לפניות

באחרונה שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום. כל ארגוני הנשים התלהבו מהשינוי וחשבו שהוא עוזר לנשים להשתלב במעגל ההעבודה לאחר חופשת הלידה.

אני הייתי נגד והבעתי את דעתי גם בועדה לקידום מעמד האשה בכנסת שדנה בחוק.

במאמר ב”הארץ” אני מסבירה מדוע השינוי הזה מיותר ופוגע בנשים.

מאז פרסום המאמר הגיעו פסקי דין שנתנו תוכן לאיסור לפטר. אתם מוזמנים לקרוא את ההלכות החדשות בעניין פיטורים לאחר חופשת הלידה>>

על הויכוח בעניין זה ביני לבין ארגוני הנשים אפשר לקרוא גם במאמר שפורסם ב-Ynet, סמוך לחקיקת החוק.
בסופו של דבר, מחאתי כעורכת דין פרטית המתמחה בתחום והמכירה אותו מקרוב, לא עזרה. החוק עבר. הנה מאמרי במלואו.

באחרונה אישרה הכנסת את ההצעה להאריך ל-60 יום את התקופה שבה אסור לפטר עובדת לאחר חופשת הלידה. עד היום האיסור עמד על 45 יום בלבד. המחוקק רוצה לעודד מעבידים להחזיר עובדות אחרי חופשת לידה לעבודה בפועל. כזכור, בשנת 1998 חוקקה הכנסת חוק שלפיו אסור לפטר 45 יום לאחר חופשת הלידה. לפני כן אפשר היה לתת מכתב פיטורים בסוף חופשת הלידה ולשלם 30 יום הודעה מוקדמת.

כוונותיו של המחוקק טובות: לכונן נורמה חברתית, שלא לפטר נשים אחרי חופשת לידה אלא להמשיך ולהעסיקן. המחוקק בעצם אומר למעביד קח את העובדת לחודש וחצי, תראה שהשד לא נורא כל כך, למרות שהיא אמא, ואז תמשיך ותעסיק אותה.

נכון, פיטורים אחרי חופשת לידה פןגעים ביותר, בעיקר כשמדובר בנשים שעבדו בארגון כמה שנים, שאין חולק על מקצועיותן ומסירותן, ושבכל זאת המעביד לא רוצה אותן אחרי שילדו. אותי באופן אישי פיטורים כאלה מקוממים. אותה עובדת היתה טובה למעביד כל עוד היא משוחררת ממחויבות משפחתית אחרת, כל עוד היא רק שלו. ברגע שבא לעולמה תינוק, המעביד מגיב כאילו מעתה הדברים לא יהיו אותו הדבר ואז מעדיף את המחליפה, שאולי היא גם זולה יותר. בדרך כלל, אגב, הצינה כלפי העובדות במקרים כאלה מתחילה עוד קודם, בתקופת ההריון.

האם החוק עוזר לנשים? לדעתי לא, הוא פוגע בהן. לא רק שהוא לא מונע את הפיטורים, אלא שהוא כופה על הצדדים יחסי עבודה למשך חודש וחצי ומותיר לעתים את העובדת עם פחות זכויות.

כאשר מעביד אומר לעובדת בואי תחזרי ל-45 יום לעבודה, אחרי חופשת לידה, אותה עובדת מעדיפה בדרך כלל לקבל מכתב פיטורים מיד ולא לחזור לעבוד במקום שהמעביד לא רוצה אותה אבל אנוס לעשות זאת על פי החוק. אז נשים כאלה פונות אליי ושואלות אם הן חייבות לחזור ואם אי אפשר לקבל כבר עכשיו מכתב פיטורים ולהיפרד. לפי החוק, אם הן לא חוזרות, הן מאבדות את זכותן לחודש וחצי ועשויות להיחשב למתפטרות, כלומר, בלי פיצויי פיטורים, בלי דמי אבטלה ובלי הודעה מוקדמת. המעביד גם הוא כבול: אם יתן מכתב פיטורים הוא מפר את החוק.

