האם אפשר לתבוע אישית ממונה על הטרדה מינית

 עובדת חברה שמונתה מטעם המעסיק לשמש ממונה על מניעה של הטרדה מינית ובירור תלונות על הטרדה מינית, עתרה לבית הדין בבקשה למחוק על הסף תביעה אישית שהוגשה נגדה על ידי עובד.

לטענתה, החוק למניעת הטרדה מינית מטיל חובה ואחריות על המעסיק בלבד, ולכן התובע לא רשאי לבקש בסעד כנגד הממונה. גם אם העובד יוכיח כי הממונה לא בדקה את טענותיו כמו שצריך, או כי הבירור היה מכור מראש ונעשה ברשלנות, הוא לא יוכל לזכות בתביעתו האישית נגדה.

העובד טען כי סילוק תביעה על הסף ייעשה במקרים נדירים בלבד, וכי למרות ההפרדה בין אישיותה המשפטית של החברה ובין האורגנים ונושאי המשרה בחברה, כאשר בעל תפקיד בחברה גורם לחברה להפר את החוזה שבינו לבין החברה, זכאי הצד השלישי לתבוע גם את בעל התפקיד בגרם הפרת חוזה. הממונה הינה גם נושאת משרה בנתבעת כמשמעו בדין, חוץ מהיותה ממונה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

העובד: הממונה על הטרדה מינית לא עשתה את הבירור כמו שצריך

התובע טען כי הממונה לא טיפלה בטענות להטרדה מינית של העובד עם עובדת בכירה, הכפופה לו, לא פתחה בהליך בדיקה של טענות התובע, ופתחה לעומת זאת, לאחר פיטוריו של התובע, בהליך בדיקה שבוצע על ידה באורח רשלני תוך שהיא מעבירה חומרי בדיקה למנהל, הוא מעבירם לגורמים מחוץ לחברה והמנהל והיועצים מכתיבים את תוכן הבדיקה ואת תוצאותיה גם יחד. “הממונה זכתה על פועלה הפסול לקידום”, טען התובע.

עוד טען העובד התובע, כי הממונה לא ביצעה בדיקות כמתחייב מתפקידה, שיתפה את מנכ”ל הנתבעת בתהליך הבדיקה שנעשתה בקשר אליו ואיפשרה למנכ”ל הנתבעת לקבוע את הממצאים ואת המסקנות לחומרה כלפי התובע.

בית הדין דחה את התביעה האישית של העובד כנגד הממונה על הטרדה מינית

לפי החוק למניעת הטרדה מינית אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה נגד אחראית הטרדה מינית, אלא רק בתביעה נגד העובד שלגביו נטענת ההטרדה המינית והמעסיק עצמו. המעסיק הוא הנושא באחריות הבלעדית למעשה הטרדה מינית שבוצע במקום העבודה אם הפר אחר חובתו לנקוט בצעדי מניעה של הטרדה מינית, לרבות בדיקת התלונה על ההטרדה המינית על ידי האחראית.

כאשר המחוקק רצה להקנות לבתי הדין לעבודה סמכות לדון בתובענה כנגד נושא משרה הוא עשה זאת במפורש.

העמדת אחראיות על מניעת הטרדה מינית ב”קו האש” וחשיפתן לאפשרות הגשת תביעה נגדן, עלולה לגרום לפגיעה בסמכותן ולהרתעתן של רבות מקבלת האחריות לביצוע תפקיד החושף אותן להליכים משפטיים. לאחראיות על מניעת הטרדה מינית בארגונים אין סמכויות, למעט אלה שנקבעו בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק). האחראית היא שלוחתו של המעסיק, ידו הארוכה לצורך הבירור. הא ותו לא.

פתיחת דלתות בתי הדין לעבודה לניהול הליכים משפטיים כנגד אחראית על מניעת הטרדה מינית, יגרום לפיחות נוסף במעמדה של האחראית על מניעת הטרדה מינית. אם עלויות ההליכים המשפטיים יוטלו לפיתחה של האחראית, אף אחת לא תרצה למלא תפקיד חשוב וקשה זה, כך במילותיו של בית הדין לעבודה.

טענת העובד, כי לבתי הדין לעבודה סמכות לדון בתובענה נגד הממונה על הטרדה מינית בשל היותה נושאת משרה החבה באחריות אישית כלפיו, נדחתה. דוקטרינת הרמת המסך אינה יכולה לשמש כבסיס להקניית סמכות לבתי הדין לעבודה כלפי מי שאינו אוחז במניות החברה, וזאת אף אם הוא נושא משרה בה. הבסיס להטלת אחריות על מנהל בחברה הוא הדין הכללי, כלומר אחריותו האישית של המנהל, ועל מנת שבית הדין לעבודה ירכוש סמכות עניינית לדון בתובענה, נדרש כי העילה מכוחו של הדין הכללי באה בגדרי סמכותו העניינית.