דיני עבודה · הטרדה מינית · אפליה · יותר מ-25 שנות ניסיון

חיפוש
עו"ד מיה צחור

דיני עבודה · הטרדה מינית · אפליה · יותר מ-25 שנות ותק. אודות

חיזור או הטרדה מינית: על הצעות מיניות חוזרות

חיזור או הטרדה מינית

תוכן עניינים

צריך שיהיו שתי הצעות מיניות וביניהן סירוב על מנת שההתנהגות תיחשב הטרדה מינית. אמירה מינית חד פעמית נסלחת בחוק השאלה אם הצעה בעלת אופי מיני היא הטרדה מינית – המבחן אובייקטיבי, לא מה מרגישה המתלוננת. מחמאה, שיחה על מין, מגע גופני, ואפילו חיבוק ונשיקה, לא בהכרח הן "הצעות חוזורות בעלות אופי מיני" הנחשבות להטרדה מינית.

כך מנוסחת ההגדרה של "הצעות חוזרות" בחוק למניעת הטרדה מינית

ההבדל העיקרי בין חיזור לבין הטרדה מינית
ההבדל בין חיזור לבין הטרדה מינית

כדי שהצעות מיניות ייחשבו להטרדה מינית צריכות להיות לפחות שתי הצעות. בנוסף המוטרדת צריכה להראות שהיא לא מעוניינת. ואז באה ההצעה השנייה ויכולה להיחשב להטרדה מינית. התנאי שצריך סירוב להצעה מחדד את האבחנה בין חיזור לגיטימי לבין הטרדה מינית. אלמנט החזרה חשוב כי אחרי הצעה  מינית אחת, למציע יש "תחנת יציאה", הזדמנות שלא ליפול בהגדרת הטרדה מינית.  החוק "סולח" לפליטת פה חד פעמית, שאומרים בלי לשים לב, או אפילו מתוך כוונה. לפי החוק זה אירוע מקרי שיש ממנו חזרה. בפעם השניה זו כבר הטרדה מינית, ולא חייבים שזה יהיה באירוע נפרד בזמן ומקום.

מה הכוונה הצעות חוזרות? האם ביחסי מרות בעבודה מספיקה הצעה מינית אחת?

הדרישה שיהיו שתי הצעות נועדה להתגבר על מצב של אמירה מקרית. אחרי אמירה מינית אחת החוק למניעת הטרדה מינית לא נכנס לפעולה. מתי כן?  אחרי שהעובדת סירבה להצעה המינית, הביעה התנגדות, אם תבוא עוד הצעה מינית – הנה מגיע החוק. "הצעות חוזרות"  יכולות ליצור "הטרדה מינית" גם במהלך אירוע אחד ואינן חייבות להתרחש במהלך אירועים נפרדים בזמן ובמקום. 

האם ביחסי מרות מספיקה הצעה אחת מינית אחת לצורך הגדרה של הטרדה מינית?

ביחסי מרות החוק מוותר על הדרישה להביע סירוב על מנת שההצעה המינית השנייה תהיה הטרדה מינית. מנהל מציע הצעה מינית לעובדת חדשה עולה מרוסיה, והיא מרוב עלבון הולכת הביתה. האם זו הטרדה מינית? בית הדין לעבודה פסק כי ביחסי מרות אין ויתור על דרישת החזרתיות. כי לשון החוק ברורה: המחוקק בחר לסייג את הצורך של המוטרד להראות סירוב. לו ביקש החוק לסייג גם שלא צריך שתי הצעות ביחסי מרות, כדי שההתנהגות תוגדר הטרדה מינית, היה עושה זאת במפורש.

ביחסי מרות בעבודה אין דרישה לאלמנט של אי הסכמה, אך התנאי של חזרתיות קיימת.

מה זו הצעה "בעלת אופי מיני"? 

על ההצעה להיות בעל תוכן מיני. מתי זו הצעה בעלת תוכן מיני ומתי לא, מתי הטרדה מינית ומתי חיזור לגיטימי. באה לקפה? רוצה בירה? רוצה לראות איתי קונצרט? נרד היום יחד לארוחת צהריים? אלו למשל הצעות שאינן בעלות תוכן מיני. כאשר בוחנים מהי הטרדה מינית אסורה, צריך לבדוק את העניין בהקשר הספציפי של הנסיבות, ויכול להיות שנגיע למסקנה שגם הצעות שנשמעות תמימות באופיין, ההקשר שלהן מיני.

לפי הפסיקה, לא כל קשר בין שני המינים נושא אופי מיני: מחמאה, שיחה על נושא מיני, מגע גופני, ואפילו חיבוק או נשיקה, לא בהכרח יש להם אופי מיני. הכול תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים ובנסיבות.

