הצעות חוזרות בעלות אופי מיני: מתי זו הטרדה מינית

למה הכוונה “הצעה בעלת אופי מיני”?

בעמוד זה אני כותבת על ההגדרה בחוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3 (א) (3) שניסוחה כך:  הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות.

על ההצעה להיות בעל תוכן מיני. הבה נראה מתי זו הצעה בעלת תוכן מיני ומתי לא. הכי חשוב: הנסיבות וההקשר.
באה לקפה?
רוצה בירה?
רוצה לראות איתי קונצרט?
נרד היום יחד לארוחת צהריים?
אלו למשל הצעות שאינן בעלות תוכן מיני. כאשר בוחנים מהי הטרדה מינית
אסורה, צריך לבדוק את העניין בהקשר הספציפי של הנסיבות, ויכול להיות שנגיע למסקנה שגם הצעות שנשמעות תמימות באופיין, ההקשר שלהן מיני.

לפי הפסיקה, לא כל קשר בין שני המינים נושא אופי מיני: מחמאה, שיחה על נושא מיני, מגע גופני, ואפילו חיבוק או נשיקה, לא בהכרח יש להם אופי מיני. הכול תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים ובנסיבות.

מבחן אובייקטיבי אם זו הטרדה מינית

לשאלה אם זו הצעה היא בעלת אופי מיני – המבחן אובייקטיבי, לא מה מרגישה המתלוננת. מעשה שנראה הטרדה מינית לאדם אחד, לא בהכרח ייראה הטרדה מינית לאדם אחר. לפי בית המשפט העליון, להטרדה מינית יש היבט סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם, המטריד והמוטרד נוטים לראות אותו מעשה בעיניים שונות. אין לבחון האם מעשה מסוים עולה כדי הטרדה מינית על בסיס ראייה סובייקטיבית, העובדה שהמטריד לא התכוון להטריד, אין בה כדי להכריע. כך גם העובדה שהצד השני נפגע ראה את עצמו מוטרד, לא מכריעה. המבחן הוא אובייקטיבי.

מתגעגע, מתוקה, את גדולה

בפסק הדין שדן בשאלה האם אמירותיו של מנהל כלפי מזכירתו מהוות הצעות בעלות אופי מיני נבחנו התבטאויותיו של מנהל שכתב למזכירתו במסרונים את הדברים הבאים: “שוב תודה, מתגעגע”. “תודה מתוקה“. בית המשפט שקבע שבמסרונים לא טמונה כל “הצעה”.

היו הערות על המראה החיצוני, על שמלה שלבשתי שהיא יפה, על השיער ולאט לאט החמיר ל-אנחנו צריכים לבלות כל החיים ביחד, אנחנו צריכים 24 שעות ביחד. אני אומרת לו אני צריכה חמש דקות אתך והוא עונה לי אני צריך אותך כל החיים, בואי נגור ביחד. היה מעיר לי שאני לא מתייחסת אליו ומתעסקת בעבודה שלי. לא יכולתי לבוא ולהגיד לו שיפסיק.
הייתה הערכה מקצועית גדולה מאוד וזה היה הדדי. גם המערכת האישית שלנו הייתה טובה מאוד… הוא ידע עליי המון דברים. היו שיחות אישיות כי גם אחרים שיתפתי. לפעמים כדי לשנות את נושא השיחה.

המתלוננת הסבירה את הימנעותה להעיר לנאשם ולהעמידו על התנהגותו כלפיה בחשש מעימות צפוי ופגיעה בעבודתה עד כדי פיטוריה”.

הנאשם הסביר כי אמירה כגון מתגעגע סביר שנרשמה ביום בו שהה בלימודים, וכוונתו הייתה להביע את געגועיו “למשרד, לעבודה, לחברים“. ובאשר לאמירה כגון מתוקה הסביר הנאשם כי בדרך כלל הוא אומר “יקירה” ולא “מתוקה”  ושלעיתים רחוקות אמר ” מתוקה”.

