יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, אפליה.

הערות סקסיסטיות הטרדה מינית מדירה

pixta 80721253 S
הטרדה מינית מדירה, הכוונה להערות סקסיסטיות משפילות שמערערות את תחושת המקצועיות של נשים, חותרות תחת ביטחונן העצמי, ממאיסות עליהן את מקום העבודה ולבסוף דוחקת את הנשים החוצה

התייחסות מבזה ומשפילה, ההגדרה החמישית בחוק למניעת הטרדה מינית, מוגדרת כך: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". כאן תוכלו לקרוא הסבר ופסקי דין על התייחסות מבזה ומשפילה.

ההגדרה החמישית להטרדה מינית:
"התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". בפסק דין בעניין אמירות מבזות ומשפילות כלפי עובדת התייחס בית הדין לעבודה לאבחנה של ד"ר אורית קמיר בין הטרדה מינית "מקבעת" לבין הטרדה מינית "מדירה".

הטרדה מינית מקבעת

מתרחשת לרוב במקומות עבודה המעסיקים נשים במקצועות המוגדרים באופן מסורתי כ"נשיים", וכוללת בעיקר מגע פיזי ודרישה להענקת שירותים מיניים.

הטרדה מינית מדירה

הטרדה מדירה מתרחשת כשנשים בתפקידים הנתפסים "גבריים" (הייטק למשל) וכוללת התייחסות למיניותן בהערות סקסיסטיות משפילות, המכוונות לנשים עצמן או לנשים בכלל.

דוגמא אקטואלית להתייחסות שיכולה לחסות תחת הגדרות החוק למניעת הטרדה מינית מצוי בדבריו של השר דוד אמסלם מעל במת הכנסת בישיבתה מיום 19.7.23. הדברים מובאים כלשונם:

השר דוד אמסלם בישיבת הכנסת 19.7.2023:

בסוף הממשלה באמת לא שולטת; הפקידים מחליטים מה שהם רוצים. תראה את היועצת המשפטית: אתמול סגרו את הרכבת – הכול טוב; שדה התעופה – הכול בסדר; המדינה בכאוס – הכול בסדר. לטעמי היא הבן אדם הכי מסוכן היום במדינת ישראל. יש מרד הלכה למעשה היום בצה"ל, והיועצת המשפטית עושה פנים ורולים ולא רואה כלום, לא רואה, לא שומעת. לכן, אני אפנה אליו. מה יהיה? לא יודע. אתה יודע, כל פקיד עושה מה שבראש שלו".

בדברים הנ"ל קובל השר על תפקודה המקצועי של היועצת המשפטית, ומנסה לרפות את ידיה מבלבצע את תפקידה כשומרת סף, כיועצת משפטית, בהתייחסות שהיא בקשר למינה או מיניותה, שהיא לכאורה מבזה ומשפילה. אין זה משנה איך הגיבה לכך אם בכלל היועצת המשפטית, המבחן לשאלה האם מדובר בהטרדה מינית הוא אובייקטיבי.

הטרדה מינית מדירה דוחקת את הנשים החוצה התנהגויות מיניות אלה מערערות את תחושת המקצועיות של הנשים העובדות, חותרות תחת ביטחונן העצמי, ממאיסות עליהן את ההימצאות במקום העבודה, פוגעת במוטיבציה שלהן, מאיימות עליהן ולבסוף מבריחות אותן מן הסביבה העוינת. זו הטרדה מדירה מכיוון שהיא דוחקת את הנשים החוצה ומרחיקה אותן ממקום העבודה. (אורית קמיר, זה מטריד אותי לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית, הוצאת הקיבוץ המאוחד תש"ע 2009).

בית הדין הארצי: הטרדה מינית מנציחה את מעמדן המוחלש של נשים בלי קשר לסוג ההטרדה

בית הדין הארצי קיבל את עמדת הכתיבה הפמניסטית בנושא ומתייחס להטרדה המינית כתופעה הנהוגה בעיקר נגד נשים במקומות עבודה, כפרקטיקה פסולה ונפוצה, לשון בית הדין הארצי, "להנצחת נחיתות נשים בחברה".

עוד נקבע בפסק דין של בית הדין הארצי כי הטרדה מינית משמרת את תלותן הכלכלית, המקצועית והאישית של נשים בגברים ובכך מנציחה את מעמדן המוחלש בשוק העבודה, ובחברה כולה. זאת, ללא קשר לסוג ההטרדה. יתכן שהפוגע פעל מרצון לנצל את הנפגעת לטובת הנאתו האישית, תוך שהוא כופה עליה דימוי מיני כאובייקט שנועד לשרתו; יתכן שהפוגע פעל מחוסר ביטחון וכדי להקשות על הנפגעת להתקדם מקצועית נקט צעדים להקטין אותה ולמוסס את תחושת הביטחון שלה במקום העבודה. 

אין במניע שעמד מאחורי המעשה, ואף לא במעשה עצמו, כדי לבטל את המשמעות של הטרדה מינית ביחס למעמד האישה במקום העבודה. לכל הטרדה מינית בודדת של אישה אחת במקום עבודה מסוים, ישנה נפקות מעשית חמורה על מקומן של הנשים כולן בחברה הישראלית.