פוסטים על יחסי מרות/ עו"ד מיה צחור

מבחן אובייקטיבי אם זו ההצעה היא הטרדה מינית או חיזור לגיטימי

חלק מההתנהגויות הקשורות בהצעות מיניות עשויות להיחשב לחיזור לגיטימי ולכן כמותרות ואף לרצויות אך רק כאשר הן נעשות בהסכמה ובהקשרים המתאימים. משום כך, לעתים קשה למתוח את הקו בין חיזור לבין הטרדה מינית. בפסיקה נקבע כי השאלה אם התנהגות מהווה הטרדה מינית פסולה חייבת תמיד להיבחן על פי ההקשר שבו בוצעו המעשים, טיב היחסים בין הצדדים ומכלול נסיבות העניין בכל מקרה לגופו".

ההצעה לא חייבת להיות בעל פה. היא יכולה להיות בכתב, בעל פה, דרך מחשב או בהתנהגות.

 לשאלה אם זו הצעה היא בעלת אופי מיני – המבחן אובייקטיבי, לא מה מרגישה המתלוננת. מעשה שנראה הטרדה מינית לאדם אחד, לא בהכרח ייראה הטרדה מינית לאדם אחר. לפי בית המשפט העליון, להטרדה מינית יש היבט סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם, המטריד והמוטרד נוטים לראות אותו מעשה בעיניים שונות. אין לבחון האם מעשה מסוים עולה כדי הטרדה מינית על בסיס ראייה סובייקטיבית, העובדה שהמטריד לא התכוון להטריד, אין בה כדי להכריע. כך גם העובדה שהצד השני נפגע ראה את עצמו מוטרד, לא מכריעה. המבחן הוא אובייקטיבי.

"מתגעגע", "מתוקה", "את גדולה", חיזור או הטרדה מינית?

בפסק הדין שדן בשאלה האם אמירותיו של מנהל כלפי מזכירתו מהוות הצעות בעלות אופי מיני נבחנו התבטאויותיו של מנהל שכתב למזכירתו במסרונים את הדברים הבאים: "שוב תודה, מתגעגע". "תודה מתוקה", את גדולה". בית המשפט שקבע שבמסרונים לא טמונה כל "הצעה".

הטרדות מיניות מילוליות

המתלוננת הסבירה שלא הביעה התנגדות כי לא רצתה להתעמת וחששה מפיטורים. הנאשם הסביר כי כוונתו הייתה להביע את געגועיו "למשרד, לעבודה, לחברים". ובאשר לאמירה כגון מתוקה הסביר הנאשם כי בדרך כלל הוא אומר "יקירה" ולא "מתוקה"  ושלעיתים רחוקות אמר "מתוקה".

בית המשפט קבע כי אין מדובר באמירות בעלות אופי מיני, לא במפורש ולא במשתמע, לאורה של מערכת היחסים בין השניים. גם במסרון שכתב הנאשם, "את גדולה", אין בו כל הצעה מינית. 

ומה עם "בואי נתחתן"? "האם זו הצעה מינית בכלל?

הנאשם שלח למתלוננת מסרון "אני מתגעגע" ובהמשך מסרון "בואי נתחתן". הוא לא זכר מסרון כזה אבל גם לא הכחיש. הוא הסביר כי האמירה בואי נתחתן דומה לאמירה "את גדולה" שמשמעותה היא "כל הכבוד", וזאת בצורה הומוריסטית. תוך שציין כי כחלק מהווי המשרד המתלוננת הייתה נוהגת לומר כי היא אינה נשואה. גם המתלוננת אישרה שכחלק מהווי המשרד היו מקרים בהם הנאשם השתמש במינוח "בואי נתחתן", זאת כמחמאה על פתרון מוצלח ובצורה הומוריסטית.

הטרדה מינית הגדרה

המתלוננת שלחה לנאשם קובץ ובו סידור אבטחה לאישורו והוא השיב: "אני הרוס, אני תובע חברות" שבסגנונו דומה ל"בואי נתחתן", וכוונתה לומר שהמתלוננת עשתה עבודה טובה. המתלוננת הגיבה לאמירה זו מיד "מעולה! 🙂 אני מפיצה. בית הדין קבע כי המתלוננת הבינה היטב שהנאשם אינו מציע לה "חברות" אלא מחמיא לה על עבודתה הטובה.

נגיעה וליטוף בברך היא הצעה בעלת אופי מיני ולכן הטרדה מינית

 נגיעה בירך של העובדת תוך ניסיון ללטפה במהלך נסיעה משותפת, מקיימת את יסודות סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, שכן מדובר ב"הצעה" "בעלת אופי מיני". 

