תפקיד בית הדין בהנחלת נורמות למניעת הטרדה מינית

מיד לאחר פרסום פסק הדין בעניין ניצול יחסי מרות (מרס 2008) הירצתה השופטת (כתוארה אז) ורדה וירט לבנה, המשמשת היום נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, על משמעות פסק הדין בכנס "הטרדה מינית – מבט מהשטח" שארגנה הקליניקה בראשותי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
אלו דברים מאלפים כי נדיר לראות את בית המשפט מסביר את פסיקותיו לציבור.

בכנס שאירגנתי במסגרת תפקידי כמנהלת הקליניקה לזכויות נשים בעבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הזמנתי את נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט לבנה לשאת דברים. כותרתו של הכנס היתה: "הטרדה מינית בעבודה – מבט מהשטח". העיתוי היה מצוין. היה זה סוף חודש מרס 2008, מספר ימים לאחר פרסום פסק הדין התקדימי שיחסים בין ממונה לכפופה חזקה עליהם שהם ניצול יחסי מרות.  בכנס הגיבה הנשיאה לבנה לביקורת על פסק הדין.

דברי הנשיאה לבנה הופיעו גם בעיתון הארץ.

באותו פסק דין נקבע כי מערכת יחסים של בעל מרות עם מי שכפופה לו, המבוססת על קיום יחסי מין מזדמנים בחדר צדדי ומוסתר במקום העבודה, מדיפה ריח חריף של ניצול יחסי מרות, כלומר הטרדה מינית.
גם אם התנהגותו של הממונה אינה עולה כדי "הטרדה מינית", קרי, הוא אינו מנצל את מעמדו, ומערכת יחסיו עם העובדת הכפופה לו מבוססת על הסכמה מלאה וחופשית של העובדת, בלא שיש למעמדו של הממונה השפעה כלשהי – עדיין, יש להטיל על התנהגותו של הממונה הגבלות מפורשות, מעצם היותו במעמד בכיר של ממונה בארגון.

האתר של עו"ד מיה צחור, יותר מ-20 שנות ניסיון בתביעות הטרדה מינית בעבודה. ייעוץ, ייצוג בבתי הדין לעבודה, ליווי תלונות במקומות עבודה, גישור, הרצאות. לפניות 

דברי הנשיאה ורדה וירט לבנה בהתייחסותה לפסק הדין בעניין ניצול יחסי מרות

שופטת בית הדין הארצי ורדה וירט לבנה (היום הנשיאה) התמקדה בדבריה בתפקיד בית הדין בהחלת נורמות חברתיות, תוך התייחסות לפסק הדין הטרי, והנה הם לפניכם. את הדברים רשמה סטודנטית בקליניקה.

אנו לא נדון רק בפסק הדין האחרון שניתן, אלא אתייחס אליו בהקשר של החלת הנורמות החברתיות ובהקשר של תפקיד השופטים. לפני שנחקק החוק להטרדה מינית, דנתי בתביעה יחידה של עובדת שטענה להטרדה מינית על ידי הממונה שהיה הבעלים של העסק לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הבנתי כמה קשה לתבוע. הבנתי כמה קשה נטל ההוכחה, לכן קבעתי שיש להקל בהבאת עדים ולאפשר הבאת חברה כעדה ואפילו מטפל נפשי. פסקתי סכום גדול של 100,000 שקל. לאחר מכן יצא לאור החוק. 
לאחר החוק, היה חשש גדול של המעבידים שהם ייתקלו בתביעות סרק בשל החוק. הייתי אז שופטת בבית הדין האזורי בתל אביב. בית הדין האזורי האזורי בתל אביב הוא בית דין גדול ולכן יכול לשמש מדד להיקף התביעות. התרשמתי שאין הרבה תיקים (היה רק תיק אחד במשך 6 שנים). ברור כי היו תביעות נוספות בבתי דין אחרים לעבודה, אבל ניכר שלא היתה הצפה. 
ביהמ"ש העליון, במסגרת הליכים של ערעורי משמעת טיפל במרבית המקרים, אולם ההליכים הללו עוסקים רק במקומות עבודה מסוימים ולא עוסקים במקומות עבודה קטנים ופרטיים. כל זה כמובן מההיבט האזרחי. מה קרה בבתי הדין לעבודה? 

