פסק דין: פיצוי של 40,000 שקל לעובדת סיעודית על הטרדה מינית

"גרסה מתפתחת אופיינת לנפגעי עבירות מין. יש לשרש את השיח על 'דרך נכונה', 'רצויה' או 'מקובלת' להתמודד עם פגיעה מינית. לכל נפגע מבנה אישיות משלו. איש איש ותגובתו".

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק 40,000 שקל פיצוי לעובדת סיעודית זרה מסרי לנקה, שטענה להטרדה מינית מצד בעלה של האשה שבה טיפלה (פסק דין מיום 30.11.15). התביעה הוגשה לפני התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שהעלה את סכום הפיצוי העונשי ללא הוכחת נזק ל-120,000 שקל.

לטענת העובדת הנתבע 2 (מר צ. ), ניצל את שעות הבוקר בהן אשתו עדיין ישנה כדי לגעת בה במקומות אינטימיים "כשבכל פעם הוא מנסה באופן נחרץ יותר, וכן נוגע במקומות באופן חצוף יותר" "היו פעמים, בהן נהג הנתבע לגרור את התובעת לחדר בתו, שלא שהתה בבית באותה עת". התובעת טענה כי בכל פעם שהתלוננה בפני האשה על מעשיו של בעלה ודרשה שלא להישאר עמו לבד בבית, נפלו תלונותיה על אוזניים ערלות.

כותבת האתר עו"ד מיה צחור, יותר מ-20 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה ואפליה בעבודה. ייעוץ משפטי, ייצוג בבתי הדין לעבודה ובמקומות עבודה, ליווי תלונות בעניין הטרדה מינית בעבודה.
לפניות

קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:

לשיא הגיעו הדברים כאשר מר צ. תקף אותה, "נגע בה באברים מוצנעים, משך אותה, גרר אותה וניסה להטיח את גופה על מיטה בחדר בתו". התובעת הייתה חלשה והרגישה כי אינה יכולה עוד לשאת את "משאו הכבד של היחס הפוגעני והקשה של הנתבעים, ושל הנתבע בייחוד, וכשסירבה לקבל את התנהגותו של הנתבע, אמר לה זה כי "אם לא תהיה אתו, שתארוז את דבריה ותצא"" ואכן התובעת פעלה כך ועזבה את הבית.

הנתבעים: העובדת עזבה כי לא רצתה לנקות, לא בגלל הטרדה מינית. לטענת הנתבעים, מר צ. ביקש מהתובעת לנקות את השירותים והעיר לה על רמת הנקיון ובתגובה היא אמרה "לא רוצה עבודה", לקחה את חפציה ויצאה מהבית ביחד עם בעלה אשר היה עמה בדירה באותה עת.

בית הדין לא קיבל את הגרסה הזאת וקבע כי האמין לתובעת. בהתחשב בכלל הראיות שהוצגו בפנינו, לא סבירה בעינינו הטענה כי התובעת החליטה לנטוש את מקום העבודה, שלדברי הגב' צ. היה לה כבית, בעקבות הערה על האופן בו ניקתה את השירותים.

הנתבעים: התובעת לא התלוננה על הטרדה מינית לחברת התיווך, וגם לא העלתה את הטענה במכתב של קו לעובד. לא רק שחברת התיווך דרשה בשם העובדת רק תשלום לביטוח בריאות, אלא שגם בשני מכתבים של קו לעובד נדרשו זכויות כספיות שונות של העובדת ולא היה בהם כל אזכור למעשי הטרדה מינית .

בית הדין: אין בידינו לקבל את טענת הנתבעים כי העובדה שהתובעת לא דיווחה על מעשי ההטרדה המינית לחברת קרן אור ולעמותת קו לעובד, מעידה כי בדתה את העניין מלבה. 
לשאלת בית הדין מדוע לא עזבה לאחר שבמשך 5 חודשים לא קיבלה שכר עבודה וגם הוטרדה, השיבה "אם הייתי עוזבת לא הייתי מקבלת את השכר של כמה החודשים. אני הייתי צריכה את הכסף הזה. בגלל שאני אישה אני צריכה לוותר או להתפשר?" 
בנוסף, התובעת העידה כי מר צ. הטיל עליה מורא לבל תתלונן כי יש לו חברים במשטרה. 