בית המשפט קבע כי אין מדובר באמירות בעלות אופי מיני, לא במפורש ולא במשתמע, לאורה של מערכת היחסים שנרקמה והתקיימה בין השניים. גם במסרון שכתב הנאשם, “את גדולה”, אין בו כל הצעה מינית. 

ומה עם “בואי נתחתן”? האם זו הצעה מינית?

הנאשם שלח למתלוננת מסרון “אני מתגעגע” ובהמשך מסרון “בואי נתחתן”. הוא לא זכר מסרון כזה אבל גם לא הכחיש. הוא הסביר כי האמירה בואי נתחתן דומה לאמירה “את גדולה” שמשמעותה היא “כל הכבוד”, וזאת בצורה הומוריסטית. תוך שציין כי כחלק מהווי המשרד המתלוננת הייתה נוהגת לומר כי היא אינה נשואה. גם המתלוננת אישרה שכחלק מהווי המשרד היו מקרים בהם הנאשם השתמש במינוח “בואי נתחתן”, זאת כמחמאה על פתרון מוצלח ובצורה הומוריסטית.
המתלוננת שלחה לנאשם קובץ ובו סידור אבטחה לאישורו והוא השיב: “אני הרוס, אני תובע חברות” שבסגנונו דומה ל”בואי נתחתן”, וכוונתה לומר שהמתלוננת עשתה עבודה טובה בהכנת סידור האבטחה. המתלוננת הגיבה לאמירה זו מיד “מעולה! 🙂 אני מפיצה. 

בית הדין קבע כי המתלוננת הבינה גם הבינה כי הנאשם אינו מציע לה “חברות” אלא מחמיא לה על עבודתה הטובה. ולא למיותר לציין, כי ה“סמיילי” שהוסיפה לתגובתה מלמד, שלא הוטרדה מאמירתו של הנאשם בטח ובטח לא “שידרה” לנאשם כי היא סולדת מאמירה זו, נהפוך הוא. הגם שאמירות כמו אני “אני תובע חברות” “בואי נתחתן” “מתוקה” “את גדולה” ודומיהן לא הצחיקו את המתלוננת והיא חשה אי נוחות מסוימת, הן לא הגיעו בתדירותן לרמת הטרדה ודאי לא להטרדה מינית.

בית הדין:
התנהגות אינה מהווה הטרדה מינית אלא אם היא, כשמה, בעלת אופי מיני. מכאן שהתנהגות לא תיחשב הטרדה מינית, גם אם היא מטרידה, אם אין לה אופי מיני או אם אין היא באה לידי ביטוי בדברים הקשורים למין. התנהגות שהיא הטרדה מינית מכוונת, במקרה הרגיל, להשיג טובת הנאה מינית: יחסי-מין, או אפילו סיפוק מיני מעצם מעשה ההטרדה, כגון סיפוק מחיבוק או חיכוך. אך לא תמיד כך. 
ההצעה לא חייבת להיות בעל פה. היא יכולה להיות בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, באמצעות מחשב או בהתנהגות.

מה הכוונה הצעות חוזרות? האם ביחסי מרות בעבודה מספיקה הצעה מינית אחת?

בפסיקתו מיולי 2021 התייחס בית הדין הארצי לטענה כי אין צורך בדרישת החזרתיות ב”הצעות חוזרות” או “התייחסויות חוזרות” כשמדובר במקרה בו מתקיימים יחסי מרות בעבודה. לדעת בית הדין טענה זו, גם אם יש בה טעם במקצת, עומדת בניגוד ללשון החוק אשר בחר לסייג את הצורך של המוטרד להראות למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות. לו סבר המחוקק, כי בנסיבות של יחסי מרות בעבודה די בהצעה או בהתייחסות אחת בלבד, היה מציין זאת במפורש. אמנם ביחסי מרות בעבודה אין דרישה לאלמנט של אי הסכמה, אך הדרישה לחזרתיות בעינה עומדת.