ברור כי התופעה של הטרדה מינית היתה קיימת, אולם לא היו תביעות סרק. יתכן שגם בשל החשש של עובדות למקום עבודתן לא היו תביעות רבות. החשש הזה למקום העבודה עולה גם אצל חושפי שחיתויות: בפסק הדין הנוגע לעיריית ירושלים (קדוש וברדה) לדוגמא, היה ברור כי היתה שם הטרדה מינית. במקרה זה בלט מאוד הניכור החברתי. מסיבה זו בין היתר, נשים לא רצות להגיש תביעות. 

אני מסכימה כי המנגנון שנקבע בחוק מבחינת הערך החינוכי הוא טוב: החובה להתקין תקנות, לפרסם, למנות אחראי במקום העבודה וכו. כל זה מגביר את המודעות. ואכן אני מסכימה עם הד"ר אורית קמיר שהמודעות גברה. אני סבורה כי כל המנגנון הזה לא ישים במקומות עבודה קטנים, בהם הכל נותר כמו שהיה

תפקיד בית המשפט: לקבוע נורמות חברתיות

לכן, תפקיד בית המשפט הוא לקבוע נורמות חברתיות דרך בתי הדין ובתי המשפט. בעניין הזה אין חידוש. תפקיד בית הדין הארצי לעבודה זה להחיל נורמות במקומות העבודה. בקביעת הנורמות החברתיות יש גם ערכים מוסריים ואין פסול להכניס לתוך הנורמות ערכים מוסריים

השופט זמיר, בפסק הדין זוהר בן אשר, הציג בצורה מעמיקה את הבעייתיות בהגדרת הטרדה מינית. מאוד קשה להגדיר הטרדה מינית ולשים את הגבול. זמיר קובע כי רוב הנפגעות הן נשים וכמעט לא מוגשות תביעות. לעיתים קרובות ההטרדה מתרחשת בין בעל המרות לכפוף לו. לכן זמיר סבור: שהמבחן האובייקטיבי מתבסס כרגיל על האדם הסביר. האדם הסביר מתבקש להשיב על שתי שאלות: (1) האם ההתנהגות הגיעה לכדי הטרדה מינית או שמא אינה חורגת מהתנהגות תקינה. (2) האם היתה התנגדות. 
השאלה מיהו האדם הסביר שנויה במחלוקת גם בארה"ב. האם האדם הסביר הוא גבר או אישה. האדם הסביר הוא מושג נורמטיבי המגלם את הסטנדרט הראוי על פי בית המשפט. הוא מגלם את ההתנהגות לאור הערכים המנחים את החברה. 

ערכים של מוסר בעולם המשפט

בפרשת ניר גלילי דובר עותרת שטענה שהיא עברה הטרדה מינית. היה רומן בהסכמה. לאחר שהיא התלוננה שהוא עבר את הגבול, לא העמידו אותו לדין פלילי כי היא סירבה להעיד. כאשר רצו לקדמו לדרגה של אלוף היא עתרה. השופטת שטרסברג-כהן קובעת מהם ערכים של מוסר ואיך מכניסים אותם לעולם המשפט: השיקולים שאותם יש לשקול לשם קבלת ההחלטה כוללים את החשיבות של טוהר המידות בצה"ל, ואת הצורך לבער את התופעה של הטרדה מינית בצה"ל,. במסגרת יחסי מרות בין מפקדת לפקודה. פרק הזמן שחלף אין בו כדי לרפא את הפגם המוסרי שדבק במשיב..הפסיקה והחקיקה מגנה את ההטרדה המינית, קידומו יחטיא את המסר הראוי לצה"ל ומפקדיו, לחייליו ולציבור בכלל". 

