פסק דין: מעסיק שהרע תנאי עבודתה של עובדת אחרי חופשת לידה, עד שלבסוף התפטרה, ישלם לה חודש וחצי שכר ועוד 20,000 שקל פיצוי על התנהלות שלא בתום לב.
נשים רבות מתלוננות כי מעבידים אמנם לא מפטרים אותם אבל מרעים את תנאי עבודתן, כמו שינוי תפקיד, שינוי מעמד, מעתה תשבי במחסן, נטילת סמכויות, “ייבוש בעבודה” וכדומה, והכול כדי לגרום להן להתפטר. הדבר גורם עוגמת נפש מיוחדת עת מדובר בעובדות שעבדו שנים רבות אצל המעביד.

פסק הדין הזה חייב לראשונה (מאז ניתנו עוד פסקי דין בסכומים יותר גבוהים, למשל פסק הדין שייצגתי בו בעניין הדס זקן ועוד פסקי דין המופיעים באתר זה) מעביד לשלם פיצוי נוסף על עצם התנהלותו הקלוקלת כלפי עובדת אחרי חופשת לידה, ומוסיף תוכן משמעותי לאיסור לפטר. כי עד אותו זמן מעסיקים אולי לא פיטרו אבל הפכו את חייה של העובדת לבלתי נסבלים. מעתה, גם החזרה לעבודה שהיא אינה אלא מראית עין, יכולה לעלות ביוקר.

בתביעה שייצגתי: 187,000 שקל על הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה
כשהמנהלת חזרה מחופשת הלידה, הודיע לה המנהל שעכשיו עליה להיות מזכירתו של העובד שבא להחליפה בחופשת הלידה. בתביעה שהגישה באמצעותי זכתה העובדת לפיצוי של 187,000 שקל.
לפסק הדין
במקרה הזה התובעת עבדה במקום העבודה במשך כשש שנים. לאחר שילדה וסיימה את חופשת הלידה, ביקשה לחזור לעבודה והיתה מוכנה לעבוד באותם תנאי עבודה כפי שעבדה ערב הלידה. לטענתה, המעסיק שינה את מתכונת העסקתה, כי התכוון שתעבוד מביתה, אך לא סיפק לה עבודה, זולת פרויקט אחד, שגם עבורו לא שילם לה.
בית הדין קיבל את גרסתה וקבע כי הנתבע לא גיבש מתכונת עבודה חדשה עבורה, אלא למראית עין בלבד, ולמעשה ניסה, בדרכים עקלקלות, להימנע מלהחזיר אותה לעבודה ולשלם לה שכר, תוך שהוא “משאיר אותה באויר”. בסופו של דבר העובדת הגישה את התפטרותה.
בית הדין הדגיש כי יש למנוע מן המעבידים כל אפשרות להסתמך פרצות בחוק, אשר יאפשרו להם למנוע את שובה של העובדת לעבודה סדירה, כפי שהיה הדבר לפני הלידה.
בית הדין פסק כי יש לראות את התובעת כמי שהתפטרה בדין מפוטרת. משלא ניתנה לה אפשרות לחזור, לאחר חופשת הלידה, למתכונת עבודתה הקודמת, ניתן לומר כי הנתבע הרע את תנאי עבודתה של התובעת באופן כה מוחשי, עד כי לא השאיר בידה כל ברירה בלתי אם לנטוש את העבודה ולהתפטר. בית הדין קיבל את התובעת כי הנתבע נהג כלפיה בחוסר תום לב ופסק לה פיצוי כספי בסכום של 20,000 ש”ח.
פסק דין: מעסיק צריך להחזיר עובדת לאחר חופשת הלידה לאותו תפקיד ולאותם תנאי עבודה (לא להעבירה סניף, למשל)
בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בירושלים (16.5.12) נדונה שאלת זכאותה של עובדת שיצאה לחופשת לידה לשוב לעבודה באותו מקום שבו עבדה קודם לכן. התובעת, שעבדה בסניף של רשת אופטיקה, טענה כי העברתה לעבודה בסניף אחר לאחר שובה מחופשת לידה כמוה כפיטורים, ועל כן על הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים ופיצוי כספי עבור התקופה המוגנת בחוק, כלומר שישים יום אחרי הלידה ועוד שלושים יום הודעה מוקדמת.
המעסיק: צורכי העבודה השתנו הנתבעת טענה מנגד כי מקום העבודה נקבע בהתאם לצרכי המעביד, ומכל מקום לתובעת אין זכות קנויה לעבוד בסניף ספציפי.

לא מעט נשים מגלות בסוף חופשת הלידה כי צורכי המעביד השתנו, הסניף שבו עבדו עבר מאויש, והנה הן מועברות לסניף אחר, חדש. לפעמים זה כרוך בנסיעה יותר ארוכה, בזמן רב יותר שצריך להיעדר מהבית; ולפעמים אין הרעה פיסית אלא פשוט עלבון מעצם המעבר. שכן אלמלא יצאה האשה לחופשת הלידה ונעדרה שלושה חודשים או יותר, ברור כי היתה ממשיכה לעבוד באותו הסניף כרגיל.
כותבת האתר, עו”ד מיה צחור, יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, אפליה בעבודה, פיטורים בהריון ואחרי חופשת לידה, הטרדה מינית בעבודה. ייעוץ משפטי וייצוג, גישור.
לפניות
בית הדין לעבודה פסק כי כוונת המחוקק הינה לא רק למנוע את פיטוריה של העובדת בתקופת ההריון ולאחריה, אלא גם להבטיח את שובה לאחר חופשת הלידה לאותה עבודה ולאותם תנאים שהיו לה לפני צאתה לחופשת הלידה. זאת, מבלי לחשוש כי בתקופת היעדרה בשל ההריון והלידה ייפגעו זכויותיה, ומבלי שייפגעו זכויות ותנאי עבודתה בשל ההיריון והלידה.
בית הדין פסק: מקובלים עלינו דבריה אלה של התובעת במלואם. השבתה של התובעת לעבודה בתנאים שונים מאלה שעל פיהם עבדה לפני הלידה אינם מאפשרים את חזרתה לעבודה, ומהווים פיטורים למעשה. כך מסוכלת תכלית החקיקה שנועדה למנוע פיטורי עובדת בזמן ההיריון או בתקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה, ונפגעת זכותה של האשה לשוויון הזדמנויות בעבודה, בשל העדר יכולת להשתלב בשוק העבודה.