Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

במאמר שפורסם באתר ynet הגבתי להצעת החוק להארכת חופשת הלידה וטענתי שלא צריך להסתנוור מהמילים הארכת חופשת לידה, זו בסך הכול החלת הזכות לצאת לחופשה ללא תשלום על כלל העובדות, ללא קשר לוותק. בסופו של דבר התיקון לחוק חל רק על מי שעובדת יותר מ-12 חודש במקום העבודה, כך שבכלל לא ברור מה השתנה. הזכות לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום) למשך שלושה חודשים היתה קיימת עוד קודם לעובדות שעבדו 12 חודש במקום העבודה. הרבה רעש, מעט תוכן. הנה המאמר שכתבתי על הצעת החוק. 

למאמרים נוספים על פיטורים לאחר חופשת הלידה>>

שוב אני מוצאת את עצמי מקלקלת מסיבות. במקום לקפוץ באושר על כך שמאריכים את חופשת הלידה לנשים לחצי שנה, שאמהות יוכלו לשהות בנחת תקופה רבה יותר עם ילדיהן הרכים, בנחת כי כך קובע החוק; במקום לרשום לעצמנו, הנשים העובדות, עוד הצלחה בדרך למימוש אמהותינו לצד הקריירה, זו בצד זו; במקום לקרוא בסיפוק שיש מי שדואג לנו, הנשים, בבית המחוקקים ובממשלה – אני שוב נמצאת בסימן שאלה: האומנם זה מה שנכון וטוב לנשים העובדות? האם זה הפתרון "למיתון המתח שבין הקריירה למשפחה", כדברי חברת הכנסת ציפי חוטובלי, מיוזמות השינוי?

 אני יכולה להירגע: איש לא האריך את חופשת הלידה. מה שיש בהצעת החוק זה דבר אחד: כל עובדת שילדה, גם זו שעבדה במקום עבודה פחות משנה, זכאית לחופשה ללא תשלום בת שנים עשר שבועות לאחר חופשת הלידה.

ואסביר. כיום אם עובדת יכולה לצאת לחופשת לידה בת 14 שבועות, שבהם היא מקבלת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי. אם אשה עבדה במשך 12 חודשים במקום העבודה עד חופשת הלידה, היא יכולה ליהנות מהזכות לצאת לחופשה ללא תשלום שאורכה רבע ממספר החודשים שבהם עבודה, ולא יותר משנה. אם עבדה 12 חודשים למשל, היא יכולה לשהות בחופשה ללא תשלום שלושה חודשים.

ויש עוד זכות לאשה, כמו תחנת יציאה. אם עובדת מחליטה לצאת לחופשה בת 12 חודש ובאמצע היא מתחרטת ומודיעה למעביד שהיא בעצם רוצה לחזור, תהא הסיבה אשר תהא, על המעביד לקבלה לא יאוחר מארבעה שבועות מהיום שבו הודיעה על כך.

אז מה שיש בהצעה הזאת, חוץ מכותרת, היא בסך הכול החלת הזכות לצאת לחופשה ללא תשלום לכל עובדת שילדה, ללא קשר לוותק. אם בעבר רק עובדת שעבדה שנה יכלה לצאת לשלושה חודשי חופשה ללא תשלום, עכשיו זה חל על כולן. לפי ההצעה, עובדת תוכל לבחור אם לנצל את החופשה בת 26 השבועות במלואה או לצאת ל-14 שבועות בלבד.

אז למה בכלל מדברים על הארכת חופשת לידה ולא על הארכת הזכות לחופשה ללא תשלום? כי זה נשמע יותר מהפכני? כנראה הקרדיט על "הארכת חופשת לידה" גדול מזה על הארכת חופשה ללא תשלום, זה פשוט נשמע יותר טוב.

וההסבר להצעת החוק פופוליסטי לא פחות: "בשל משכה הקצר של חופשת הלידה, נשים רבות מבקשות להאריכה, אולם חלק גדול מהן אינן זכאיות לכך על פי חוק; כמו כן, העובדה כי על פי החוק חופשת הלידה הינה 14 שבועות בלבד מביאה לכך שגם כאשר אישה זכאית להאריך את חופשת הלידה, היא נתונה תחת לחץ מהמעסיק שלא לעשות כן".

היחידות שלא יכולות להאריך כיום את חופשת הלידה, הן אלו שעבדו פחות משנה במקום העבודה, ואינני חושבת שזה הרוב, כדברי הצעת החוק. מכל מקום, מי שייהנה מהשינוי הן אלו שעבדו פחות משנה, ושידן משגת.