החזקים והחזקות ייהנו מההפקר

ייתכן שתוך כדי ההחלה של הנורמה, החזקים (החזקות) ייהנו מההפקר. משפט העבודה, להבדיל מהמשפט האזרחי הרגיל, ידוע בהוראותיו הקונגטיות. גם אם הסכמים נחתמו מרצון חופשי. נקודת המוצא היא שהעובד הוא חלש. נקודת מבט זו מתבטאת בחוקי המגן, בחוקי שוויון וכו'. לדוגמא: בחוק שכר שווה – נקודת המוצא היא שאישה אינה יכולה לנהל משא ומתן כמו גבר. כמובן שאין זה אומר שאין נשים שהן חזקות. יחסי עובד ומעביד – למרות הסכמה הברורה של העובד להיות עצמאי, אם יש סממנים של יחסי עבודה, אנו נקבע כי מדובר בעובד שכיר. משפט העבודה, מעצם טבעו, מתערב בהסכמת הצדדים, כאשר הוא רוצה להחיל נורמות ולחזק אנשים חלשים. 
ייתכן כי תוך כדי ההחלה של הנורמה, החזקים ייהנו מההפקר. לכן לכל אורך השנים, מאז חקיקת החוק להטרדה מינית, בתי הדין היו אמונים על טיפול בהטרדה מינית. אולם עד היום לא היו כמעט פסיקות כאלו פרט לערעורי משמעת. בתום 10 שנים מחקיקת החוק יצא פסק דין בשבוע שעבר. יש עוד שני תיקים עקרוניים תלויים ועומדים.

ומה קרה בפסק הדין בעניין החזקה שקשר בהסכמה הוא ניצול יחסי מרות?

 מה קרה בפסק הדין האחרון? (הכוונה לפסק הדין בעניין החזקה כי קשר בהסכמה בין ממונה לכפוף לו מהווה ניצול יחסי מרות)
לכאורה ניתן היה לדון בו כתיק עובדתי ספציפי בלי להתערב בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי. עם זאת זה היה מפספס את המטרה החשובה של מילוי החוק להטרדה מינית בנורמות חברתיות ובמיוחד בתחום של יחסי מרות שאין עליו כמעט פסיקה.
נקבעו בפסק הדין שתי נורמות:
האחת, דרך בחינת הראיות בתביעה של הטרדה מינית: מה העובדת צריכה להוכיח ואיך בית המשפט מתייחס לבחינה הראייתית.
השנייה – כללים ברורים כאשר מדובר ביחסי מרות. כובד המשקל הועבר אל בעל המרות והופחת ממשקלה של ההסכמה כביכול של אותה עובדת. 

הופתענו מהתגובות. פתאום כולם אומרים: אבל היא הסכימה!

פתאום כולם אומרים אבל היא הסכימה. בתחומים אחרים במשפט העבודה בית הדין מתערב בהסכמה. כאשר ברור שמדובר בחלש מול חזק יש לייחס לכאורה משקל פחות להסכמה ולתת את כובד המשקל של האחריות על הממונה – שיזהר קודם כל הוא!
"הופתעתי מהתגובות".
דווקא בתחום של הטרדה מינית אנשים אמרו – אבל היא הסכימה. ההפתעה היא שבתחומים אחרים של משפט העבודה שהם קוגנטיים, בית המשפט כן מתערב למרות שהיתה הסכמה (אפילו אם העובד הסכים שיגבילו לו את חופש העיסוק, לדוגמא). מה פתאום בהטרדה מינית התגובות כל כך מייחסות חשיבות להסכמה של העובדת? 

הקלה בנטל הראיה

נתחיל מהנורמה ראשונה: היה חשוב להציף את הקשיים הראייתיים. נטל ההוכחה קל יותר והוא עובר לכתפיו של בעל המרות שאמור להפריך את החזקה. בית הדין האזורי במקרה הזה התייחס לנטל ההוכחה הפוך: שהעובדת היתה צריכה להביא את העובדים שיעידו. ואולי בכלל המעביד החזק היה צריך לעשות זאת? עדות האחות – התובעת צלצלה לאחותה לבכות. בית הדין האזורי קבע כי עדות זו היא עדות שמיעה. אולם במקרים של הטרדה מינית פעמים רבות זו העדות המשמעותית. בנוסף, בית הדין האזורי לא נתן אפשרות להביא את המטפל של האישה להעיד על מצבה. חשוב להדגיש כי היה ידוע שהמתלוננת היתה במצב קשה. הנשיא סטיב אדלר סבר כי אין מקום להתערב בקביעות האזרחיות של בית הדין האזורי. 

