05-09-2010
הטרדה מינית בעבודה
 
אפשרויות הפעולה של המתלוננת
 
 
ארבע אפשרויות עומדות בפני נפגעת בהטרדה מינית והיא יכולה לממש את כולן: תלונה אצל המעביד, תלונה במשטרה, פיצוי כספי, תביעה לחזור לעבודה.  להלן נפרט את האפשרויות ומשמעותן. מומלץ ביותר להתייעץ כדי לבחור את האפשרות המתאימה לנסיבות העניין.
 
 

להגיש תלונה למעביד
העובדת זכאית להתלונן בפני המעביד על ההטרדה, או ההתנכלות, ולדרוש ממנו לקיים בירור הוגן ורציני או להעמיד את העובד לדין משמעתי. על המעביד לקיים, ללא דיחוי, בירור של התלונה. על המעביד להגן על המתלוננת, במהלך בירור התלונה, מפני התנכלות כתוצאה מהגשת התלונה ולהרחיק את המטריד מן המתלוננת. אם מצא המעביד כי אכן היתה הטרדה, עליו לנקוט צעדים להפסיק את ההטרדה ולהגן על המתלוננת.


החוק אכן מחייב את המעביד לספק רשת הגנה לנשים המתלוננות על הטרדה מינית במקום העבודה. בפועל, נשים רבות המתלוננות על הטרדה מינית מתאכזבות, בלשון המעטה, מיחסו של המעביד. מעבידים רבים נותנים גב למטריד, או נוקטים גישה סלחנית כלפי התנהגותו. אסור לשכוח שהמטריד הוא בדרך כלל בכיר בארגון ונחיצותו רבה יותר מאשר העובדת המתלוננת.

 
  להגיש תביעה כספית נגד המעביד
מעביד שלא נקט אמצעים לצורך מניעת הטרדה וטיפול יעיל בה, לרבות תיקון הפגיעה עקב ההטרדה המינית ו/או ההתנכלות - יהיה אחראי להטרדה מינית או להתנכלות שביצע עובד שלו או ממונה מטעמו במסגרת יחסי העבודה, וניתן לתבוע את המעביד בתביעה אזרחית בשל כך. חובות המעביד מובאים בפירוט בפרק חובות המעביד.
 
 

להגיש תביעה כספית נגד המטריד
הנפגע יכול להגיש, בתוך שלוש שנים, תביעה בבית הדין לעבודה נגד המטריד או המתנכל בעצמו, וגם נגד המעביד. אפשר לתבוע 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק. לתביעה אפשר להוסיף פיצוי על נזקים כמו הפסד השתכרות, נזק נפשי וכיו"ב. משום מה יש הוראים בדרישה כספית נגד המעביד סוג של סחיטה. מעניין שהמילה סחיטה עולה הרבה פחות בתביעות בהקשרים אחרים. במאמר, שפורסם ב"הארץ", אני מסבירה מדוע דרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית אינה בהכרח סחיטה.

 
  לתבוע חזרה לעבודה
עובדת שפוטרה עקב הטרדה מינית או התנכלות, רשאית לדרוש מהמעביד להחזירה לעבודה או למנוע את הפיטורים, ואם המעביד לא עשה כן - לבקש בבית הדין לעבודה צו מניעה נגד פיטוריה.
 
 

 תביעה כספית או תלונה במשטרה?

  מניסיון, אני חושבת שתביעה כספית בדרך כלל עדיפה מתלונה במשטרה. ההחלטה תלויה כמובן בנסיבותיו של כל מקרה ומומלץ לגשת לייעוץ לפני שנוקטים בפעולה כלשהי.
 
הוכחת הטרדה מינית בהליך אזרחי
פסק דין של בית הדין הארצי (9.11.02) קבע כי מידת ההוכחה הדרושה כדי להוכיח הטרדה מינית היא כהוכחה הדרושה בהליך אזרחי רגיל. בכך דחה בית הדין הארצי את קביעתו של בית הדין האזורי כאילו נחוצה רמת הוכחה מוגברת.
 
 
 
Bookmark and Share
המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
כל הזכויות שמורות לעו"ד מיה צחור © 2002-2007