נשים רבות מנצלות את זכותן לצאת לחופשה ללא תשלום. נכון שהמעבידים לא תמיד אוהבים את זה, כי זמן ההיעדרות ממושך, כי צריך להתארגן וגם חייבים לשמור לעובדת את מקום העבודה לפחות שישים יום לאחר חזרתה, אבל היציאה לחופשה ללא תשלום אינה מקרה נדיר כמו שהצעת החוק מנסה להציג. ישנן נשים שלא יוצאות לחופשה ללא תשלום, בין אם מצבן הכלכלי לא מאפשר זאת (ובהצעת החוק הזו אין שום פתרון לכך); בין אם הן פשוט רוצות לחזור לעבודה; ובין אם הדבר נעשה בתיאום עם המעביד, לעיתים תוך התחשבות בצרכי העבודה וגם, מה לעשות, כי הן רוצות לשמור על מקום העבודה וההיעדרות הממושכת לא מתקבלת בעין יפה, למרות כל החוקים וכל ההגנות. מכל מקום, לשינוי הזה, שכל כולו נועד לנשים צעירות בעבודה ושיכולות להרשות לעצמן להישאר שלושה חודשים נוספים ללא תשלום, אין דבר וחצי דבר עם מיתון המתח בין קריירה לבין משפחה.
למאמר באתר ynet.

Ynet | הגנת יתר

מאמר מעניין שבחן את ההשפעה של חוקי העבודה, תחת הכותרת האם הלכנו רחוק מדי. הבעתי את דעתי שאם מותחים חבל   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר ב-Ynet היצגתי את התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שהעלה את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעותך הטרדה מינית מ-50,000   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

על מנת להפריך את החזקה, כי קשר בהסכמה בין בעל מרות לבין עובדת הוא הטרדה מינית, על הממונה להראות שמתקיים   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית?  ואם יש בין השניים קשר אינטימי לצד   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

מאמר שכתבתי לגלובס (30.11.15) לאחר התפטרותו של ינון מגל מהכנסת, עקב הפרסומים ברשתות החברתיות.  לחצו כאן להמשך קריאת המאמר באתר גלובס.   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

למאמר המלא בגלובס מיום 31.1.15>> למאמרים נוספים של עו"ד מיה צחור בעניין הטרדה מינית בעבודה, החוק, פרשנות ופסקי דין>>   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

העיתון דה מארקר פירסם כתבת עומק בנושא הטרדות מיניות בהייטק הישראלי. בדף זה אביא ציטוטים עיקריים שלי מתוך תשובות לשאלות   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

באחרונה שינה המחוקק את חוק עבודת נשים והאריך את התקופה שבה אסור לפטר אחרי חופשת הלידה מ-45 יום ל-60 יום.   המשך קריאה »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) פירסם ברדיו את שמה של התובעת החרדית מהקומה   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר ב"הארץ" (5.5.13) אני מחדדת את התובנות מפרשת עמנואל רוזן: מקום העבודה לא מתאים לבירור תלונות על הטרדה מינית ועדת   המשך קריאה »

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

במאמר ב"הארץ" (1.7.13) אני כותבת על הצעות החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית  מאת מיה צחור שטף של הצעות חוק   המשך קריאה »

הארץ | מה אתם רוצים מהשופטת אגסי? בעקבות בירור ההטרדה המינית בחברת פוקס

מאמר ב"הארץ" מיום 28.10.18 בעקבות פרשת בירור ההטרדה המינית בחברה הציבורית פוקס. ההצעה לפרסם דוחות הטרדה מינית בחברות ציבוריות תשתיק   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר שכתבתי ל"הארץ" (24.5.10) אני מסבירה למה חשוב להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות הטרדה מינית בעבודה מאת מיה צחורהכותבת מנהלת   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

מאמר שכתבתי ושפורסם בעמוד הדעות של עיתון הארץ (11.12.11). מאת מיה צחור משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

הטרדה מינית היא הנושא היחיד שדבר מקובל ורצוי – הסדר כספי שלא בבית המשפט, בלי תביעות, מקבל כותרת גנאי שאינה במקומה:   המשך קריאה »

הארץ | פרשת ארי שביט: לפני שאתם הופכים אדם לעבריין מין

הארץ, 12.7.18. בכל מקרה שבו נטען להטרדה מינית, התייחסות מורכבת, רגישה ולא נטולת חמלה, שיש בה כבוד לשני הצדדים, אינה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

לעובדת אין כתובת במקום העבודה להתלונן על הטרדה מינית כאשר הבוס הוא שר. ההליך הפלילי לא תמיד מתאים. נניח שבמקום   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עדכון חקיקה יוני 2015כאשר באים עובד או עובד ומתלוננים על יחס משפיל ומתעמר מצד הממונים, צעקות, גידופים, השפלות, אם אין ביטוי   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

כתבה שפורסמה בעיתון לאשה בפברואר 2008 מאת אורית ראובני גפן השנה ימלאו עשר שנים לחקיקתו של החוק שאוסר על פיטורים   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

מאמרי באתר סלונה בעקבות דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לבחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה. אני קוראת על דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לאותה   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי, מאי 2014אחרי שעברתי את הגל השלישי, כשמאחוריי ההתנפצויות ומלפניי הים ה"שקט", זרוע בעשרות נשים המפלסות דרכן בשחיית חזה, מקצתן   המשך קריאה »