האם יש חיסיון על מידע שנמסר לאחראית בבירור הטרדה מינית

במקום העבודה יש בירור על הטרדה מינית בעבודה, נניח יש שמועה שהמנהל שלך מנהל יחסים עם עובדת אחרת. או שיש תלונה של אחד העובדים על הטרדה מינית מצידו של מנהל, ואותו מתלונן מספר בבירור לאחראית על הטרדות מיניות, שאתם שמעתם על כך ויכולים להעיד לפחות על הדיבור הגס של אותו מנהל.

מטבע הדברים זו לא סיטואציה נעימה להיקרא למסור עדות בפני ממונה בתלונה שאינך מעורבים בה, ומה אם אותו מנהל ראה אחר כך מה העדתם.

ונניח, כמו במקרה שנדון בפסיקה, מתלוננת על הטרדה מינית במקום העבודה מגישה תביעה כספית נגד מקום העבודה ונגד המטריד ומסתמכת בתביעתה על דוח סיכום והמלצות שחיברה הממונה בבירור ההטרדה המינית. במסגרת התביעה עתרו הצדדים לגילוי כל מסמכי הממונה, כולל תוכן עדויות של עובדים אחרים. הבקשה לגילוי מסמכים יכולה להיות מצד כל אחד מהצדדים לדיון, למשל כאשר רוצים לטעון כנגד הדוח.

מה הטעם שעומד מאחורי החובה של האחראית לדיסקרטיות

לעניין החובה של האחראית לשמור על דיסקרטיות בהליך הבירור קובעות התקנות למניעת הטרדה מינית כך: “בירור תלונה ייעשה תוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון ועדים אחרים, ובין היתר, לא יגלה אחראי מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה אלא אם כן הוא חייב לעשות כן לשם הבירור עצמו או על פי דין”.

הצורך להבטיח בירור יעיל של תלונות על הטרדה מינית, כחלק מההתמודדות הכוללת עם תופעת ההטרדה המינית, מהווה שיקול כבד משקל המצדיק החלת חיסיון על מידע שנמסר במהלך בירור תלונות על הטרדה מינית. זאת כחלק מהניסיון לצמצם את תופעת ההטרדה המינית.

מדובר בחיסיון יחסי שיצרה הפסיקה ולכן הטלת החיסיון אינה מונעת לחלוטין גילוי מידע מהליך הבירור, אם ייקבע שייקבע שהצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מהעניין שיש לא לגלותה.

צריך טעמים בעלי משקל משמעותי להצדקת ההסרה של החיסיון, וגם אם הוצגו כאלה, יש לשקול את היקף הסרת החיסיון ולצמצמו למידה הדרושה, דהיינו רק למסמכים לגביהם מתקיימים הטעמים המצדיקים את הסרת החיסיון.

השלבים לבדיקה להסרת החיסיון: מידת הרלוונטיות, היקף הפגיעה בפרטיות והאם יש חלופה לגילוי

בחינת הרלוונטיות של המסמך ועוצמתה של הרלוונטיות;
בחינת קיומו של חיסיון מוחלט או יחסי או קיומו של ערך מוגן אחר העשוי לשלול את גילוי המסמך, ובמקרה זה היקף הפגיעה בפרטיות ועוצמתה. האם תרומת הגילוי לחשיפת האמת מצדיקה את הפגיעה בערכים המוגנים על ידי החיסיון;
בנוסף, על בית הדין לבחון האם קיים תחליף לחשיפת המסמכים, דהיינו לבחון חלופות לגילוי מלא, האם לצדדים להליך דרכים חלופיות להוכחת טענותיהם.
האיזון הראוי ייעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה.

אשר לאיזון הראוי בנסיבות המקרה שנדון בפסיקת בית הדין, העדויות לפני הבודקת החיצונית כמו גם דו״ח הבדיקה אינם בגדר ראיות ישירות, ולעדויות בכללותן ובוודאי לעדויות בנוגע לעובדים אחרים ולאירועים מהעבר הרחוק יחסית, רלוונטיות נמוכה יחסית.

בסופו של דבר קבע בית הדין הארצי כי:
גילוי העדויות המלאות יגרום לפגיעה משמעותית בפרטיות עובדים אחרים, מעבר לפגיעה הכרוכה בעצם הגילוי של מסמכי הליך הבדיקה. שקלול הרלוונטיות של העדויות ועוצמתה, אל מול הפגיעה המשמעותית בפרטיות עובדים אחרים, מוביל למסקנה שחשיפת החלקים בעדויות התובעת והנילון שבהם התייחסו לאירועים ששניהם היו מעורבים (או נטען שהיו מעורבים) בהם ולמערכת יחסי העבודה ביניהם. גם אם עשויה להיות רלוונטיות מסוימת לחלקים אחרים של עדויותיהם, נוכח העובדה שאם בכלל מדובר ברמת רלוונטיות נמוכה, אין היא מצדיקה את הפגיעה בפרטיות העובדים האחרים הכרוכה בחשיפת המסמכים.