כשעובדת במקום העבודה מרגישה הטרדה, השאלה הראשונה היא האם זו בכלל הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית. אם זו רק התנהגות מילולית מעליבה מצד חבר לעבודה, אפשר לקרוא לזה הטרדה מינית? אם זו הצעה מינית שלא הגיבה עליה, שתקה, או התעלמה, מדובר בהטרדה מינית? משנה אם זה בוס או חבר לעבודה? ואם העובדת הסכימה להצעה המינית? או הסכימה פעם ואחרי זה אמרה לא?
קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:
- הטרדות מיניות מילוליות (התייחסויות, לא הצעות)
- מה אפשר לעשות כשיש הטרדה מינית
- תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה
- יחסי מרות בעבודה
- מתי יחסים בהסכמה יכולים להיחשב הטרדה מינית
- בירור הטרדה מינית במקומות עבודה
- התנכלות בעבודה על רקע תלונה על הטרדה מינית
- חשיבות הייעוץ משפטי בענייני הטרדה מינית
הליך בירור הטרדה מינית במקום העבודה:החוק הטיל על מעסיקים לברר תלונות על הטרדה מינית. האם נעשה הליך ראוי והוגן? איך הבירור מתנהל בפועל? קיראו כאן את מאמרי שכותרתו:
מעסיק אינו בית משפט אבל אין לו ברירה
במאמרי אני מתארת איך זה מתנהל בפועל. הדבר הראשון שצריך לשנות בחוק זה להוציא ממעסיקים את תפקיד הבירור ולהעבירו לגוף אובייקטיבי. קיראו כאן את מאמרי שכותרתו: מעסיק אינו בית משפט אבל אין לו ברירה.
ברוב המקרים, קובעת הפסיקה, התשובה לשאלה אם היתה או לא היתה הטרדה
מינית, פשוטה וברורה. אולם יש לא מעט מקרים גבוליים, שהם ספק הטרדה אסורה
ספק התנהגות קבילה. במקרים כאלה התשובה לשאלה אם מדובר בהטרדה מינית, תלויה
במכלול הנסיבות של כל מקרה.
השאלה אם מעשים מסוימים הם הטרדה מינית פסולה או שמא מדובר בהתנהגות לגיטימית נבחנת לפי ההקשר שבו בוצעו המעשים, טיב היחסים בין הצדדים ומכלול נסיבות העניין בכל מקרה לגופו.
באתר אני מנסה לעשות סדר בדברים, לתת את החוק כלשונו ולצידו דוגמאות ומקרים מהפסיקה ומניסיוני. בדף זה ראו ההגדרות באופן כללי. כמובן שהדברים הם לאינפורמציה כללית בלבד, ולא במקום ייעוץ משפטי לפי נסיבותיו של המקרה.
בחוק למניעת הטרדה מינית 6 הגדרות מהי הטרדה מינית:
1. סחיטה באיומים כמשמעותה בחוק העונשין כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
סחיטה באיומים כמשמעותה בחוק העונשין כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. זוהי עבירה שאינה קשורה בהכרח לעולם העבודה, כאשר אדם מאיים על אחר בקיום יחסי מין, זו הטרדה מינית.
מה זו סחיטה מינית?
סחיטה מוגדרת בחוק העונשים כך: המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.
דוגמא: יחסי מין תמורת קידום כספי, איום לפרסם תמונות מביכות אם לא מסכימים ליחסי מין.
2. מעשים מגונים כמשמעותם בחוק העונשין
מעשה מגונה לפי ההגדרה הוא "מעשה שמטרתו גירוי, סיפוק, או ביזוי מיני". למשל: עובד או ממונה הנוגע בעובדת לשם גירוי מיני או החושף את עצמו בפניה, בלא הסכמתה.
נשיקה בלחי זה מעשה מגונה?
גירוד איברים מוצנעים? המבחן אם מעשה נחשב ל"מעשה מגונה" לפי החוק למניעת הטרדה מינית, הוא האם מדובר במעשה, "שמטרתו גירוי, סיפוק, או ביזוי מיני", לשון חוק העונשין. כך שתלונה על גירוד איברים או אפילו נגיעה שאינה מינית (למשל נשיקה בלחי ליום ההולדת) זה לאו דווקא הטרדה מינית.
