יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, אפליה.

חיזור או הטרדה מינית

argument (3)

למה הכוונה "הצעה בעלת אופי מיני"?

בעמוד זה אני כותבת על ההגדרה בחוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3 (א) (3) שניסוחה כך:  הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות. על ההצעה להיות בעל תוכן מיני. מתי זו הצעה בעלת תוכן מיני ומתי לא, מתי הטרדה מינית ומתי חיזור לגיטימי. באה לקפה? רוצה בירה? רוצה לראות איתי קונצרט? נרד היום יחד לארוחת צהריים? אלו למשל הצעות שאינן בעלות תוכן מיני. כאשר בוחנים מהי הטרדה מינית אסורה, צריך לבדוק את העניין בהקשר הספציפי של הנסיבות, ויכול להיות שנגיע למסקנה שגם הצעות שנשמעות תמימות באופיין, ההקשר שלהן מיני.

לפי הפסיקה, לא כל קשר בין שני המינים נושא אופי מיני: מחמאה, שיחה על נושא מיני, מגע גופני, ואפילו חיבוק או נשיקה, לא בהכרח יש להם אופי מיני. הכול תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים ובנסיבות.

פוסטים נוספים/עו"ד מיה צחור

מבחן אובייקטיבי אם זו הטרדה מינית או חיזור לגיטימי

חלק מההתנהגויות הקשורות בהצעות מיניות עשויות להיחשב לחיזור לגיטימי ולכן כמותרות ואף לרצויות אך רק כאשר הן נעשות בהסכמה ובהקשרים המתאימים. משום כך, לעתים קשה למתוח את הקו בין חיזור לבין הטרדה מינית. בפסיקה נקבע כי השאלה אם התנהגות מהווה הטרדה מינית פסולה חייבת תמיד להיבחן על פי ההקשר שבו בוצעו המעשים, טיב היחסים בין הצדדים ומכלול נסיבות העניין בכל מקרה לגופו".

לשאלה אם זו הצעה היא בעלת אופי מיני – המבחן אובייקטיבי, לא מה מרגישה המתלוננת. מעשה שנראה הטרדה מינית לאדם אחד, לא בהכרח ייראה הטרדה מינית לאדם אחר. לפי בית המשפט העליון, להטרדה מינית יש היבט סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם, המטריד והמוטרד נוטים לראות אותו מעשה בעיניים שונות. אין לבחון האם מעשה מסוים עולה כדי הטרדה מינית על בסיס ראייה סובייקטיבית, העובדה שהמטריד לא התכוון להטריד, אין בה כדי להכריע. כך גם העובדה שהצד השני נפגע ראה את עצמו מוטרד, לא מכריעה. המבחן הוא אובייקטיבי.

מתגעגע, מתוקה, את גדולה, חיזור או הטרדה מינית?

בפסק הדין שדן בשאלה האם אמירותיו של מנהל כלפי מזכירתו מהוות הצעות בעלות אופי מיני נבחנו התבטאויותיו של מנהל שכתב למזכירתו במסרונים את הדברים הבאים: "שוב תודה, מתגעגע". "תודה מתוקה". בית המשפט שקבע שבמסרונים לא טמונה כל "הצעה".

הטרדות מיניות מילוליות

המתלוננת הסבירה את הימנעותה להעיר לנאשם ולהעמידו על התנהגותו כלפיה בחשש מעימות צפוי ופגיעה בעבודתה עד כדי פיטוריה".

הנאשם הסביר כי אמירה כגון מתגעגע סביר שנרשמה ביום בו שהה בלימודים, וכוונתו הייתה להביע את געגועיו "למשרד, לעבודה, לחברים". ובאשר לאמירה כגון מתוקה הסביר הנאשם כי בדרך כלל הוא אומר "יקירה" ולא "מתוקה"  ושלעיתים רחוקות אמר "מתוקה".

בית המשפט קבע כי אין מדובר באמירות בעלות אופי מיני, לא במפורש ולא במשתמע, לאורה של מערכת היחסים בין השניים. גם במסרון שכתב הנאשם, "את גדולה", אין בו כל הצעה מינית. 

ומה עם "בואי נתחתן"? האם זו הצעה מינית בכלל?

הנאשם שלח למתלוננת מסרון "אני מתגעגע" ובהמשך מסרון "בואי נתחתן". הוא לא זכר מסרון כזה אבל גם לא הכחיש. הוא הסביר כי האמירה בואי נתחתן דומה לאמירה "את גדולה" שמשמעותה היא "כל הכבוד", וזאת בצורה הומוריסטית. תוך שציין כי כחלק מהווי המשרד המתלוננת הייתה נוהגת לומר כי היא אינה נשואה. גם המתלוננת אישרה שכחלק מהווי המשרד היו מקרים בהם הנאשם השתמש במינוח "בואי נתחתן", זאת כמחמאה על פתרון מוצלח ובצורה הומוריסטית.