הנתבעים: התיק במשטרה נסגר מחוסר אשמה בשל גרסאות סותרות.

בית הדין: מקריאת שתי הגרסאות שמסרה התובעת במשטרה עולה גרסה אחידה, לפיה התובע נגע בגופה של התובעת במספר הזדמנויות, בין היתר, במקומות אינטימיים וכי ניסה שוב ושוב לשכנע אותה לקיים עמו יחסי מין. הבדלי הגרסאות לכאורה אינם יותר מאשר הבדלים זניחים ולא משמעותיים, שניתן לייחסם לסערת הרגשות בה הייתה התובעת שרויה בזמן מתן גרסתה.

בית הדין: כבישת התלונה או מסירתה באיחור לא סותרת את מהימנותה, מובלעת ראייתית

בפסק הדין נקבע כי בכל הקשור לעדויותיהם של נפגעי עבירות מין ונפגעי הטרדה מינית, בתי המשפט אימצו זה מכבר גישה שהוגדרה ע"י בית המשפט העליון כ"מובלעת ראייתית". 

מובלעת ראייתית אינה אינה "הנחה" שבית המשפט עושה לנפגעי עבירות מין, ואין מדובר בריכוך או בהנמכה של הרף הראייתי "מעבר לכל ספק סביר" כנדרש להרשעה בפלילים. הדברים נובעים מהבנה והכרה של בתי המשפט באופי המיוחד של העבירה, בין היתר, בעקבות ידע מקצועי וניסיון נצבר של שנים רבות של העוסקים והמטפלים בנפגעי עבירות מין. נפגעים אלו סובלים פעמים רבות מטראומות נפשיות מכבידות השולחות גרורותיהן גם על הודעותיהם במשטרה ועל עדויותיהם בבית המשפט.

כתוצאה מעימות זה קורה פעמים רבות שקורבנות עבירות מין מספרים את סיפורם באופן מקוטע וסותר המשרת את שני הצדדים, ויוצר בלבול אצל השומע מהצד. הקושי לעבד את החוויה הטראומתית ולהמשיג את אשר אירע, מקשה על תהליך ההיזכרות בחוויה בנקודת זמן מאוחרת.

במרוצת השנים, החל גם בית המשפט לגלות נכונות להכיר במאפייניהן המיוחדים של עדויות מפי נפגעי ונפגעות עבירות מין, ולא לזקוף לחובתם באופן אוטומטי סתירות או היעדר קוהרנטיות שנתגלו בעדויות, שכחה או הדחקה של טראומות מן הסוג הזה הן דבר שכיח בקרב מתלוננות בעבירות מין. 

התופעה של כבישת התלונה בעבירות מין, ובכלל זה מעשי הטרדה מינית במסגרת העבודה, אינה נדירה, ולעניין זה הסברים אפשריים מסוגים שונים. לא פעם העובדת המוטרדת חשה בושה, עלבון וקלון או רתיעה מפני החשיפה ומפני מחירה החברתי והאישי של חשיפה כזו. חששן של קורבנות תקיפה מינית להתלונן מתעצם, מטבע הדברים, כאשר המטריד הוא איש בעל סמכות הממונה עליהן במסגרת עבודתן.

כך גם לגבי טענת הנתבעים כי גרסאותיה של התובעת אינן אחידות לכאורה. גרסאות מתפתחות בתחום עבירות המין שוב אינן נפסלות מבחינה ראייתית ומתקבלות כקבילות, וזאת משום שפעמים רבות היכולת לספק את מלוא הפרטים הרלוונטיים למעשה ההטרדה מתבצעת על ידי קורבן העבירה בשלבים.

