הטרדה מינית מסוג התייחסויות חוזרות

כשאני כותבת מכתב למעסיק או ממונה ובו אני מפנה את תשומת ליבו לכך שהטריד עובדת שלו מינית, משום שבישיבה של עובדים אמר לה שהיא מזכירה לו את המקצוע העתיק בעולם, אני נתקלת בהפתעה גמורה. זה אולי ניבול פה, אמירה שלא במקומה, אבל מה פתאום הטרדה מינית, הם אומרים. אבל ההטרדות המיניות ה”פופולריות” הן אלו שיש בהן רק מילים. מילים שהן לא הצעה מינית בהכרח.

הטרדות מיניות הן לא רק רצון לקשר מיני, כשצד אחד מעוניין בקשר המיני והאחר לא. ישנן התנהגויות הנחשבות להטרדה מינית גם ללא כוונה מינית כלפי האחר. גם שימוש במילים שיש בהן התייחסות מינית יכול להיחשב להטרדה מינית.

בחוק למניעת הטרדה מינית שלושה סוגים של הטרדה מינית מילולית

התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניות.

הצעות עם אופי מיני.

התייחסות מבזה או משפילה על מין, מיניות, נטייה מינית.

בפוסט זה אני כותבת על ההגדרה בחוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3 (א) (4) שניסוחה כך: 

התייחסויות חוזרות
המופנות לאדם
המתמקדות במיניותו,
כשאותו אדם הראה שאינו מעוניין בהן.

מהי “התייחסות מופנית”?

החוק נותן כמה אפשרויות של התייחסות מופנית:
“בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות”.
הגדרת המונח “התייחסות” רחבה ביותר ומכילה מכלול של צורות ביטוי: תמונות בעלות אופי מיני התלויות במקום עבודה וכן באמצעות מחשב, למשל עובד המראה לעובדת סרטי פורנו. 
בארה”ב מבחינים בין שני סוגים של הטרדה מינית:
הטרדה מינית זה תמורת זה שבה מתנים הטבה בקיום יחסי מין; והטרדות מיניות שהן סביבה עוינת. בישראל המחוקק לא אימץ את האבחנה הזאת אלא קבע הגדרות להתנהגויות שונות הנחשבות כהטרדות מיניות.

הגדרות הטרדה מינית בארה”ב לעומת ישראל

התייחסות המתמקדת במיניות יכולה להיות גם פיסית, לא רק מילולית

בעוד ש”הצעות” מצויות במישור המילולי “התייחסויות” עשויות לכלול אף מעשים פיזיים לרבות חיבוק, תפיסת ידיים, כריכת יד מסביב לצוואר, ניסיון לנשיקה. מטבע הדברים ייתכנו מקרים בהם גם הצעות בעלות אופי מיני יתבטאו במישור הפיזי. לפי פסיקת בית הדין הארצי חלופה זו של התייחסויות המתמקדות במיניות, כוללת גם תנועות גוף שאינן כרוכות במגע פיסי.

אלמנט החזרה – מהן התייחסויות חוזרות

אין חובה כי יתרחשו אירועים שונים לצורך הוכחת “חזרתיות”, מפסיק שיהיו כמה התייחסויות או הצעות אשר הופיעו באירוע אחד. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו לשמור על כבוד האדם כאדם וכעובד גם יחד. החזרתיות עשויה ללמד על מידת הפסול המוסרי של הפוגע ואף על מידת המסוכנות הנשקפת מאדם הממשיך בהטרדה חרף התנגדות הקורבן.

לא חייבים פנייה ישירה של ההתייחסות

גם אם האמירה המטרידה (בדיחות, הערות) לא מופנית ישירות למוטרד – זו הטרדה מינית נניח עובד מספר בדיחות גסות במקום העבודה. או עובד רואה להנאתו סרטי פורנו ועובדת עוברת ליד המחשב שלו ורואה את הסרטים הללו. העובד לא כיוון את הבדיחות או הסרט ישירות אליה.

קיראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:

• הגדרות הטרדה מינית
• הטרדה מינית המדריך לתביעה כספית
• ראיות בתביעת הטרדה מינית
• ייעוץ משפטי הטרדה מינית
• 300,000 שקל פיצוי לעובדת על סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים

הטרדה מינית יכולה לבוא לידי ביטוי גם ביצירת סביבת עבודה עוינת החושפת את העובדת בניגוד לרצונה להערות ולהתייחסויות בעלות אופי מיני באופן שפוגע בכבודה. בית הדין לעבודה הסביר כי הפרשנות שלפיה הטרדה מינית תתקיים רק בפניה ישירה ופיזית אל המוטרד, משמעותה הוצאתם מגדר החוק של מעשים הקשורים ביצירת סביבה עוינת, כגון תליית תמונות פורנוגרפיות או התבדחויות מיניות בין עובדי המשרד הגברים על מיניותה של אחת העובדות, בנוכחותה אך לא ישירות כלפיה.
מכיוון שתופעות אלו לכאורה אינן מופנות במישרין כלפי אדם, הרי פרשנות כאילו זה לא נחשב להטרדה מינית תחטא לכוונת המחוקק להרחיב את ההגדרה של הטרדה מינית.

מנהל גולש באתרי סקס, גלישה באינטרנט היא “התייחסות”

בפסק דין של בית הדין הארצי (אוגוסט 2018) נקבע: מנהל הגולש לאתרי סקס באינטרנט, במחשב, הנמצא בעמדת העבודה של העובדת ובעצם מאלץ אותה לצפות בחומרים אשר היא אינה מעוניינת להחשף אליהם, מבצע הטרדה מינית. לפי פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, גלישה באינטרנט לאתרי סקס נכללת בתוך המונח “התייחסות”.

התובעת והנתבע עבדו במקום עבודה קטן ומצומצם. סביבת העבודה של התובעת כללה את המחשב, שהיה בחדרה והנתבע שהיה בחדר הסמוך. מערכת יחסי עבודה שכזו בכלל ובפרט בהכרח מחייבת רגישות לצרכיו של העובד.

“לו הדבר היה קורה פעם אחת”

בית הדין: לו הדבר היה קורה פעם אחת, ולאחר מכן הנתבע היה נזהר ובוחר שלא לפתוח עוד דואר אלקטרוני, או לחכות לעשות זאת לאחר שהתובעת תסיים עבודתה, הרי היינו רואים בכך עניין חד פעמי.

אולם הנתבע הודה, כי מדובר היה בעניין יומיומי. לכך ודאי שהתובעת וכל עובדת לא יכולה היתה להסכים. הנתבע הודה גם שהתובעת היתה עוזבת את החדר כאשר הוא היה גולש באינטרנט ומחכה שהוא יסיים. התובע מודה שאמר לתובעת שאם זה מפריע לה שתרד למטה. התובעת אכן הבהירה זאת לנתבע, כי אינה מעוניינת לראות את החומר שהנתבע נחשף אליו, אך לא היה בכך כדי להועיל. גם לא נטען על ידי הנתבע, כי לא הבין את מסר הסירוב של התובעת. נהפוך הוא. למרות סירובה, הוא המשיך בכך”.

300,000 שקל פיצוי על התייחסויות מיניות, ניצול מרות יכול להתרחש גם בהיעדר דרישה מינית

בפסק דין של בית הדין הארצי (אוגוסט 2018) נפסק פיצוי חסר תקדים של 300,000 שקל לעובדת שהיתה חשופה להתייחסויות מיניות חוזרות. באשר לניצול יחסי המרות קבע בית הדין כי ניצול יחסי מרות יכול להתרחש גם בהיעדר דרישה מינית.

המנהל אכן לא דרש מהעובדת כל טובת הנאה מינית, אך זו אינה הדרך היחידה ללמוד על ניצול יחסי מרות או להפריך את החזקה שנקבעה בפסיקה. ניצול יחסי המרות נלמד בעיקר מהתפקיד המרכזי שמילא המנהל באותם אירועים ובהיעדר הדדיות מצד העובדת[…]המשך קריאה על פסק הדין.

איך מביעים חוסר עניין

לפי פסיקת בית הדין הארצי, חוסר עניין יכול לבוא לידי ביטוי לא רק באופן מילולי אלא בשפת גוף, דוגמת תימהון ובדרך של עזיבת מקום העבודה).