המתלוננת הגיבה באימוג'י סמיילי

ה"סמיילי" שהוסיפה המתלוננת לתגובתה להודעות הכביכול מטרידות של הנאשם, מלמד שלא הוטרדה מאמירתו של הנאשם בטח ובטח לא "שידרה" לנאשם כי היא סולדת מאמירה זו, נהפוך הוא.

בית הדין: הגם שאמירות כמו אני "אני תובע חברות" "בואי נתחתן" "מתוקה" "את גדולה" ודומיהן לא הצחיקו את המתלוננת והיא חשה אי נוחות מסוימת, הן לא הגיעו בתדירותן לרמת הטרדה ודאי לא להטרדה מינית. התנהגות אינה מהווה הטרדה מינית אלא אם היא, כשמה, בעלת אופי מיני. מכאן שהתנהגות לא תיחשב הטרדה מינית, גם אם היא מטרידה, אם אין לה אופי מיני או אם אין היא באה לידי ביטוי בדברים הקשורים למין. התנהגות שהיא הטרדה מינית מכוונת, במקרה הרגיל, להשיג טובת הנאה מינית: יחסי-מין, או אפילו סיפוק מיני מעצם מעשה ההטרדה, כגון סיפוק מחיבוק או חיכוך. אך לא תמיד כך.

"הראה למציע שאינו מעוניין". איך הראה?

סירוב יכול להיות גם באמצעות צד גימל, בכתב או בעל פה. ואם לעובד/ת חשד שההצעות ישובו, כדאי שתהיה הוכחה לסירוב או להבעת חוסר העניין כדי להוכיח הטרדה מינית. צריך התנהגות אקטיבית וברורה של התנגדות להצעה המינית, אחרת יכלה להשתמע מהנסיבות הסכמה.

ומה אם העובדת שתקה? קפאה? חשה אי נוחות? חייכה ממבוכה?

בית המשפט העליון: גם שתיקה רועמת יכולה לבטא חוסר הסכמה

הטרדה מינית הסכמה

החריג לכלל שצריך להראות סירוב: ביחסי מרות בעבודה

אם מנהל בעבודה מציע לעובדת הכפופה לו הצעה בעל תאופי מיני, אין צורך שהעובדת תסרב להצעתו, על מנת שהצעתו הבאה, שהיא כבר הצעה חוזרת, תיחשב להטרדה מינית.

העובדת מסכימה להצעה מינית. האם עדיין זו הטרדה מינית ולא חיזור?

בהטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה, תוך ניצול מרות, אין צורך לפי חוק הטרדה מינית להראות סירוב של המוטרד להצעה המינית. בית הדין הארצי הסביר זאת בכך שמטבע הדברים עובד במקום עבודה תלוי כלכלית ומקצועית בבעל המרות והתלות הזו תרתיע אותו מלבטא התנגדות להצעות מיניות. הפסיקה רואה בהסכמה זו כהסכמה לא חופשית.

אז כל רומן עם בוס או בוסית בעבודה זה ניצול יחסי מרות והטרדה מינית?

אם תוכיח מתלוננת קשר בהסכמה עם בעל מרות, הנטל להפריך את קיומה של הטרדה מינית של ניצול מרות יועבר לכתפי המנהל, הוא המנהל בעל המרות. ראו כאן איך מנהל יכול לסתור טענה לניצול יחסי מרות.

הצעה "מנומסת", לא בוטה, לקשר מיני – חיזור או הטרדה מינית?

המנהל ניסח את הצעתו המינית לא באופן בוטה, אלא הדברים נאמרו בצורה מנומסת יותר, בלשון "אני רוצה שתהיי חברה שלי". נוסח כזה יכול להשתמע לשני פנים. לפרשנות המילים יש להוסיף את התנהגות הצדדים, הנסיבות ואף את ההתייחסות למגזר אליו משתייכים שני הצדדים ואופיו.

הדברים לא נאמרו באופן שניתן לפרשו כהצעה תמימה לחברות אפלטונית וידידות שבין שני חברים לעבודה. עובדה שהעובדת אמרה שהיא מעוניינת ביחסי ידידות עימו כאח, וסירבה באופן עיקש לחיזוריו. העובדה שההצעה הייתה בלשון מנומסת ולא בוטה, אין בה כדי להפחית מחומרת המעשה ומהגדרתו כהטרדה מינית.