המוטרד חש לכוד בין רצונו לשמור על מקום העבודה לבין הסבל של ההטרדה הגורמים לכך שונים: תחושות בושה ואשמה, חרדה, כעס ובמקרים מסוימים אף דיכאון ודיסוציאציה (התנתקות מהמציאות). בנוסף, מחקרים מראים כי שתיקתם של קורבנות הטרדה מינית היא תוצאה ישירה של פחד ותחושת השפלה והקושי של החברה להאמין להם.

מנעד רחב של תגובות למעשי הטרדה מינית במקום עבודה

בית הדין ציטט מהספרות המקצועית כי בהתאם, קיים מנעד רחב של תגובות למעשי הטרדה מינית במקום עבודה. לעיתים יבחר המוטרד להתעלם או להתייחס לעניין בצורה מבודחת בתקווה שמדובר בתופעה חולפת שאין להאדיר אותה; לעיתים יביע דחייה מנומסת ולעיתים ייטוש את מקום העבודה.

אובדן שליטה במקרים חמורים של הטרדה מינית

ככל שמעשי ההטרדה המינית מתגברים ונעשים בוטים יותר, כן גוברת תחושת אובדן השליטה אצל המוטרד. המוטרד חש שהוא לכוד בין רצונו לשמור על מקום עבודתו לבין הסבל והמצוקה שהמעשים מסבים לו. המחקרים מרבים לדבר על מעין תחושת "שיתוק", שבין היתר, באה לידי ביטוי בהימנעות מפנייה לממונים במקום העבודה בבקשת עזרה. 

גרסה מתפתחת אופיינית לנפגעי הטרדה מינית

גרסה מתפתחת אופיינית לנפגעי הטרדה מינית. בית הדין המשיך וציטט ממחקרים שנעשו בקרב עובדים שנחשפו להטרדות מיניות במקום העבודה ושמהם עולה, כי רק לאחר שהבינו (בין באמצעות טיפול ובין בעצמם) כי הם אינם אשמים בעובדה שהוטרדו, הם הרגישו חופשיים יותר לתאר מה עבר עליהם. תופעה זו מוכרת בעולם המשפט כ"גרסה מתפתחת" והיא אופיינית באופן מובהק לנפגעי עבירות מין ולנפגעי הטרדה מינית. 

כמו כן אימץ בית הדין את דבריה של ד"ר צביה זליגמן, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז לטם לטיפול בטראומה מינית במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב, כי יש להימנע מלהחיל על נפגעי עבירות מין הנחות יסוד של נשים וגברים בעלי רצון חופשי, שיכולים לפעול כרצונם ולהשפיע על גורלם.
היחשפות ממושכת להטרדה מינית, בניגוד לאירוע חד פעמי, גורם לשעבוד של המוטרד על ידי המטריד. לקורבנות העבירה יש תחושה שאין "דרך מילוט". השעבוד נעשה מכוח המרות שיש למטריד על המוטרד ומיכולתו להעניק לו טובות הנאה וזכויות יתר המוכיחות לו את כוחו הרב.

סירוב להצעות מיניות מעמיד בסכנה את טובות ההנאה

סירוב להצעות מיניות או הבעת התנגדות למעשים מיניים מעמידה בסכנה את טובות ההנאה שהוענקו למוטרד. חיי היום יום של המוטרד, טוענת ד"ר זליגמן, הופכים להיות מושפעים באופן ישיר מיכולתו לרצות את המטריד עד שבהדרגה הוא מאבד את האמון שלו בעצמו וביכולתו לפעול ולשנות את גורלו.
הדימוי העצמי של המוטרד כה נמוך עד כי גם אחרי שהוא משתחרר מקרבתו אל המטריד ומהשפעתו הישירה עליו, למשל, אחרי שמערכת יחסי העבודה באה אל קיצה, הוא לעיתים קרובות ממשיך להרגיש את תלותו בו באופן מוחשי ומבקש ממנו הכרה, זאת בניסיון להחזיר את תחושת השליטה לידיו.