הנורמה השנייה: מערכת היחסים האפשרית בין בעל המרות לכפיפה – השאלה היא האם אין מקום להציב כללים ברורים שימנעו מלכתחילה דיונים מעין אלו. זו אותה סיטואציה של מפקד-פקוד, מרצה-סטודנט. ברור הוא, שכאשר קובעים נורמה חברתית שאמורה להגן על החלש, יתכן כי היא תחול לעיתים על מצבים בהן אין חולשה – אולם אין מנוס מכך. 

ההצגה לפיה העובדת היתה חזקה, לא מדויקת. העובדת היתה במצב נפשי קשה ולא היתה על כך מחלוקת. עם זאת בית הדין האזורי לא קבע בשום משפט שהיא היתה המפתה – אלא שהיא רק יזמה את השיחה בחוף הים. הנתבע אמר כי הוא לא רצה לקיים איתה מערכת יחסים, אלא הוא רק רצה יחסי מין מזדמנים. הוא טען כי הוא היה חלש והתפתה. 

הנורמה היא מעל לסימפטיה

בקביעת נורמות לעיתים אין סימפטיה. יתכן שהתנהגות עובדת יכולה להוות שיקול לגובה הפיצוי. אולם הנורמה היא מעל הסימפטיה. הנורמה באה לטפל בתופעה שאותה החוק בא למנוע. חשוב לשים לב, שבית הדין נזהר לאורך קביעת הנורמה מלקבוע שמדובר בחזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה. המעביד יכול לסתור את החזקה על ידי דיווח, הפרדת יחסי המרות, או אם לא ניתן לדווח ניתן להראות רצון אמיתי של השניים לאותה מערכת יחסים. כאשר מדובר בהטרדה מינית מסוג יחסי מרות הטענה הנפוצה – העובדת הסכימה, היתה לבושה באופן פרובוקטיבי. לא ניתן לקבל טענות הגנה כאלו כי אז נרוקן את החוק מתוכנו. 

לא הפעלת כוח, אבל האם רצון אמיתי?

בדרך כלל הרי אין מדובר בהפעלת כוח פיזי. השאלה שצריכה להישאל היא האם הרצון היה אמיתי. האם בהנחה שבעל המרות לא היה בעל מרות אלא כסתם האדם, האם היא היתה עדיין מסכימה? לכן צריך למצוא את האיזון הרצוי בין ההגנה על העובדות שלא יכולות לומר "לא" לבין השאלה האם מותר להתערב בצורה פטרנליסטית ברצונן של נשים. לדעתי, רק כאשר תינתן התחושה לאותן הנשים שיש גיבוי מערכתי, רק אז הן יידעו כי מותר להן לומר לא. זה גם מה שאמרה השופטת שטרסברג כהן בעניין גלילי. 

לבעל המרות חובת זהירות כפולה ומכופלת

עבירה משמעתית היא משמעותית במקומות כמו המדינה אולם לא במקומות קטנים. החידוש בפסק הדין שהיה צריך להיות ברור ומובן מאליו שלבעל המרות יש חובת זהירות כפולה ומכופלת, גם כלפי העובדות הכפופות אפילו אם נדמה לו שהן מנסות לפתות אותו. לקביעת הנורמה הזו יש תמרור אזהרה – קרי החוק. המעביד לא סיפר על יחסי המין אלא רק בתביעה בבית הדין האזורי. השאלה שיש לשאול היא היכן נציב את התמרור – התשובה היא בחוק. התופעה הקשה ביותר כיום היא הניצול של בעלי הכוח. כאשר אנו בשדה הזה התמרור צריך להיות גדול וברור.

מה ההגדרה של הטרדה מינית בעבודה

כשעובדת במקום העבודה מרגישה הטרדה, השאלה הראשונה היא האם זו בכלל הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית. אם זו   המשך קריאה »

ייעוץ משפטי הטרדה מינית בעבודה

בעמוד זה הסבר על מטרת הייעוץ המשפטי גם למתלוננים/ות וגם למי שנגדם מוגשת תלונה על הטרדה מינית בעבודה.  יש לי   המשך קריאה »

מעסיק זה לא בית משפט (אבל אין לו ברירה)

בית הדין הארצי לעבודה: "התוצאות הקשות הנובעות מייחוס כותרת של ביצוע עבירת מין או עוולת מין, ולו כזו שנמצאת ברף   המשך קריאה »

