הטרדה מינית בעבודה

האם זו הטרדה מינית?

כשעובדת מרגישה הטרדה מינית במקום העבודה, כאשר מעסיק נתקל בתלונה על הטרדה מינית, כשנגד עובד או עובדת יש תלונה על הטרדה מינית, השאלה הראשונה היא האם זו בכלל הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
אם זו רק התנהגות מילולית מעליבה מצד חבר לעבודה, זו הטרדה מינית?
אם זו הצעה מינית שהעובדת הגיבה עליה, שתקה, או התעלמה, מדובר בהטרדה מינית? משנה אם זה בוס או חבר לעבודה?
ואם העובדת הסכימה להצעה המינית, איך אפשר לטעון להטרדה מינית?
מתי זו סתם גסות רוח ומתי הטרדה מינית מילולית מסוג התייחסות מבזה או משפילה?
איך מבחינים בין רומן לגיטימי לבין ניצול יחסי מרות?

קיראו עוד באתר של עו"ד מיה צחור:

• התנהגויות הנחשבות להטרדה מינית 
• עזיבת מקום העבודה בשל הטרדה מינית
• תביעה כספית לעומת תלונה במשטרה 
• הטרדות מיניות מילוליות – מילים שלא מנסות לגעת
• רומן לגיטימי או ניצול יחסי מרות
• על חשיבות הייעוץ המשפטי בעניין הטרדה מינית בעבודה
• ניצול מרות בעבודה
• הטרדה מינית בעבודה – שאלות ותשובות
• התנכלות עקב הטרדה מינית או הגשת תלונה על הטרדה מינית

החוק הרלוונטי הוא החוק למניעת הטרדה מינית, ושבו שש הגדרות לשאלה מהי הטרדה מינית. באתר אני מביאה את ההגדרות מהחוק למניעת הטרדה מינית כלשונן בצירוף דוגמאות, הסברים ופסקי דין תקדימיים בנושא הטרדות מיניות.
כשאומרים הטרדה מינית האסוציאציה הראשונה היא נגיעות פיסיות ללא הסכמה, מישהו כפה את רצונו. אבל לא רק.

כך, גם הצעות מיניות חוזרות מצד ממונה למי שכפופה לו הן הטרדה מינית, גם התייחסויות מילוליות מיניות חוזרות נחשבות להטרדה מינית וגם התייחסות מבזה חד פעמית. אלה נחשבות הטרדה מינית מילולית. כל מקרה צריך לבחון לגופו, לפי הנסיבות וההקשר הכללי.

הוטרדתי, מה עושים עם זה עכשיו? תלונה במקום העבודה? תביעה?

החוק הגדיר מהן הטרדות מיניות וגם קבע מה נפגע/ת הטרדה מינית במקום עבודה יכולה לעשות במקרה של הטרדה מינית: ◾ תביעה כספית ◾ תלונה במקום העבודה ◾ תלונה במשטרה ◾ תביעה נגד התנכלות.

במקומות עבודה תלויים מזה כבר, מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, תקנוני הטרדה מינית, ובהם פירוט החוק למניעת הטרדה מינית והכתובת לממונה על בירור תלונה על הטרדה מינית (בדרך כלל מנהלת משאבי אנוש בארגון היא זו שאחראית לברר תלונות על הטרדה מינית). החוק גם מפרט בדיוק כיצד על מקום העבודה לנהוג כלפי המתלוננת וכלפי הנילון (מי שנגדו מוגשת התלונה על הטרדה מינית) ומהם שלבי הבירור של תלונה על הטרדה מינית.