התובעת חששה שלא תקבל שכר ולכן הבליגה

במקרה דנן, התובעת העידה כי חששה שלא תקבל את שכרה ולכן נאלצה להבליג על מעשי הטרדה מינית להם היתה חשופה כשאלה כללו "רק" אמירות בעלות אופי מיני ונגיעות מזדמנות בגופה. למעשה, אירוע התקיפה המינית האחרון היה הקש ששבר את גב הגמל.
מכאן, שאין לתמוה שהתובעת השתהתה עם הגשת התלונה כשבוע ימים לאחר שנטשה את מקום העבודה.

האם ניתן להסיק מהאמור לעיל, כדברי הנתבעים, כי התובעת בדתה את הסיפור מלבה? אנו סבורים כי התשובה לכך שלילית, נכתב בפסק הדין.

אין פרופיל אופייני של מותקף

ד"ר זליגמן במאמרה גורסת כי אין פרופיל אופייני של מותקף, כי אם פרופיל של תוקף. כל אדם יכול למצוא עצמו, בנסיבות המתאימות, נקלע לסיטואציה דומה ולמצוא עצמו מתנהג באופן שונה מהמצופה ממנו כאדם בן-חורין. 

יש לשרש את השיח על "דרך נכונה", "רצויה" או "מקובלת" להתמודד עם פגיעה מינית מסוג כלשהו ולעיתים קרובות נפגעי עבירה ממשיכים לשמור על קשר עם הפוגע. לכל נפגע מבנה אישיות משלו ואין נפגע אחד כהרי כנפגע אחר. איש איש ותגובתו. איש איש ודרכו להתמודד עם הפגיעה ועם השלכותיה.

על טענת הנתבעים כי זו מתלוננת סדרתית

הנתבעים טענו כי זו מתלוננת סדרתית ואין זו הפעם הראשונה שהתובעת מתלוננת על יחס משפיל, מניעת זכויות סוציאליות ועל הטרדה מינית. מעדותה עלה כי קודם להעסקתה אצל הנתבעים הועסקה במשך שנתיים אצל מעסיקים שונים, וגם אז טענה כי הותקפה מינית על ידי חמישה גברים נוספים. הנתבעים טענו לבעיה נפשית.

בית הדין קבע כי הוא דוחה בשתי ידיים את טענת הנתבעים כי התובעת מתלוננת סדרתית על הטרדות מיניות. אין בעובדה שאדם כבר חווה לדבריו הטרדות מיניות, כדי לאיין תלונה על הטרדה עכשווית.

מה ההגדרה של הטרדה מינית בעבודה

כשעובדת במקום העבודה מרגישה הטרדה, השאלה הראשונה היא האם זו בכלל הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית. אם זו   המשך קריאה »

ייעוץ משפטי הטרדה מינית בעבודה

בעמוד זה הסבר על מטרת הייעוץ המשפטי גם למתלוננים/ות וגם למי שנגדם מוגשת תלונה על הטרדה מינית בעבודה.  יש לי   המשך קריאה »

מעסיק זה לא בית משפט (אבל אין לו ברירה)

בית הדין הארצי לעבודה: "התוצאות הקשות הנובעות מייחוס כותרת של ביצוע עבירת מין או עוולת מין, ולו כזו שנמצאת ברף   המשך קריאה »

הטרדה מינית מילולית: התייחסויות מיניות חוזרות

כשאני כותבת מכתב למעסיק או ממונה ובו אני מפנה את תשומת ליבו לכך שהטריד עובדת שלו מינית, משום שבישיבה של   המשך קריאה »

הצעות חוזרות בעלות אופי מיני: מתי זו הטרדה מינית

יש שש הגדרות למה נחשב להטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית: סחיטה באיומים לביצוע מעשה מיני, מעשה מגונה, הצעות   המשך קריאה »

ומה אם זו רק הצעה מינית אחת ויחידה?