הטרדה מינית מילולית: התייחסויות מיניות חוזרות

כשאני כותבת מכתב למעסיק או ממונה ובו אני מפנה את תשומת ליבו לכך שהטריד עובדת שלו מינית, משום שבישיבה של   המשך קריאה »

הצעות חוזרות בעלות אופי מיני: מתי זו הטרדה מינית

יש שש הגדרות למה נחשב להטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית: סחיטה באיומים לביצוע מעשה מיני, מעשה מגונה, הצעות   המשך קריאה »

ומה אם זו רק הצעה מינית אחת ויחידה?

בחוק למניעת הטרדה מינית כתוב שרק הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ייחשבו להטרדה מינית. הגדרה נוספת של החוק למניעת הטרדה מינית היא:   המשך קריאה »

פסק דין בתביעה שייצגתי: מעסיק ישלם פיצוי חסר תקדים על פגיעה בכבודו של עובד וגם יחזיר אותו לתפקידו

בית הדין פסל את החלטת מנכ"ל החינוכית להעביר עובד מתפקידו, בשל אות הקלון שדבק בו כאילו ביצע הטרדה מינית והפגיעה   המשך קריאה »

התייחסות מבזה או משפילה ביחס למיניות או לנטייה מינית: הסבר ופסקי דין

שש הגדרות להטרדה מינית בחוק למניעת הטרדה מינית. עמוד זה מוקדש להסבר על ההגדרה החמישית והיא: "התייחסות מבזה או משפילה   המשך קריאה »

פסק דין: אמירה גסה אחת אינה סיבה לפיטורים

עובדות פסק הדין בקצרה: התובע שימש מאמן שחיה של קבוצת הבוגרים של הנתבעת, במשך 14 שנה.  במקביל להליכים לחידוש חוזה   המשך קריאה »

פסק דין: לא כל אמירה גסת רוח ושוביניסטית היא הטרדה מינית

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (אוגוסט 2016) עסק באמירות של מנהל כלפי עובדת וקבע כי הן   המשך קריאה »

300,000 שקל לעובדת על סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים

העובדת, מזכירה רפואית בבית חולים שבבעלות המדינה, עבדה בכפיפות למנהל במשך כ-8 שנים. כשנה לאחר תחילת עבודתם המשותפת החל המנהל   המשך קריאה »

בעילה אסורה בהסכמה, אונס ומעשי סדום – האם נכללים בהגדרות ההטרדה המינית?

בחוק למניעת הטרדה מינית מופיעות ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית בעבודה: סחיטה באיומים לביצוע מעשה מיני, מעשה מגונה, הצעות חוזרות בעלות   המשך קריאה »

ניצול יחסי מרות

רבות מהפונות אליי מגיעות עם סיפור על קשר בהסכמה עם הבוס. לכאורה רומן. בוס, עובדת, קשרי מין ולעיתים קשרים גם   המשך קריאה »

רומן בעבודה או ניצול מרות?

כלל הוא שמתלוננת הטוענת להטרדה מינית במקום העבודה תידרש להוכיח קיומן של התנהגויות חוזרות בעלות אופי מיני, וכי הראתה למטריד   המשך קריאה »

ניצול יחסי מרות האם צריך להוכיח פחד

טור דעה מאפריל 2014 בעקבות חשיפת החקירה נגד סילבן שלום. כלי התקשורת שפרסמו את גרסתה של המתלוננת נגד סילבן שלום שלחו   המשך קריאה »

300,000 שקל פיצוי לעובדת סיעודית שנאנסה על ידי מעסיקה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל במלואה תביעה כספית של עובדת סיעודית, אזרחית מולדבה, שטענה להטרדה מינית בעבודה, מעשים   המשך קריאה »

פסק דין: פיצוי של 40,000 שקל לעובדת סיעודית על הטרדה מינית

"גרסה מתפתחת אופיינת לנפגעי עבירות מין. יש לשרש את השיח על 'דרך נכונה', 'רצויה' או 'מקובלת' להתמודד עם פגיעה מינית.   המשך קריאה »

פסק דין: גידופים מיניים אינם "מעשה קונדס"