הטרדה מינית תלוית תרבות

המנהל טען להגנתו שהוא משתייך למשפחה ולכפר שנחשבים לשמרנים. אם כך, לשון "חברות" יכולה בקונוטציה או בחברה מסוימת לבטא כוונה ליצור קשר אישי-אינטימי. יתכן שבמגזרים ובתרבויות מסוימות, כמו המגזר הערבי אליו משתייכים הצדדים, הצעה מסוג כזה יש ותיעשה בלשון יותר מעודנת מהמקובל כיום. בית הדין קבע כי זה מסוג ההטרדות המיניות הקלות, לא מדובר במקרה חמור של הטרדה מינית – מה שמשליך על הפיצוי הכספי.

ניצול יחסי מרות

הצעה מינית מגונה

מנהל מסעדה הורשע בהטרדה מינית עת הציע למלצרית שעבדה אצלו את ההצעה המגונה במילים הבאות: "מה היה קורה אם מישהו היה רוצה לעזור לך לתת כסף כל הזמן… את יודעת יש לי בניין דירות את יכולה לגור שם. בתמורה אני אבוא אלייך פעם, פעמיים בשבוע, להתנסויות חדשות וכיף.. אני מקווה שהדברים האלה נשארים בינינו".

העובדת נוהגת לדבר על מין, זו  כמו הסכמה להצעות מיניות?

להגנתו טען המנהל: המתלוננת היתה מינית מאד ופרובוקטיבית בענייני מין ומדברת גסויות. "עושה כל מיני תנועות עם הגוף שלה ודברים שרוצה להחצין. אוהבת לדבר כל הזמן על מין". בית המשפט: אפילו נכון הדבר שהמתלוננת לא הפסיקה לדבר על מין, ואף לשתף את חבריה – אין בדיבורים אלה כדי לאותת לנאשם, כי הייתה מעוניינת בהצעות מיניות או בהתייסחויות מיניות כלפיה.

הנתבע: לעובדת יש היסטוריית נגיעות, היא פלרטטנית, פתיינית, נדבקת ומתחככת

טענת ההגנה של רופא שיניים שנתבע על הטרדה מינית – העובדת, מנהלת המרפאה, התנהגה באופן מיני משוחרר, יש לה "היסטוריית נגיעות". עובדים במרפאה העידו לטובת הרופא כי העובדת תמיד התנהגה בצורה "משוחררת" עם הרופא והתנהגותה היא שהגיעה לכדי הטרדה של הרופא (ואולי אף הטרדה מינית), גבר נשוי אשר רעייתו עובדת באותה מרפאה. 

הרופא ייחס לעובדת התנהגויות חוזרות היוזמות עמו מגע פיסי תוך הפניה לשעות מוגדרות בסרטוני המצלמות שצפייה בהן מעלה, לטענתו, כי – העובדת אחזה בזרועו, נשענה עליו, התחככה עמו, קנטרה אותו, השפריצה עליו מים, ניסתה ללטפו ולצבוט אותו, נתנה לו צ'אפחות עם שקית או מכשור רפואי.

מתירנות מינית

עובדת אחרת: התובעת מפלרטטת ועושה עיניים לגברים

עובדת המשמשת סייעת בנתבעת העידה מטעם הנתבעים כי העובדת הייתה "מפלרטטת בלי סוף עם .., תוך שימוש בשפה גסה ובוטה" בנוכחות הרופא ועובדים נוספים. ייחוס אמירות כגון "כמה היא חמה במיטה, וכמה היא יודעת לתפוס גבר"; "היא גם דאגה לעדכן את כולנו כי היא במחזור, כי החזה שלה בגלל זה גדל וכואב" …"ושאחותה עשתה הלילה סקס לראשונה". ותוך "נגיעות קלות", "השפרצת מים" ו"משחקים אחרים מסוג זה", וכי אף עובדת לא התנהגה באופן חריג כמו העובדת. וכך העידה עובדת אחרת:

"מה שהיה לי מוזר במיוחד הוא שדווקא האשה הוולגרית הזו שלא היססה לגעת ברופא שוב ושוב מול כולם, שלא היססה לדבר על מין מול כולם על כל המבוכה שהדבר יצר, דווקא היא האשימה את הרופא בהטרדה מינית כשבעצם בעשרות מקרים שאני הייתי עדה אליהן הייתה זו היא שיזמה מגע, והיא יזמה פלירטוט עם הרופא עם המגע או בלעדיו".
"לאורך כל תקופת היכרותי עם .. היא התנהלה באופן פלרטטני עם גברים במקומות בהם עבדה, דיברה על נושאים מיניים עם גברים, נוהגת לספר בדיחות בעלות אופי מיני. דיבורה היה פלרטטני והיא הייתה 'עושה עיניים' לגברים".