בית הדין הארצי: גם אינוס ומעשה סדום מהווים הטרדה מינית
על אף שהמונחים "אינוס" ו"מעשה סדום" אינם מופיעים במפורש בהגדרות החוק, פסיקת בית הדין הארצי לעבודה קבעה כי ניתן ואף ראוי להגדירם כהטרדה מינית, גם אם נכונה הטענה כי המחוקק לא התכוון להגדירם כך. בית הדין הסביר זאת בכך שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית היא למנוע מעשי הטרדה מינית מכל רמות החומרה.
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט לבנה, כתבה במאמר מדוע אין להוציא מתחולת החוק גם מקרים של יחסי מין מלאים, והתבססה במאמרה על שני תיקים בתביעות אשר היגשתי בבתי הדין לעבודה ושהתנהלו בדלתיים סגורות. מתוך מאמרה של נשיאת בית הדין הארצי ורדה וירט לבנה:
בית המשפט העליון: בעילה אסורה בהסכמה, אונס ומעשי סדום אינם הטרדה מינית
בית המשפט העליון הפך את פסיקת בית הדין הארצי וקבע כי הפגיעות המיניות החמורות יותר – מעשי האונס, מעשי הסדום והבעילה האסורה – אינם מוגדרים כהטרדות מיניות, שכן הם אינם נכנסים בגדרי הרשימה הסגורה של ההתנהגויות שמהוות הטרדה מינית, הנמצאת בקצה התחתון של המעשים המיניים האסורים – הטרדות מילוליות עד מעשים מגונים.
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות.
- מתי הצעות חוזרות בעלות אופי מיני נחשבות להטרדה מינית
- יחסים בהסכמה: האם ניצול יחסי מרות בעבודה
- מתי זה רומן ומתי הטרדה מינית?
- ומה אם זו רק הצעה אחת מצד הממונה לקיים יחסי מין?
אם ממונה מציע הצעה לקיום יחסי מין, זה ייחשב להטרדה מינית רק אם היתה הצעה נוספת. כלומר, צריכות להיות שתי הצעות מיניות לפחות (ולא הצעה בודדת) על מנת שהצעתו תיחשב להטרדה מינית.
האם הצעה לצאת לבירה זאת הטרדה מינית?
מתי צריך להראות סירוב חד משמעי כדי שההתנהגות של המציע תיחשב להטרדה מינית?
ומה כאשר העובדת לא מגיבה להצעה, מחייכת במבוכה, משתפת פעולה ואפילו יוזמת?
זו עדיין הטרדה מינית?
למה הכוונה "הצעות חוזרות"? ומה אם יש רק הצעה אחת לקיום יחסי מין שבעקבותיה העובדת נסה ממקום העבודה?
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.
קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:
התייחסויות, כלומר לא הצעות מיניות, אלא התייחסות מילולית מינית. למשל, את מאחרת לעבודה, בטח היה לך לילה סוער. גם כאן כאשר מדובר הממונה, אלו צריכות להיות התייחסויות חוזרות, לפחות שתיים, ואין צורך בתגובה כדי שההתייחסות השנייה תהיה הטרדה מינית. עם עמית לעבודה זה אחרת. צריך להעמיד אותו במפורש על חוסר ההסכמה או אי שביעות הרצון מהתייחסותו המינית.
בדיחות גסות זה הטרדה מינית? ומה בדבר הערות על מיניות? מתי צריך להגיד שזה לא מוצא חן? ומה כאשר הבוס נוהג להסתכל בפורנו בזמן העבודה ומזמין את העובד/ת להציץ במסך?
5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית.
קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:
די בהתייחסות אחת שהיא מבזה או משפילה, כדי לבסס עילה של הטרדה מינית. דוגמא מפסיקת בית הדין לעבודה בתל אביב. ממונה אמר לעובדת בהקשר של עבודה "תקשיבי טוב, גם אני יאנוס אותך ואמרוט את שערותייך את לא תדברי עם אף אחד". בית הדין האזורי קבע כי אמירה זו מהווה הטרדה מינית.
האם להקניט עובד/ת על נטייתם המינית זו הטרדה מינית גם אם אין כוונה להטריד? מהי הטרדה מדירה?
6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה, המתמקד במיניותו של אדם, ללא הסכמתו לכך.
תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית (דצמבר 2013) קובע , כי הגדרת "הטרדה מינית והתנכלות" תחול גם על פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם (לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם), המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.