שני תנאים שהצעות מיניות חוזרות
ייחשבו להטרדה מינית:

התייחסויות או הצעות חוזרות באירוע אחד של הטרדה מינית, אמירה חד פעמית נסלחת

“הצעות חוזרות” או “התייחסויות חוזרות” יכולות ליצור “הטרדה מינית” גם במהלך אירוע אחד ואינן חייבות להתרחש במהלך אירועים נפרדים בזמן ובמקום. “אלמנט ה”חזרה” שבהגדרה נועד להתגבר על מצב של פליטת פה חד פעמית אשר יכולה להיאמר בהיסח הדעת או אפילו מתוך כוונה. אמירה חד-פעמית בעלת אופי מיני נחשבת בעיני החוק כאירוע מקרי שיש ממנו חזרה. אמירה חד פעמית שכזו נסלחת על פי החוק ואין היא עולה כדי הטרדה מינית במובן סעיף 3(א) (3) ו-(4) לחוק.

עם זאת, אמירה חוזרת בעלת אופי מיני או סידרה של אמירות דומות בלשונן ובמטרתן – אף אם נאמרו במהלך אירוע אחד – מקיימות את ההגדרה של “הטרדה מינית” במובן החוק” (ע”ע 432/07 הנ”ל). הנה כי כן, גם כאשר מדובר במסגרת של יחסי מרות בעבודה, לא ניתן לוותר באופן גורף על דרישת החזרתיות, ומנגד בהחלט ניתן להסתפק בדרישה זו כאשר היא מתקיימת במהלך אירוע אחד, כפי שנראה שאכן כך הם הדברים בענייננו אנו.

הראה למציע שאינו מעוניין. איך הראה?

אותו סירוב יכול להיות גם באמצעות צד גימל, בכתב או בעל פה. ואם לעובד/ת חשד שההצעות ישובו, כדאי שתהיה הוכחה לסירוב או להבעת חוסר העניין. נדרשת התנהגות אקטיבית, אחרת יכלה להשתמע מהנסיבות הסכמה.

ומה אם העובדת שתקה? קפאה? חשה אי נוחות? חייכה ממבוכה?

כאן החוק קובע כאמור כי אם מנהל בעבודה מציע לעובדת הכפופה לו הצעה בעל אופי מיני, אין צורך שהעובדת תסרב להצעתו, על מנת שהצעתו הבאה, שהיא כבר הצעה חוזרת, תיחשב להטרדה מינית.

ההתנגדות לא חייבת להיות אקטיבית

בית המשפט העליון: לא תמיד נדרשת התנגדות אקטיבית להצעה מינית. אפשר ללמוד על ההתנגדות מהנסיבות, גם שתיקה רועמת יכולה לבטא חוסר הסכמה.

החריג לכלל שצריך להראות סירוב: ביחסי מרות בעבודה

במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול מרות ביחסי העבודה לא צריך להראות סירוב לפי לשונו של החוק למניעת הטרדה מינית. זה לשונו של החריג לכלל:  “הצעות או התייחסויות..המופנות לעובדת במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול מרות ביחסי העבודה – גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות”.

מקום בו מדובר בהצעות בעלות תוכן מיני במסגרת יחסי עבודה, תוך ניצול מרות ביחסי העבודה, ייחשבו ההצעות כהטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן. 

ומה קורה כשהמציע הוא עמית לעבודה, לא בוס?

כאשר חבר לעבודה, עמית, חבר לעבודה מציע הצעה מינית, אז אם אין מדובר בבוס או בקשרי מרות עקיפים אחרים, יש להראות סירוב ברור להצעה זו על מנת שהצעה נוספת תיחשב להטרדה מינית.