בפסק הדין (27.8.18, השופט אורן שגב) נדונו השאלות הבאות: האם התובע נחשף להטרדות מיניות מצד עובד הנתבעת? האם הנתבעת פעלה בעניין בהתאם   המשך קריאה »

פסק דין: האם מתירנות מינית מצד תובעת רלוונטית בשאלה אם היתה הטרדה מינית

עובדת הגישה תביעה נגד החברה המעסיקה, חברה המפעילה מרפאות שיניים ונגד רופא השיניים מנהל המרפאה. העובדת הועסקה כמנהלת מרפאה. בית   המשך קריאה »

פסק דין: פיצוי חריג של מיליון שקל פיצוי לעובדת שהבוס ניצל אותה מינית

בית הדין קבע פיצוי חריג על הטרדה מינית לעובדת בחברת הסעות שנוצלה מינית על ידי סדרן רציפים. הנתבע בחושיו זיהה   המשך קריאה »

הטרדה מינית: ההקשר הפסיכולוגי של ניצול יחסי מרות

במרס 2008 ארגנתי כנס לציון 10 שנים לחוק למניעת הטרדה מינית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, במסגרת הקליניקה שניהלתי לזכויות נשים   המשך קריאה »

הטרדה מינית: מהי התנכלות

החוק למניעת הטרדה מינית אוסר התנכלות. התנכלות מוגדרת כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו   המשך קריאה »

הטרדה מינית מהי מסגרת יחסי עבודה?

כשמדובר בהצעות מיניות חוזרות או בהתייחסויות מיניות חוזרות, התנהגות המציע תיחשב להטרדה מינית גם אם העובד לא הראה כי אינו   המשך קריאה »

הטרדה מינית בעבודה – שאלות ותשובות

כל האינפורמציה בהרחבה על הטרדה מינית במקום עבודה, מאמרים והסברים מהניסיון, כתבתי בדף הראשי הטרדה מינית בעבודה. כאן ריכזתי שאלות נפוצות   המשך קריאה »

הטרדה מינית בעבודה מה אפשר לעשות

ארבע אפשרויות עומדות בפני נפגעי הטרדה מינית במקום העבודה והם יכולים לממש את כולן: תלונה על הטרדה מינית אצל המעביד,   המשך קריאה »

תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה – הפיצוי

120,000 שקל זהו סכום הפיצוי המירבי ללא הוכחת נזק שאפשר לתבוע בבית הדין לעבודה בתביעה על הטרדה מינית במקום העבודה.   המשך קריאה »

הטרדה מינית: למה תביעה כספית ולא משטרה

מאמר זה כתבתי בדצמבר 2013, בעקבות סגירת תיק החקירה נגד העיתונאי עמנואל רוזןקול דממה דקה זה אנדרסטייטמנט לאוושת סיומה של פרשת   המשך קריאה »

מדוע הגשת תביעה כספית עדיפה לעיתים על תלונה במשטרה

כאשר מתלוננת באה אליי עם סיפור של הטרדה מינית, ואני פורשת לפניה את האפשרויות העומדות בפניה במקרה של הטרדה מינית   המשך קריאה »

הליכי הדיון בתביעות נזיקיות על הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לתבוע, בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק על הטרדה מינית בסכום של 120,000 שקל, פיצוי נזיקי    המשך קריאה »

הטרדה מינית: מה בין דרישה כספית לסחיטה

במאמר שפורסם ב"הארץ" (25.10.06), שכותרתו "לא כולן שוות 50,000", הסברתי שדרישה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית, אינה בהכרח סחיטה. החוק   המשך קריאה »

פשרה כספית עם מקום העבודה והמטריד

בדרך כלל לפני שמגישים תביעה אזרחית יש פנייה מוקדמת לצד השני, שלאחריה מוחלט אם לגשת לערכאות. הפנייה המוקדמת יכולה להניב   המשך קריאה »

פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

מה זה בעצם משא ומתן לפשרה כספית על הטרדה מינית, מה היתרונות לנפגע/ת ההטרדה המינית. אין ממש בביקורת הציבורית כאילו   המשך קריאה »

גישור בעניין הטרדה מינית הזדמנות לתיקון

במסגרת עיסוקי בתחום אני מגישה תביעות על הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה, לפיצוי כספי או לצווים מבית הדין נגד התנכלות   המשך קריאה »