בחוק למניעת הטרדה מינית כתוב שרק הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ייחשבו להטרדה מינית. הגדרה נוספת של החוק למניעת הטרדה מינית היא:   המשך קריאה »

פסק דין בתביעה שייצגתי: מעסיק ישלם פיצוי חסר תקדים על פגיעה בכבודו של עובד וגם יחזיר אותו לתפקידו

בית הדין פסל את החלטת מנכ"ל החינוכית להעביר עובד מתפקידו, בשל אות הקלון שדבק בו כאילו ביצע הטרדה מינית והפגיעה   המשך קריאה »

התייחסות מבזה או משפילה ביחס למיניות או לנטייה מינית: הסבר ופסקי דין

שש הגדרות להטרדה מינית בחוק למניעת הטרדה מינית. עמוד זה מוקדש להסבר על ההגדרה החמישית והיא: "התייחסות מבזה או משפילה   המשך קריאה »

פסק דין: אמירה גסה אחת אינה סיבה לפיטורים

עובדות פסק הדין בקצרה: התובע שימש מאמן שחיה של קבוצת הבוגרים של הנתבעת, במשך 14 שנה.  במקביל להליכים לחידוש חוזה   המשך קריאה »

פסק דין: לא כל אמירה גסת רוח ושוביניסטית היא הטרדה מינית

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (אוגוסט 2016) עסק באמירות של מנהל כלפי עובדת וקבע כי הן   המשך קריאה »

300,000 שקל לעובדת על סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים

העובדת, מזכירה רפואית בבית חולים שבבעלות המדינה, עבדה בכפיפות למנהל במשך כ-8 שנים. כשנה לאחר תחילת עבודתם המשותפת החל המנהל   המשך קריאה »

בעילה אסורה בהסכמה, אונס ומעשי סדום – האם נכללים בהגדרות ההטרדה המינית?

בחוק למניעת הטרדה מינית מופיעות ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית בעבודה: סחיטה באיומים לביצוע מעשה מיני, מעשה מגונה, הצעות חוזרות בעלות   המשך קריאה »

ניצול יחסי מרות

רבות מהפונות אליי מגיעות עם סיפור על קשר בהסכמה עם הבוס. לכאורה רומן. בוס, עובדת, קשרי מין ולעיתים קשרים גם   המשך קריאה »

רומן בעבודה או ניצול מרות?

כלל הוא שמתלוננת הטוענת להטרדה מינית במקום העבודה תידרש להוכיח קיומן של התנהגויות חוזרות בעלות אופי מיני, וכי הראתה למטריד   המשך קריאה »

ניצול יחסי מרות האם צריך להוכיח פחד

טור דעה מאפריל 2014 בעקבות חשיפת החקירה נגד סילבן שלום. כלי התקשורת שפרסמו את גרסתה של המתלוננת נגד סילבן שלום שלחו   המשך קריאה »

300,000 שקל פיצוי לעובדת סיעודית שנאנסה על ידי מעסיקה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל במלואה תביעה כספית של עובדת סיעודית, אזרחית מולדבה, שטענה להטרדה מינית בעבודה, מעשים   המשך קריאה »

פסק דין: גידופים מיניים אינם "מעשה קונדס"

בפסק הדין (27.8.18, השופט אורן שגב) נדונו השאלות הבאות: האם התובע נחשף להטרדות מיניות מצד עובד הנתבעת? האם הנתבעת פעלה בעניין בהתאם   המשך קריאה »

פסק דין: האם מתירנות מינית מצד תובעת רלוונטית בשאלה אם היתה הטרדה מינית

עובדת הגישה תביעה נגד החברה המעסיקה, חברה המפעילה מרפאות שיניים ונגד רופא השיניים מנהל המרפאה. העובדת הועסקה כמנהלת מרפאה. בית   המשך קריאה »

פסק דין: פיצוי חריג של מיליון שקל פיצוי לעובדת שהבוס ניצל אותה מינית

בית הדין קבע פיצוי חריג על הטרדה מינית לעובדת בחברת הסעות שנוצלה מינית על ידי סדרן רציפים. הנתבע בחושיו זיהה   המשך קריאה »