הטרדה מינית הגדרה המתלוננת שלחה לנאשם קובץ ובו סידור אבטחה לאישורו והוא השיב: "אני הרוס, אני תובע חברות" שבסגנונו דומה ל"בואי נתחתן", וכוונתה לומר שהמתלוננת עשתה עבודה טובה בהכנת סידור האבטחה. המתלוננת הגיבה לאמירה זו מיד "מעולה! :) אני מפיצה. 

בית הדין קבע כי המתלוננת הבינה היטב שהנאשם אינו מציע לה "חברות" אלא מחמיא לה על עבודתה הטובה.

המתלוננת הגיבה באימוג'י סמיילי

ה"סמיילי" שהוסיפה המתלוננת לתגובתה להודעות הכביכול מטרידות של הנאשם, מלמד שלא הוטרדה מאמירתו של הנאשם בטח ובטח לא "שידרה" לנאשם כי היא סולדת מאמירה זו, נהפוך הוא.

הגם שאמירות כמו אני "אני תובע חברות" "בואי נתחתן" "מתוקה" "את גדולה" ודומיהן לא הצחיקו את המתלוננת והיא חשה אי נוחות מסוימת, הן לא הגיעו בתדירותן לרמת הטרדה ודאי לא להטרדה מינית.

בית הדין: התנהגות אינה מהווה הטרדה מינית אלא אם היא, כשמה, בעלת אופי מיני. מכאן שהתנהגות לא תיחשב הטרדה מינית, גם אם היא מטרידה, אם אין לה אופי מיני או אם אין היא באה לידי ביטוי בדברים הקשורים למין. התנהגות שהיא הטרדה מינית מכוונת, במקרה הרגיל, להשיג טובת הנאה מינית: יחסי-מין, או אפילו סיפוק מיני מעצם מעשה ההטרדה, כגון סיפוק מחיבוק או חיכוך. אך לא תמיד כך.
ההצעה לא חייבת להיות בעל פה. היא יכולה להיות בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, באמצעות מחשב או בהתנהגות.

מה הכוונה הצעות חוזרות? האם ביחסי מרות בעבודה מספיקה הצעה מינית אחת?

בפסיקתו מיולי 2021 התייחס בית הדין הארצי לטענה כי למורך הוכחת הטרדה מינית, אין צורך בדרישת החזרתיות ב"הצעות חוזרות" או "התייחסויות חוזרות" כשמדובר במקרה בו מתקיימים יחסי מרות בעבודה. נקבע שטענה זו, אפילו יש בה טעם, עומדת בניגוד ללשון החוק למניעת הטרדה מינית. כי החוק בחר לסייג את הצורך של המוטרד להראות למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות. לו סבר המחוקק, כי בנסיבות של יחסי מרות בעבודה די בהצעה או בהתייחסות אחת בלבד, היה מציין זאת במפורש. אמנם ביחסי מרות בעבודה אין דרישה לאלמנט של אי הסכמה, אך הדרישה לחזרתיות בעינה עומדת.

two fingers

התייחסויות או הצעות חוזרות באירוע אחד של הטרדה מינית, אמירה חד פעמית נסלחת

"הצעות חוזרות" או "התייחסויות חוזרות" יכולות ליצור "הטרדה מינית" גם במהלך אירוע אחד ואינן חייבות להתרחש במהלך אירועים נפרדים בזמן ובמקום. "אלמנט ה"חזרה" שבהגדרה נועד להתגבר על מצב של פליטת פה חד פעמית אשר יכולה להיאמר בהיסח הדעת או אפילו מתוך כוונה. אמירה חד-פעמית בעלת אופי מיני נחשבת בעיני החוק כאירוע מקרי שיש ממנו חזרה. אמירה חד פעמית שכזו נסלחת על פי החוק ואין היא עולה כדי הטרדה מינית במובן סעיף 3(א) (3) ו-(4) לחוק.

עם זאת, אמירה חוזרת בעלת אופי מיני או סידרה של אמירות דומות בלשונן ובמטרתן – אף אם נאמרו במהלך אירוע אחד – מקיימות את ההגדרה של "הטרדה מינית" במובן החוק" (ע"ע 432/07 הנ"ל). הנה כי כן, גם כאשר מדובר במסגרת של יחסי מרות בעבודה, לא ניתן לוותר באופן גורף על דרישת החזרתיות, ומנגד בהחלט ניתן להסתפק בדרישה זו כאשר היא מתקיימת במהלך אירוע אחד, כפי שנראה שאכן כך הם הדברים בענייננו אנו.

"הראה למציע שאינו מעוניין". איך הראה?

