פיצוי לעובדת על שינוי שעות עבודה אחרי לידה

בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בתל אביב (דצמבר 2012) נדון עניינה של עובדת ששימשה מנהלת תיקי לקוחות ובשובה מחופשת לידה שונה תפקידה למגייסת לקוחות החברה טענה כי היו שינויים ארגוניים וכי תפקידה חולק בין עובדים אחרים. העובדת נעדרה זמן רב מהעבודה כי לפני חופשת הלידה היתה בשמירת הריון.

על כך פסק בית הדין:

אפילו פעלה הנתבעת על מנת להשיב לתובעת לקוחות, ואפילו מעת לעת מסרה לטיפולה לקוח חדש – אנו סבורים כי אין בכך די. היה על הנתבעת להשיב לידי התובעת גם את הלקוחות אשר נשארו לקוחות הנתבעת והועברו לטיפול של מנהלי תיקי לקוחות אחרים בנתבעת.

התובעת אמנם המשיכה לעבוד לאחר שובה מחופשת הלידה אולם בתנאים שונים. כפי שלא ניתן לפדות את תקופת איסור הפיטורים בכסף, גם לא ניתן לשנות לתובעת תפקיד בתקופה מוגנת זו, בהתחשב בכך שתפקידה של התובעת לא בוטל. הרעיון הוא להבטיח כי לאחר שובה של העובדת לעבודה מחופשת הלידה – תשוב היא לאותו תפקיד ולאותם תנאי עבודה שהיו טרם יציאתה לחופשת הלידה.

מאחר שחלה פגיעה בשכרה של התובעת בתקופה שלאחר שובה מחופשת הלידה, "פגיעה שנבעה מנסיבות התלויות במעסיק" אשר החליט לשנות מדיניות בחברה, לא להשיב לידי התובעת את לקוחותיה ולשנות את שיטת התגמול לאנשי המכירות, הרי שגם בכך פעלה הנתבעת בניגוד להוראות חוק עבודת נשים.

העובדת עבדה בשעות עבודה גמישות בטרם יצאה לחופשת לידה, יכלה לבוא מוקדם וללכת בהתאם, ומעתה המעסיק החליט כי עליה לעבוד בשעות העבודה המקובלות בחברה. בית הדין קבע כי:

הדרישה מהתובעת לשנות את המסגרת השעתית הגמישה בה עבדה נוכח שינוי באופי עבודתה ובביצוע תפקידה באה לעולם בשל לקיחת תיק הלקוחות של התובעת שנלקח ממנה בשל יציאתה לחופשת לידה ולא הוחזר לה. משכך הדרישה בכל הנוגע לשינוי שעות עבודתה, בנסיבות העניין, מהווה דרישה שאינה עולה בקנה אחד עם תכלית חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.