הטרדה מינית: ההקשר הפסיכולוגי של ניצול יחסי מרות

במרס 2008 ארגנתי כנס לציון 10 שנים לחוק למניעת הטרדה מינית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, במסגרת הקליניקה שניהלתי לזכויות נשים   המשך קריאה »

הטרדה מינית: מהי התנכלות

החוק למניעת הטרדה מינית אוסר התנכלות. התנכלות מוגדרת כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו   המשך קריאה »

הטרדה מינית מהי מסגרת יחסי עבודה?

כשמדובר בהצעות מיניות חוזרות או בהתייחסויות מיניות חוזרות, התנהגות המציע תיחשב להטרדה מינית גם אם העובד לא הראה כי אינו   המשך קריאה »

הטרדה מינית בעבודה – שאלות ותשובות

כל האינפורמציה בהרחבה על הטרדה מינית במקום עבודה, מאמרים והסברים מהניסיון, כתבתי בדף הראשי הטרדה מינית בעבודה. כאן ריכזתי שאלות נפוצות   המשך קריאה »

הטרדה מינית בעבודה מה אפשר לעשות

ארבע אפשרויות עומדות בפני נפגעי הטרדה מינית במקום העבודה והם יכולים לממש את כולן: תלונה על הטרדה מינית אצל המעביד,   המשך קריאה »

תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה – הפיצוי

120,000 שקל זהו סכום הפיצוי המירבי ללא הוכחת נזק שאפשר לתבוע בבית הדין לעבודה בתביעה על הטרדה מינית במקום העבודה.   המשך קריאה »

הטרדה מינית: למה תביעה כספית ולא משטרה

מאמר זה כתבתי בדצמבר 2013, בעקבות סגירת תיק החקירה נגד העיתונאי עמנואל רוזןקול דממה דקה זה אנדרסטייטמנט לאוושת סיומה של פרשת   המשך קריאה »

מדוע הגשת תביעה כספית עדיפה לעיתים על תלונה במשטרה

כאשר מתלוננת באה אליי עם סיפור של הטרדה מינית, ואני פורשת לפניה את האפשרויות העומדות בפניה במקרה של הטרדה מינית   המשך קריאה »

הליכי הדיון בתביעות נזיקיות על הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לתבוע, בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק על הטרדה מינית בסכום של 120,000 שקל, פיצוי נזיקי    המשך קריאה »

הטרדה מינית: מה בין דרישה כספית לסחיטה

במאמר שפורסם ב"הארץ" (25.10.06), שכותרתו "לא כולן שוות 50,000", הסברתי שדרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית, אינה בהכרח סחיטה. החוק   המשך קריאה »

פשרה כספית עם מקום העבודה והמטריד

בדרך כלל לפני שמגישים תביעה אזרחית יש פנייה מוקדמת לצד השני, שלאחריה מוחלט אם לגשת לערכאות. הפנייה המוקדמת יכולה להניב   המשך קריאה »

פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

מה זה בעצם משא ומתן לפשרה כספית על הטרדה מינית, מה היתרונות לנפגע/ת ההטרדה המינית. אין ממש בביקורת הציבורית כאילו   המשך קריאה »

גישור בעניין הטרדה מינית הזדמנות לתיקון

במסגרת עיסוקי בתחום אני מגישה תביעות על הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה, לפיצוי כספי או לצווים מבית הדין נגד התנכלות   המשך קריאה »

עזיבת מקום העבודה בגלל תלונה על הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מהי הטרדה מינית וגם נותן אפשרויות לפעולה: תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, תביעה כספית   המשך קריאה »

ראיות בתביעת הטרדה מינית

כשאני מבררת בפגישת הייעוץ אם יש ראיות להטרדה המינית הנטענת, התשובה היא בדרך כלל מחקתי הכול. מוחקים כי הממונה דרש למחוק, או   המשך קריאה »

