הארץ | שר בלי דין

לעובדת אין כתובת במקום העבודה להתלונן על הטרדה מינית כאשר הבוס הוא שר. ההליך הפלילי לא תמיד מתאים.

נניח שבמקום עבודה מסוים נפוצו שמועות על מערכת יחסים אינטימית בין מנהל לעובדת הכפופה לו. במקרה כזה החוק מחייב את המעביד להעביר את העניין לבדיקת האחראית למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה; היא אמורה לדבר עם העובדת, עם המנהל ועם עדים, ולבדוק אם מדובר בניצול יחסי מרות או ברומן בהסכמה. 

חובת הבירור קמה כשנודע למעביד על החשדות, גם בלא שהוגשה תלונה מצד העובדת. אותו מנהל הממונה על העובדת יצטרך לתאר את טיב הקשר עמה, ולהשיב מדוע לא דיווח על מערכת היחסים במקום העבודה או מדוע לא הביא לביטול יחסי המרות בינו לבין העובדת.

לקריאת המאמר בעיתון "הארץ" לחצו כאן>>

לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, יחסים בין מנהל לכפופה לו הם ניצול יחסי מרות, אלא אם המנהל מוכיח שהקשר אינו מיני בלבד, וכי דיווח עליו ופעל להפסקת יחסי המרות. ככל שפערי המעמד והפרשי הגיל בין הממונה לעובדת גדולים יותר, כך גוברת הנטייה לקבוע כי מדובר בניצול יחסי מרות, גם אם העובדת לא סירבה או אפילו יזמה את הקשר. 

ומה אם מדובר בשר? האם גם שר המנהל קשר מיני עם עובדת צריך לדווח ולהפסיק את יחסי המרות? אם עובדת במשרד ממשלתי סובלת מהטרדה מינית מצד שר, מי אחראית לברר את תלונתה ולפעול ליצירת סביבת עבודה נקייה מהטרדות? 

לשרים, מתברר, יש דין אחר, כלומר דין פלילי בלבד. 

החוק קובע שלושה ערוצי פעולה במקרה של הטרדה מינית: תלונה במשטרה, תלונה במקום העבודה או תביעה כספית. החוק מחייב מקומות עבודה לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה על הטרדה מינית, לתלות תקנון ולמנות אחראית. מעבידים שלא ממלאים חובות אלה חשופים לתביעות. בשירות המדינה יש לעובדת כתובת לתלונה, אבל רק אם הממונה עליה הוא עובד שירות המדינה. היא יכולה לפנות בתלונה לממונה במשרדה מטעם נציבות שירות המדינה, ואם יש שמועה על הטרדה מינית, הנציבות צריכה לחקור. דוגמה לכך היא חקירתו של ראש הלשכה של בנימין נתניהו, נתן אשל, שנערכה בלי שהוגשה תלונה על ידי עובדת.

למאמרים נוספים על הטרדה מינית בעבודה, החוק, פסקי דין ופרשנות של עו"ד מיה צחור>>

לא כך הדבר כאשר הבוס הוא שר בממשלה, שעליו לא חל הדין המשמעתי. במקרה כזה אין לעובדת כתובת לתלונה במקום העבודה, וגם אם כולם יודעים שהיא סובלת, אין מנגנון לבירור ולחקירה. האופציה היחידה היא תלונה במשטרה. אלא שלא כל מקרה מתאים לחקירה פלילית, ועובדות רבות נרתעות מחקירה כזאת. הליכים פליליים אינם נותנים מענה לאינטרס הציבורי לקבוע לנבחרי ציבור נורמות התנהגות, שאם עברו עליהן יתנו את הדין לפחות כמו עמיתיהם העובדים בשירות המדינה. 

הדין המשמעתי בשירות המדינה אינו מוגבל להיבט הפלילי של הטרדה מינית, אלא קובע כעבירת משמעת גם "התנהגות בלתי הולמת", שעליה כתב בית המשפט העליון כי אין לה גבולות מוגדרים, ושוליה רחבים ביותר. מדובר בהתנהגות פסולה מן הסוג ששום ארגון אינו יכול לסבול, משום שאם תיהפך למקובלת, היא תערער את אמון הציבור ותחבל בתפקוד הארגון. 

בית המשפט העליון רואה בחומרה יחסי מין של בכיר בשירות הציבורי עם עובדות הכפופות לו, גם אם אין בהם ניצול מרות ונשמרה הפרדה בין שעות העבודה למפגשים האינטימיים. נקבע כי קשר כזה פוגע בתפקוד התקין ובתדמית הראויה של שירות המדינה. עצם קיומו מעורר חשש לניגוד עניינים בין אחריות הממונה כלפי הכפופים לו וכלפי הציבור, לבין האינטרס הפרטי שלו. בית המשפט קבע גם שאמצעי המשמעת המתאים ביותר לעובד שניצל את מרותו הוא שלילת המרות, כלומר העברה מתפקיד ניהולי. 

