הטרדה מינית בעבודה מה אפשר לעשות

• להגיש תלונה על הטרדה מינית למעסיק, נגד המטריד
• להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית נגד המעסיק
• לתבוע עובד אחר על הטרדה מינית
• להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית נגד המטריד
• לתבוע חזרה לעבודה
• תביעה כספית או תלונה במשטרה? (אפשר גם וגם)
• פסק דין: במקרים חמורים של הטרדה מינית צריך להתלונן
• ופסק דין אחר: אי פנייה למשטרה בגין הטרדה מינית אינה גורעת מאמינות המתלוננת
• מידת ההוכחה הנחוצה במשפט אזרחי על הטרדה מינית בעבודה

חמש אפשרויות עומדות בפני נפגעי הטרדה מינית במקום העבודה וזכותם לממש את כל האפשרויות, כלומר אפשר גם וגם: תלונה על הטרדה מינית אצל המעסיק מקום העבודה, תלונה במשטרה, תביעה לפיצוי כספי על הטרדה מינית, נגד המטריד ו/או נגד מקום העבודה, תביעה לצו נגד התנכלות למשל תביעה לחזור לעבודה. בעמוד זה אני מפרטת את האפשרויות של נפגעת הטרדה מינית ומשמעותן. מומלץ ללכת לייעוץ משפטי כדי לבחור את האפשרות המתאימה לנסיבות ההטרדה המינית לרצון ולצרכים של העובד/ת.

קשת האפשרויות שנתן המחוקק בידי נפגעי ההטרדה המינית נועדה לעודדם לעמוד על זכויותיהם. וכך לבחור את ערוץ הפעולה שאינו מרתיע ומאיים ומתאים לרצון ולצרכים.

להגיש תלונה על הטרדה מינית למעסיק, נגד המטריד

העובדת זכאית להתלונן בפני המעסיק על ההטרדה המינית, או ההתנכלות, ולדרוש ממנו לקיים בירור הוגן ורציני על ההטרדה המינית או להעמיד את העובד לדין משמעתי. על המעסיק לקיים, ללא דיחוי, בירור של התלונה על ההטרדה המינית. על המעסיק להגן על המתלוננת, במהלך בירור תלונתה על הטרדה מינית, מפני התנכלות כתוצאה מהגשת התלונה על הטרדה מינית ולהרחיק את המטריד מן המתלוננת. אם מצא המעסיק כי אכן היתה הטרדה מינית, עליו לנקוט צעדים להפסיק את ההטרדה המינית ולהגן על המתלוננת.

החוק למניעת הטרדה מינית אכן מחייב את המעסיק לספק רשת הגנה לנשים המתלוננות על הטרדה מינית במקום העבודה. בפועל, נשים רבות המתלוננות על הטרדה מינית מתאכזבות, בלשון המעטה, מיחסו של המעסיק. מעסיקים רבים נותנים גב למטריד, או נוקטים גישה סלחנית כלפי התנהגותו ולא רואים בה הטרדה מינית למרות מה שכתוב בחוק למניעת הטרדה מינית. אסור לשכוח שהמטריד הוא בדרך כלל בכיר בארגון ונחיצותו רבה יותר מאשר העובד/ת המתלוננ/ת נגדו על הטרדה מינית. 

ואולם, בשנים האחרונות מאז ימי ה-Me Too אני רואה גם גישה לא עניינית ולא מידתית כלפי תלונות על הטרדה מינית, שאין בה הגינות ויחס מכבד לצד שנגדו התלוננו.

להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית נגד המעסיק

מעסיק שלא נקט אמצעים לצורך מניעת הטרדה וטיפול יעיל בה, לרבות תיקון הפגיעה עקב ההטרדה המינית ו/או ההתנכלות – יהיה אחראי להטרדה מינית או להתנכלות שביצע עובד שלו או ממונה מטעמו במסגרת יחסי העבודה, וניתן לתבוע את המעביד בתביעה אזרחית בשל כך.

חובות המעסיק בקשר להטרדה מינית הם בין היתר, למנוע את ההטרדה המינית, לטפל ביעילות ובמהירות במקרים של הטרדה מינית, למנות אחראית הממונה על בירור תלונות על הטרדה מינית, לתלות תקנון הטרדה מינית ובו שם האחראית לבירור תלונות על הטרדה מינית, לקבוע דרך יעילה להגשת תלונות על הטרדה מינית, למלא את כל חובותיו מכוח תקנות למניעת הטרדה מינית.

לתבוע עובד אחר על הטרדה מינית

בתביעה שהיגשתי נגד מעסיק ציבורי על היעדר בירור תלונת עובד על הטרדה מינית, חייב בית הדין לעבודה את העובד להגיש תביעה גם נגד העובדת שהטרידה אותו. וזאת בניגוד למגמת המחוקק לאפשר בחירה של ההליך, לצורך העצמת הנפגע/ת. ראו כאן את פסק הדין, הביקורת ואת המיוחד בתביעות גברים על הטרדה מינית בעבודה.

להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית נגד המטריד

הנפגע יכול להגיש תביעה על הטרדה מינית והתנכלות בבית הדין לעבודה נגד המטריד או המתנכל בעצמו, וגם נגד מקום העבודה. אפשר לתבוע 120,000 ש”ח, ללא הוכחת נזק על עצם ההטרדה המינית. לתביעה על הטרדה מינית אפשר להוסיף פיצוי על נזקים כמו הפסד השתכרות, נזק נפשי וכיו”ב. 

לתבוע חזרה לעבודה

עובד/ת שפוטר/ה עקב הטרדה מינית או התנכלות, רשאי/ת לדרוש מהמעסיק להחזירם לעבודה או למנוע את הפיטורים, ואם מקום העבודה לא עשה כן – לבקש בבית הדין לעבודה צו מניעה נגד הפיטורים. בתיק שייצגתי עובד שנגדו הוגשה תלונה על הטרדה מינית, בית הדין הורה להחזיר את העובד לעבודה אחרי שפסק כי נימוק “המוגנות מפני הטרדה מינית” היה תירוץ של מנכ”ל הטלוויזיה החינוכית להעביר אותו מתפקידו. במילים אחרות השתמשו בערך החשוב של מניעת הטרדה מינית משיקולים ציניים.

תביעה כספית או תלונה במשטרה? (אפשר גם וגם)

מניסיון, אני חושבת שתביעה כספית בדרך כלל, עדיפה מתלונה במשטרה. ההחלטה תלויה כמובן בנסיבותיו של כל מקרה ומומלץ לגשת לייעוץ משפטי לפני שנוקטים בפעולה כלשהי. על תביעה כספית על הטרדה מינית לעומת תלונה במשטרה תוכלו לקרוא כאן. באופן כללי אפשר לנקוט בשני ההליכים גם יחד: גם להגיש תלונה במשטרה על הטרדה מינית וגם להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית.

פסק דין: במקרים חמורים של הטרדה מינית צריך להתלונן

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לא די בכך שתובעת בגין הטרדה מינית תטען במסגרת ההליך האזרחי כי נאנסה או כי בוצע בה מעשה סדום בנסיבות חמורות. במקרה של תקיפה פיזית חמורה, ובמיוחד כאשר היא חוזרת על עצמה מספר פעמים, יש לצפות כי העובדת תפנה למשטרה או לפחות לממונה על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה.

לפי פסק הדין, אינטרס חברתי מובהק הינו למגר תופעות חמורות מעין אלו, ולעודד נפגעות תקיפה מינית להגיש תלונה למשטרה, על מנת שניתן יהיה להעמיד את העבריינים לדין, ולהושיבם מאחורי סורג ובריח למשך שנים ארוכות.

קיראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:

• הטרדה מינית: תביעה כספית או משטרה
• אילו ראיות צריך בתביעת הטרדה מינית
• מילים שלא מנסות לגעת: על הטרדה מינית מילולית

לעומת זאת, מקום בו אישה טוענת בהליך אזרחי של הטרדה מינית, כי היא נפלה קורבן למעשי אלימות קשים כמו אונס ומעשה סדום, ומנגד אין היא מגישה תלונה משטרה, עלול להעלות ספקות באשר לגרסתה העובדתית בדבר ההטרדה המינית ולעמוד לחובתה. זו הפעם הראשונה שבית הדין משמיע דברים כאלה כי אי פנייה למשטרה פוגמת באמינות.

ופסק דין אחר: אי פנייה למשטרה בגין הטרדה מינית אינה גורעת מאמינות המתלוננת

בפסק הדין פלונית מיום 26 במרס 2008 נקבע כי אם היתה המערערת מגישה תלונה במשטרה, יכול היה הדבר להוות אינדיקציה לכך שהמעשים שנעשו לה היו בניגוד לרצונה, אולם אין מדובר בדרישה הכרחית הגורעת ממהימנותה לגבי גרסתה על ההטרדה המינית, גם אם לא הגישה תלונתה.

מידת ההוכחה הנחוצה במשפט אזרחי על הטרדה מינית בעבודה

הוכחת הטרדה מינית בהליך אזרחי פסק דין של בית הדין הארצי (9.11.02) קבע כי מידת ההוכחה הדרושה כדי להוכיח הטרדה מינית מקום העבודה היא כהוכחה הדרושה בהליך אזרחי רגיל. בכך דחה בית הדין הארצי את קביעתו של בית הדין האזורי כאילו נחוצה רמת הוכחה מוגברת בתביעות הטרדה מינית בעבודה. ראו כאן על ראיות בתביעת הטרדה מינית.