התובעת פלרטטנית, פרובוקטיבית

התנהגות “מתירנית” או “משוחררת” אינה יכולה להוות צידוק […]המשך קריאה

העובדת יזמה או בכלל “פיתתה”

זו טענת ההגנה הנפוצה. פסקי דין קבעו כי אין מקום לקבוע כלל קטגורי שלפיו מצב בו העובד יוזם את יחסי המין  […] המשך קריאה

העובדת מסכימה להצעה מינית. האם עדיין ההצעות המיניות של הממונה הן הטרדה מינית?

בהטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה, תוך ניצול מרות, נשמטה הדרישה להראות סירוב של המוטרד להצעה המינית. בית הדין הארצי הסביר זאת בכך שמערכות יחסים בעבודה, בין בעל מרות לבין מי שכפופה לו, יכולות להוות קרקע פוריה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף, שכן התלות הכלכלית והמקצועית של העובד בבעל המרות – המטריד, עלולה להרתיע אותו מלהראות לממונה עליו שאיננו מעוניין באותם מעשים, המהווים הטרדה מינית.

לכן נקבע כי גם אם נמצא שהייתה הסכמה לאותן התנהגויות מטרידות, יש מקום לקבוע כהנחה ראשונית, שהסכמה זו לאו הסכמה היא, בהתקיים יחסי מרות. אפשר להניח שהמוטרד או המוטרדת לא נתנו הסכמתם המלאה והחופשית להתנהגות המטרידה, ואין לדרוש ביטוי חיצוני לאי הסכמה כאשר המעשה המיני מבוצע כלפי עובדת הסרה למרותו של המטריד.

אז כל רומן עם בוס או בוסית בעבודה זה ניצול יחסי מרות והטרדה מינית?

אם תוכיח מתלוננת את יסודותיו של החריג הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית, שלפיו אין צורך להראות סירוב במקרה של עובד במערכת יחסי עבודה תוך ניצול יחסי מרות, הנטל להפריך את קיומה של “הטרדה מינית” יועבר לכתפי המטריד, הוא הממונה – בעל המרות. עליו להוכיח שלא התקיים רכיב מן הרכיבים המקימים עילת הטרדה מינית, כהגדרתה בחוק. ראו כאן איך ממונה יכול לסתור טענה לניצול יחסי מרות.

הצעה “מנומסת”, לא בוטה, לקשר מיני, למשל: “אני רוצה שתהיי חברה שלי”

במקרה שנדון בבית הדין לעבודה נקבע כי ניסוח הדברים על ידי הממונה לא היה בעל אופי מיני בוטה ומפורש, והדברים נאמרו בצורה מנומסת יותר, בלשון “אני רוצה שתהיי חברה שלי”. נוסח כזה יכול להשתמע לשני פנים. לפרשנות המילים יש להוסיף את התנהגות הצדדים, הנסיבות ואף את ההתייחסות למגזר אליו משתייכים שני הצדדים ואופיו.

הדברים לא נאמרו באופן שניתן לפרשו כהצעה תמימה לחברות אפלטונית וידידות שבין שני חברים לעבודה. ראיה לכך ניתן למצוא בדברי העובדת, כי היא מעוניינת ביחסי הידידות עימו כאח, ובסירובה העיקש להצעותיו. העובדה שההצעה הייתה בלשון מנומסת ולא בוטה, אין בה כדי להפחית מחומרת המעשה ומהגדרתו כהטרדה מינית.

יתכן שבמגזרים ובתרבויות מסוימות, כמו המגזר הערבי אליו משתייכים הצדדים, הצעה מסוג כזה יש ותיעשה בלשון יותר מעודנת מהמקובל כיום. לשון “חברות” יכולה בקונוטציה או בחברה מסוימת להסתיר מאחוריה גם כוונה ליצור קשר אישי-אינטימי. בית הדין קבע כי זה מסוג ההטרדות המיניות הקלות, לא מדובר במקרה חמור של הטרדה מינית – מה שמשליך על הפיצוי הכספי.