הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

במאמר ב"הארץ" (1.7.13) אני כותבת על הצעות החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית

 מאת מיה צחור

שטף של הצעות חוק פוקד אותנו באחרונה. בעקבות פרשת עמנואל רוזן הגישה חברת הכנסת זהבה גלאון ממרצ הצעה, שלפיה מעסיקים שערכו בירור על הטרדה מינית מכוח החוק, יחויבו לפרסם את תוצאותיו. כך, אם יפוטר המטריד, סיבת הפיטורים תהיה גלויה והדבר ילווה אותו בכל אשר יפנה.

לכאורה זוהי הצעה נהדרת: מי שנמצא "אשם" בהטרדה במקום העבודה לא יוכל להתחמק מאות הקין. ההצעה באה לענות על צורך חברתי – על מנת שבירורים הנוגעים להטרדה מינית לא יטואטאו אל מתחת לשטיח. אבל מהו אותו בירור במקום העבודה החורץ כך את גורלו של אדם? הרי מקום עבודה אינו בית משפט.

איך מתנהל אפוא ההליך שגלאון מציעה לתת לו חשיפה? מי היא אותה ישות במקום העבודה שקובעת אם היתה או לא היתה הטרדה מינית, ובכך חורצת את דינו של העובד ונוטלת את מטה לחמו ואת כבודו? האם היועץ המשפטי במקום העבודה יעשה זאת? האחראית שעברה קורס של כמה שבועות בנושא החוק? ואם האחראי במקום העבודה קבע כי אכן היתה הטרדה מינית והמעשה יפורסם וילווה את העובד בדרכו החדשה – בפני מי הוא יוכל לערער על כך?

כל השאלות הללו, כמו גם הבעייתיות הכרוכה בבירור שנעשה במקום עבודה, לא נבדקו. נראה שהרצון להתחבר להתקוממות הציבורית הגוברת נגד הטרדה מינית במקום העבודה גרם לח”כ גלאון להעלות הצעות ללא בדיקה מעמיקה של השלכותיהן.

בינתיים ירדה ההצעה הזאת מסדר היום, אך במקומה הועלתה אחרת – גם היא תוצר של השיח התקשורתי הגואה בתחום. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הציעה לשלש את סכום הפיצוי שאפשר לתבוע בגין הטרדה מינית ללא הוכחת נזק – מ-50 אלף שקל ל–150 אלף שקל.

מנסחי ההצעה מסבירים, כי "בכך תוגבר ההרתעה מביצוע הטרדות מיניות". כלומר, אדם יחשוב פעמיים לפני שהוא מטריד מינית אשה במקום העבודה, אם יידע שהוא עשוי לשלם על כך 150 אלף שקל. ההנחה היא שהכתם שדבק באדם שנחשף כמטריד מינית לא ירתיע אותו ולא האיום בהתבזות ובנידוי חברתי, וגם לא הקנס בסך 50 אלף שקל, או איום הפיטורים, כאשר מדובר במנהל המטריד עובדת הנתונה למרותו, ואפילו לא הסיכון שיתקשה למצוא עבודה אחרת – רק שילוש הקנס יהווה הרתעה.

האמנם זהו התיקון המתבקש בחוק למניעת הטרדה מינית, 15 שנה לאחר שנחקק? נכון שבסכום שנקבע בחוק אין די כדי לפצות אשה שהוטרדה מינית במקום עבודתה, שהושפלה ובוזתה ואולי גם איבדה את מקום עבודתה אם התייצבה נגד המטריד. ועדיין, נשאלת השאלה האם זוהי הבעיה הקשה ביותר הטעונה תיקון בחוק למניעת הטרדה מינית.

בתי הדין לעבודה אמנם אינם נוטים בדרך כלל לפסוק את הסכום המרבי כפיצוי על הטרדה מינית ללא הוכחת נזק, אבל בית הדין הארצי לעבודה הותיר פתח לתביעות גדולות יותר. באחרונה אף נפסק, כי אם עובדת מוכיחה רצף של הטרדות מיניות מצד אותו אדם – מטריד סדרתי – היא יכולה לתבוע את מלוא סכום הפיצוי על כל מעשה הטרדה בנפרד, לפי החומרה והנסיבות. חוץ מזה, בית הדין יכול לפסוק פיצוי ללא הגבלת סכום, בגין נזק נפשי והפסד השתכרות. בכך ענה בית הדין על הצורך להגדיל את סכומי התביעה במקרים המתאימים. עובדת שהוטרדה יכולה גם לתבוע את מקום העבודה בנוסף לתביעה נגד העובד שהטריד אותה.

אם יתקבל התיקון המוצע לחוק והסכום המרבי של פיצוי על הטרדה מינית ללא הוכחת נזק יעמוד על 150 אלף שקל, יגדל אמנם כוח המיקוח של עובדות מול מטרידים, אך קרוב לוודאי שרק מי שההטרדות שעברו היו חמורות ביותר, הסבו נזק רב ובוצעו על ידי עובדים בעלי אמצעים – יזכו לקבל את הסכום הזה. כך ימצאו עצמן מתלוננות נמדדות בסרגל תמחור על ידי בית הדין, שבקביעתו הכספית ייתן ציון לחומרת ההטרדה.