לחזור אחרי חופשת לידה למקום עבודה שלא רוצה אותך, ועוד לחודש וחצי, זה בכלל לא פשוט. צריך להפסיק לעתים הנקה, למצוא מטפלת, גן, מעון ולשנות סדרי עולם. לא תמיד זה כדאי בשיל תקופה כל כך קצרה.

מעבידים יעדיפו שנשים יתפטרו והם לא יצטרכו לשלם גם 45 יום וגם הודעה מוקדמת. לכן יצר החוק הזה כר נרחב למניפולציות לגרום לעובדת לעזוב מרצונה. אם העובדת אומרת למעביד שהיא לא רוצה לחזור ל-45 יום, כי לא שווה לה להפסיק להניק ולמצוא מטפלת לתקופה קצרה, המעביד יכול לתפוס על זה טרמפ ולהגיד לה שאם היא לא חוזרת, היא תיחשב למתפטרת. כלומר, לגלגל עליה את האחריות להפסקת העבודה. אז היא מפסידה פיצויי פיטורים, דמי אבטלה וגם, כמובן, הודעה מוקדמת לפיטורים.

במקרים אחרים העובדת אמנם חוזרת לעבודה, אבל לתפקיד אחר, כשהתפקיד שלה כבר מאויש והיא “מיובשת” בתפקיד משמים ומשפיל. אם העובדת אומרת שהיא לא באה, קל מאוד לטעון שהיא התפטרה. כך המעביד לא משלם את החודש וחצי הזה, לא הודעה מוקדמת, אין מכתב פיטורים ולעתים אין פיצויי פיטורים.

ועוד דבר. נניח אשה יודעת שרוצים לפטר אותה והנה היא מצאה עבודה אחרת ורוצה לעבור עבודה. האם היא יכולה לעבור לעבוד במקום אחר ולוותר על התקופה הזאת? לפי החוק , אם היא לא חוזרת, למרות שהמעביד אמר לה שבסיום ה-45 יום היא תפוטר, היא לא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים.

נחשוב רגע על אשה שהמעביד רצה לפטר אותה במהלך ההריון ושמשרד התמת לא אישר את פיטוריה. בשבילה האפשרות לחזור לאותו מקום עבודה שממילא היחסים שם חמים ומתוחים, זו האפשרות הכי גרועה. אבל אם היא לא תחזור, היא תיחשב למתפטרת, למרות שמי שרצה לפטר אותה בהתחלה היה המעביד.

חסרון נוסף של החוק, שהוא לא מבחין בין עובדות ותיקות לעובדות חדשות. נניח מעביד לוקח עובדת לכמה חודשים בהריון כעבודה זמנית, גם עליו חל האיסור לפטר אחרי חופשת הלידה. מי יסכים, איפוא, לקחת לעבודה זמנית עובדת בהריון?

החוק הזה עשוי לדעתי להגדיל את הבקשות למתן היתר לפיטורים בהריון. נניח מעביד לא מרוצה מעובדת אבל שמע שהיא בהריון ומחליט להעסיקה ולא להגיש בקשה להיתר. מעביד כזה יחשוב עכשיו פעמיים ויהיה לו עדיף לבקש היתר בכל תנאי, משום שהאופציה היא להיתקע עם עובדת שהוא לא רוצה עוד ששים יום לאחר חופשת הלידה.

לסיכום, צריך גם להשאיר פתח להסכמה בין הצדדים. לכפות על הצדדים להישאר ביחסי עבודה בפועל אחרי חופשת הלידה אינו מסייע לאיש ובטח שלא לנשים. במקום להאריך את התקופה לששים יום, צריך לבדוק מחדש כיצד אפשר להתגבר על החסרונות של החוק במתכונתו הנוכחית. אולי לשקול הודעה מוקדמת בכסף בלי לכפות יחסי עבודה.