אותו סירוב יכול להיות גם באמצעות צד גימל, בכתב או בעל פה. ואם לעובד/ת חשד שההצעות ישובו, כדאי שתהיה הוכחה לסירוב או להבעת חוסר העניין כדי להוכיח הטרדה מינית. נדרשת התנהגות אקטיבית, אחרת יכלה להשתמע מהנסיבות הסכמה. בית המשפט העליון: לא תמיד נדרשת התנגדות אקטיבית להצעה מינית. אפשר ללמוד על ההתנגדות מהנסיבות, גם שתיקה רועמת יכולה לבטא חוסר הסכמה.

ומה אם העובדת שתקה? קפאה? חשה אי נוחות? חייכה ממבוכה?

כאן החוק למניעת הטרדה מינית קובע כאמור כי אם מנהל בעבודה מציע לעובדת הכפופה לו הצעה בעל אופי מיני, אין צורך שהעובדת תסרב להצעתו, על מנת שהצעתו הבאה, שהיא כבר הצעה חוזרת, תיחשב להטרדה מינית.

הטרדה מינית הסכמה
מה זה אי הסכמה להצעה מינית? גם שתיקה?

החריג לכלל שצריך להראות סירוב: ביחסי מרות בעבודה

במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול מרות ביחסי העבודה לא צריך להראות סירוב לפי לשונו של החוק למניעת הטרדה מינית. זה לשונו של החריג לכלל:  "הצעות או התייחסויות..המופנות לעובדת במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול מרות ביחסי העבודה – גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות".

מקום בו מדובר בהצעות בעלות תוכן מיני במסגרת יחסי עבודה, תוך ניצול מרות ביחסי העבודה, ייחשבו ההצעות כהטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן. 

ומה קורה עם חיזור מצד חבר לעבודה, לא בוס?

כאשר חבר לעבודה, עמית, חבר לעבודה מציע הצעה מינית, אז אם אין מדובר בבוס או בקשרי מרות עקיפים אחרים, יש להראות סירוב ברור להצעה זו על מנת שהצעה נוספת תיחשב להטרדה מינית.

העובדת מסכימה להצעה מינית. האם עדיין זו הטרדה מינית ולא חיזור?

בהטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה, תוך ניצול מרות, אין צורך לפי חוק הטרדה מינית להראות סירוב של המוטרד להצעה המינית. בית הדין הארצי הסביר זאת בכך שמטבע הדברים עובד במקום עבודה תלוי כלכלית ומקצועית בבעל המרות והתלות הזו תרתיע אותו מלבטא התנגדות להצעות מיניות. הפסיקה רואה בהסכמה זו כהסכמה לא חופשית.

אז כל רומן עם בוס או בוסית בעבודה זה ניצול יחסי מרות והטרדה מינית?

אם תוכיח מתלוננת קשר בהסכמה עם בעל מרות, הנטל להפריך את קיומה של הטרדה מינית של ניצול מרות יועבר לכתפי המטריד, הוא המנהל בעל המרות. ראו כאן איך מנהל יכול לסתור טענה לניצול יחסי מרות.

ניצול יחסי מרות
רומן עם הבוס זו הטרדה מינית?

הצעה "מנומסת", לא בוטה, לקשר מיני – חיזור או הטרדה מינית?

במקרה שנדון בבית הדין לעבודה נקבע כי המנהל ניסח את הצעתו המינית לא באופן בוטה, אלא הדברים נאמרו בצורה מנומסת יותר, בלשון "אני רוצה שתהיי חברה שלי". נוסח כזה יכול להשתמע לשני פנים. לפרשנות המילים יש להוסיף את התנהגות הצדדים, הנסיבות ואף את ההתייחסות למגזר אליו משתייכים שני הצדדים ואופיו.

הדברים לא נאמרו באופן שניתן לפרשו כהצעה תמימה לחברות אפלטונית וידידות שבין שני חברים לעבודה. עובדה שהעובדת אמרה שהיא מעוניינת ביחסי ידידות עימו כאח, וסירבה באופן עיקש לחיזוריו. העובדה שההצעה הייתה בלשון מנומסת ולא בוטה, אין בה כדי להפחית מחומרת המעשה ומהגדרתו כהטרדה מינית.

הטרדה מינית תלוית תרבות

המנהל טען להגנתו שהוא משתייך למשפחה ולכפר שנחשבים לשמרנים. אם כך, לשון "חברות" יכולה בקונוטציה או בחברה מסוימת לבטא כוונה ליצור קשר אישי-אינטימי. יתכן שבמגזרים ובתרבויות מסוימות, כמו המגזר הערבי אליו משתייכים הצדדים, הצעה מסוג כזה יש ותיעשה בלשון יותר מעודנת מהמקובל כיום. בית הדין קבע כי זה מסוג ההטרדות המיניות הקלות, לא מדובר במקרה חמור של הטרדה מינית – מה שמשליך על הפיצוי הכספי.