החוק למניעת הטרדה מינית הוא חוק צעיר יחסית, המצוי עדיין בהתהוות. הנורמות שביקש המחוקק להשריש טרם הופנמו והן מקבלות משנה תוקף כאשר מתעוררת פרשה ציבורית. כך נחשף הציבור למטרות החוק, למה אסור ומה מותר, לניואנסים של יחסים בהסכמה. על־פי החוק להטרדה מינית נחשבת גם התבטאות מילוליות ללא כוונה מינית, למשל בדיחות גסות, או התייחסות מינית מבזה חד־פעמית. ההטרדות על כל סוגיהן מהוות לכאורה עבירה פלילית – עניין שכשלעצמו שווה דיון. לפי הצעת החוק החדשה של ח”כ רוזין, לכל מעשה של הטרדה, קלה כחמורה, יוצמד תג מחיר של 150 אלף שקל.

הגדלת הפיצוי ללא הוכחת נזק לסכום שמעטים הם העובדים השכירים שיוכלו לעמוד בו, לא תשרת את הערכים המונחים ביסוד החוק, והיא אף עלולה להפוך את העיסוק המשפטי בו לקטנוני ומעורר אנטגוניזם. מוטב להשאיר את קביעת סכום הפיצוי לבתי הדין לעבודה, לפי נסיבות המעשים וחומרתם, ולהציע תיקונים הנובעים מהבעייתיות של החוק ולא מרחשי הלב של הציבור.

Ynet | הגנת יתר

מאמר מעניין שבחן את ההשפעה של חוקי העבודה, תחת הכותרת האם הלכנו רחוק מדי. הבעתי את דעתי שאם מותחים חבל   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

במאמר שפורסם באתר ynet הגבתי להצעת החוק להארכת חופשת הלידה וטענתי שלא צריך להסתנוור מהמילים הארכת חופשת לידה, זו בסך   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר ב-Ynet היצגתי את התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שהעלה את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעותך הטרדה מינית מ-50,000   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

על מנת להפריך את החזקה, כי קשר בהסכמה בין בעל מרות לבין עובדת הוא הטרדה מינית, על הממונה להראות שמתקיים   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית?  ואם יש בין השניים קשר אינטימי לצד   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

מאמר שכתבתי לגלובס (30.11.15) לאחר התפטרותו של ינון מגל מהכנסת, עקב הפרסומים ברשתות החברתיות.  לחצו כאן להמשך קריאת המאמר באתר גלובס.   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

למאמר המלא בגלובס מיום 31.1.15>> למאמרים נוספים של עו"ד מיה צחור בעניין הטרדה מינית בעבודה, החוק, פרשנות ופסקי דין>>   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

באחרונה שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום.   המשך קריאה »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) פירסם ברדיו את שמה של התובעת החרדית מהקומה   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר ב"הארץ" (5.5.13) אני מחדדת את התובנות מפרשת עמנואל רוזן: מקום העבודה לא מתאים לבירור תלונות על הטרדה מינית ועדת   המשך קריאה »

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים   המשך קריאה »

הארץ | מה אתם רוצים מהשופטת אגסי? בעקבות בירור ההטרדה המינית בחברת פוקס

מאמר ב"הארץ" מיום 28.10.18 בעקבות פרשת בירור ההטרדה המינית בחברה הציבורית פוקס. ההצעה לפרסם דוחות הטרדה מינית בחברות ציבוריות תשתיק   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר שכתבתי ל"הארץ" (24.5.10) אני מסבירה למה חשוב להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות הטרדה מינית בעבודה מאת מיה צחורהכותבת מנהלת   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

מאמר שכתבתי ושפורסם בעמוד הדעות של עיתון הארץ (11.12.11). מאת מיה צחור משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

הטרדה מינית היא הנושא היחיד שדבר מקובל ורצוי – הסדר כספי שלא בבית המשפט, בלי תביעות, מקבל כותרת גנאי שאינה במקומה:   המשך קריאה »

הארץ | פרשת ארי שביט: לפני שאתם הופכים אדם לעבריין מין

הארץ, 12.7.18. בכל מקרה שבו נטען להטרדה מינית, התייחסות מורכבת, רגישה ולא נטולת חמלה, שיש בה כבוד לשני הצדדים, אינה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

לעובדת אין כתובת במקום העבודה להתלונן על הטרדה מינית כאשר הבוס הוא שר. ההליך הפלילי לא תמיד מתאים. נניח שבמקום   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עדכון חקיקה יוני 2015כאשר באים עובד או עובד ומתלוננים על יחס משפיל ומתעמר מצד הממונים, צעקות, גידופים, השפלות, אם אין ביטוי   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

כתבה שפורסמה בעיתון לאשה בפברואר 2008 מאת אורית ראובני גפן השנה ימלאו עשר שנים לחקיקתו של החוק שאוסר על פיטורים   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

מאמרי באתר סלונה בעקבות דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לבחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה. אני קוראת על דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לאותה   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי, מאי 2014אחרי שעברתי את הגל השלישי, כשמאחוריי ההתנפצויות ומלפניי הים ה"שקט", זרוע בעשרות נשים המפלסות דרכן בשחיית חזה, מקצתן   המשך קריאה »