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה. פרסום שמה של התובעת החרדית רק נתן תחמושת לאלה שמעוניינים לגדוע   המשך קריאה »

Ynet | הגנת יתר

בדקתי את ההשפעה של חוקי העבודה על מצבן של נשים בשוק העבודה. כשמותחים את החבל חזק מדי, הוא ייקרע.   המשך קריאה »

הארץ | פרשת ארי שביט: לפני שאתם הופכים אדם לעבריין מין

הארץ, 12.7.18. בכל מקרה שבו נטען להטרדה מינית, התייחסות מורכבת, רגישה ולא נטולת חמלה, שיש בה כבוד לשני הצדדים, אינה   המשך קריאה »

הארץ | למה לא לפרסם דוחות בירור הטרדה מינית בחברות ציבוריות

מאמרי ב”הארץ” בעקבות פרשת בירור ההטרדה המינית בחברה הציבורית פוקס. ההצעה לפרסם דוחות הטרדה מינית בחברות ציבוריות תשתיק מתלוננים ועדים.   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר ב-Ynet היצגתי את האפשרות של תביעה כספית בגין הטרדה מינית ועניתי על שאלות נפוצות.  לקריאת המאמר על הטרדה מינית   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

ההטרדות המיניות המילוליות, שיש בהן “רק” דיבורים, שאין בהן כוונה להצעה מינית, מתקבלות כמו האחות החורגת של ההטרדה המינית ה”קלאסית”, שבה   המשך קריאה »

הארץ | אונס? מקסימום הטרדה. על תפקיד ארגוני נשים

ארגוני נשים צריכים להשקיע משאבים בסיוע לעובדות מוחלשות, בדרך כלל חד הוריות ומעוטות הכנסה, להפסיק יחסי עבודה מנצלים, שבהם המרכיבים   המשך קריאה »

הטרדה מינית: מה בין דרישה כספית לסחיטה

במאמר שפורסם ב”הארץ” (25.10.06), שכותרתו “לא כולן שוות 50,000” (הכותרת של עורכי הארץ), הסברתי שדרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית,   המשך קריאה »

הארץ | הצעות פופוליסטיות לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית

  המשך קריאה »

Ynet | מה מנהל צריך לעשות כדי שהרומן לא ייחשב ניצול יחסי מרות

על מנת להפריך את החזקה, כי קשר בהסכמה בין בעל מרות לבין עובדת הוא הטרדה מינית, המנהל צריך להראות שזה   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

במאמר הגבתי להצעת החוק להארכת חופשת הלידה וטענתי שלא צריך להסתנוור מהמילים הארכת חופשת לידה, זו בסך הכול החלת הזכות   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

מיה צחור / גלובס   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

ציטוטים מראיון איתי במגזין דה מרקר על הטרדות מיניות בהייטק. בהיי־טק המצב מורכב מאוד: כשאנחנו רואים פועלת ניקיון שמישהו לוקח   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

  המשך קריאה »

הארץ | התקשורת בפרשת המורה שהתאבד

כמי שעוסקת בנושא הטרדה מינית יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה,   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

  המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין, או מה קורה כשהמטריד נבחר ציבור

למאמר המלא שכתבתי בעיתון “הארץ”:   המשך קריאה »

כולה דיבורים, אמרה הפסיכולוגית על הטרדה מינית. ובית המשפט?

מאמרי באתר סלונה בעקבות הזלזול שהביעה ורדה רזיאל ז’קונט ביחס לדברי בחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה. לא ורדה היא זו   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

הטרדה מינית היא הנושא היחיד שדבר מקובל ורצוי – הסדר כספי שלא בבית המשפט, בלי תביעות, מקבל כותרת גנאי שאינה במקומה:   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

התראיינתי בעיתון לאשה על הקשיים של נשים שחוזרות לעבודה אחרי חופשת לידה והמעסיקים שאינם רוצים אותן. על הדרכים לעקוף את   המשך קריאה »