חוק עבודת נשים אוסר פיטורי עובדת בחופשת הלידה ובמשך 60 יום לאחר חופשת הלידה. אם המעביד מפטר עובדת במהלך 60 יום לאחר חופשת הלידה, עליו לשלם לה, בנוסף, 30 יום דמי הודעה מוקדמת. כלומר, תקופת ההודעה המוקדמת אינה נכללת באותם 60 יום. גם כשמפטרים אחרי חופשה ללא תשלום צריך לתת הודעה מוקדמת בת 30 יום בנוסף לאותם 60 יום.
למעביד אסור להודיע לעובדת שהיא מפוטרת בתום ה-60 יום לאחר חופשת הלידה. גם ב-60 יום שבהם היא עובדת לאחר חופשת הלידה או החופשה ללא תשלום אסור לו למסור לה הודעת פיטורים. עצם העובדה שמעביד אומר לעובדת שהוא מתכוון לפטר אותה בתום ה-60 יום מהווה הפרה של חוק עבודת נשים.

קראו עוד באתר עו"ד מיה צחור:

• 187,000 שקל פיצוי לעובדת שהועברה מתפקידה לאחר חופשת הלידה
• על חובתו של המעביד להחזיר לאותו תפקיד לאחר חופשת הלידה 
• הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה 
• המעביד לא מחזיר לעבודה? אל תרוצו אליו עם החוק 

הוראת החוק מחייבת את המעביד לקבל את העובדת חזרה לעבודה לתקופה מסוימת, זאת על מנת לאפשר לעובדת להשתלב בחזרה במקום העבודה, ולתת לה הזדמנות להוכיח את יכולותיה גם לאחר הלידה.
משרד הכלכלה יכול להתיר פיטורי עובדת אחרי חופשת לידה רק אם מתקיימים כל אלה:

• הפיטורים אינם בקשר לחופשת הלידה, ללידה או להיעדרות;
• עסקו של המעביד חדל לפעול (הפסקת פעילות שאינה זמנית);
• המעביד הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם המעביד הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות.

המעביד יכול לבקש ממשרד הכלכלה היתר לפטר עובדת לאחר חופשה ללא תשלום. במקרה כזה שיקול הדעת של משרד הכלכלה פחות מצומצם מאשר פיטורים לאחר חופשת הלידה. למשרד הכלכלה אסור לתת היתר אם הפיטורים קשורים בלידה או בהיעדרות בגלל הלידה והחופשה ללא תשלום. שיקול הדעת שלו רחב יותר.

צריך לשים לב להבדל הזה: האיסור לפטר אחרי חופשת לידה הדוק יותר מאשר האיסור לפטר אחרי חופשה ללא תשלום.
תופעה נפוצה לאחר חופשת לידה: מעבידים מנסים להפוך את הקערה על פיה ולטעון שהעובדת התפטרה. זאת משום שמוטל עליהם נטל כבד לשלם שכר עבודה של 60 יום ועוד 30 יום הודעה מוקדמת. עדיף להם שהעובדת תתפטר. אז מעביד יכול, למשל, לומר לעובדת: תחזרי ל-60 יום כי כך מחייב החוק, אחר כך אני אפטר אותך. אם העובדת לא תתייצב בעבודה, היא לכאורה מתפטרת.

בית הדין הארצי קבע כי אסור להודיע לעובדת על פיטוריה באמצע התקופה או להגיד לה שהיא חוזרת לתקופה מוגבלת. הדבר סותר את חובת המעביד לסייע לה להשתלב בעבודה לאחר חופשת הלידה ולתת לה הזדמנות אמיתית להוכיח את יכולותיה.
בית הדין הארצי קבע כי כך תוכל העובדת להוציא לפועל את זכותה לעסוק בעבודה ממנה תפיק סיפוק והערכה, להתקדם ולממש את יכולותיה ומיומנותה במקום העבודה בו עבדה עובר ללידה, בלי שתהא חשופה לאפשרות להיות מפוטרת בשל הלידה ויציאה לחופשת לידה, תקופות המנתקות אותה לזמן לא מועט ממקום העבודה.