בג"ץ: עובדת שהוטרדה והתפטרה זכאית לזכויות כאילו פוטרה

בצעד נדיר ביטל בית המשפט העליון (פברואר 2019) פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי עובדת שהתפטרה בשל   המשך קריאה »

בירור תלונה על הטרדה מינית שלב אחר שלב

היגשת תלונה על הטרדה מינית?הוגשה נגדך תלונה על הטרדה מינית?איך זה אמור להתנהל, מה חובות המעסיק. בעמוד הזה הבאתי את   המשך קריאה »

בירור הטרדה מינית בלי תלונה, בשל שמועה

נניח יש שמועה במקום העבודה שממונה מנהל מערכת יחסים אישית עם עובדת הכפופה לו. אם הוא לא מדווח על הקשר   המשך קריאה »

20,000 שקל פיצוי על אי בירור תלונה על הטרדה מינית

עורכת דין במשרד עורכי דין הגישה תביעה כספית נגד שותף במשרד עורך דין ששם עבדה. התביעה הוגשה על כך שהמשרד   המשך קריאה »

מתי אפשר לתבוע את מקום העבודה המעסיק על הטרדה מינית

עובדים ועובדות המתלוננים על הטרדה מינית בעבודה מבקשים לתבוע פיצוי כספי על ההטרדה המינית עצמה ועל הנזק שנגרם להם. למשל: נזק נפשי,   המשך קריאה »

אחראית חיצונית לבירור תלונות על הטרדה מינית

במסגרת עבודתי והתמחותי בנושא הטרדה מינית בעבודה אני מציעה את עצמי לתפקיד אחראית (ממונה) במקומות עבודה לבירור תלונות על הטרדה   המשך קריאה »

הטרדה מינית: כשמעסיק לא ממלא חובותיו

שורה של חובות מוטלות על המעסיק – מקום העבודה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות למניעת הטרדה מינית. קיראו כאן   המשך קריאה »

הטרדה מינית הפרת חובות מעסיק: בית הדין חייב תובע להגיש תביעה גם נגד המטרידה

החוק למניעת הטרדה מינית נותן לנפגע/ת הטרדה מינית אפשרות לנקוט בהליכים משפטיים שונים לפי בחירתו/ה: נקיטת הליך פלילי; תלונה במקום   המשך קריאה »

תפקיד בית הדין בהנחלת נורמות למניעת הטרדה מינית

מיד לאחר פרסום פסק הדין בעניין ניצול יחסי מרות (מרס 2008) הירצתה השופטת (כתוארה אז) ורדה וירט לבנה, המשמשת היום   המשך קריאה »

התיישנות בתביעות על הטרדה מינית

עד ליום 1 בינואר 2012 היתה ההתיישנות על תביעות מכוח למניעת הטרדה מינית – שלוש שנים בלבד. הגבלת ההתיישנות בתביעות   המשך קריאה »

פיצוי לעובדת שהועברה מתפקידה כי המנהל נמשך אליה

פיצוי של 100 אלף שקל נפסק לסגנית מנהל בבית ספר חרדי שהועברה מתפקידה בשל משיכה של המנהל אליה ולחציה של   המשך קריאה »

הטרדה מינית בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית

בקישורים הבאים תוכלו לעיין בחוקים ובתקנות למניעת הטרדה מינית בעבודה, התשנ"ח – 1998. החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח – 1998 חוק   המשך קריאה »

החוק למניעת הטרדה מינית – נוסח החוק

חוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח 1998מטרת החוק1. חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על   המשך קריאה »

תקנות למניעת הטרדה מינית ותקנון הטרדה מינית

תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998* בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ד) ו-13 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן –   המשך קריאה »

קרא לעובדת זנזונת וישלם 50,000 שקל פיצוי

נפסק פיצוי של 50 אלף שקל על הטרדה מינית לעובדת במועצה מקומית, שטענה כי גזבר המועצה כינה אותה בכמה הזדמנויות   המשך קריאה »