איסור לפטר בחופשת לידה ו-60 יום אחריה

החוק אוסר פיטורי עובדת בחופשת הלידה ובמשך 60 יום לאחר חופשת הלידה. אם המעביד מפטר עובדת במהלך 60 יום לאחר חופשת הלידה, עליו לשלם לה, בנוסף, 30 יום דמי הודעה מוקדמת. כלומר, תקופת ההודעה המוקדמת אינה נכללת באותם 60 יום.

המעביד יכול להגיש בקשה להיתר לפיטורי עובדת אחרי חופשת לידה. למשרד התמ"ת שיקול דעת מצומצם

משרד התמ"ת יכול להתיר פיטורי עובדת אחרי חופשת לידה רק אם מתקיימים כל אלה:
הפיטורים אינם בקשר לחופשת הלידה, ללידה או להיעדרות;
עסקו של המעביד חדל לפעול (הפסקת פעילות שאינה זמנית), או שהמעביד הוכרז פשוט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם המעביד הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות.

איסור לפטר בחופשה ללא תשלום ו-60 יום אחריה

החוק אוסר פיטורי עובדת בזמן החופשה ללא תשלום שלאחר חופשת הלידה, ובמשך 60 יום לאחר אותה חופשה, וגם אז אין לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם תקופת החופשה ללא תשלום.

בקשה להתיר פיטורים אחרי חופשה ללא תשלום

המעביד יכול לבקש ממשרד התמ"ת היתר לפטר עובדת לאחר חופשה ללא תשלום.

שיקול הדעת של משרד התמ"ת בבואו להחליט בבקשה רחב יותר. אם בפיטורים אחרי חופשת לידה, שיקול הדעת של משרד התמ"ת מצומצם (ראו למעלה) והוא יתן היתר רק במקרה מסוים, אזי בפיטורים אחרי חופשה ללא תשלום משרד התמ"ת לא יתן היתר אם הפיטורים הם בקשר ללידה או להיעדרות, כלומר שיקול הדעת שלו רחב יותר.

צריך לשים לב להבדל הזה: האיסור לפטר אחרי חופשת לידה הדוק יותר מאשר האיסור לפטר אחרי חופשה ללא תשלום.

המעביד אומר תחזרי ל-60 יום, אחר כך אני מפטר אותך

תופעה נפוצה לאחר חופשת לידה: מעבידים מנסים להפוך את הקערה על פיה ולטעון שהעובדת התפטרה. זאת משום שמוטל עליהם נטל כבד לשלם שכר עבודה של 60 יום ועוד 30 יום הודעה מוקדמת. עדיף להם שהעובדת תתפטר. אז מעביד יכול, למשל, לומר לעובדת: תחזרי ל-60 יום כי כך מחייב החוק, אחר כך אני אפטר אותך. אם העובדת לא תתייצב בעבודה, היא לכאורה מתפטרת. חזרה לעבודה לאחר חופשת לידה היא עניין מורכב ממילא. צריך להפסיק, לעתים, את ההנקה, למצוא סידור לפעוט, ואולי גם לאחיו. לא פשוט להכניס תינוק למעון לחודש וחצי בלבד, או למצוא מטפלת לתקופה קצרה. נשים רבות דיווחו כי העדיפו בנסיבות אלה שלא לחזור לעבודה. אבל אז הן צפויות שלא לקבל את השכר וגם לא לקבל דמי אבטלה, משום שהתפטרו. זו דוגמה לחוק שאמור להגן על נשים ולסייע להן, אבל התוצאה שלו, מתברר, הפוכה.

באתר אני מביאה פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות ואשר התייחסו לתופעה הנ"ל ואסרו על מעביד להחזיר עובדת לשישים יום, או להרע את תנאי עבודתה או אף להגיד לה שהמחליפה טובה יותר ולכן עליה ללכת הביתה.

בפברואר 2006 שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום.

כל ארגוני הנשים התלהבו מהשינוי וחשבו שהוא עוזר לנשים להשתלב במעגל ההעבודה לאחר חופשת הלידה.

אני הייתי נגד והבעתי את דעתי גם בועדה לקידום מעמד האשה בכנסת שדנה בחוק.