עזיבת מקום העבודה בגלל תלונה על הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מהי הטרדה מינית וגם נותן אפשרויות לפעולה: תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, תביעה כספית   המשך קריאה »

ראיות בתביעת הטרדה מינית

כשאני מבררת בפגישת הייעוץ אם יש ראיות להטרדה המינית הנטענת, התשובה היא בדרך כלל מחקתי הכול. מוחקים כי הממונה דרש למחוק, או   המשך קריאה »

בג"ץ: עובדת שהוטרדה והתפטרה זכאית לזכויות כאילו פוטרה

בצעד נדיר ביטל בית המשפט העליון (פברואר 2019) פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי עובדת שהתפטרה בשל   המשך קריאה »

בירור תלונה על הטרדה מינית שלב אחר שלב

היגשת תלונה על הטרדה מינית?הוגשה נגדך תלונה על הטרדה מינית?איך זה אמור להתנהל, מה חובות המעסיק. בעמוד הזה הבאתי את   המשך קריאה »

בירור הטרדה מינית בלי תלונה, בשל שמועה

נניח יש שמועה במקום העבודה שממונה מנהל מערכת יחסים אישית עם עובדת הכפופה לו. אם הוא לא מדווח על הקשר   המשך קריאה »

20,000 שקל פיצוי על אי בירור תלונה על הטרדה מינית

עורכת דין במשרד עורכי דין הגישה תביעה כספית נגד שותף במשרד עורך דין ששם עבדה. התביעה הוגשה על כך שהמשרד   המשך קריאה »

מתי אפשר לתבוע את מקום העבודה המעסיק על הטרדה מינית

עובדים ועובדות המתלוננים על הטרדה מינית בעבודה מבקשים לתבוע פיצוי כספי על ההטרדה המינית עצמה ועל הנזק שנגרם להם. למשל: נזק נפשי,   המשך קריאה »

אחראית חיצונית לבירור תלונות על הטרדה מינית

במסגרת עבודתי והתמחותי בנושא הטרדה מינית בעבודה אני מציעה את עצמי לתפקיד אחראית (ממונה) במקומות עבודה לבירור תלונות על הטרדה   המשך קריאה »

הטרדה מינית: כשמעסיק לא ממלא חובותיו

שורה של חובות מוטלות על המעסיק – מקום העבודה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות למניעת הטרדה מינית. קיראו כאן   המשך קריאה »

הטרדה מינית הפרת חובות מעסיק: בית הדין חייב תובע להגיש תביעה גם נגד המטרידה

החוק למניעת הטרדה מינית נותן לנפגע/ת הטרדה מינית אפשרות לנקוט בהליכים משפטיים שונים לפי בחירתו/ה: נקיטת הליך פלילי; תלונה במקום   המשך קריאה »

התיישנות בתביעות על הטרדה מינית

עד ליום 1 בינואר 2012 היתה ההתיישנות על תביעות מכוח למניעת הטרדה מינית – שלוש שנים בלבד. הגבלת ההתיישנות בתביעות   המשך קריאה »

פיצוי לעובדת שהועברה מתפקידה כי המנהל נמשך אליה

פיצוי של 100 אלף שקל נפסק לסגנית מנהל בבית ספר חרדי שהועברה מתפקידה בשל משיכה של המנהל אליה ולחציה של   המשך קריאה »

הטרדה מינית בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית

בקישורים הבאים תוכלו לעיין בחוקים ובתקנות למניעת הטרדה מינית בעבודה, התשנ"ח – 1998. החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח – 1998 חוק   המשך קריאה »

החוק למניעת הטרדה מינית – נוסח החוק

חוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח 1998מטרת החוק1. חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על   המשך קריאה »

תקנות למניעת הטרדה מינית ותקנון הטרדה מינית

תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998* בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ד) ו-13 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן –   המשך קריאה »

קרא לעובדת זנזונת וישלם 50,000 שקל פיצוי

נפסק פיצוי של 50 אלף שקל על הטרדה מינית לעובדת במועצה מקומית, שטענה כי גזבר המועצה כינה אותה בכמה הזדמנויות   המשך קריאה »