במציאות זה לא בדיוק כמו שהיתווה החוק. כי מקום עבודה הוא לא המקום הטבעי לבירור תלונות על הטרדה מינית. וכי החיים חזקים מכל חוק וכאשר יש מתלוננת על הטרדה מינית, ויש בעל סמכות, מנהל שהוא חשוב יותר ממנה במקום העבודה, הדברים נראים אחרת, לא בדיוק כמו שקבע החוק למניעת הטרדה מינית.
מצד שני אנחנו גם רואים, בפרט בזמן האחרון, שמעסיקים ממהרים לקבוע ממצא של הטרדה מינית, למרות שהחוק והפסיקה קובעים אחרת לגבי התנהגות מסוימת. ולמה? כי בעידן של הרשתות החברתיות והיד הקלה על המקלדת מעסיק לא רוצה למצוא את שמו כמי שלא מגן על מתלוננות. מצד אחד אנחנו אמורים לשמוח שהנה סוף סוף מעסיקים הפנימו שעליהם לעמוד לצד מתלוננות, אך מצד שני היעדר מידתיות והגינות אינו מיטיב עם איש. לא זו היתה מטרת החוק למניעת הטרדה מינית.
בכל מקרה אני חושבת שרצוי ללכת לייעוץ משפטי לפני שנוקטים בפעולה בקשר להטרדה מינית, לפני שנוקשים על דלתה של האחראית עם תלונה על הטרדה מינית, או אפילו לפני שהולכים להגיש תלונה במשטרה על הטרדה מינית.

בתביעה שבה ייצגתי את העובדת:
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק 150,000 שקל פיצוי לעובדת ניקיון במפעל, שהמנהל נהג לקרוא לה לשכב איתו במחסן ולהחזיר אותה למשמרת. בדרך חזרה למשמרתה הוא גם נתן לה כסף מזומן בכיס.

ומה לגבי זכויותיו של "המטריד", הנילון (מי שנגדו הוגשה תלונה בעבודה על הטרדה מינית)

כאשר מוגשת נגד אדם תלונה במקום העבודה על הטרדה מינית, חשוב שיהיה הליך הוגן וראוי, כזה שיאפשר לו להעלות את טענותיו ולא למצוא את עצמו עם כתם של הטרדה מינית, בלי שהשמיע את טענותיו, או בשל מסקנה שגויה של מעסיק. מניסיוני עצם הגשת תלונה כזו על הטרדה מינית, יכולה למוטט את כבודו ופרנסתו של אדם, בלי קשר לממצאים ולמסקנות של המעסיק.

כך למשל, כאשר מקום העבודה מחליט שזו היתה הטרדה מינית בלי לשמוע את העובד/ת, או בשל פרשנות שגויה של החוק, או כאשר יחסים בהסכמה שלא עלו יפה הובילו לתלונה על הטרדה מינית. רוב פסקי הדין התקדימיים בנושא הטרדות מיניות עוסקים בכבודה ופרטיותה של מתלוננת, פחות בכבודו של מי שנגדו הוגשה תלונה.  כי עובדים שנגדם קבע המעסיק שביצעו הטרדה מינית בדרך כלל לא הולכים עם זה הלאה, לעיתים רבות בשל הסיכון הכרוך בנקיטת הליך משפטי, מחשש שבית המשפט יאשר את החלטת המעסיק.

פסק דין תקדימי בתביעה שהיגשתי בשם עובד:
בית הדין הורה להחזיר לתפקידו מנהל לאחר בירור הטרדה מינית, ולשלם לו פיצוי של 92,500 שקל על עוגמת נפש, פגיעה בכבוד והוצאות.
לפסק הדין

לעיתים מקום העבודה רוצה להיות כל כך בסדר עם המתלוננת, להתיישר עם המגמה החברתית להוקיע הטרדה מינית, עד כדי כך שבדרך נזנחות זכויותיו של מי שנגדו מוגשת תלונה על הטרדה מינית והמעסיק לא עושה את הבירור באופן הגון כפי שמחייב אותו החוק למניעת הטרדה מינית ותקנון ההטרדה המינית.

שימו לב שלמעסיק חובה לקיים בירור בקשר עם הטרדות מיניות כזה גם אם בכלל לא הוגשה תלונה על הטרדה מינית, מרגע שנודע לו על הטרדה מינית במקום העבודה. מה עושים אז? חייבים להעיד בפני המעביד?

פרק נכבד באתר אני מייחדת לנושא של תביעה כספית על הטרדה מינית, שבמקרים רבים מהווה דרך פעולה שעונה על הצרכים של המתלוננת ומשאירה בידיה את מירב השליטה על התהליך שבו היא פותחת נגד המטריד עצמו ונגד מקום העבודה.