הזכות לשוויון היא זכות חוקתית והיא מעוגנת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ה”שוויון” הזה מחזיק מעמד, פחות או יותר, עד שאשה מחליטה להיות אם. אז פוגשים באפליה. כשחיפשתי עבודה כעורכת דין מתחילה, שאל אותי המראיין, עורך דין, מהן תוכניות הילודה שלי.
קיראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:
עורכת דין אחרת פוטרה ביום שהתקבלה משום שלא סיפרה בראיון הקבלה שהיא בהריון. נשים מתלוננות בפניי כי עבדו במקומות עבודה במשך שנים ארוכות, במסירות ובנאמנות, וראו את עצמן כחלק בלתי נפרד ממקום העבודה. אך כשנישאו וילדו מצאו את עצמן בלי עבודה, לא משנה כמה מסורות וטובות היו בעודן רווקות ובלי ילדים. בשנים האחרונות ניתנו כמה וכמה פסקי דין שהתייחסו בחומרה לאפליה והטילו על מעבידים פיצוי כספי. נראה כי ככל שיוגשו יותר תביעות, ומעבידים ישלמו פיצוי עונשי על התנהגות מפלה, ישתפר מצבן של הנשים העובדות.
בהקשר שלנו, החוק אוסר אפליה בשל הריון ובאחרונה נוספו למילה הריון גם טיפולי פוריות וטיפולי הפריה חוץ גופית (תיקון מיולי 2007).
די באמירה מפלה, למשל כי “נשים לא מתאימות לתפקיד”, כדי להטיל על מעביד פיצוי עונשי

הלכה פסוקה: די באמירה מפלה, למשל כי “נשים לא מתאימות לתפקיד”, כדי להטיל על מעסיק פיצוי עונשי. פסק הדין המנחה בעניין אפליה הוא פסק הדין בעניין שרון פלוטקין ושדולת הנשים נגד אחים אייזנברג בע”מ. פלוטקין נענתה למודעת “דרושים” לפיה דרוש למעביד איש/ת מכירות.
בעת הראיון הסביר לה מנהל המשיבה, כי קיימות שתי משרות פנויות. האחת, של איש מכירות שעיקר מלאכתו מחוץ למשרד, והאחרת, של מי שעובד בתוך המשרד. פלוטקין הביעה את רצונה לעבוד כאשת מכירות מחוץ למשרד, בשל תנאי ההעסקה המשופרים של משרה זו, אולם, הוסבר לה באופן חד-משמעי, כי נשים לא מתאימות לתפקיד זה, בעיקר עקב השעות הארוכות הנדרשות מחוץ למשרד.
פסק דין תקדימי בתביעה שהיגשתי בשם עובדת בהריון
פיטורי עובדת בהריון, לפני חצי שנה בעבודה, בגלל ההריון, מהווים אפליה, והעובדת זכאית לפיצוי כספי. כשמעסיק ממהר לפטר לפני ששה חודשים בעבודה, כדי שלא לבקש היתר לפיטורים – זו גם אפליה המזכה בפיצוי כספי .
לפסק הדין
מועמדותה של המערערת הועמדה אך ורק לעבודה בין כותלי המשרד. כתב ידה של המערערת הופנה לחוות-דעת גרפולוג, שציין בחוות-דעתו בין היתר, כי המערערת מנהלת תחרות עם גברים “במגמה להוכיח עליהם את עליונותה”. חוות-הדעת של הגרפולוג הייתה שלילית, והמערערת לא התקבלה לעבודה. במקומה התקבלה אשה.
העקרונות שנקבעו בפסיקה בקשר לתביעות אפליה ושוויון בעבודה:
![]() מהם השיקולים המפלים, הפסולים, שאסור לשקול בקבלת החלטות לגבי עובד/ת. | ![]() ומה אם יש שיקול פסול אבל גם נימוקים ענייניים, מה זאת החלטה מוכתמת. |
![]() האם צריך להוכיח כוונה להפלות כדי לזכות בתביעה על אפליה בעבודה? | ![]() ומה אם למעסיק היתה כוונה טובה, כמו שבי בבית, זה יותר טוב למשפחה. |
למרות שבסופו של דבר התקבלה תחתיה אשה, בית הדין הארצי קבע כי די בשאלות בעלות אופי סטריאוטיפי בעת ראיון אישי או בטופסי הזמנה למכרזים כדי להטיל אחריות על מעביד פוטנציאלי. לא משנה אם כוונתו של המעביד היתה טובה ואם כלל לא התכוון להפלות. בית הדין הטיל על המעביד פיצוי כספי עונשי בסכום של 50,000 ש”ח.