אבל הנורמות המשמעתיות אינן חלות כאמור על נבחרי ציבור, וכך יוצאים השרים "נשכרים" לעומת המנהלים במשרדיהם, החשופים לתלונה במקום העבודה ולסנקציות, כמו פיטורים או נזיפה. 

המסקנה היא שיש צורך דחוף בחקיקת חוק שיחיל דין משמעתי על שרים. זו משימתן של המפלגות המשתתפות במשא ומתן הקואליציוני והחותרות לפוליטיקה אחרת – משימה החשובה לא פחות מהגבלת מספר השרים בממשלה.

Ynet | הגנת יתר

מאמר מעניין שבחן את ההשפעה של חוקי העבודה, תחת הכותרת האם הלכנו רחוק מדי. הבעתי את דעתי שאם מותחים חבל   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

במאמר שפורסם באתר ynet הגבתי להצעת החוק להארכת חופשת הלידה וטענתי שלא צריך להסתנוור מהמילים הארכת חופשת לידה, זו בסך   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר ב-Ynet היצגתי את התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שהעלה את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעותך הטרדה מינית מ-50,000   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

על מנת להפריך את החזקה, כי קשר בהסכמה בין בעל מרות לבין עובדת הוא הטרדה מינית, על הממונה להראות שמתקיים   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית?  ואם יש בין השניים קשר אינטימי לצד   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

מאמר שכתבתי לגלובס (30.11.15) לאחר התפטרותו של ינון מגל מהכנסת, עקב הפרסומים ברשתות החברתיות.  לחצו כאן להמשך קריאת המאמר באתר גלובס.   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

למאמר המלא בגלובס מיום 31.1.15>> למאמרים נוספים של עו"ד מיה צחור בעניין הטרדה מינית בעבודה, החוק, פרשנות ופסקי דין>>   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

באחרונה שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום.   המשך קריאה »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) פירסם ברדיו את שמה של התובעת החרדית מהקומה   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר ב"הארץ" (5.5.13) אני מחדדת את התובנות מפרשת עמנואל רוזן: מקום העבודה לא מתאים לבירור תלונות על הטרדה מינית ועדת   המשך קריאה »

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

במאמר ב"הארץ" (1.7.13) אני כותבת על הצעות החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית  מאת מיה צחור שטף של הצעות חוק   המשך קריאה »

הארץ | מה אתם רוצים מהשופטת אגסי? בעקבות בירור ההטרדה המינית בחברת פוקס

מאמר ב"הארץ" מיום 28.10.18 בעקבות פרשת בירור ההטרדה המינית בחברה הציבורית פוקס. ההצעה לפרסם דוחות הטרדה מינית בחברות ציבוריות תשתיק   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר שכתבתי ל"הארץ" (24.5.10) אני מסבירה למה חשוב להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות הטרדה מינית בעבודה מאת מיה צחורהכותבת מנהלת   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

מאמר שכתבתי ושפורסם בעמוד הדעות של עיתון הארץ (11.12.11). מאת מיה צחור משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

הטרדה מינית היא הנושא היחיד שדבר מקובל ורצוי – הסדר כספי שלא בבית המשפט, בלי תביעות, מקבל כותרת גנאי שאינה במקומה:   המשך קריאה »

הארץ | פרשת ארי שביט: לפני שאתם הופכים אדם לעבריין מין

הארץ, 12.7.18. בכל מקרה שבו נטען להטרדה מינית, התייחסות מורכבת, רגישה ולא נטולת חמלה, שיש בה כבוד לשני הצדדים, אינה   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עדכון חקיקה יוני 2015כאשר באים עובד או עובד ומתלוננים על יחס משפיל ומתעמר מצד הממונים, צעקות, גידופים, השפלות, אם אין ביטוי   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

כתבה שפורסמה בעיתון לאשה בפברואר 2008 מאת אורית ראובני גפן השנה ימלאו עשר שנים לחקיקתו של החוק שאוסר על פיטורים   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

מאמרי באתר סלונה בעקבות דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לבחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה. אני קוראת על דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לאותה   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי, מאי 2014אחרי שעברתי את הגל השלישי, כשמאחוריי ההתנפצויות ומלפניי הים ה"שקט", זרוע בעשרות נשים המפלסות דרכן בשחיית חזה, מקצתן   המשך קריאה »