התנכלות

המונח “התנכלות” מתייחס לתופעה של “פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית”.   המשך קריאה »

פסק דין: פיצוי של 40,000 שקל לעובדת סיעודית על הטרדה מינית

העובדת הזרה חששה שלא תקבל שכר ולכן הבליגה על הטרדות מיניות מילוליות ונגיעות מזדמנות. אירוע התקיפה המינית היה הקש ששבר   המשך קריאה »

לתבוע או להגיש תלונה במשטרה על הטרדה מינית?

כאשר מתלוננת באה אליי עם סיפור של הטרדה מינית, ואני פורשת לפניה את האפשרויות העומדות בפניה במקרה של הטרדה מינית   המשך קריאה »

300,000 שקל פיצוי לעובדת סיעודית שנאנסה על ידי מעסיקה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל במלואה תביעה כספית של עובדת סיעודית, אזרחית מולדבה, שטענה להטרדה מינית בעבודה, מעשים   המשך קריאה »

למה תביעה על הטרדה מינית ולא הגשת תלונה במשטרה

מה ההבדל בין הגשת תביעה כספית בגין הטרדה מינית לבין הגשת תלונה במשטרה ולמה תביעה כספית נראית לי אופציה טובה   המשך קריאה »

תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה

כמה כסף מקבלים על הטרדה מינית? זו השאלה ששואלים אותי מי ששוקלים להגיש תביעת פיצויים על הטרדה מינית בעבודה. 120,000   המשך קריאה »

הטרדה מינית בעבודה מה אפשר לעשות

מה נחשב הטרדה מינית ואיך לפעול? תלונה למקום עבודה? תביעה לפיצוי על הטרדה מינית?   המשך קריאה »

הקשר בין מתירנות מינית והטרדה מינית

מנהל מסעדה הורשע בהטרדה מינית עת הציע למלצרית שעבדה אצלו את ההצעה המגונה במילים הבאות: “מה היה קורה אם מישהו   המשך קריאה »

פסק דין: אמירה גסה אחת אינה סיבה לפיטורים

עובדות פסק הדין בקצרה: התובע שימש מאמן שחיה של קבוצת הבוגרים של הנתבעת, במשך 14 שנה.  במקביל להליכים לחידוש חוזה   המשך קריאה »

פסק דין: גידופים מיניים אינם “מעשה קונדס”

בפסק הדין (27.8.18, השופט אורן שגב) נדונו השאלות הבאות: האם התובע נחשף להטרדות מיניות מצד עובד הנתבעת? האם הנתבעת פעלה בעניין בהתאם   המשך קריאה »

לא כל אמירה בוטה ושובניסטית היא הטרדה מינית

ישנן אמירות שובניסיסטיות ולא ראויות, אבל הטרדה מינית הן לא   המשך קריאה »

הטרדה מינית: הפסיכולוגיה של יחסי המרות

ביחסי מרות תמונה מלאת פערים וסתירות. אישה הדומה לכל אחת מאיתנו הופכת להיות קורבן. מה קורה במערכת היחסים הזאת שהופך   המשך קריאה »

ניצול יחסי מרות האם צריך להוכיח פחד

מתן אפשרות לשלילה קטגורית של יחסי מרות מרגע שבו נודע לצדדים כי יחסי העבודה עומדים להסתיים בטווח זמן קרוב, עלול   המשך קריאה »

ומה אם זו רק הצעה מינית אחת ויחידה?

בחוק למניעת הטרדה מינית כתוב שרק הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ייחשבו להטרדה מינית. הגדרה נוספת של החוק למניעת הטרדה מינית היא:   המשך קריאה »

חיזור או הטרדה מינית

למה הכוונה “הצעה בעלת אופי מיני”? בעמוד זה אני כותבת על ההגדרה בחוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3 (א) (3)   המשך קריאה »