בית הדין: הנתבע לא התמודד עם טענות העובדת אלא רק ייחס לה מתירנות מינית

בית הדין צפה בסרטונים שהראו כי העובדת אחזה בידו של הנתבע, נשענה עליו, טפחה בגבו עם שקית, דחפה מכשיר רפואי לבטנו, התיזה עליו מטהר אוויר ונגעה בו בהזדמנויות שונות במהלך העבודה. בית הדין האמין לעובדת כי התנהגותה נעשתה בדרך של הלצה.

התנהגות "מתירנית" או "משוחררת" אינה יכולה להוות צידוק או הגנה לטענה בדבר הטרדה מינית

קו ההגנה של הנתבעים מתאפיין בכך שבמקום להתמודד עם טענות העובדת ולמסור גרסה עובדתית ברורה, הם השקיעו את רוב מרצם בהבאת עדים וראיות בניסיון להוכיח כי העובדת התנהגה בצורה "משוחררת", "מתירנית" ו"מפלרטטת" עם הנתבע, בעוד שלעובדה זו אין השלכה על השאלה שאנו צריכים להכריע בה, והיא האם הנתבע הטריד מינית את העובדת אם לאו.

התנהגות "מתירנית" או "משוחררת" אינה יכולה להוות צידוק או הגנה לטענה בדבר הטרדה מינית, לפיכך כל טענות הנתבעים בעניין "היסטוריית הנגיעות" של העובדת בנתבע אינה רלוונטית. מעבר לכך, הנתבע אישר בעדותו בבית הדין כי בזמן אמת לא ייחס לנגיעות של העובדת כל כוונה מינית.

מתירנות מינית עשויה להיות מושא לדיון מוסרי וחברתי, אך במסגרת הליך משפטי, נורמה של מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין. טענת הנתבע לפיה למעשה הנגיעה בברך לא לווה כל "אזכור מילולי" או "מעשה אקטיבי" מצידו אינה רלוונטית לשאלה, אם המעשה של הנגיעה בברך, כשלעצמו, בנסיבות שבהן הוא נעשה, מהווה הטרדה מינית.

טענת הנתבע בתצהירו לפיה העובדת אך טוענת כי הוא נגע בה "באופן אגבי" אינה נכונה ולטעמנו יש בה ניסיון "לגמד" את האירועים שתוארו על ידי העובדת. הנתבע אישר לראשונה במסגרת עדותו בבית הדין כי הוא נגע בירך של העובדת במהלך הנסיעה, אך טען כי הנגיעה היתה מסוג של "צ'אפחה". כנשאל הנתבע מדוע הוא נתן (לשיטתו) "צ'אפחה" לעובדת, השיב הנתבע: "מהתנהגות הקבועה החברתית שלה שתועדה קודם במצלמות".

משהנתבע שינה את גרסתו ואישר מקצת גרסת העובדת, החלטנו להעדיף את גרסתה של העובדת לפיה הנתבע נגע לה בירך במהלך נסיעתם המשותפת וניסה ללטפה. העובדת העידה בבית הדין כי בשונה מהנגיעות ההדדיות שנצפו בסרטונים, הנגיעה של הנתבע בירך שלה הייתה מינית: "ההבדל מאוד ברור. כשהיינו בדרך, באוטו, המישוש היה מישוש מיני. ועובדה, שהערתי לו…".

פוסטים נוספים בנושא

עורכת דין הטרדה מינית בעבודה

עורך דין הטרדה מינית בעבודה

אני עורכת דין מתמחה בהטרדה מינית בעבודה, בעלת ניסיון של יותר מ-25 שנה בדיני עבודה, אפליה בעבודה, הטרדה מינית בעבודה. הובלתי תיקים עקרוניים בבתי הדין לעבודה בעניין הטרדה מינית בעבודה..

לקריאה »
הטרדה מינית מילולית

דוגמאות להטרדה מינית מילולית

כשאני כותבת מכתב למעסיק שמנהל הטריד עובדת שלו מינית, כי אמר לה בנוכחות אחרים שהיא מזכירה לו את המקצוע העתיק בעולם, אני נתקלת בהפתעה גמורה. זה אולי ניבול פה,אבל מה פתאום הטרדה מינית

לקריאה »
עו"ד הטרדה מינית בעבודה

כותבת האתר עו"ד מיה צחור.

תוכלו לקרוא עליי בדף אודות. אם אתם מעוניינים לקבוע ייעוץ משפטי אישי המתאים למקרה שלכם, תשאירו פרטים בטופס יצירת קשר, או בוואטסאפ, ואחזור אליכם לתאם.